search

חוק שכירות הוגנת - המדריך לשנת 2021

חוק השכירות והשאילה עבר שינויים ועדכונים בשנים האחרונות. מהם השינויים העיקריים בחוק החדש? מהן המשמעויות שלהם ועל מי הם משפיעים? כל התשובות במאמר הבא

חוק שכירות הוגנת המעודכן - המדריך המלא ל-2021
חוק שכירות הוגנת המעודכן - המדריך המלא ל-2021

חוק השכירות והשאילה החדש

חוק השכירות והשאילה, תשל"א-1971, אשר אושר בכנסת השביעית, עוסק בהסדרתם של הסכמי שכירות ושאילה בישראל. על פי סעיף 1 של החוק, "שכירות היא זכות שהוקנתה בתמורה (להלן – דמי שכירות), להחזיר בנכס ולהשתמש בו שלא לצמיתות".

על פי סעיף 26 לחוק, "שאילה היא זכות להחזיק בנכס ולהשתמש בו שלא לצמיתות, כשהזכות הוקנתה שלא בתמורה".

מדובר באחד החוקים היציבים ביותר בספר החוקים הישראלי, כאשר התיקון הראשון והיחיד עד כה, המכונה "חוק השכירות החדש" (לעיון בתיקון לחוק לחצו כאן – חוק שכירות הוגנת נוסח מלא), התקבל ב-2017. בתיקון שונו מספר סעיפים, תוך אימוץ ההסדרים המהותיים אשר נקבעו ביחס לחוזה שכירות (או שאילה) בהצעות חוק דיני ממונות, אך התוספת המרכזית עוסקת בחוזי שכירות למגורים. 

מהי מטרת החוק?

מהי מטרת החוק?

על פי דברי ההסבר שצורפו להצעת החוק השכירות והשאילה, תשל"א 1971, התוכן והמבנה של החוק מותאמים לחוק המכר, תשכ"ח 1968, עם שינויים הנדרשים לאופי העסקאות הנדונות בו. על פי הכתוב בהצעת החוק, "סימונן של עסקאות אלה הוא זמניותן: שלא כמו במכר, הזכויות מוקנות לא לצמיתות, והקשר בין הצדדים נמשך גם לאחר כריתת החוזה. מכאן הצורך בהוראות שענייניהן תיקון המושכר, השימוש בו ללא הפרעה, אופן השימוש, מועד תשלום דמי שכירות, מועד סיום השכירות, העברת חוזה השכירות, שכירות משנה וכיוצא באלה, שאין מקומן בחוק על מכר. כל אלה בצדן של הוראות בדבר חובת מסירת המושכר, קבלתו והתאמתו למוסכם בין הצדדים, בדומה לאלה המצויות כחוק המכר".

חוק השכירה והשאילה כולל שני פרקים מרכזיים: פרק השכירות ופרק השאילה:

פרק השכירות בחוק השכירות והשאילה

פרטי השכירות נקבעים אמנם בחוזה בין המשכיר לשוכר, אך על פי החוק "פרטים של חוזה שכירות שלא נקבעו בהסכם בין הצדדים יהיו לפני הנוהג שהצדדים להסכם ראו אותו כמקובל עליהם בעסקאות קודמות שביניהם, ובאין נוהג כזה – לפי הנוהג שצדדים סבירים רואים אותו כחל בעסקאות מאותו סוג".

על פי סעיף 4 לחוק, ישנה חובה הנקראת "חובת תום לב", המקובלת בדיני חוזים: חיוב הנובע מחוזה שכירות יש לקיימו בדרך מקובל ובתום לב; והוא הדין לגבי השימוש בזכות הנובעת מן החוזה".

משכיר חייב למסור את המושכר לשוכר במצב התואם להסכם ביניהם, חייב לתקן פגם המפריע לשימוש הרגיל במושכר או לשימוש המוסכם בין הצדדים, מלבד פגם שהשוכר אחראי לתיקונו. המשכיר חייב לאפשר לשוכר להשתמש במושכר על פי ההסכם במשך כל תקופת ההסכם, ללא הפרעה מצד או בשמו.

מצדו השני של ההסכם, השוכר חייב להשתמש במושכר על פי המוסכם עם המשכיר. השוכר חייב לאפשר למשכיר, בזמן סביר, לבדוק את הנכס המושכר ולבצע בו תיקונים, כל עוד המשכיר מודיע לו על כך זמן סביר מראש וימעיט ככל הניתן את שיבוש חיי השוכר. השוכר אינו יכול להעביר את הזכות במושכר לאדם אחר, אלא בהסכמת המשכיר.

עם סיום תקופת השכירות על השוכר להשיב למשכיר את המושכר, כשהוא פנוי מכל אדם או נכס, למעט נכס של המשכיר המשמש את המושכר.

 

פרק השאילה בחוק השכירות והשאילה

פרק השאילה בחוק המקורי מ-1971 מבוסס על פרק השכירות ומפרט את סעיפי השכירות שיחולו על מקרה של שאילה (בשינויים הנדרשים). בין היתר חובת תום הלב חלה גם בעסקת שאילה, והפרטים של חוזה השאילה אשר לא הוגדרו בהסכם, יהיו על פי הנהוג שצדדי הסכם רואים כמקובל\הנהוג הסביר בעסקאות שכאלו. אותם כללים החלים על שינויים במושכר חלים גם על שינויים במושאל.

בנוסף, אי התאמה של המושאל לשואל לא תהווה עילה לפיצויים, אלא אם המשאיל ידע על אותה אי התאמה זמן החתימה על החוזה והשואל לא ידע עליה באותה נקודה. משאיל רשאי לבטל את חוזה השאילה כל עוד המושאל לא נמסר בפועל לשואל, והוא יכול לסיים את השאילה בתוך תקופת ההסכם במקרה בו מת השואל או מקרים בהם המושאל דרוש למשאיל לצורך עצמו - כל זאת בהודעה בזמן סביר מראש לשואל. השואל אינו זכאי להעביר את הזכות במושאל לאחר, אלא בהסכמת המשאיל.

מדברי ההסבר המצורפים לחוק המתוקן, עולה כי מאז אישור החוק המקורי התרחשו שינויים רבים בתחום השכירות, בעוד שבחוק לא בוצע אף תיקון – מצב שחייב עריכה מחודשת של החוק. הבעיות המרכזיות אליהן מתייחס החוק הן פערי הכוחות אשר התרחבו בין השוכרים למשכירים, לצד כשלי שוק שונים אשר נובעים מאותם פערי כוחות. 

בין ההיבטים אליהם מתייחס התיקון: איזון היחסים בין הצדדים בהסכם שכירות, הסדרת שוק שכירות, הגברת הוודאות אצל כל אחד מצדדי העסקה, חידוד נושא החובות והזכויות של הצדדים, ועוד. בנוסף, התיקון שואף להסדיר נושאי חבות תשלום ומועד תשלום, גובה ומימוש הערבויות המסופקת על ידי השוכר, ליקויים ואי התאמות בנכס, וחבות תשלומים שונים.

על פי דברי ההסבר המצורפים לחוק, החוק מתייחס לנושאים כגון "תיקון המושכר, השימוש בו ללא הפרעה, אופן השימוש, מועד תשלום דמי שכירות, מועד סיום השכירות, העברת חוזה השכירות, שכירות משנה וכיוצא באלה, שאין מקומן בחוק על מכר. כל אלה בצדן של הוראות בדבר חובת מסירת המושכר, קבלתו והתאמתו למוסכם בין הצדדים, בדומה לאלה המצויות כחוק המכר".

המטרה המרכזית של התיקון, על פי דברי ההסבר, היא "הסדרת התחום של חוזי השכירות למגורים ובכלל זה היחסים שבין הצדדים לחוזים מסוג זה נדרשת, בין השאר, לצורך הבטחת ההתנהלות התקינה של שוק השכירות למגורים, לצורך הגברת הוודאות בשוק האמור לעניין החיובים המוטלים על כל אחד מהצדדים לחוזה ולעניין הזכויות המוקנות להם, ולצורך קביעת הסדרים הוגנים יותר כלפי השוכר, בעיקר כשמדובר בשוק שבו הביקוש גבוה ועולה על ההיצע. עם זאת, לצד ההסדרה המוצעת, מבקשת הצעת החוק להמשיך ולקיים את הגמישות של שוק השכירות למגורים במקומות המתאימים, מתוך הכרה בהיקפם הגדול של חוזי השכירות למגורים ובהטרוגניות של שוק זה מבחינת אופי השוכרים והמשכירים, מגוון הדירות העומדות לשכירות והביקוש המשתנה בין אזורי שכירות שונים בישראל".

מתי נכנס לתוקף חוק שכירות הוגנת 2017?

התיקון לחוק, המכונה "חוק שכירות הוגנת 2017", אושר בכנסת ב-17 ביולי, 2017 ונכנס לתוקף ב-17 בספטמבר 2017. 

על מי חל החוק החדש?

התיקון לחוק חל על דירות למגורים. כלומר, הנכסים עליהם לא יחול התיקון הם נכסים שאינם מיועדים למגורים, כמו משרד, דירות בבתי מלון, דיור מוגן, מעונות סטודנטים\עובדים, כמו גם דירות לתקופות קצרות של עד 3 חודשים או המיועדות לשכירות של תקופות ארוכות (מעל 10 שנים), דירות יוקרה (דמי שכירות של יותר מ-20,000 שקל), ובנוסף דירות המושכרות בין קרובי משפחה (אחים, הורים, סבים, ילדים, נכדים).

העברת הסכם השכירות לשוכר אחר

על פי סעיף 22 לחוק השכירות והשאילה, המשכיר רשאי לסרב העברה של שכירות לצד ג', אולם מצד טעמים סבירים בלבד. כך מנסח זאת הסעיף:

22. (א)השוכר אינו רשאי להעביר לאחר את הזכות להחזיק ולהשתמש במושכר וכן את חיוביו האחרים על פי חוזה השכירות או להשכיר

את המושכר בשכירות משנה, אלא בהסכמת המשכיר; אולם אם לא הסכים המשכיר לעסקה מטעמים בלתי סבירים או התנה את הסכמתו בתנאים בלתי סבירים, יהיה -

(1)   בשכירות מקרקעין - רשאי השוכר לעשות את העסקה בלי הסכמתו של המשכיר;

תיקונים ושינויים בולטים בחידוש לחוק השכירות והשאילה

השינויים הבולטים בחוק השכירות החדש נוגעים לנושאים כמו רמת הפירוט של חוזה השכירות, הגדרת 'דירה ראויה למגורים', אחריות לתיקון פגמים וליקויים, הגבלת גובה הערבות, מגבלות על מימו הבטוחות, הארכות חוזה וסיום מוקדם של החוזה, אי התאמה של המושכר למתואר בחוזה, ועוד.

השינויים המשמעותיים ביותר הם:

שינויים במושכר

השוכר אינו יכול לבצע שינויים במושכר, אלא אם קיבל את הסכמת המכשיר. במקרים בהם השוכר ביצע שינויים בהסכמה, הוא זכאי לבחור בזמן השבת המושכר בין השבתו כפי שהוא לבין החזרת הנכס לנקודה שלפני ביצוע השינויים. יש לציין כי אם השוכר בחר להשיב את המושכר עם השינויים שביצע, הוא אינו זכאי לתמורה על כך.

הגבלת גובה הערבות

הערבות בחוזה שכירות תוגבל על פי התיקון החדש בחוק בהוצאה כספית לשוכר (לרבות ערבות בנקאית או מזומן,) המנוצלת לטובת בטוחה להתחייבויות השוכר בלבד - עד לסכום של 3 חודשי שכירות או שליש מסכום דמי השכירות בתקופת השכירות - הסכום נמוך מבניהם. 
בנוסף, התיקון קובע כי גובה הערובה המקסימלי יעמוד על 6 חודשי שכירות לכל היותר. 

מטרת הסעיף היא יצירת איזון בין ההגנה לה זכאי המשכיר, לבין ההגנה על השוכרים מניצול הכוח העודף של המשכיר. 

מימוש הערובות והבטוחות יבוצע במקרים בהם השוכר לא שילם את דמי השכירות במועדים המוגדרים בהסכם, אי תשלום החשבונות הנוספים אותם מותר לגבות מכוח חוק שכירות הוגנת 2017 (מים, חשמל, ארנונה, ועד בית, גז וכו'), אי תיקון ליקויים שהשוכר אחראי לתקנם (לרוב בעקבות שימוש לא סביר בנכס), ואי פינוי הנכס במועד שנקבע. 

מימוש הערבות ייעשה לאחר מתן הודעה הדורשת מהשוכר לתקן את ההפרה המדוברת תוך תקופת זמן סבירה. לאחר סיום תקופת השכירות, הערבויות יוחזרו במלואן לידי השוכר, ולא יאוחר מ-6 יום לאחר סיום תקופת השכירות, וזאת לאחר וידוא תשלום כל החשבונות והתשלומים שעל השוכר לשלם עבור השימוש בנכס.

בנוסף, התיקון בחוק השכירות מגדיר עם מגבלה על מימוש הבטוחות, כך שהמימוש יהיה רק עד גובה חוב.

מהן החובות של כל צד?

חלק גדול מהחובות הנוספים שהוגדרו באופן רשמי בתיקון בחוק (על אף שיושמו במהלך השנים על פי פסיקות ספציפיות), מוטלים על המשכיר.

למשל, על פי חוק שכירות הוגנת, על המשכיר למסור את הנכס המושכר כשהוא מתאים למוסכם בינו לבין השוכר, מתאים לייעוד הנכס המושכר, וסביבת המושכר מתאימה לסיכום בין הצדדים.

כלומר, האחריות של המשכיר חייבת להתאים לאופן בו הציג את הנכס בפני השוכר טרם הכניסה אליו.

אי התאמה על פי חוק שכירות הוגנת תואמת לאופן בו מוגדרת אי התאמה לפי החוק המכר, תשכ"ח-1968: 1. רק חלק מהממכר או כמות גדולה מן המוסכם, 2. נכס שונה או נכס מסוג או תיאור שונה מן המוסכם, 3. נכס שאין או האיכות או התכונות הדרושות לשימושו הרגיל או המסחרי או למטרה מיוחדת המשתמעת מן ההסכם, 4. נכס שמבחינת סוגו, תיאורו, איותו או תכונותיו אינו מתאים לדגם או לדוגמה שהוצגו לקונה, זולת אם הוצגו ללא קבלת אחריות להתאמה, ו-5. נכס שאינו מתאים מבחינה אחרת למה שהוסכם בין הצדדים.

עד כה, הנוהג היה פטירת המשכיר מאחריות לאי התאמות בדמות תניית פטור גורפת בהסכמי שכירות. אך על פי התיקון הנוכחי, אין לפטור את המשכיר מאחריות באמצעות תנייה גורפת, במיוחד אם המשכיר ידע או שהיה עליו לדעת על אי ההתאמה והמשכיר לא גילה לשוכר עליה.

חשוב לציין: המשכיר לא יהיה אחראי לאי התאמה אם השוכר ידע על כך לפני החתימה על הסכם השכירות, או אם השוכר ידע ולא עדכן את המשכיר באשר לאי ההתאמה. כל עוד המשכיר ידע או היה צריך לדעת או אמור לדעת – האחריות נמצאת עליו. עם זאת, על השוכר לתת למשכיר הזדמנות לבדוק או לתקן את אי ההתאמה.

בנוסף, על פי התיקון הנוכחי, המשכיר חייב למסור את הנכס לידי השוכר כשהוא נקי וחופשי מכל זכות מגבילה או סותרת, כלומר, לא קיימים סייגים בזכויות השימוש וההחזקה, והזכויות ניתנות במלואן וללא מגבלות. מסירת הנכס מבלי לציין הגבלות הקיימות על השוכר מהווה הפרה של חוזה השכירות.

על מנת להימנע מאי התאמה משפטית באשר לזכויות בנכס, יש צורך להסדיר בהסכם השכירות כל אי התאמה הקיימת בנכס, על מנת שהמגבלות יהיו ידועות מראש לשוכר, לפני החתימה עצמה.

למשכיר (בעל הנכס) יש זכות למכור את הנכס בזמן שיש בו שוכר, אך על פי נוסח התיקון, על הרוכש החדש שייכנס לנעלי המשכיר, ייקח עליו את כל החיובים שלחו עליו (המשכיר שהיה בעל הנכס לפני המכירה), בהתאם להסכם השכירות והוראות חוק שכירות הוגנת.

חשוב: על המשכיר להודיע לשוכר על מועד העברת הזכויות בינו לבין הרוכש, כמו גם את פרטי ההתקשרות של רוכש הזכויות.

התיקון החדש גם כולל הרחבה של החובה לתיקון פגמים וליקויים בנכס. על פי נוסח החוק, השוכר אחראי על כל פגם או ליקוי הנגרם כתוצאה משימוש לא סביר, בעוד שהמשכיר אחראי על שאר הנזקים. על פי התיקון בחוק הנוכחי, מדובר בסעיף המעגן למעשה בחוק את המנגנון שהיה קיים בפרקטיקה, ובנוסף הוא מסדיר מנגנון "סעד עצמי" לשוכר, המיועד לתיקון ודרישות ההוצאות מהמשכיר, או לקיזוז נזקים מדמי השכירות, מצד המשכירים.

השינויים המרכזיים בניסוח החוק הם הרחבת חובת התיקון על המשכיר בכל מקום בה ישנה הפרעה ממשית וללא הגדלה או שלילה של שימוש, ובנוסף גם על המשכיר לפעול לפי "עקרון הביצוע בקירוב", כלומר, במקרה בו לא ניתן לתקן את המיטלטלין, יש להחליפם במוצר דומה ככל הניתן.

במקרים בהם המשכיר לא מתקן פגם שהובא לידיעתו בתוך זמן סביר (לא יותר מ-30 יום), השוכר רשאי לתקן פגם במקומו, על אף האיסור לביצוע של שינוי כלשהו בנכס ללא הסכמה. אם מדובר בליקוי, חוק שכירות הוגנת אינו מאפשר לשוכר לתקן את אי ההתאמה בעצמו, בעקבות התחולה הרחבה שלה, כך שקיים סיכוי לשינוי מהותי בנכס בעקבות הפעולה. 

עם זאת, ליקויים הנובעים שימוש לא סביר יתוקנו על ידי השוכר. שאר הליקויים יתוקנו על ידי המשכיר, כאשר ליקויים דחופים יתוקנו בתוך 3 ימים – כלומר, ליקויים אשר מונעים שימוש סביר בנכס למטרת מגורים.

בנוסף, אם בעבר היתה דרישה על פי חוק ליידוע המשכיר על פגמים וליקויים בכתב בלבד, התיקון מאפשר להודיע על כך כעת בכל דרך.
גם באשר לרמת הפירוט בחוזה, נעשו שינויים בתיקון חוק שכירות הוגנת 2017. 

על פי התיקון, כל הסכם שכירות יכלול את הפרטים הבאים: 

1. כתובת ומספר גוש\חלקה של הדירה, 

2. שמות הצדדים, 

3. מספרי ת"ז וכתובתם, 

4. תיאור הדירה לרבות ריהוט ואביזרים, 

5. חלקיה ברכוש המשותף והצמדות הדירה, 

6. פגמים וליקויים שאינם קלי ערך,

7.משך תקופת השכירות, 

8. התייחסות לאופציה להארכה ותנאיה, והתנאים לביטול ההסכם (הודעה של 90 יום על ידי המשכיר ו-60 יום מראש על ידי השוכר), 

9. גובה שכר הדירה, מועדי תשלום ואופן תשלום, 

10. תשלומים נוספים החלים על השוכר (ארנונה, ועד בית), 

11. תשלומים שהשוכר לא יישא בהם על פי חוק שכירות הוגנת: תשלומי השבחה, ביטוח, תשלום של המשכיר כלפי צד' ג', לרבות עו"ד ודמי תיווך. 

12. פירוט כל פגם שאינו קל ערך.

החוק מציין כי גם אם החוזה לא ייחתם בכתב, לא ייפגע תוקפו.

אחריות השוכר על פי חוק שכירות הוגנת

על פי התיקון לחוק השכירות והשאילה, השוכר אחראי לליקויים ופגמים בנכס הנגרמים משימוש בלתי סביר בדירה, ועליו לתקן ליקוי שכזה על חשבונו, אלא אם הצדדים הסכימו אחרת. המשכיר אחרי לתיקון ליקוי או פגם אחר ואינו קל ערך.

על פי התיקון בחוק, הסעיף מעגן את המנגנון המתרחש בפועל ובנוסף גם מסדיר מנגנון 'סעד עצמי' לשוכר, המיועד לתיקון ודרישות הוצאות מהמשכיר, או לחלופין קיזוז נזקים מדמי השכירות מצד המשכיר.

בנוסף, החוק מגדיר את התשלומים להם אחראי השוכר: דמי שכירות על פי הסכם השכירות, מיסים החלים על המחזיק בדירה (כולל ארנונה), תשלומים על צריכת שירותים שוטפים לקבות חשמל, מים וגז, ותשלומים לאחזקה שוטפת לנציגות הבית המשותף (ועד הבית) או חברת הניהול של הבניין.

 

סעיף נוסף בתיקון חוק שכירות הוגנת נוגע לתשלומים שהשוכר לא אחראי להם – על פי התיקון, השוכר לא ייקח על עצמו את עלות ביטוח המבנה, ולא יישא בדמי התיווך, במקרים בהם המתווך פעל מטעם המשכיר. בנוסף, השוכר לא ישלם על רכישה או השבחה של מערכות או מתקנים המותקנים באופן קבוע אשר משרתים את הדירה, למעט התאמות מיוחדות או שיפורים שהשוכר ביקש באופן ספציפי והוסכם כי ישלם עליהם.

מה ניתן לעשות כשהשוכר אינו עוזב לאחר סיום תקופת השכירות, לא משלם חשבונות או מותיר בדירה ליקויים או נזקים? במקרה של אי פינוי הדירה, המשכיר רשאי לתבוע דמי שימוש ראויים או פיצוי מוסכם (על פי הקבוע בהסכם). בגין נזקים, המשכיר זכאי לתבוע נזקים מכוח פקודת הנזקים. הדרך היעילה ביותר היא הסדרה בהסכם השכירות עצמו, ולא מכוח הוראות חוק שונות.

סעיף נוסף בתיקון חוק שכירות הוגנת נוגע לפטור לשוכר מתשלום דמי תיווך וביטוח מבנה – על פי התיקון, השוכר לא ייקח על עצמו את עלות ביטוח המבנה, ולא יישא בדמי התיווך, במקרים בהם המתווך פעל מטעם המשכיר. 

מהו נכס ראוי למגורים?

על פי החוק החדש, המשכיר מחויב למסור דירה המוגדרת "ראויה למגורים", כאשר בתוספת הראשונה לתיקון מוגדרים תנאים בסיסיים, אשר אם אינם קיימים, הדירה אינה ראויה למגורים:
מערכת תקינה של מים נקיים וניקוז, מערכת חשמל או מערכת תאורה, פתחי אוורור ותאורה טבעית, דלתות וחלונות לסגירת פתחי האוורור והכניסה. אם קיים גורם סיכון בלתי סביר לשוכר או לבריאותו, הדירה אינה ראויה למגורים. 

מסירת דירה שאינה ראויה למגורים מהווה הפרה של חוזה השכירות מצד המשכיר, ובמצב כזה השוכר יכול לבטל את החוזה בכל עת, גם אם השוכר ידע על הליקויים או לא דיווח למשכיר על אי ההתאמות, ואפילו אם המשכיר לא קיבל הזדמנות ראויה לתקנם. לא ניתן להתנות על הוראה זו.

סעיף 25 בתיקון לחוק השכירות והשאילה, מפרט על הוראות חוק שלא ניתן להתנות עליהן, כך שאם יופיעו התניות בהסכם שכירות הסותרות את ההוראות, הן יבוטלו. אחת מאותן הוראות שלא ניתן להתנות עליה היא ההוראות של סעיף 15 לחוק השכירות והשאילה, הקובע פטור משתלום במקרים בהם לא ניתן לבצע שימוש במושכר, "מחמת נסיבות הקשורות במושכר או בדרכי הגישה אליו והשוכר לא ביטל את החוזה בשל כך, פטור הוא מתשלום דמי השכירות בעד הזמן שהשימוש נמנע כאמור", כך נכתב בלשון החוק. "המשכיר ראשי, עבור זמן סביר בנסיבות העניין, לבטל את החוזה, מלבד מקרים בהם הודיע השוכר קודם לכן כי הוא מוותר על הפטור מתשלום דמי השכירות. הפטור יכול רק אם בזמן החתימה על ההסכם השוכר לא ידע על הנסיבות, לא ראה אותן ולא היה יכול למנוע אותן".

סיכום

לסיכום, ניתן לראות כי הוראות התיקון מטילות בסופו של דבר חבויות גדולות יותר על המשכיר, אך יש לציין כי חלק נרחב מאותן חבויות מעגן במציאות פסיקות שהיו מקובלות עוד לפני הכניסה לתוקף של התיקון.

התיקון מהווה פעם ראשונה בה החוק המקורי עובר תיקון, והוא נוסח מתוך כוונה להסדיר את פערי הכוחות של המשכירים והשוכרים, החל מפירוט חוזה השכירות, חובות המשכיר והשוכר, ועד הגדרת 'דירה ראויה למגורים'.

חלק מהסעיפים הראויים לציון הם הסעיפים שבסופו של דבר לא נכנסו לנוסח התיקון שאושר- החל מפיקוח על מחירי השכירות, דרך הגבלת העלאת שכר הדירה ל-3 שנים, הקמת נציבות שכירות, חשיפת חוזי שכירות קודמים להשוואת דמי שכירות, והטבת מס למשכירים דירה לתקופה ארוכה.

לחדשות נדל"ן, עדכונים יומיומיים, דעות וניתוחים, הורידו את  אפליקציית מרכז הנדל"ן
אנשי נדל"ן, בואו לשמוע ולהשמיע את דעתכם. הצטרפו לקבוצת הפייסבוק רק נדל"ניסטים ותיחשפו לתכנים בלעדיים לתעשייה

קראו עוד במרכז הנדל"ן

האירוע המקצועי של הענף חוזר! פסגת הנדל"ן 2021, עם עשרות הרצאות מקצועיות – והשיא: השקת מדד ההתחדשות העירונית החמישי! השנה חוזרים למתכונת שכולנו התגעגענו אליה: כנס פיזי! שריינו כבר עכשיו מקום באירוע הגדול של הענף, ב-10 ביוני
רוצים להצטרף אל מאות המשתתפים באירוע? לחצו כאן

כתבות נוספות שיעניינו אותך
  • © כל הזכויות שמורות