הערעור הוגש לאחר שבית המשפט המחוזי בת"א דחה את עתירת המחזיקים נגד המכרז של רמ"י לבניית כ-500 דירות במתחם המשתרע על כ־214 דונם בדרום תל אביב; לטענתם המכרז מבוסס על נתונים שגויים ופוגע בזכויות כ-100 המשפחות המתגוררות במקום במשך עשרות שנים
בית המשפט העליון דחה על הסף עתירה של גרוש שביקש לבטל התמחרות שנערכה כבר ב־2017 על דירת בני הזוג, לאחר שטען כי שוויה זינק מאז. השופטים קבעו כי סמכות בית הדין הרבני להורות על פירוק שיתוף ומכירת הזכויות אינה תלויה בהסכמת אחד השותפים, וכי המחלוקת שנותרה היא כספית בלבד, ולא עילה לפתיחת השומה מחדש
חברה רכשה מגרש בהליכי חדלות פירעון, שנתיים לאחר שחלק מהמגרש נרכש על ידי בעל מגרש גובל בעסקה נפרדת. החברה טענה שזכותה עדיפה, ואילו השכן טען כי הרוכשת חתמה על הסכם As-Is מבלי לבצע בדיקה פיזית, שהייתה מגלה את חלוקת השטח בפועל. הסוגיה הגיעה להכרעת ביהמ"ש העליון
ביהמ"ש העליון, בפסק דין של השופטת וילנר, קבע כי ועדת הערר המחוזית ובית המשפט המחוזי שגו כאשר ביטלו את היטל העתק שהשיתה הוועדה המקומית חדרה על חברת החשמל רק בשל העובדה שלא צורפה לה חוו"ד מקצועית של מומחה למשק החשמל. העליון החזיר את הדיון לוועדת הערר על מנת שתשמע מומחה מטעם הוועדה המקומית, והטיל על חברת החשמל 10,000 ש' הוצאות
פרסום ראשון: בעמדה שהוגשה במסגרת הליך "התייצבות יועץ" בערעור של קידר מבנים נגד עיריית הרצליה, שללה יוליס הן את עמדת היזמית והן את עמדת העירייה וקבעה כי יש לבחון את סך ההשבחה בפרויקט לעומת ההשבחה התיאורטית ממנה היה נהנה לו מימש 2.5 קומות טיפוסיות בהתאם לתמ"א 38, ולמסות בהיטל את ההפרש. מומחים: "כיום לכל וועדה מקומית פרשנות שונה ביחס להיקף הפטור ואופן חישובו. חוות הדעת עושה סדר"
העליון דחה בקשת ערעור שהגישו הנהלת הקניון ועיריית רעננה על פסיקת ביהמ"ש המחוזי מרכז מחודש מאי השנה, לפיה הקניון לא יוכל "לגלגל" תשלום של תוספת ארנונה על השטחים הציבוריים על השוכרות
פרסום ראשון: בהחלטה ראשונה המפרשת את הפסיקה הדרמטית של העליון, קבעה ועדת הערר מחוז מרכז כי במימוש זכויות בנייה שהעניקה תמ"א 38 דרך היתר, יש לחשב את היטל ההשבחה תוך נטרול עליית הערך במצב הקודם. בכך קיבלה הוועדה ערר שהגישה הוועדה המקומית פ"ת בנושא
מס הרכוש על קרקעות פנויות שהמדינה מבקשת להחזיר, לרבות קרקעות חקלאיות שלא ניתן לממש בהן בנייה, חושף סתירה מהותית במדיניות המדינה: בעוד שבעלי קרקע אינם מקבלים פיצוי על הפוטנציאל התכנוני שלהם, המדינה דורשת מהם מס שנתי על אותו פוטנציאל בדיוק, והעיוות הזה הופך את המס לאמצעי גבייה על חוסר אונים תכנוני ולא לכלי תמרוץ אמיתי
העליון דחה את ערעור עיריית ת"א ובכך ביטל סופית דרישות תשלום היטל השבחה שהטילה על מוכרי דירות בשכונת התקווה. הרכב בראשות השופט גרוסקופף קבע הלכה חדשה, לפיה בשכונה שנכללה בעבר בפרויקט שיקום שכונות, יש להחיל את הפטור מהיטל גם בעסקאות מכר ולא רק בהיתר, ובלבד שהתוכנית המשביחה מאפשרת הרחבת דירה. לעומת זאת, תוכניות להוספת דירות חדשות - יש לחייב בהיטל
מחלוקת ממושכת בין יורשים בנוגע לחלוקת זכויות במקרקעין בירושלים, הסתיימה בהסכם פשרה מורכב שקיבל תוקף של פסק דין. אלא שזמן קצר לאחר מכן טענו חלק מהיורשים לפגמים בכריתת ההסכם. העליון נדרש להכריע: האם יש להתיר את ביטולו של ההסכם?
בית המשפט העליון דחה בקשת רשות ערעור על פס"ד מחוזי, וקבע הלכה עקרונית שלפיה חובת תשלום היטל ההשבחה נגזרת מעצם ההשבחה התכנונית ולא מאופן הקצאת הקרקע או התמורה ששולמה למדינה; הפסיקה ניתנה בערעור של כ־53 בעלי קרקעות במתחם קדמת השלום בכפר סבא, ודחתה טענות לפטור בגין רכישה מכונס נכסים או קבלת זכויות בתנאים מועדפים, תוך חיזוק עמדת הרשויות המקומיות
בית המשפט העליון קיבל את ערעור חברת אזורים נגד נאמני חברת הביצוע ארלנגר, וקבע כי חילוט ערבויות בנקאיות אינו מהווה העדפת נושים בהליכי חדלות פירעון. בכך ביטל את החלטת המחוזי והדגיש את עקרון העצמאות והוודאות של הערבות הבנקאית, תוך חיזוק המנגנון הפיננסי ומסירת מסר משמעותי ליזמים, בנקים ונושים
הוועדה המיוחדת מרחב הגולן הודיעה לוועדת הערר, שדנה בשורה של עררים שהוגשו נגדה רוכשי מגרשים בגין היטלי השבחה, כי היא מבטלת מחצית מהחיובים, זאת בעקבות פסיקות שניתנו לאחרונה ע"י ביהמ"ש העליון בנושא. מהוועדה נמסר כי משמעות הביטול היא "הכנסות אפסיות" לקופתה, שיקשו עליה לפעול לבניית תשתיות שיתמכו בהגדלת אוכלוסיית הגולן
בעלי הזכויות במלון מלכת שבא באילת הגישו תביעה נגד ההנהלה בדרישה למנות חברת ניהול בינלאומית ולשמור על דמי הניהול הקיימים, בטענה כי נוצרו הבנות ומצגים מחוץ לחוזה הכתוב, בעוד ההנהלה טוענת כי כל ההסדרים מוסדרים במערכת החוזית הסגורה. בית המשפט העליון הכריע בסוגיה
"אדם טבע ודין" ו"הפורום הציבורי להגנת הסביבה באשדוד" החליטו שלא לעמוד על עתירתם לאחר שהשופטים הודיעו להם כי אין בכוונתם להתערב בפסיקת המחוזי. שני המלונות שבונה אופק השקעות על חוף לידו צפויים לכלול כ-210 חדרים וממוקמים במרחק 60 מטר מקו המים בלבד
המחלוקת בין שני זוגות שכנים באשדוד פרצה סביב חדר אחד בן כ־12.5 מ"ר, שנמצא בפועל בדירה אחת, אך רשום מזה 45 שנה כשייך לדירה השכנה. בעלי הדירה שבה נכלל החדר ביקשו לתקן את רישום הבית המשותף כך שישקף את המציאות הפיזית, ואילו שכניהם דרשו את ההפך – שהמציאות תתוקן ותתאים לרישום. בית המשפט העליון הפך את החלטת המחוזי ובדעת רוב קבע כי מדובר ב"טעות סופר" ברישום וכי יש לתקן את המרשם כך שישקף את המצב בפועל – כך שהחדר יישאר בידי המערערים המתגוררים בו
עוד אמר אודי כרמלי כי ככל שהפסיקה תישאר בעינה הדבר ישפיע על קידום מיזמי התחדשות עירונית בת"א. לגבי היצע הדירות בעיר אמר כי "יש אצלי במערכת כ-3,000 יח"ד בהיתרים שלא נמשכים. היינו כבר ב-4,000 כך שזה במגמת ירידה. השוק במצב מצוין, בלי מחסור עצום ובלי היצע עצום"
העליון דחה את עתירת יורשים לביטול הפקעת חלקה של 240 מ"ר בנווה צדק שנעשתה במסגרת 'הפקעת מנשייה' בשנות ה-60. השופטים קבעו בדעת רוב כי העתירה לוקה בשיהוי של כ-60 שנה. השופט כבוב: "קיים קושי ערכי-מוסרי בכך שקרקע פרטית, שהופקעה למטרות ציבוריות, תשמש בסופו של דבר למטרה פרטית"
בפסק דין שניתן בבית המשפט העליון החודש (בר"מ 1975/24 בר "מ 25-04-25226 הוועדה המקומית לתכנון ובניה תל אביב נ' לויתן אדיב שמואל), נקבעה אחת ההחלטות המשמעותיות ביותר בעשור האחרון בתחום התכנון והבנייה. שלושה שופטים; כבוד המשנה לנשיא נעם סולברג, כבוד השופט יוסף אלרון (בדימ') וכבוד השופט אלכס שטיין, הכריעו בסוגיה עקרונית שהעסיקה שמאים, יזמים ועורכי דין במשך שנים.
פסיקת שופטי העליון היום (ה') פה אחד, שמה סוף למחלוקת משפטית ארוכת שנים לגבי האופן שבו יש להתייחס לעליית השווי שיצרה תמ"א 38 בעת גביית היטלי השבחה, תוך שהשופטים פוסקים באופן מהדהד לטובת הנישומים, ונגד עמדת היועמ"שית. בכירי עורכי הדין והשמאים בענף מיהרו לברך
בשורה למוכרי הדירות בתחומה של תוכנית הרובעים בת"א, ובשכונות ותיקות רבות נוספות ברחבי הארץ. ביהמ"ש העליון דחה את ערעורן של עיריות ת"א וי-ם וקבע כי בעת חישוב היטל ההשבחה, אין לנטרל את עליית השווי שיצרה תמ"א 38 ב"מצב קודם". ההרכב שכלל את השופטים שטיין, אלרון וסולברג פסק פה אחד, בניגוד לעמדת היועמ"שית
בכך הפכו השופטים שטיין, כשר והנשיא עמית החלטה של בית המשפט המחוזי, שניקה את לשכת הרישום מאחריות לרישום בעלות בנכס על ידי מתחזה ליורש. בעקבות פסה"ד תישא הלשכה ב-30% מהנזק, עו"ד המתחזה ב-50% והיורש החוקי ב-20% בשל אשם תורם. בפסק דינו הדגיש שטיין את אמצעי הזהירות שעל הלשכה לנקוט כאשר המסמך שמוגש לה הוא "העתק למקור"
ביהמ"ש העליון דחה את ערעורו של יזם הנדל"ן והותיר על כנה את החלטת המחוזי לעצור אותו עד תום ההליכים. קובי נאשם כי המשיך לעסוק בנדל"ן למרות צו איסור, הקים חברה באמצעות “איש קש”, הסתיר הכנסות מנושיו והציג תצהירים כוזבים במסגרת פשיטת הרגל. השופט קבע כי קיימות ראיות לכאורה ומסוכנות ממשית הנובעת מדפוסי פעולה מניפולטיביים ומתוחכמים
בכך הפך הרכב השופטים בראשות הנשיא עמית פסיקות קודמות של ביהמ"ש המחוזי, וקבע כי יש לאשר את התחשיב המעודכן של המדינה לגבי "דמי החכירה האבודים". תחילתה של המחלוקת באמצע העשור שעבר, אז ניתנה אפשרות לבעלי קרקעות פרטיות בגליל, רובם בני מיעוטים, לדרוש בדיעבד דמי חכירה על קרקעות שנלקחו מהם ללא פיצוי במהלך שנות ה-50' עד ה-80' של המאה הקודמת
17 קיבוצים בגליל נדרשו לשלם לוועדה המקומית היטלי השבחה בעקבות הליך שיוך דירות. הקיבוצים טענו כי לא הם שהתעשרו מהמהלך אלא רמ"י, ולפיכך עליה לשאת בחלף היטל ההשבחה. מנגד, הרשויות והוועדה המקומית גרסו כי הקיבוצים הם הנהנים בפועל משינוי הייעוד. בית המשפט העליון הכריע
עתירת הקבלנים הוגשה בגין היקפי איחורי המסירה העצומים הצפויים בגין "חרבות ברזל", שעל פי החוק היבש - על הקבלנים לשאת בהם לבדם. הרכב השופטים בראשותו של הנשיא עמית ציין כי "אין זה תפקיד ביהמ"ש להורות למדינה כיצד לגבש מדיניות". עוד ציינו כי היקפי הנזק בסך 131 מיליארד ש"ח שנטענו על ידי הקבלנים "נעדרים נתונים קונקרטיים-עובדתיים"
זוג ללא ילדים ערך צוואה זהה לפיה כל אחד מבני הזוג יוריש את רכושו לשני, ואם בן הזוג אינו בחיים - יחולק הרכוש בין קרובי שניהם. לאחר פטירת הבעל ערכה האלמנה את הצוואה והורישה את דירתם לאחייניתה בלבד. עם פטירתה, תבעה קרובת המנוח לאכיפת הצוואה המקורית. העליון נדרש להכריע
פרסום ראשון: ההחלטה בעקבות ערעור שהגישו ארגוני סביבה על החלטת המחוזי בב"ש לדחות עתירה שהגישו נגד אישור התוכניות בדצמבר האחרון. עם זאת, השופטת דפנה ברק-ארז אישרה להמשיך בהליך הוצאת ההיתרים. לטענת העותרים אישור התוכניות אינו חוקי שכן מרחק המלונות מקו המים הוא 60 מטר בלבד, מנגד טוענת המדינה כי מדובר בתיקון תוכניות ישנות
ביהמ"ש העליון דחה את ערעורם של משה דבוש, לשעבר דירקטור בחברת בת של קק"ל, ואליהו דרעי, מתווך מקרקעין, וחייב אותם לפצות את קק"ל ואת חברת סער את רותם בכ-4 מלש"ח. זאת בשל מעורבותם בעסקת נדל"ן ביבנאל, בה נמכרה קרקע חקלאית תוך הפרת אמונים וניגוד עניינים מצד דבוש ועוולת תרמית מצד דרעי
בבניין "וולדורף אסטוריה" בי-ם - הממוקם בצמוד למלון היוקרתי - פרץ סכסוך בין חלק מבעלי הדירות ובין נציגות הבניין, אשר אוסרת עליהם להשכיר את דירותיהם לטווח קצר בטענה כי הם פוגעים ביוקרת הבניין. לאחר הכרעה לטובת בעלי הדירות בערכאה הנמוכה, הפך ביהמ"ש המחוזי את ההחלטה, וכעת מזמינה השופטת ברק-ארז את חוו"ד היועמ"שית
ביהמ"ש העליון קיבל את בקשת עיריית תל אביב לעיכוב ביצוע פרויקט תמ"א 38 של חברת ybox ביד אליהו, לאחר שטענה כי ההיתר שניתן כולל חריגות של מאות מטרים ואינו עומד בהוראות החוק. זאת, למרות שביהמ"ש המחוזי קבע כי העירייה פעלה שלא כדין כשעצרה את התהליך ברגע האחרון. העליון: "המשך ביצוע הפרויקט כרוך בפגיעה בלתי מבוטלת באינטרס הציבורי בדבר שלטון החוק בתחום התכנון והבניה"
בית המשפט העליון דן לאחרונה בהרכב מורחב בערעור על פסק דין מחוזי, לפיו אחיין אשר הלווה לדודו כסף לרכישת דירה, היה זכאי לרשת אותה שכן זו הועמדה כבטוחה להלוואה. יורשיו החוקיים של בעל הנכס ערערו
חברי האופוזיציה בעירייה וארגון "אדם טבע ודין" משכו את הערעור שהגישו נגד עיריית כפ"ס והוותמ"ל, בדרישה לעצור את התוכנית שמקדמות העירייה ורמ"י, שכוללת הנחה של כמיליון שקלים לתושבי העיר ולמילואימניקים, כולל מאות דירות שכבר הוגרלו. פסק הדין, שאישר למעשה החלטה דומה של המחוזי, מהווה סוף פסוק ומאפשר את ביצוע התוכנית
פסק הדין התקדימי שניתן לאחרונה ביטל חיוב בהיטל השבחה שהשיתה הוועדה המקומית גליל עליון על חברי 17 קיבוצים, בנימוק שאין מדובר בהתעשרות הנגרמת מהחלטה תכנונית וכי ערך הקרקע לא עלה. עם זאת, לטענת הרשות המקומית, הליך השיוך מוביל להוצאות פיתוח, שבהיעדר היטל – נעדרות מקור תקציבי
החוק מאפשר לרמ"י לפעול לפינוי תפיסה לא חוקית בקרקע בצו מנהלי, בתוך חצי שנה מיום שנודע הדבר ל"ממונה". אך האם מדידת הזמן שבו ניתן לבצע את ההריסה מתחילה כבר כאשר מפקח מטעם רמ"י מאתר את העבירה? פס"ד שניתן בעליון מגלה כי החוק אינו מבהיר זאת. "אין כל משמעות לדרישתו של החוק כי הממונה יוכל לפעול בתוך שישה חודשים בלבד, אם קביעת ראשיתו של מרוץ הזמן בהקשר זה אינה ברורה"
ביהמ"ש העליון דחה בקשה של 19 תושבים בבתים לא מוסדרים בטלמון, לעיכוב ביצוע תוכנית שמקדמת ההסתדרות הציונית ותוסיף 189 דירות ליישוב, כך שיכלול 650 דירות. "לא הונחה תשתית עובדתית מספקת להוכחת הטענה כי נזק יגרם למי מהמבקשים, באופן שמצדיק את דחייתה"
פסק דינו של השופט סולברג קיבל את ערעורה של נתיבי ישראל שטענה כי השמאי המכריע כלל מרכיבים המעניקים שווי לציפיה הנובעת ממיקום מקרקעין, והפך את החלטת המחוזי בנושא. עוד צבי שוב: "ביהמש מאפשר למדינה לשלם עשרות אלפי ש"ח על קרקעות ששוות מיליונים"
ביהמ"ש העליון דחה ערעורים נגד החלטת הוותמ"ל לאשר את תוכנית הענק לרובע המזרחי ברחובות, וקבע כי מוסדות התכנון פעלו תוך שיתוף הציבור וקבלת עמדות מומחים. בתוך כך בעירייה יערכו כנס חשיפה ליזמים אודות התוכנית לרובע, שכולל הפיכתו למאופס אנרגטית, כלומר מייצר לעצמו חשמל ומבוסס על פינוי אשפה באמצעות מערכת תת-קרקעית
שנה לאחר שהמחוזי קבע כי אין לנטרל את ההשבחה שיצרה תמ"א 38 במסגרת קביעת "המצב הקודם", ולמעשה הפחית דרמטית את היטלי ההשבחה בתחום תוכנית הרובעים, הגישה היועמ"שית לעליון את עמדתה התומכת בבקשת הערעור של עיריית ת"א: "פסק הדין מעורר קשיים של ממש, הן מבחינת יישומו והן בהשלכותיו"
המחוזי דחה בקשה של חברת הבנייה אבו יחיאל שנתבעה ע"י דיירים בגין ליקויי בנייה וביקשה להישפט בבית משפט שלום. העליון הותיר את הכרעת המחוזי על כנה וקבע הלכה לפיה תביעה בגין ליקויי בנייה אינה חוסה תחת המונח "שימוש במקרקעין" ועליה להתברר במחוזי בהתאם לסכום הסעד המבוקש
בכך הפכו השופטים את החלטת ביהמ"ש המחוזי, שהשיב את התוכנית לבניית למעלה מ-1,400 יח"ד לתכנון מחודש וקבע כי המקור הכספי לאיזונה ייכלל כבר בשלב התב"ע. מנהל התכנון: "ביהמ"ש נתן תוקף לעיקרון החשוב לפיו התכנון הוא המוביל"
בית המשפט העליון דחה פה אחד ערעור שהגישה קבוצת משקיעים שרכשה בניין משרדים הרוס בת"א על מנת לשקמו, וקבע כי אינה זכאית לפטור מארנונה בהתאם לפקודת העיריות, שכן תקופת הפטור באורך שלוש שנים נוצלה עד תום על ידי המחזיק הקודם. השופטת וילנר: "הסדר הארנונה חל על הנכס עצמו ומועד תחילת ואורך התקופות השונות של ההסדר אינו מושפע מהעברת הבעלות או החזקה בנכס"
בית המשפט העליון אמנם לא ביטל את תוכנית הענק של רמ"י, באחד האתרים המורכבים בישראל מבחנת זיהום קרקע, כפי שביקשו העותרים, אך קבע פה אחד כי תהליך טיהור הקרקע המזוהמת חייב להתבצע בשקיפות מלאה ותוך התייעצות עם הציבור
במסגרת פסיקתו של השופט אלכס שטיין שהתקבלה פה אחד קבע בית המשפט לראשונה כי מעמד זכות הקדימה לרכישה הניתנת לשותף בנכס, היא זכות קניינית ויש לרשום אותה בפנקס המקרקעין. בכך שם בית המשפט סוף לאי הבהירות ששררה בנושא
המועצה האזורית עמק הירדן ערערה לביהמ"ש העליון על החלטת המחוזי לדחות עתירה נגד מכרז רמ"י לשיווק מגרשים בקיבוץ שליד הכנרת, שנסגר כבר לפני כחודשיים. "פסק הדין בטעות יסודו, כולל פרשנות שגויה שניתנה על ידי נציגי רמ"י להסכם שנחתם לפני למעלה מ-12 שנים", נטען. רמ"י בתגובה: "מאמינים שהעליון יאמץ את קביעות המחוזי וידחה את הערעור הקנטרני וחסר הבסיס"
שני שותפים שרכשו יחד בנין ישן בתל אביב למטרת שיפוץ ובניה, גילו באיחור כי הבניה שנקבעה בהסכם השיתוף שחתמו, פוגעת בנכסיו של אחד מהם. ביהמ"ש המחוזי הורה על הקפאת הבניה, והצדדים פנו לעליון
בעליון מגלים אפס סובלנות להסכמים שנועדו לעקוף את החוק, החסם הכבד שהוסר בפני פיתוח קרקע מרובת בעלים, הפס"ד שהוא גם אמירה נוקבת על אחריותם האישית של עורכי הדין, ולמה כדאי לשים לב כשבונים דירה על הגג. כמה מבכירי המשפטנים בענף כותבים למרכז הנדל"ן על פסקי הדין המשמעותיים של השנה בתחומי התכנון, הבניה וההתחדשות
המכון לרפורמות מבניות בראשות עו"ד שרגא בירן עתר נגד ההחלטה של יצחק עמית לפסול עצמו בעניין "בג"ץ השכונות". העתירה שהוגשה ב-21' מבקשת לבטל את התקן הממשלתי שקובע בין היתר את התמורות לבעלי הדירות. בירן: "אין שום צידוק לפגיעה אנושה כל כך בבעלי הדירות תושבי השכונות"
היזם משה אהרוני ניגש באמצעות שתי חברות שונות למכרז קרקע של עיריית בת ים וזכה במקומות הראשון והשני, אלא שאז החברה בעלת ההצעה הגבוהה יותר לא מימשה את הזכייה, ונתבעה בגין חוסר תום לב. המחוזי קיבל את תביעת העירייה ופסק פיצוי של 4.5 מלש"ח לעירייה. השבוע קיבל העליון ברוב קולות (כבוב ווילנר) את ערעור אהרוני וקבע כי לא הוכח שפעל בחוסר תום לב ולא הפר את דיני המכרזים. השופטת רות רונן בדעת מיעוט: "תמריץ לתכסיסנות"
ביהמ"ש העליון דחה פה אחד את הערעור שהגישו היזמיות נגד הוועדה המיוחדת לתכנון ולבניה חריש, וכן את ערעורה הנגדי של הוועדה, וקבע שהטבות מס בגין פרויקט השכרה יינתנו רק על השטחים להשכרה בפועל ולא על כלל הבניין, וכן כי מועד מתן ההטבה הוא רק לאחר שרשות ההשקעות קבעה שמדובר בבניין להשכרה
