העליון דחה את בקשת בעלי רום כנרת: הליכי חדלות הפירעון האישיים נגדו יימשכו

כל החדשות והעדכונים של מרכז הנדל"ן גם ב-WhatsApp >>

בית המשפט העליון, בהחלטה של נשיא העליון יצחק עמית, דחה בשבוע שעבר את בקשת היזם אילן ששון, שעמד מאחורי החברה רום כנרת, לעכב את פתיחת הליכי חדלות הפירעון נגדו עד להחלטה בערעורו. בהחלטה נקבע כי האינטרס הציבורי ואי הוכחת נזק קונקרטי גוברים על רצונו של ששון להקפיא את המצב עד לבירור הערעור. הבקשה הוגשה נגד הנאמנים, בנק מזרחי והממונה על חדלות פירעון.

ההחלטה ניתנה לאחר שבאוגוסט 2023 הורה בית המשפט המחוזי על פתיחת הליכי חדלות פירעון בעניין רום כנרת ולאחר שבינואר השנה הורה על פתיחת הליכים נגד ששון עצמו. בהחלטתו, קבע הנשיא עמית כי נקודת המוצא המשפטית היא שהגשת ערעור אינה מעכבת באופן אוטומטי את ביצוע ההחלטה, וכי על המבקש מוטל נטל כבד להוכיח ש"מאזן הנוחות" נוטה לטובתו.

להחלטה של בית המשפט העליון 

קריסת חברת הנדל"ן רום כנרת, שהתרחשה לפני כמעט שלוש שנים, הפכה לצד פרשות ענבל אור ואלדד פרי, לאחת מפרשות הנדל"ן הקשות בישראל. החברה הותירה אחריה מאות רוכשים ששילמו מיליוני שקלים עבור פרויקטים שלא קודמו בבת ים ובגבעתיים, תוך חשיפת התנהלות חמורה והונאה לכאורה. באוגוסט 2023 ששון עזב במפתיע לדובאי כדי לחפש משקיעים.

בעקבות פניות הרוכשים, בית המשפט המחוזי בתל אביב מינה כנאמנים זמניים לחברה את אודי גינדס ושי מילוא, לאחר שצברה חובות שהוערכו אז בכ-137 מיליון ש"ח. זמן קצר לאחר מכן, הנאמנים הגישו דוח שתיאר מצב של כאוס מוחלט, וממנו עלה כי החברה הפעילה מערך שיווק משומן ומכרה זכויות באותם פרויקטים למספר רוכשים שונים, כאשר בפועל אף אחד מהפרויקטים לא קודם או נבנה.  בית המשפט הורה רשמית על העברת החברה להליך חדלות פירעון, מה שאפשר לרוכשים להתחיל בהליכי הגשת תביעות חוב.

קריסת חברת הנדל"ן רום כנרת, שהתרחשה לפני כמעט שלוש שנים, הפכה לצד פרשות ענבל אור ואלדד פרי, לאחת מפרשות הנדל"ן הקשות בישראל. החברה הותירה אחריה מאות רוכשים ששילמו מיליוני שקלים עבור פרויקטים שלא קודמו בבת ים ובגבעתיים, תוך חשיפת התנהלות חמורה והונאה לכאורה

בבקשתו המקורית ובתצהיר שהגיש באוגוסט 2023, הצהיר ששון על חובות אישיים (מכוח ערבויותיו לחברות בקבוצה) בסכום כולל של כ-137 מיליון ש"ח. הנאמנים ציינו בדיון כי עד לינואר 2026 אושרו תביעות חוב חלוטות בסך של כ-200 מיליון ש"ח.

לאורך ההליכים המשפטיים בעניינו, טען ששון כמה טענות, הן בבית המשפט המחוזי והן בבקשתו לעיכוב ביצוע בבית המשפט העליון. בין היתר טען כי פתיחת הליכי חדלות הפירעון נגדו תוביל לשלילת חברותו בלשכת עורכי הדין. לדבריו, הדבר יגרום לקטיעת מקור פרנסתו, פגיעה במשפחתו ופגיעה בלקוחותיו.

עוד טען כי קיימות מחלוקות בתום לב בנוגע לחובות המיוחסים לו. לגבי החוב לבנק מזרחי טפחות המוערך בכמיליון שקל טען כי אינו חייב לבנק דבר, וכי טענות הבנק מבוססות על תחשיבי סרק. בנוסף, חלק על זכאותה של חברת "ניצנים" לקבל כספים מחשבון הליווי של הפרויקט ברחוב המעורר גבעתיים, שאותו רכשה תמורת 1.2 מיליון שקל.

ששון טען כי פתיחת הליכי חדלות הפירעון נגדו תוביל לשלילת חברותו בלשכת עורכי הדין. עוד טען כי קיימות מחלוקות בתום לב בנוגע לחובות המיוחסים לו. לגבי החוב לבנק מזרחי טפחות המוערך בכמיליון שקל טען כי אינו חייב לבנק דבר

בדיון במחוזי טען ששון כי "הבעיות של כולם נפתרו" וכי הפרויקטים שבניהולו נבנים ומושלמים בסופו של דבר. ששון האשים גם גורמים חיצוניים במצב הכלכלי אליו נקלע, ביניהם הבנק וחברות המימון. הוא העלה טענות רבות נגד אופן התנהלות הנאמנים, הממונה על הליכי חדלות פירעון ובית המשפט המחוזי. ששון טען כי סיכויי הערעור שלו להתקבל גבוהים וכי "מאזן הנוחות" נוטה לטובתו, ולכן יש לעכב את פתיחת ההליכים כדי למנוע פגיעה בלתי הפיכה בזכויותיו, לצד טענות פרוצדורליות אחרות.

"בענייננו, ולאחר שנתתי דעתי לטענות הצדדים, לא מצאתי כי שיקולי מאזן הנוחות נוטים לטובת קבלת הבקשה".

לדברי עמית, "מרכז הכובד של טענות המבקש נסב על הפגיעה הצפויה להיגרם בזכויותיו כתוצאה ממתן צו לפתיחת הליכים בעניינו, וזאת בפרט על רקע עיסוקו הנטען כעורך דין. אכן, אין להקל ראש בהשלכות כבדות המשקל הנגזרות ממתן צו כאמור, ובכללן מגבלות שונות על משלח ידו של המבקש. בהקשר זה מקובלת עלי עמדת המשיבים כי טענותיו של המבקש הועלו באופן חסר וכוללני, מבלי שהונחה תשתית של ממש ביחס להיקף לקוחותיו, למחזור הכנסותיו, להיקף נכסיו או למצבו הכלכלי של המבקש. בהקשר זה, כידוע, אין די בהעלאת טענות כלליות בלבד. חרף זאת, על המבקש עיכוב ביצוע מוטל הנטל לצרף ראיות מספקות המעידות על הנזקים שיגרמו לו אם תידחה בקשתו".

עוד הדגיש בית המשפט כי קיימות מגבלות עיסוק על מי שנקלע לחדלות פירעון, במיוחד במקצועות הדורשים אחריות על כספי הזולת, כמו עריכת דין. נקבע כי המחוקק מצא "פגם מהותי" בכך שאדם שלא הצליח לכלכל את צעדיו הכלכליים ימשיך לכהן בתפקידים הכרוכים באחריות כספית. הנשיא עמית ציין כי בפני ששון ניצבת "משוכה של ממש", שכן ערכאת הערעור אינה נוטה להתערב בקביעות עובדתיות של בית משפט של חדלות פירעון, המכיר לעומק את הנפשות הפועלות.

בנוסף לביקורת המהותית, בית המשפט העיר על התנהלותו הדיונית של ששון, שכללה הגשת הבקשה ללא הפקדת ערובה כנדרש בתחילה וטענות מצד הנאמנים על חוסר שיתוף פעולה. כתוצאה מדחיית הבקשה, חויב ששון בהוצאות המשיבים בסך של 9,000 ש"ח.

ההחלטה בעליון היא המשך ישיר להחלטת בית המשפט המחוזי מינואר השנה שבה הורתה השופטת נועה גרוסמן על פתיחת הליכים ליחיד נגד ששון. בהחלטתה קבעה גרוסמן כי ששון היה "הרוח החיה" מאחורי קבוצת הנדל"ן "רום כנרת", שנקלעה למשבר כלכלי חריף שהותיר רוכשי דירות רבים בפני שוקת שבורה בפרויקטים בבת-ים ובגבעתיים. ששון נדרש, בהתאם להחלטת המחוזי,  להמשיך לשלם תשלום חודשי לקופת הכינוס בסך 5,000 ש"ח וכן להגיש דוחות על מצבו הכלכלי.