search

בניית בית פרטי - המדריך המלא

מתכננים לבנות בית חדש? מדובר בתהליך ארוך ומורכב, וחשוב מאוד להבין מה נדרש מכם בכל שלב. גיבשנו עבורכם מדריך מקיף ומפורט, עם כל השלבים וההיבטים החשובים

בניית בית שלב אחר שלב 

בניית בית כוללת שלבים רבים ומורכבים, החל מאיסוף ההון, דרך התכנון, ועד לביצוע, עבודות הגמר, השלמות הבנייה והכניסה המיוחלת לבית החדש.

באופן כללי, תהליך בניית בית מתחלק לשני חלקים מרכזיים:

השלב הראשון הוא שלב התכנון, אשר בו מעורבים בעלי מקצוע כמו אדריכל, מהנדס, מתכנן חשמל, מהנדס אינסטלציה, יועץ קרקע, יועץ מיזוג, מודד, מעצב פנים ועוד.

שלב זה כולל גם קבלת היתר בנייה מול הרשויות.

השלב השני הוא שלב הביצוע, בו מעורבים בעלי מקצוע כגון קבלן עבודות עפר, קבלן שלד, קבלן איטום, חשמלאי, איש אינסטלציה, טייח, צבעי, מתקין מערכות מיזוג, וכו'.

שלב זה כולל קבלה של טפסי אישור לאכלוס, לאחר בדיקה כי הבית עומד בדרישות המינימליות של הרשויות.

אם אתם עומדים לפני התחלה של בניית בית, הכינו את עצמכם - מדובר בתהליך ארוך, מורכב, מרובה ממשקים ולעתים מתסכל. היעד הסופי שאמור לעמוד מול עיניכם הוא הקמת הבית עליו חלמתם מאז ומתמיד (במגבלות התקציב).

שלבי בנייה בית פרטי 

1. איסוף הון עצמי והגדרת תקציב

בשלב זה עליכם להבין ביניכם ולבין עצמכם מהו ההון העצמי העומד לרשותכם, ובתור נגזרת מכך מהי המשכנתא שעליכם לקחת.

אם אין ברשותכם שטח לבנייה, יש להכניס בשלב זה לתקציב את עלות רכישת הקרקע. בישראל, מרכיב הקרקע עומד על כ-70% מעלות הנכס, אליה יש לצרף מיסים כגון מס רכישה והיטלים כגון היטל השבחה והיטל פיתוח.

2. קבלת אישור עקרוני למשכנתא

ברוב המקרים קשה לרכוש קרקע ולבנות בית בעזרת הון עצמי בלבד. המשכנתא לבניית בית דומה במבנה שלה למשכנתאות 'רגילות', כאשר ההבדל הוא שאת סכומי הכסף של ההלוואה הלווה מקבל בהתאם להתקדמות הבנייה, ובהתאם להעמדת ביטחונות חדשים בכל שלב. כלומר, בעל השטח יקבל את הסכום המספיק לשלב הבא בתהליך הבנייה, אך יצטרך להוכיח את ההתקדמות בפועל. המשכנתא יכולה לכסות גם על עלויות רכישת הקרקע לבנייה.

3. גיוס אנשי מקצוע לניהול בנייה

אדם מן השורה לא יכול לנהל משימה מורכבת של עבודת בנייה של בית, ברוב המכריע של המקרים. ישנם בעלי שטח פרטיים אשר לוקחים על עצמם את הניהול השוטף של הבנייה, אך יש לדעת כי מדובר בתהליך הגוזל זמן ומאמץ, ודורש לימוד של הנושא. לכן, בעת בניית בית פרטי, לרוב יש צורך בגיוס אנשי מקצוע שילוו אתכם מהשלב הראשון ועד לשלב הסופי.

4. הכנת תכניות בנייה וקבלת היתרים

בשלב זה עליכם למצוא את האדריכל\ית והמהנדס\ת שיכינו למענכם ויחד אתכם את תכניות הבנייה, ויגישו את הבקשה לקבלת היתר בנייה בפועל, על בסיס התכניות שהוכנו. מדובר בשלב קריטי להשלמת הבנייה, משום שקבלני הביצוע יבצעו באופן מדויק את המתואר בתכניות. משום שהן מהוות בסיס לעבודה בשלמותה, לא כדאי להתפשר על האיכות ותשומת הלב המושקעת בהכנתן.

לאחר קבלת היתר הבנייה, תוכלו לצאת לשטח ולהתחיל לבנות את הבית. תהליך הבנייה מורכב משני חלקים עיקריים:

5. בחירת קבלן שלד ובניית השלד

ראשית יוצקים את יסודות הבית ובונים את השלד, המורכב מבטון מזוין וחייב לעמוד בתקן הבנייה הישראלי. שלב זה כולל את הבנייה של עמודי התווך, המקלט וכל בסיס אחד שמטרתו נשיאת משקל הבית ושמירה על בטיחותו בזמן רעידת אדמה ומקרי חירום אחרים.

6. בחירת קבלן גמר והשלמות בנייה

השלב השני בבנייה הוא עבודות הגמר. על גבי השלד, יש לבצע את שאר העבודות - מדובר על עבודה הלוקחת זמן רב וכולל את כל המרכיבים הנדרשים למחייה, כגון מערכות תשתית (ביוב, חשמל, תקשורת), בנוסף לגימור הבנייה בחללים, כגון צבע, טיח, מרצפות, וכו'. עבודות הגמר נעשות בהתאם לתכנית האדריכלית שהוכנה מבעוד מועד.

7. עיצוב פנים ורכישת ריהוט

בחלק ניכר מהמקרים, האדריכל הוא גם זה שמכין את תכנית עיצוב הפנים בהתאם לצרכים ולרצונות של בעל הבית. בנוסף, יש לרכוש רהיטים ואביזרים המתאימים לעיצוב של החללים החדשים אשר קיימים בבית החדש ואולי לא היו בדירה/ בית הקודמים.

8. קבלת היתר אכלוס (טופס 4) 

לאחר שכל בעלי המקצוע סיימו את עבודתם, עליכם להגיש בקשה לקבל אישור אכלוס לדירה. זהו מסמך המאשר כי הבית נבנה על פי תכניות הבנייה ובהתאם לתכניות של הרשות המקומיות. בנוסף, אישור זה מעיד על כך שהבית בטוח למגורים ולאכלוס. אחרי קבלת אישור אכלוס-טופס 4, ניתן לחבר את הבית לרשת החשמל ולשאר התשתיות.

9. מזל טוב! אתם יכולים להיכנס לבית החדש שלכם

אחרי קבלת טופס 4, התהליך הסתיים, ואתם יכולים לעבור להתגורר בבית אותו חלמתם, תכננתם ופיקחתם על בנייתו.

עלויות בנייה

השלב הראשון בחישוב עלויות הבנייה, הוא חישוב הכסף הזמין לרכישת הקרקע ו\או הבנייה עצמה. על מנת לעשות זאת, יש להבין מהו גובה ההון העצמי שלכם, ובהתאם מהי המשכנתא אותה אתם יכולים ומתכננים לקחת בנוסף, לצורך רכישת הקרקע והליך הבנייה.

כאשר רוכשים מגרש לבנייה, העברת הכסף לבעל המגרש מבוצעת בפעם אחת, בדומה לרכישת נכס קיים. עבור רכישת מגרש, אין צורך להציע תכניות והיתרים לבנייה, משום שהמשכנתא נלקחת לטובת רכישת המגרש בלבד. אחוזי המימון למגרש זהים לאחוזי מימון לרכישת דירה (על פי מגבלות בנק ישראל), אך יש לציין כי הבנקים לא נוטים לאשר אחוזי מימון גבוהים (כמו 75%, או 70% לבעלי דירה המשפרים דיור), בעקבות סיכוני האשראי הגבוהים - לבנק יהיה קשה יותר למכור מגרש לעומת נכס בנוי.

בהמשך התהליך, ההוצאות על הבנייה הן הדרגתיות, ולכן הבנק "משחרר" את המשכנתא בהדרגתיות, במקביל להתקדמות הבנייה. בנוסף, על מנת לקבל משכנתא עבור עלויות הבנייה, על הלווה להציג את כל התכניות והאישורים לבנייה, יחד עם ההסכמים עם הקבלן המבצע, מפקח הבנייה וכו'.

בשלב הראשון, הבנק מעביר כסף לבנייה ראשונית. לאחר הדיווח כי בניית השלד הסתיימה, הבנק שולח שמאי מטעמו לווידוא המצב, ורק לאחר מכן ממשיך להזרים את שאר המשכנתא, לסעיף ההוצאה הבא. אם אחוז המימון של המשכנתא כולה עומד על 50%, למשל, בכל אחד מהשלבים, הלווה יקבל עד 50% מהעלות המוצהרת.

לאחר הבנת הסכום העומד לרשותכם, אחרי גיוס הון עצמי וקבלת תנאי המשכנתא, חשוב לבנות תקציב בהתאם. הערכת עלויות הבנייה, גם אם הן נעשות באופן גס יחסית, הן מרכיב קריטי להתנהלות הכלכלית של בעל השטח. את התקציב בונים יחד עם האדריכל, וממנו ייגזרו היקף הבנייה ורמות הגימור.

עלויות הבנייה מתחלקות לתחומי שלד, גמר ופיתוח השטח. על פי ההערכות הכלליות והגסות ביותר, עלויות הבנייה עומדות על בין 5,000 ל-6,000 ₪ למ"ר, בבנייה בסטנדרט ממוצע בישראל. באופן ברור, המחירים מטפסים ככל שהגימור יהיה יוקרתי יותר. במהלך השנים העלויות הממוצעות למ"ר עלו, לא רק בעקבות העלייה במחיר חומרי הגלם ועלות העובדים, אלא גם בעקבות העלייה בסטנדרט הבנייה והגימורים הנדרשים על ידי הלקוחות.

עלויות השלד מושפעות ממגוון גורמים: מורכבות המבנה ורוחב המפתחים, סוג היסודות והעומק שלהם, כמות החפירה והחציבה באתר, בניית מרתף, סוג הבלוקים בקירות החיצוניים, ועוד.

עלות השלד מחושבת על פי שטח היציקות, ולא על פי השטח הבנוי, משום שהקירות הפנימיים אינם רלוונטיים. התמחור משתנה לפי מאפיינים כמו - משטח בטון עם תקרה מעליו\ללא תקרה מעליו, משטחי בטון חיצוניים המחוברים לרצפת קומת קרקע, רצפת קומת הקרקע, רצפת החלק הבנוי, רצפת מרפסת, תקרת קומה א', ועוד.

עלויות הגמר הרבה יותר מסובכות לחישוב, בעקבות המגוון העצום של סוגי חומרים ורמת האיכות שלהם. החישוב בעלויות גמר הוא על פי מ"ר בנוי. בתוך החישוב יש להכניס קירות המשמשים לתמיכת הקרקע, ציפוי אבן לקיר, גדר קלה, משטחי חנייה, שבילים, מילוי אדמה וגינון.

עלויות נוספות

בעלי קרקע רבים נכנסים למצוקה תקציבית רק משום שלא הכניסו לתקציב את כל סעיפי ההוצאות, ולא התכוננו להוצאות בלתי צפויות. לכן, כדאי לוודא שבתוך התקציב קיימים כל הסעיפים שפירטנו והסעיפים הבאים: עלויות המטבח, המיזוג והריהוט, עלויות תשלומים למנהל מקרקעי ישראל, במקרים בהם המגרש מוחכר, היטלי פיתוח ואגרת בנייה- היטלי פיתוח של הרשות המקומית כוללים היטלים שונים למים, ביוב, תיעול וכבישים. שימו לב- אם קיים על השטח מבנה ישן (שכבר שולמו עליו ההיטלים), יש לקזז את השטח שלו מעלות היטלי הפיתוח.

היטל השבחה - מוטל כאשר תכנית בניין עיר חדשה (או בעקבות הקלה שהיזם ביקש), כוללת תוספת של אחוזי בנייה על הקרקע. ההיטל ייגבה מהמוכר בעת העברת הבעלות, או ממבקש ההיתר לפני בניית המבנה.

אגרת היתר - משולמת לוועדה המקומית לתכנון ובנייה בזמן קבלת ההיתר - כ-35 שקל למ"ר.

מכון התקנים - עריכת חוזה התקשרות לבדיקת חוזק הבטון, אטימות הממ"ד ותקינות הסניטציה

צילומי תכניות, הדפסות אור וקופה קטנה - 3,000 שקל לפחות.

הוצאת היתר בנייה 

היתר בנייה מטעם הרשות המקומית הוא רישיון\רשות לביצוע שיפוץ\שינוי בבית, בנייה חדשה או כל שינוי המשפיע על המרחב הציבורי. חשוב להבהיר- ביצוע עבודות אשר דורשות היתר בנייה ללא ההיתר, מעמיד את המבצעים ואת בעל הנכס בפני סכנה של אישום פלילי.

ההיתר ניתן רק לאחר שהוכח לרשות המקומית כי התכנון עומד בסטנדרטים אותם קבעה. תהליך קבלת הרישוי מנוהל על ידי האדריכל, אך כולל ביצוע מספר פעולות מצד היזם (בעל הקרקע).

את הבקשה למתן היתר בנייה עורך אדריכל המבנה, לאחר שהלקוח אישר את תכניות בנייה. הבקשה מוגשת לוועדה המקומית לתכנון ובניה, הכפופה לתקנות התכנון והבניה של משרד הפנים.

על הבקשה להיתר לכלול את המסמכים הבאים:

- הגדרת שימוש מבנה, חומרי בנייה, הקלות מבוקשות, חישוב אחוזי בנייה ושטח בנייה כולל.

- מפת מדידה בתוקף לחצי שנה קודם לכן, תכנית אדריכלית להעמדת המבנה על גבי השטח, ותכנית לפיתוח השטח.

- תכנית אדריכלית של כל מפלס, תכנית גג, חתכים וחזיתות.

- פרטי בניין, תברואה, מערכות טכניות ופרטי פיתוח הקשורים לגדרות.

- הצהרות וחתימות של אדריכל המבנה, מהנדס הבניין והבעלים. יש לצרף לכך נסח טאבו (מנהל רישום מקרקעין) בתוקף ל-6 חודשים קודם לכן, או העתק חוזה חכירה מול מנהל מקרקעי ישראל.

- חתימה של המועצה המקומית, המתקדמת לאחר תשלום אגרות הבנייה.

- במקרים של מגרש דו-משפחתי, יש לקבל את חתימת השותף לחלקה.

- בכל סוג מגרש, אם ישנה כוונה לבנות גדר בנויה, יש להחתים את השכן הגובל.

במקרים בהם השותף לחלקה\שכן מסרב לחתום או מעמיד תנאים לא סבירים, ניתן להפעיל (בהתייעצות עם האדריכל) את 'תקנה 2' של החוק, הכוללת שליחת מכתב בדואר רשום על ידי הרשות המקומית (ועל חשבון היזם), הממוען לגורם הסרבן, על מנת להעניק לו הזדמנות להביע התנגשות באופן מסודר.

אם לא מוגשת התנגדות בפרק הזמן הקבוע בחוק, ההתנגדות נידונה בוועדה, אשר נותנת את החלטתה על פי מצב העניינים.

שלב הדיון בוועדה

הוועדה המקומית לתכנון ובנייה מתכנסת בכל מספר שבועות לדיון, בין היתר בבקשות להיתרי בנייה שהוגשה לה. לאחר הדיון בוועדה, נכתב הפרוטוקול (דך הדרישות) אשר כולל את ההחלטה עצמה, יחד עם רשימת תנאים לצורך קבלת ההיתר. הפרוטוקול מועבר בדואר לאדריכל וליזם. ברוב המקרים, המכתב מגיע כחודש לאחר קיום הדיון.

במקרה בו הוועדה מסרת לחלק מבקשת ההיתר או לכולה, היזם ראשי להגיש ערעור, בהתאם להתייעצות עם אדריכל, בפני וועדת הערר המחוזית.

תנאים למתן היתר בנייה

רשימת התנאים לקבלת היתר משתנה על פי אופי הפרויקט וההבדל בסטנדרטים בין הרשויות השונות.

אלו התנאים המרכזיים שהרשות עשויה לדרוש מהיזם ב"דף הדרישות":

- אישר מנהל מקרקעי ישראל (אם השטח מוחכר)

- אישור פיקוד העורף על תכנית הממ"ד

- הגשת חיובים סטאטיים על ידי מהנדס בניין

- חתימת הרשות לכיבוי אש על ידי יועץ בטיחות

- החתמת חברת תשתיות התקשורת, כגון בזק

- הגשת תכנית סניטארית על ידי מהנדס אינסטלציה

- התחמת רשות העתיקות (באזורים הרלוונטיים)

- הוכחת התקשרות עם אתר לסילוק פסולת בניין המוכר על ידי המשרד להגנת הסביבה.

- חוזה התקשרות עם מכון התקנים\מעבדה מאושרת, באשר לבדיקת איכות הבטון בזמן היצירות, בדיקת מערכת סניטרית, טיח מיוחד בממ"ד, ובדיקת האטימות שלו.

קחו בחשבון שהוצאת היתר לוקח מספר חודשים - בתלות ביעילות של הרשויות, מורכבות הבקשה ומשתנים נוספים.

היתר הבנייה עצמו הוא תשריט הבקשה (המכונה 'גרמושקה'), אליו מצורף טופס חתום עם פרטי הבקשה המלאים. קבלת ההיתר מותנית בתשלום אגרת היתר (כ-35 שקל למ"ר).

ההיתר תקף לשנה, אך אם היסודות למבנה מונחים, התוקף גדל ל-3 שנים. במקביל לתחילת העבודות, מומלץ לבקש מהרשויות חיבור זמני לתשתיות חשמל ומים, לטובת עבודות בנייה, באמצעות טופס-2.

במהלך הבנייה, אדריכל המבנה, אשר מבצע את הפיקוח העליון לצרכי רישוי, נדרש לדווח לוועדה המקומית באופן רשמי בשלבים מסוימים - דו"ח ראשון מוגש בשלב סימון קווי הבניין על ידי המודד. דו"ח שני מוגש בשלב גמר רצפת קומת הכניסה (יחד עם מפת מדידה), דו"ח שלישי בגמר השלד, והדו"ח האחרון עם גמר הבנייה, לצורך אכלוסו של המבנה.

בחירת קבלן בנייה

בעת בחירת קבלן בנייה, יש שתי אפשרויות עיקריות:
האפשרות הראשונה היא התקשרות עם קבלן אחד, אשר מרכז את כל העבודות, ופועל בפועל בתור מתווך בין בעל השטח לבין שלל אנשי המקצוע.

היתרונות ברורים מאליהם: היזם צריך לחתום על חוזה מול קבלן אחד בלבד ולהתנהל אך ורק מולו - מה שחוסך הרבה זמן וטרחה. בנוסף, לקבלן המרכז ולאנשי המקצוע יש מערכת יחסים מסחרית, עליה בעלי המקצוע רוצים לשמור, ולכן צפויים לספק עבודה איכותית. הקבלן המרכז הופך גם להיות מנהל העבודה בפועל באתר הבנייה, מה שמסיר מהיזם את האחריות על ניהול הבנייה ואת נושא הבטיחות.

מצד שני, עלות הבנייה בשיטה זו צפויה להיות גבוהה יותר, בעקבות העלות הנוספת על ניהול וריכוז בעלי המקצוע. הקבלן בוחר את אנשי המקצוע שלו, עם יכולת התערבות מוגבלת מצד היזם. בנוסף, במקרה המצער של מחלוקת מול הקבלן המרכז, הסיכון גדול מאוד, משום שבעיה מולו משמעה בעיה מול כל בעלי המקצוע.

האפשרות השניה היא שהיזם הופך בעצמו להיות קבלן מרכז, המעסיק קבלנים ואנשי מקצוע לכל אחד משלבי הבנייה. בתוך אפשרות זו, ניתן עדיין לשכור קבלן המרכז את הקבלנים בתחום עבודות הגמר, או להחליט להתקשר באופן נפרד עם בעלי המקצוע השונים: איטום, טיוח וריצוף, אלומיניום, אינסטלציה, חשמל ועוד.

היתרון באפשרות זו הוא החופש של היזם לבחור את אנשי המקצוע המשתלמים ביותר, מה שעשוי להפחית את עלות הבנייה הכוללת. מצד שני, ההתקשרות החוזית הנפרדת עם כל בעל מקצוע מהווה טרחה גדולה הצורכת תשומת לב, הקפדה על פרטים ומעקב צמוד. בנוסף, חשוב להגיד כי אם היזם לא זוכר מפקח בנייה\מנהל עבודה, כמעט ולא יהיה אפשר לערוך ביקורת איכות אפקטיבי ולתאם בין לוחות הזמנים במהלך שלבי הבנייה.

מיהם אנשי המקצוע והיועצים הנדרשים לניהול הבנייה?

אדריכל המבנה - בעל התפקיד המרכזי, המהווה ציר סביב מנוהל תהליך התכנון. האדריכל משמש גם בתור "מפקח עליון" האחראי על היישום של הבנייה על פי התכנון האדריכלי.

השירותים הניתנים על ידי אדריכל משתנים לפי הצורך של הלקוח וזהות האדריכל, אך לרוב הם כוללים סקר, ייעוץ והכנת פרוגרמה אדריכלית, הכנת סקיצות בקנה מידה 1:100, הדמיה ממוחשבת בקנה מידה מדויק, עריכת תכניות אדריכליות להגשת בקשה לרישוי (קנה מידה 1:100) והגשת התכניות לוועדה המקומית לתכנון ולבניה, במקביל לתיאום עם היועצים השונים עד לקבלת היתר בניה, הכנת תכנית עבודה אדריכלית מפורטת (קנה מידה 1:50), ואחריות על ביקורת בפני הרשויות לצורך פיקוח עליון אדריכלי.

פיקוח עליון כולל ביקורת בשלבי הבנייה העיקריים, והנחיות למפקח הבנייה או מנהל העבודה. לבסוף, הוא כולל גם טיפול בתעודת גמר\טופס 4.

חשוב לציין כי במקרים בהם הלקוח לא ממנה מנהל עבודה או מפקח בנייה צמוד, מטלות רבות נופלות על האדריכל. בעלי מקצוע רבים מצרפים לחוזה תנאי שמגדיר תעריף שעתי לכל משימה שאינה כללוה במשימות הסטנדרטיות של פיקוח עליון.

על מנת לבחור את האדריכל הנכון, חובה לבחון את תיק העבודות שלו, לערוך פגישה לבדיקת התקשורת הבין אישית וההתאמה בהלך המחשבה, וגם את התאמת מסגרת התקציב האפשרית.

ההמלצה היא ליצור קשר עם אדריכל\יועץ אדריכלי לפני רכישת המגרש, על מנת לקבל דעה נוספת בבחירת המגרש המתאים לצרכי היזם.

המחיר לאדריכלים נמצא על טווח עצום- יש אדריכלים העובדים עם האלפיון העליון, ומצד שני אדריכלים מתחילים שיצאו עכשיו מהלימודים ועדיין לא תכננו בית אחד. באופן כללי, המחיר יהיה תלוי בשאלה עד כמה הלקוח "סגור על עצמו", האם יש לו כבר פרוגרמה ששורטטה על ידי יועץ אדריכלי לפני ההתקשרות עם האדריכל, בשלב מוקדם יותר, וכמובן המוניטין, הניסיון והביקוש של האדריכל.

מבחינת תשלום, כדאי לחתום על הסכם בו התשלומים מחולקים לפי התקדמות עבודת התכנון, למשל- מקדמה, אישור סקיצה, אישור מודל תלת-ממד, הגשת תכנית לרישוי, הגשת תכנית עבודה אדריכלית, סיום הפיקוח העליון.

מהנדס בניין (קונסטרוקטור) - מחשב את חוזק המבנה, מספק מענה לדרישות המנכ"ל, תוך עמידה בתקנים הקבועים בחוק. יש צורך במהנדס כבר בשלב הגשת היתר הבנייה, לטובת חוברת חישובים סטאטיים והכנת תכנית לאישור הממ"ד בפיקוד העורף.

תפקיד המהנדס הוא להכין תכניות עבודה מפורטות לצורך בניית השלד. המהנדס מבצע פיקוח עליון, לרבות בדיקה אישית של סידור הברזלים לפני היציקות בשטח.

איך מוצאים מהנדס טוב? מומלץ להתייעץ עם אדריכל המבנה, ולהתרשם מהניסיון שלו מול מהנדסים איכותיים. מהנדס טוב יכול להוזיל את עלויות השלד באמצעות פתרונות קונסטרוקטיביים חכמים בהתאם לתכנון האדריכלי, אשר יפחיתו את כמויות הברזל והבטון וייעול עבודת הקבלן.

יועץ קרקע - התפקיד של יועץ הקרקע נדרש לצורך הכנת תכניות ליסודות המבנה. יועץ קרקע מבצע שני קידוחים בשטח, ולאחר מכן עורך דו"ח לקביעת סוג הקרקע, אופן ועומק הביסוס שלה. כל קרקע דורשת פתרונות ביסוס אחרים, על מנת למנוע סדקים בקירות וחוסר יציבות של המבנה בהמשך.

מהנדס אינסטלציה - לא כל רשות מחייבת מינוי יועץ סניטרי לקבלת היתר, אך במקרים בהם מדובר במבנה מורכב יחסית, מומלץ להעסיק יועץ שכזה. היועץ יקבע את סוג צנרת המים, אופן ניקוז מי השופכין, ניקוז מי הגשמים ובורות ספיגה במקומות נמוכים במקרה הצורך.

אם תהיה בידכם תכנית מסודרת מטעמו, האינסטלטור אשר יתקין את המערכת בפועל ימנע מטעויות או משימוש בחומרים לא תקניים.

מעצב פנים - ישנם בעלי קרקע שנמנעים מהעסקה של מעצב פנים, בעקבות התחושה שהם יכולים לעשות זאת בעצמם. באשר לחלק מהם, התוצאות יהיו מרשימות, בהתאם לזמן שהושקע על ידם והכישרון הטבעי שלהם. אצל אחרים, לעומת זאת, ישנה תחושת צורך ביד מכוונת, הגדרת קו עיצובי אחיד. ההמלצה היא לקחת יועץ לכל הפחות לנושאי התאורה, החיפויים, הטקסטורות והגוונים של הקירות.

מנהל עבודה - תפקידו של מנהל עבודה הוא בקרה ופיקוח על תהליך העבודה, תוך שמירה על בטיחות העובדים באתר ועוברי האורח. עליו להחזיק עותקים של היתר הבניה, תכניות אדריכליות והנדסיות, מפרטים טכניים וכו'.יש לשים לב שחובה למנות מנהל עבודה על פי חוק, כאשר המינוי הוא באחריות הקבלן הראשי ועל חשבונו. לכן, חובה על בעל הקרקע (היזם) לבדוק כי מונה בפועל מנהל עבודה. במקרים בהם יש יותר מקבלן אחד, על היזם לוודא קיום של מנהל עבודה בשטח עבור בכל אחד משלבי העבודה. האחריות היא על היזם בלבד.

במקרים בהם לא מונה מנהל עבודה ואירע אסון באתר, חס וחלילה, מעבר לאחריות פלילית כתוצאה של ליקוי בטיחות, היזם עשוי לעמוד בפני עלויות הטיפול בנזק, בעקבות אי העמידה בהוראות החוק.

לכן, יש לזכור: חלה חובה למנות מנהל עבודה עם הסמכה ממשרד העבודה, החובה חלה על מבצע העבודה- כאשר יש קבלן ראשי אחד, הוא ייחשב כמבצע העבודות. כאשר ישנם מספר קבלנים, היזם ייחשב בתור מזמין העבודות והחובה תהיה עליו.

בעת העסקה של מספר קבלנים, אחד מהם יכול לקחת על עצמו את תפקיד מנהל העבודה.

מנהל העבודה חייב למלא אחר ההוראות המצויות בתקנות הבטיחות, ולנקוט בצעדים מתאימים על מנת להבטיח כי כל העובדים ימלאו את התקנות הרלוונטיות לעבודה שלהם.

מפקח בנייה - מעבר למנהל העבודה, אותו יש למנות על פי חוק, היזם יכול למנות מפקח בנייה מטעמו, אשר ייצג את האינטרסים של היזם ויבדוק בזמן אמת שכל התכניות וההוראות מבוצעות בסנכרון ובתיאום. הסיכון באי העסקת מפקח בנייה הוא איכות נמוכה של חומרים וטעויות בביצוע השלד ועבודות הגמר - מה שיוביל לגידול בהוצאה הכספית ולהרבה כאב ראש.

בעקבות העובדה כי ה'פיקוח העליון' של האדריכל הוא לצרכי רישוי ולא כולל ליווי בשטח, מפקח הבנייה הוא האדם שאמור להיות באתר ולוודא כי התכניות של היועצים השונות מבוצעות כראוי. בכל מקרה של אי התאמה, עליו לדווח למתכננים לטיפול, עוד לפני ביצוע העבודה.

מפקח יכול בנוסף גם לערוך את כתבי כמויות החומרים לספקים השונים, לנהל את ההתקשרויות עם בעלי המקצוע, לתאם מועדי הגעה ולאשר את תוצאות העבודה.

החוק לא מחייב להעסיק מפקח ולכן גם לא מגדיר מהן הדרישות למי שמשמש בתור מפקח. חשוב לבדוק מהי ההכשרה של המפקח אותו אתם רוצים לצרף לפרויקט- העדיפו הנדסאי בניין\אדריכלות, או מהנדס בניין, ובדקו מי ממליץ עליו. מפקח בנייה טוב יצליח להאיץ לוחות זמנים, כדי לסיים את הבנייה במועד המוקדם ביותר.

עוד בעלי תפקידים שהיזם צריך לקחת, במקרה והוא לא מעסיק קבלן המרכז את כל עבודות הגמר: קבלן איטום, קבלן מיזוג, גגן, חשמלאי, רצף, צבע, ועוד.

הכנת תכניות בנייה

אחד היתרונות של בניית בית ביוזמה פרטית, היא האפשרות להשפיע על מראה הבית על כל פרטיו הקטנים ביותר.

אם היזם נמצא בשלב מוקדם של התהליך, ביכולתו לפנות לייעוץ אדריכלי מקדים, בו ייקבעו הצרכים, ההעדפות והמתווה שעל פיו יתוכנן המבנה.

בשלב הייעוץ מבוצע ניתוח של נתוני השטח מול הצרכים והתקציב של היזם, ולאחריו האדריכל מגבש תכנית הנקראת 'פרוגרמה תכנונית' מפורטת ומלאה- לקרקע, למבנה ולכל אחד מהחללים הפנימיים.

ניתן להמשיך בייעוץ לשלב שרטוט הסקיצות העקרוניות לחללי המבנה, לאופי העיצובי, חזית המבנה ולאופן בו יעמוד במגרש. במקרה והיזם מעסיק אדריכל אחר לאחר מכן, האדריכל ישתמש בסקיצות העקרוניות וידרוש תעריף מופחת בשל כך, כך שעלות שרטוט הסקיצות תתקזז.

הדרך להכנת פרוגרמה אדריכלית

הכנת פרוגרמה אדריכלית מבוצעת על בסיס נתוני השטח והסביבה, הצרכים של הלקוח ונתוני התב"ע. על מנת להבין את הנתונים, על האדריכל לבחון את השטח בעצמו, לתעד אותו ולקבל מפת מדידה, בתור בסיס.

בעת תכנון הפרוגרמה, עליו להתייחס לפרמטרים כגון פני השטח, כיווני אוויר והבתים הסמוכים, זאת כדי לעצב את המבנה עצמו, מיקום הפתחים והחצר.

במקרה בו המגרש הסמוך ריק, על האדריכל לבדוק בוועדה המקומית לתכנון ולבניה האם ישנו היתר בנייה למגרש, כמו גם את מגבלות המגרש המתוכנן עצמו.

רשימת הפרוגרמה בנויה מכל ההעדפות והפונקציונליות שהיזם רוצה במבנה, הן מבחינה פרקטית והן עיצובית. בשלב זה, התפקיד של האדריכל הוא לנתח את דרישות היזם השונות, יחד איתו, ולגבש פרוגרמה מוסכמת העומדת במגבלות התקציב והתב"ע.

מדובר בשלב חשוב בבניית בית על שטח, כאשר גם ליזם יש עבודת הכנה לניסוח הפרוגרמה - הכנת מסגרת תקציבית משוערת, לגבש העדפות עיצוביות ולנסח לעצמו פרוגרמה ראשונית.

שאלות לדוגמה שהיזם צריך לשאול את עצמו לקראת גיבוש הפרוגרמה:

מה מספר יחידות הדיור הרצוי?

כמה חדרי שינה נדרשים?

מה גודל חדר ההורים?

מה הגודל הרצוי של כל אחד מהחדרים?

האם יש צורך בחדר ארונות?

האם אחד מבני הבית עובד מהבית?

האם זה משנה את הצרכים- מבחינת חדר עבודה, אולי כניסה נפרדת?

מה הרגלי הבישול, אירוח ואכילה?

מה יהיה גובה התקרה באזורי האירוח?

אילו צרכים יש מבחינת אזורי שירות- כביסה, אחסנה, מזווה?

היכן ממקמים את שירותי האורחים?

מהן ההעדפות בנוגע לחצר, גדרות, פרגולה?

כמה כלי רכב יש\צפויים להיות בבית? ועוד ועוד.

שלב התכנון האדריכלי

על מנת שהאדריכל יכין סקיצה של תכנון אדריכלי, עליו ללמוד את הפרוגרמה היטב, ולבדוק את תקני הבנייה ומגבלות התכנון בתב"ע. מטרת התכנון של האדריכל הוא לנצל באופן מיטבי את הפוטנציאל של המגרש, ללא טעויות בתכנון - מה שיכול להאט באופן ניכר על תהליך הרישוי.

לאחר מציאת הפתרונות החוקיים באשר לתכתיבי הרשויות לגבי פרמטרים כמו גודל מבנה, גובה, חלוקת שטחים, קווי בניין והקלות, זה הזמן עבור האדריכל למצוא השראה לשרטוט הסקיצה הטובה ביותר ללקוח. חשוב לציין: לוח זמנים צפוף בשלב זה עשוי לפגוע באיכות התכנון, אשר דורש מיקוד, סבלנות וזמן.

הסקיצה היא שרטוט עקרוני של תכנית המפלסים השונים של המבנה. מדובר למעשה בנקודת מבט דו-ממדית פשוטה המראה את החלוקה לחדרים, מידות בסיסיות ומיקום עקרוני לאביזרי הבית השונים: ריהוט מלא, אביזרים סניטריים, אביזרי מטבח וכד'. בנוסף, הסקיצה גם תאפשר בחינה של אופן ניצול המרפסת והחצר. בשלב הסקיצה מתוארת הצורה החיצונית של הבית בקווים כלליים בלבד.

מצד הלקוח, לא כדאי למהר בתגובה לסקיצה, על מנת לאפשר לו להפנים אותה ולגבש דעה.

לאחר אישור הסקיצה, האדריכל עובר למודל תלל-מימדי ממוחשב, המשמש לא רק להמחשה אלא גם בתור כלי לתכנון. במודל יכולים המתכננים להגדיר את גובה החללים והצורה שלהם, להעניק פרופורציות וקווים מנחים לחלקים המרכזיים של המבנה מחוץ, ולייצר קשר בין החלל החיצוני לחלל שבפנים, באמצעות הטקסטורות החיצוניות וסוגי הפתחים.

מדובר בשלב בו על האדריכל לקבל החלטה על היבטים רבים, כמו סוגי חלונות ופתחים, מערכות טכניות, גימורים וגוונים.

לאחר אישור ההדמיה, האדריכל יכול להכין תכניות מלאות לשם קבלת היתר בנייה.

בניית שלד

בניית שלד מתבצעת בישראל בשתי שיטות מרכזיות : בנייה קונבנציונלית, או בנייה מפלדה, להן עלויות דומות יחסית.

הבנייה הקונבנציונלית כוללת הקמת יסודות, רצפות בטון תלויות על קורות, וקירות העשויים בלוקים. מדובר בשיטה הנפוצה ביותר בישראל, בעקבות העלויות הנמוכות יחסית של חומרי הבנייה (מלט וחול).

בניית שלד מפלדה דורשת ביסוס רגיל והקמת רצפת בטון, ואחריה הקמת שלד פלדה. בהמשך הבנייה, התקרות בנויות מקורות פלדה הכוללות ציפוי עליון של בטון. לאחר מכן המבנה מצופה מבחוץ ברשתות אבן או טיח, עם חומר מבודד בין הטיח החיצוני ללוחות הגבס הפנימיים. היתרונות המרכזיים של שלד פלדה הם בנייה מהירה יותר, יותר גמישות בעיצוב הפנים, הקמת תשתיות קלה יותר והגדלה בשטח הפנימי, בעקבות הקירות החיצוניים הדקים יותר.

בנייה תקינה של שלד המבנה חשובה לא רק מההיבט הבטיחותי, אלא גם בתור הכנה להמשך העבודה. אם הקירות והאלמנטים היצוקים יהיו ישרים ונקיים, עבודת הטיח והריצוף תהיה קלה יותר, ואף זולה יותר.

מחיר בניית השלד בבנייה קונבנציונלית מושפעת מכמות המפלסים, עובי התקרות והשטח של המבנה. בהשוואת הצעות המחיר, כדאי לבדוק האם הן כוללות היבט של פיתוח השטח - חפירות, קירות תומכים, גדרות, משטחים וכו'. לרוב הן יכללו חפירות, אך לא פיתוח שטח ואיטום.

בהסכם עם קבלן השלד, כדאי לצרף את תכניות האדריכל והמהנדס הן חלק בלתי נפרד, על מנת להגדיר באופן ברור את תחומי האחריות של הקבלן. חשוב לציין כי במקרים של אי התאמה בין התכניות לבין הנעשה בשטח, על הקבלן להתייעץ עם מפקח הבנייה לפני ביצוע היציקה. בנוסף, הקבלן צריך להיות מודע לצורך באישור מהנדס בניין, מפקח בנייה, אדריכל והזמנה של מעבדה מוכרת לדגימת הבטון - לפני היציקה.

עוד יש להכליל בהסכם את לוחות הזמנים לסיום המפלסים, ולהתאים את התשלומים להתקדמות העבודה. במקרה ואין מנהל עבודה הממונה על ידי היזם, על קבלן השלד למנות מנהל עבודה מטעמו עד לסיום העבודה שלו.

בעת בניית השלד, יש לוודא הקמת גדר זמנית למניעת כניסה של גורמים בלתי מורשים לאתר. לפני תחילת הקידוחים יש לוודא כי המודד היה בשטח והגדיר את גבולות המבנה עבור קבלן השלד- רק המודד מוסמך לביצוע פעולה זו.

במקרים בהם נבנתה מרתף, יש לוודא כי בעלי המקצוע של האיטום מעורבים בכל שלב. חלק מתפקידו של מנהל העבודה הוא לערב את איש החשמל ואיש האינסטלציה בשלב זה.

בכל מקרה- יש צורך בנוכחות פיזית של מפקח בנייה ומהנדס הבניין, על מנת להתחיל ביציקה בשטח. מומלץ גם שהאדריכל יבקר את האתר בשלב זה.

מומלץ לבקש מחברת חשמל לבצע חיבור זמני לאתר (בעזרת טופס 2) ולא לחבר באופן מאולתר דרך השכנים.
הדרישות הטכניות של בניית שלד, אותן יש לוודא מול הקבלן, הן הרטבת הבטון לאחר היציקה, לרוב למשך 7 ימים, לקיחת דגימת בטון על ידי מעבדה מאושרת בזמן היציקה, על מנת לבדוק את עמידותו ללחץ (זכרו כי בטון מגיע לשיא העמידות רק כעבור חודש לערך), הזמנת מודד לאחר ביצוע יציקה של צרפת הכניסה כדי להבטיח כי אין סטייה (מדובר על אחד מהתנאים לקבל אישור אכלוס-טופס 4).

בניית שלב הגמר והשלמות בנייה

שלב הגמר הוא כל הפעולות הנעשות לאחר השלמת השלד- החל מתשתיות, ועד צבע, טיח, ואינסטלציה. בשלב זה יש לרוב מספר אנשי מקצוע, כך שחשוב לעקוב אחרי כל הפעולות מקרוב, לעשות תיאום ולנהל את הלוגיסטיקה המורכבת.

אינסטלציה וסניטציה 

 קבלן אינסטלציה עובד על פי תכניות של היועץ הסניטרי, ואם לא מונה יועץ כזה, יש לוודא כי הקבלן עצמו הוא מנוסה ויכול לממש את צרכי היזם. בעל מקצוע זה צריך להיות מעורב כבר בשלב השלד, עם הכנסת צינורות הביוב וניקוז הגשם במקומות הדרושים.

בהמשך, הקבלן מלווה את המבנה עד להתקנת הכלים הסניטריים. הדגשים הנדרשים בעבודתו הם: דרישת צנרת עם תו תקן, עטיפת צנרת מים חמים בחומר מבודד, הכנסה למדיח כלים, מכונת כביסה, הכנת צנרת לפליטת אוויר מהמייבש, הכנות למטבחונים עתידיים וניקוז למזגנים, התקנת מסנן בפתח של קולט הגשם וצינורות אוורור לקולטני השופכין.

בנוסף, כדי להתקין צנרת ביוב עם אחוז כלשהו של גומי (ולא רק פלסטיק), כדי לתת לה גמישות ועמידות בלחצי הכיפוף.

חשמל, תאורה ותקשורת 

גם קבלן החשמל המוסמך צריך להיות מעורב כבר בשלב השלד, על מנת להניח את התשתית המגיעה אל ארון החשמל הביתי, וכבל הארקה מארון לצנרת המים.

נקודות שכדאי לוודא בביצוע תכנית החשמל, התקשורת והתאורה של האדריכל על ידי החשמלאי הן: הכנה לכבלי חשמל ואינטרקום בשער ובשער החנייה, הכנסת גופי תאורה ליציקות התקרה, הקירות והגדר, הכנת לוח חשמל נפרד למפלסים שונים\יחידת דיור נפרדת, הכנסה להתקנת מסך טלוויזיה ורמקולים תלויים, התקנת מפסקים בחדר השינה ליד המיטה, ותיאום מוקדם בין החשמלאי לקבלן המיזוג, חברת האזעקה וכו'.

לאחר סיום הבנייה, החשמלאי מגיש את המבנה לאישור חברת החשמל.

טיח, צבע וחיפויים

ברוב המקרים, עבודות הריצוף, קרמיקה, אבן וגבס מרוכזות אצל קבלן אחד.

הנקודות אותן כדאי לקחת בחשבון בכל הנוגע לתחום זה: התקנת רשת טיח מיוחדת למניעת סדקים בכל נקודות החיבור בין בלוקרים לאלמנטים יצוקים, מריחת טיח גס לאחר התקנת הרשתות, התקנת ספי חלונות בזווית קלה לצורך ניקוז הגשם ו'אף' מים בחלקו התחתון כדי למנוע נזילת מים על הטיח.

באשר לסוגי גימור הטיח, יש להתייעץ עם האדריכל בבחירת הגוון והטקסטורה. הקבלן אחראי לבדיקה על אחד מהקירות, על מנת לראות איך הגוונים נראים בשטח, ורק לאחר מכן יש לעשות את ההזמנה.

מומלץ להשתמש בגרגירי אבן (סומסומית) קטנים ולא בחול מתחת לריצוף, משום שאם חודרים מים, לחול יש נטייה לאגור את הלחות לטווח רחוק, מה שמוביל לרטיבות, קילופים וריח טחב.

לפני צביעת הקירות, יש להשתמש ב'פריימיר', ולא לשכוח לעשות בדיקה על אחד הקירות, בנוכחות מעצב פנים או האדריכל, לפני שעושים הזמנה. לאחר הצביעה, אפשר להתחיל להתקין את שאר האביזרים בבית.

לרוב נהוג להתקין חלונות לפני הצבע, ואז חשוב להגן עליהם עם כיסוי ניילון או כיסוי אחר.

איטום

מדובר על נושא כאוב מאוד בבניית בתים, ולכן, על מנת להבטיח את איכות האיטום, יש להעסיק חברה עם ניסיון, מוניטין והמלצות, העובדת על פי התקן המקובל ומשתמשת בחומרים תקניים.

במקרה בו נבנה מרתף, יש לוודא כי צוות האיטום עובד על פי הפרטים המנופקים על ידי מהנדס הבניין- האיטום במרתף יכלול לרוב צינור שרשורי מתחת לרצפה, האוסף אליו מים אשר חלחלו לאורך הקירות, ומנקז אותם למעין בור ספיגה.

בגגות השטוחים של המבנה, יש לוודא ביצוע של יריעות איטום (עדיף יריעות משופרות), כמו גם במיקומים של השקה בין המבנה לקרקע, עד לגובה של 40 ס"מ מעליה. לסיום, אל תשכחו לערוך מבחן הצפה, ולבקש תעודת אחריות למספר רב ככל הניתן של שנים.

התקנת דלתות 

באשר לדלת הכניסה, ברוב המקרים, כאשר יצרן דלות הכניסה מתקין את המשקוף הסמוי, הוא מתקין דלת זמנית. לאחר סיום עבודות הגמר, יש להחליף לדלת הסופית. את דלתות הפנים מומלץ להתקין אחרי צביעת הקירות ואחרי ניקיון יסודי, אך לא הניקיון שלפני הכניסה.

קבלת היתר אכלוס לבית (אישור אכלוס טופס 4) 

היתר אכלוס לבית (טופס 4), מתקבל לאחר חיבור המבנה לתשתיות החשמל, המים והטלפוניה.

על פי תקנות התכנון והבניה (בקשה להיתר, תנאיו ואגרות) תש"ל-1970, טופס 4 הוא הצהרה של הרשות המקומית על כך שבניית המבנה הסתיימה באופן רשמי וכי הוא בטוח ומתאים למגורים או אכלוס.

המסמכים הנדרשים בהגשת בקשה לקבלת אישור אכלוס טופס 4 הם: מפת מדידה סופית של המבנה ופיתוח השטח, אישור מעבדה מוסמכת על תקינות הבדיקות השונות (ריכוז תוצאות בדיקת בטון, מערכת ביוב וממ"ד), אישור מהנדס השלד על תקינותו ובטיחותו, הצהרת מהנדס הבניין על תקינות הממ"ד (נערכת בפני נוטריון של היזם), אישור קבלן על התקנת פרטי מסגרות תקניים בממ"ד (לרבות העתק מתעודת קבלן רשום והחוזה בין היזם לקבלן), אישור מאתר הפסולת על שימוש בשירותיו לרבות חשבונית מס, אישור מועצה מקומית על כך שאין חוב כלשהו מולה.

לאחר הגשת המסמכים יגיע לשטח פקח מטעם הוועדה המקומית, על מנת לאשר את תאימותו של המבנה להיתר הבנייה. הפקח אמור לבדוק היבטים כמו מידות המבנה, מעקות, חניות, גבהים וכו'.

פרק הזמן עד לקבלת טופס 4 אינו קבוע, והוא תלוי במנהל התכנון וההנדסה של הרשות המוסמכת. על פי ההערכות, מדובר בתקופה של עד 6 חודשים.

קבלת טופס 4 אינה מחייבת את סיומן של כל עבודות פיתוח השטח (כגון משטחי חנייה או גדרות), אך במקרים אלו, היא תחייב מתן ערבות בנקאית לסיום עבודות אלו.

לאחר קבלת טופס 4, ניתן להגיש בקשה לקבלת אישור אכלוס טופס 5, המהווה תעודת גמר לבניין. לפני קבלת טופס 5, מהנדס הוועדה יבדוק כי כל העבודות במבנה הושלמו, ויוודא קיום של הוראות התכנון והבנייה, וכי תוקנו על הליקויים בבנייה על פי חוק.

רבים מהיזמים מוותרים על קבלת התעודה, משום שהבקשה נעשית רק לאחר סיום עבודות הפיתוח. ההמלצה היא לקבל אישור אכלוס טופס 5 בכל מקרה, משום שבעת הרצון למכור את הנכס בעתיד, קיים סיכוי לכך שעורך הדין של הקונה הפוטנציאל ידרוש את התעודה. היעדר טופס 5 עשוי לעורר חשד באשר לכך שהמבנה לא בנוי על פי תנאי היתר הבנייה, והערך עלול לרדת כתוצאה מכך. ניסיון להשיג את התעודה בשלב מאוחר עשוי להיתקל בקשיים, בעקבות הוספת פריטים לא מאושרים במהלך הזמן, כמו גגונים, פרגולות, מחסנים, גדרות וכד'.

במקרה בו הבנייה אינה תואמת להיתר, מכל סיבה שהיא, על האדריכל להכין תכנית שינויים, שהיא תכנית אדריכלית חדשה המוגשת לוועדה לקבלת היתר חדש.

סיכום 

כפי שניתן לראות, לבניית בית פרטי על גבי מגרש יש שלבים רבים, מורכבים ולוגיסטיים. בניית בית עבורכם היא משימה משמעותית, פרויקט רציני שמצריך הרבה זמן, תשומת לב, טרחה, מחשבה, חישובים והשקעה. עבור מי שרוצה להיכנס לפרויקט שכזה, יש ללמוד היטב את השלבים בדרך לבית, לפי הסדר, ולהכירם לפני קבלת ההחלטה בפועל. ככל שתכירו יותר את השלבים של בניית בית פרטי, כך תוכלו לנהל מו"מ בצורה יעילה יותר מול בעלי המקצוע, ותדעו יותר טוב מהן האפשריות העומדות בפניכם בדרך לבניית בית החלומות שלכם.

 

לחדשות נדל"ן, עדכונים יומיומיים, דעות וניתוחים, הורידו את אפליקציית מרכז הנדל"ן

אנשי נדל"ן, בואו לשמוע ולהשמיע את דעתכם. הצטרפו לקבוצת הפייסבוק רק נדל"ניסטים ותיחשפו לתכנים בלעדיים לתעשייה

קראו עוד במרכז הנדל"ן

רוצים לדעת יותר על מרכיב המס בעסקאות מקרקעין - שהולך ונעשה משמעותי יותר ויותר בשנים האחרונות? רוצים להתעדכן בשינויים החשובים בתחום? הצטרפו עכשיו לקורס מיסוי נדל"ן של מרכז הנדל"ן - קורס Online עם אנשי המקצוע המובילים בתחום! להרשמה לחצו כאן

כתבות נוספות שיעניינו אותך
  • © כל הזכויות שמורות