רישוי זמין - המדריך השלם 2021 | מרכז הנדל"ן

רישוי זמין הוא מערכת מקוונת של מנהל התכנון המאפשרת לבצע באופן מקוון הליך בקשת היתר בנייה. איך פועלת מערכת רישוי זמין? מי רשאי להשתמש בה? הכול במדריך הזה

רישוי זמין (שאטרסטוק)
רישוי זמין (שאטרסטוק)

רישוי זמין

כחלק מתהליך הדיגיטציה של שירותי משרדי הממשלה השונים, ביוזמה הנקראת 'ממשל זמין', הוקם ב-2006 אתר רישוי זמין של מנהל התכנון, אשר מאפשר בקשה להיתר בנייה באופן מקוון לחלוטין. המערכת הוקמה בהתאם לתיקון 101 לחוק התכנון והבנייה.

מנהל התכנון רישוי זמין מהווה חלופה מקוונת ל'גרמושקה', המסמך ההיסטורי המודפס על נייר, ואת הביקור הנדרש במשרדי הרשות המקומית להשגת מידע והגשת מסמכים. מערכת רישוי זמין מלווה את שלבי הרישוי ונועד לייעל את התהליך ולסייע בפתרון של צווארי בקבוק הנוצרים באישור של פרויקטי נדל"ן בישראל. בנוסף, אתר רישוי זמין מספק ממשק אחיד ושקוף לכל רשות מקומית (בהתחשבות מסוימת בחוקי עזר עירוניים). בנוסף, המערכת מקלה על קבלת מידע עדכני וזמין על נכסים, הנדרשים לקידום הבקשה להיתר בנייה.

מערכת 'רישוי זמין' מקצרת את זמני ההמתנה לקבלת האישורים, באמצעות העברת מידע בין מחלקות שונות בממשל, וגישה קלה למסמכים שהצטברו עד אותו רגע.

השלבים בהם המערכת מלווה את מי שמקדם פרויקט נדל"ן הם בקשה לתיק מידע, קבלת מידע, הגשת בקשה להיתר בנייה, הנפקת היתר בנייה ולבסוף ניהול ובקרה של שלבי הביצוע השונים.

אנשי מקצוע כגון מהנדסים, אדריכלים או קבלנים יכולים ליצור חשבון במערכת ולהגיש את הבקשות המשויכות להם. מפקחי בנייה יכולים לשלוח שאילתא לרישום בפנקס, או במקרה של עבודה הפטורה מהיתר בנייה, אפשר לדווח עליה באופן מסודר לרשות המקומית (החוק דורש כי חלק מהעבודות שלא מצריכות היתר עדיין ידרשו דיווח).

מול אילו גופים מתממשקת מערכת רישוי זמין?

מערכת 'רישוי זמין' מתממשקת באופן אוטומטי לגופים ורשויות בישראל, ביניהם הוועדות המחוזיות לתכנון ולבנייה, גורמים המוסרים מידע על הנכס והסביבה (חברת חשמל, המשרד להגנת הסביבה, משרד החקלאות ופיתוח הכפר, פיקוד העורף, רשות העתיקות, רשות התעופה האזרחית, הרשות הארצית לכבאות והצהלה, ועוד), היא מתממשקת למבא"ת, לרשם המקרקעין, רשם המהנדסים והאדריכלים, רשם ההנדסאים, שרת התשלומים לרשות מקרקעי ישראל ועוד.

האם השימוש במערכת 'רישוי זמין' עולה כסף?

השימוש באתר 'רישוי זמין' לא עולה כסף, אך יש לזכור כי הגשת הבקשה להיתר בנייה דורשת תשלום אגרה קבועה, ללא קשר לערוץ דרכו הוגשה הבקשה.

אתר 'רישוי זמין' מציע בין היתר גם מחשבון מסודר הכולל את סכומי האגרות השונות (הליך מלא\מקוצר, למשל), כדי לסייע למגישי הבקשה להעריך את עלות הוצאת ההיתר.

איך הוגשה בקשה להיתר עד להקמת מערכת 'רישוי זמין'?

עד להקמת האתר ב-2006, היה צריך להמתין עד שהמסמכים עם המידע הרלוונטי יעברו בין הקבלים והבעלים של הנכסים דרך רשם מקרקעין, רשמי ההנדסאים והקבלנים ובנוסף גם ועדות התכנון והבנייה.

'רישוי זמין' מספקת לכל אחד מהגופים האלו גישה בטוחה למידע, כדי להפוך פעולות ליעילות ומהירות יותר לביצוע.

הגשת בקשה להיתר בנייה – מי מגיש ומתי?

הגשת בקשה להיתר בנייה היא חלק מתהליך רישוי הבנייה, המתחיל בשלב קבלת מידע להיתר, דרך תכנון הבנייה ועד לסיום הביצוע וקבלת תעודת גמר.

תהליך רישוי הבנייה מורכב ממספר שלבים מרכזיים: יצירת קשר רשמי עם עורך הבקשה (אדריכל, מהנדס, הנדסאי בניין או הנדסאי אדריכלות), קבלת מידע להיתר בדמות תיק מידע, דרך מערכת רישוי זמין, דרכה אפשר גם לעקוב אחרי סטטוס הבקשה, שלב התכנון, בקשה להיתר בנייה המבוצעת גם היא דרך מערכת רישוי זמין, מהלך ביצוע הבנייה, קבלת תעודת גמר ובקרת בנייה לאחר השלמת הפרויקט.

השלבים בדרך לקבלת ההיתר כוללים בדיקת תנאי סף, בדיקת אישור הבקשה בהיבט התכנוני וקבלת החלטת ועדה מקומית לתכנון ובנייה.

ההחלטה באשר לבקשת היתר שאינה כוללת הקלות תתקבל תוך 45 ימי עבודה מיום קליטת הבקשה. בקשה הכוללת הקלות תדרוש עד 90 ימי עבודה מיום קליטת הבקשה. תוקפה של החלטת הוועדה הוא שנתיים מיום קבלת ההחלטה. במקרה בו ההחלטה מאשרת את תקינות היתר הבנייה, הוועדה מוציאה דרישות תשלום תוך 10 ימי עבודה, ולאחר התשלום מונפק היתר בנייה (תוך 5 ימים). ההיתר תקף ל-3 שנים מיום קבלתו.
 

מדריכים זמינים על הגשת בקשת היתר בנייה

משרד הפנים מספק מדריך למשתמש רישוי זמין עורכי בקשות, ואתר 'רישוי זמין' מציע בין היתר מדריכים להכרת השלבים השונים שבמסלולי הרישוי הקיימים בישראל: מלא, מקוצר והקלות.

באשר לשלב יצירת בקשה למידע, המערכת מאפשרת בקשת מידע הנדרש להוצאת ההיתר, הכולל את פרטי המבקש, פרטי הקרקע, תיאור הבקשה, צירוף מסמכים, מידע נוסף ותשלום.

בכל הנוגע ליצירת בקשה להיתר בנייה, המערכת מפרטת על השלבים ביצירת הבקשה מצד עורך הבקשה, כגון פרטי תיק המידע, פרטי המבקש, פרטי הקרקע, מפרט הבנייה, מינויים והצהרות, צירוף מסמכיך, תשלום וחתימה.

'רישוי זמין' פתוחה גם למידענים המעוניינים לקבל מידע זמין ואחיד על נכסים, באמצעות תהליך מקוון.

הליכים זמינים לביצוע במערכת 'רישוי זמין' במסלולים השונים

הפעולות המרכזיות אותן ניתן לבצע במערכת רישוי זמין במסלול מלא הן בדיקה בתנאים מוקדמים, בקרה מרחבית והחלטת הרשות, בקרת תכן, דו"ח עורך הבקשה, סיכום הבקשה, תשלומים ואגרות, הפקת היתר.

במסלול הקלות\שימוש חורג, הפעולות הן בדיקת תנאים מוקדמים לצורך הפקת נוסח פרסום, בדיקת השלמת תנאים מוקדמים, החלטת הועדה המקומית, בדיקת עמידה בתנאי ההחלטה, בקרת תכן, דו"ח עורך הבקשה, סיכום בקשה תשלומים ואגרות והפקת היתר.

במסלול רישוי מקוצר, הפעולות המבוצעות דרך רישוי זמן הן בדיקת עמידה בתנאים מוקדמים, בקרה מרחבית והחלטת הרשות, בקרת תכן וחישוב אגרות, הצהרת עורך הבקשה ותשלום והפקת היתר.

בבקשה למידע, שלבי התהליך ברישוי זמין הם הגשת בקשה למידע, בדיקת עמידה בתנאים מוקדמים, הזנת מידע תכנוני והפצה לגורמים, הזנת מידע מגורמי חוץ, מענה וסיכום.

עבור מידענים, שלבי התהליך הם הגשת בקשה למידע, בדיקת עמידה בתנאים מוקדמים, הזנת מידע והפצה לגורמים, הזדמנת מידע מגורמי חוץ, מענה וסיכום.

כלים נוספים במערכת רישוי זמין

בכל רגע נתון, ניתן להיכנס לקישור 'מצב מערכת רישוי זמין' ולראות האם המערכת פועלת כסדרה והאם יש תקלות מדווחות.

עוד כלי יעיל הנכלל במערכת רישוי זמין נועד לחישוב שטחים. באמצעות רובוט העומד לשירות עורכי הבקשות להיתר בנייה, ניתן לחשב את שטחי הבקשה להיתר, כאשר הרובוט צובע את השטחים שחושבו ועורך את טבלת השטחים.

מערכת רישוי זמין מאפשרת גם לייעל את תהליך העבודה עם מכון בקרה לטובת בקרת התכן והביצוע, פירוט לוחות זמנים, עלות האגרות והתשלומים ועוד. מעבר למידע הזמין, ניתן לבצע עדכון מכון הבקרה במערכת רישוי זמין, לפנות למרכז התמיכה ולהגיש תלונה על מכון בקרה.

לאחרונה נפתח ערוץ טלגרם של רישוי זמין, המאפשר לקבל עדכונים בזמן אמת מרשת המסרים הפופולארית.

ממשק מפ"י – המרכז למיפוי ישראל

חלק מהגשת בקשה להיתר בנייה דורש קבלת פרטים על סביבת הנכס, כחלק מהבקשה למידע כחלק מהשירות של רישוי זמין, קיים ממשק מקוון ונוח עם המרכז למיפוי ישראל (מפ"י) באופן ישיר.

עבור המודד, הממשק מאפשר העברת האחריות להזמת מפת מדידה להיתר בבקשה למידע מעורך הבקשה. בנוסף, הממשק מאפשר קבלת נתונים על המקרקעין באופן ישיר מהמפה אל הטופס הבקשה למידע. ניתן גם לקבל מידע על פגיעה בשכבות עניין של גורמים מוסרי מידע.

השימוש בממשק מפ"י יוצר מילוי אוטומטי של פרטי הקרקע, אשר לאחריו ניתן לערוך את פרטי הקרקע כך שיהיו תואמים למטרה הבקשה למידע.

עורך הבקשה מזין את מספר רישיון המודד ואת מספר העבודה שנמסר לו מהמודד, ומייבא דרך מערכת מפ"י נתונים כגון נתוני גושים וחלקות, כתובות וקואורדינטות מזהות, מידע על פגיעה בשכבות עניין של גורמים שונים, וקובץ בו מפת מדידה בפורמט DWG כפי שהמודד הזין, קובץ DWFX שיופק על ידי מפ"י וקובץ שגיאות למפה.

יש להדגיש כי ממשק מפ"י אני מבצע בדיקה לעומק של מפת המדידה, וקבלת מספר עבודה לא מהווה אישור לתקינות מפת המדידה.

תהליך כניסה לרישוי זמין

מערכת רישוי זמין עובדת באמצעות הזדהות בכרטיס חכם. עורכי בקשות, מידענים ומוסרי מידע צריכים לרכוש כרטיס חכם וקורא כרטיסים דרך חברה חיצונית. הכרטיס החכם נכנס לתוקף עד 72 שעות מרגע הרכישה.

בשלב הבא יש להתקין תכנת כרטיס חכם\דיסק און קי, לחבר את קורא הכרטיסים למחשב דרך USB ולהעניק הרשאות לגורמים הרלוונטיים. המערכת מאפשרת כניסה נפרדת לעורכי בקשות, רשויות רישוי וגורמים מאשרים\מוסרי מידע.

טיפים לשימוש יעיל במערכת רישוי זמין

על מנת לעבוד בצורה נכונה עם מערכת רישוי זמין, כדאי להקפיד על מספר טיפים: ראשית, יש להצטייד בכל הנתונים התכנוניים הרלוונטיים מראש: להוציא תיק מידע מהעירייה ולבדוק בקפידה מהם המסמכים והמרכיבים המצורפים שיש להגיש לעירייה. אם משהו לא ברור, יש לגשת לבודקי התכניות בזמן הייעודי לקבלת קהל בעירייה ולבדוק את כל הדרישות, תוך חשיפת כל המסמכים.

בנוסף, כדאי לעקוב מקרוב אחר לוחות הזמנים המוגדרים לעירייה בבדיקת המסמכים שהעלה עורך הבקשה, לרבות תכניות, מסמכים תכנוניים, מסמכים משפטיים, תכניות מדידה וכו'. כדאי לבדוק את מספר הימים המקסימלי לכל שלב, ולשים תזכורת לדרישת התשובה בהתאם.

יתרה מכך, יש לבדוק את הדרישות התכנוניות, לאחר אישור פתיחת הבקשה להיתר, בחלון הזמן שניתן לעורכי הבקשה להכין את המסמכים לטובת המשך התהליך מול העירייה. לעתים לא כל הדרישות נמצאות בגיליון הדרישות, ולכן כדאי לוודא מהם כל המסמכים הנדרשים, לרבות חישובים, הצהרות ומסמכים.

בכל הנוגע למסמכים עצמם, יש לבדוק ולוודא את תיקוף המסמכים- למשל, שהתכניות חתומות על ידי אדריכל או מתכנן ועל ידי קונסטרוקטור, לוודא שהמדידות בתוקף, האם חישובי השטחים תואמים את שטח הפרויקט, ועוד. בנוסף, כדאי לוודא שהאישורים שמעלים למערכת 'רישוי זמין' תואמים לתכנון האחרון. במקרה בו אין את כל המסמכים, ניתן להעלות הצהרת התחייבות (לאחר תיאום מול העירייה), בה עורך הבקשה מתחייב להפיק את האישורים הנדרשים ובה הוא מתאר את הסיבה לאי קיום המסמך באותו רגע נתון. אם המסמכים לא יהיו מתוקפים בצורה מהימנה, קיים סיכוי גדול לכך שהבקשה כולה תידחה ויהיה צורך להמתין לבדיקה מחודשת והתחלת התהליך מחדש.

מערכת רישוי זמין – חסרונות ואתגרים

כבר עם השקתה של מערכת 'רישוי זמין', היה ברור כי למערכת יהיו חבלי קליטה והטמעה בקרב הגורמים השונים – גם מצד עורכי הבקשות להיתרים, וגם מצד הרשויות המקומיות והוועדות המקומיות. לאחר שב-2014 הוחלט כי יזמים, קבלים ואדריכלים חייבים להגיש בקשות להיתר בנייה לוועדות מקומיות באופן מקוון בלבד, ב-2017 חתם שר האוצר דאז, משה כחלון, על תקנה המבטלת סעיף זה ברפורמה בחוק התכנון והבנייה. התקנה החדשה אפשרה לחזור לצורת ההגשה הקודמת, באמצעות ניירות פיזיים, במקרים של תקלה במערכת.

אכן, כאשר מערכת שלמה תלויה בתקינות טכנית ובדע דיגיטלי, לא מפתיע לגלות שההטמעה של מערכת רישוי זמין לא היתה חלקה לחלוטין. המדינה סיפקה עזרה לבעלי מקצוע מבוגרים או כאלו שלא התמודדו עם המעבר של הגשת הבקשות באופן מקוון בלבד. בתחילת הדרך, למשל, היה קושי בהעלאת קבצים גדולים למערכת, בעקבות מגבלות טכניות ברשויות המקומיות ובשרתים, מה שהוביל לעיכובים ולבעיות רבות.

בנוסף, הטענה השכיחה בקרב בעלי המקצוע מגישי הבקשות היתה שהרשויות המקומיות מנצלות את הפלטפורמה המקוונת לצמצום מגע אנושי ולהצבת מטלות בחלון זמן קצר וסמוך למועד האחרון, מה שמביא לעיכוב באספקת המידע, במקום לזרז את התהליך. לטענתם, כאשר הליך הבקשה היה נעשה מול גורם אנושי (בודק תוכניות), היה ניתן לפתור מחלוקות על שימושים וזכויות, לדרוש דיון נוסף בוועדה ולהגיש ערר. אך כאשר המערכת מקוונת ולא מאפשרת צעד שכזה, הבקשה נידונה להיות מסורבת, וניתן להגיש רק עתירה, במקום לייעל את הליך הבקשה. באופן כללי, בעלי המקצוע בתחום התלוננו על כך שהמערכת חוסמת תקשורת בין אישית בין הקהל לרשויות ולוועדות, על אף שחשוב לתקשר עם אנשים בנושאי תכנון, כדי להציג דברים ונושאים באופן ראוי, ולא דרך מסך מחשב.

בנוסף, אחת הטענות על השינוי של המעבר למערכת רישוי זמין היא שהמועדים לתגובה והחלטה נקבעו על מספר ימים מסוים, מה שמוביל את הרשות להפיק את המסמכים במועד הנקוב, ולא יום אחד לפניו. יתרה מכך, אם הרשות לא עמדה בדד-ליין שהוצב לה, הבקשה מסורבת אוטומטית, מה שמחזיר את כל התהליך לנקות ההתחלה, ומעכב את קידום הבקשה.

במאי 2019, המועצה הארצית לתכנון ובנייה החליטה להמליץ לשר האוצר על תיקונים באופן הגשת בקשות לקבלת היתר בנייה, ביניהם ביטול חובת השימוש בחתימה אלקטרונית בכל בקשה המוגשת לוועדה מקומית, והמלצה לאפשר הגשת הסמכות של בעלי זכויות בקרקע באופן ידני ולא רק באמצעות המערכת המקוונת של רישוי זמין.

רישוי זמין תל אביב ועיריית נוספות

העיריות השונות מציגות מדריכים להגשת בקשה לקבלת היתר בנייה באתרים שלהם, בתור כלי עזר לשימוש במערכת 'רישוי זמין'.

המערכת המקוונת של רישוי זמין תל אביב, למשל, פותחה בהתאם לצרכים ולמאפיינים של העיר, והיא מתממשקת עם שאר מערכות המחשוב העירוניות, מתוך מטרה לשפר את האישות ולייעל את התהליכים.

עוד עיריות המציעות מערכות מקוונות: רישוי זמין חיפה, רישוי זמין בת ים, רישוי זמין חולון, רישוי זמין ירושלים ועוד ערים רבות ברחבי ישראל.

רישוי זמין פיקוד בעורף

רפורמה שבוצעה בפיקוד העורף ב-2019 מאפשרת לקבל אישור לבניית מרחב מוגן ביעילות ובמהירות. היוזמה מאפשרת לכל מתכנן אזרח) לפתח בקשה ולמלא את הפרטים הרלוונטיים למערכת מקוונת של פיקוד העורף. מהרגע בו המהנדס בפיקוד הערוך מקבל את הפרויקט, הקשר בינו לבין המתכנן רציף וקורה בזמן אמת. התוצאה היא שקבלת היתר לממ"ד יכולה לקחת ימים בודדים, המענה הניתן ממוקד יותר, והחתימה נעשית באופן דיגיטלי מה שמונע זיופים פוטנציאליים.

סיכום

לסיכום, מערכת רישוי זמין היא שלב נוסף של הנגשת התהליכים הממשלתיים בתחום הבנייה, דרכה ניתן לבצע בקשה לקבלת מידע והגשת בקשה לקבלת היתר בנייה, על ידי עורכי בקשות המוסמכים לכך.

המערכת מציעה כלים נוספים המסייעים לתהליך הגשת הבקשות, כגון חישוב שטחים וממשק למרכז המיפוי של ישראל.

עורכי בקשות, מידענים, גורמים מוסרי מידע ורשויות מקומיות יכולים להיכנס למערכת רישוי זמין ולבצע פעולות ועדכונים.

על אף בעיות ואתגרים בהטמעת המערכת אצל כל הגורמים במשוואה, ניתן להגיד שמערכת 'רישוי זמין' היא צעד בכיוון הנכון של נגישות דיגיטלית וייעול התהליך בדרך להיתר בנייה.

קראו עוד במרכז הנדל"ן

רוצים לדעת עוד על נדל"ן בכלל ועל התחדשות עירונית בפרט? פודקאסט "החזית העירונית" ממתין לכם. האזינו לפרק האחרון - פרק 12 עם אילי בר ועו"ד תמר עדיאל זכאי

כתבות נוספות שיעניינו אותך
  • © כל הזכויות שמורות
search