search

מנהל התכנון – המדריך השלם ל-2021 | מרכז הנדל"ן

מנהל התכנון אחראי על תכנון פרויקטים של מגורים ותשתיות ברחבי הארץ, ניהול רגולציה ורישוי, הכנת תקנות ותכניות אסטרטגיות. איך הוא משפיע על ענף הנדל"ן הישראלי?

מנהל התכנון (שאטרסטוק)
מנהל התכנון (שאטרסטוק)

מהו מנהל התכנון ומה תפקידו?

מנהל התכנון הוא גוף אשר אחראי בין היתר על תכנון מרחבי, תשתיות ומגורים, תכנון אסטרטגי, רגולציה ברישוי ובנייה ותפעול, שליטה ובקרה בכל הנוגע לתכנון בישראל. לכל אחד מתחומי הפעילות אחראי אגף ייעודי.

מנהל התכנון מהווה תפקיד מרכזי במערכת התכנון, יוזם ומקדם תכניות מתאר ברמה הארצית, המחוזית והמקומית, הוא הגוף המפעיל את מוסדות התכנון הכלל-ארציים, ומשמש בתור גוף מנחה מקצועי של מתכנני מחוזות ולשכות התכנון המחוזיות.

בנוסף לכך, מנהל התכנון אחראי על היבטי התפעול של מוסדות התכנון בכל הנוגע למשאבי אנוש, תקצוב, תיאום ובקרה וכד'.

מטרת מערכת התכנון בישראל היא הסדרה של שימושי הקרקע במדינה. ההסדרה המדוברת מבוצעת במגוון נושאים וסדרי גודל, החל מרמה ארצית של הקמת יישובים, הרחבת יישובים, תשתיות ברמה ארצית, ועד לרמה פרטנית של בניין יחיד.

אחד האתגרים הגדולים של מנהל התכנון הוא לאזן בין השיקולים וההיבטים השונים הנוגעים לשימוש בקרקע – היבטים כלכליים, חברתיים, סביבתיים וכו'. בנוסף, על מנהל התכנון לאזן בין הצרכים הנכונים לאותו רגע לבין הצרכים העתידיים של המדינה ושל כל בעלי העניין.
כאמור, הבסיס לפעילות של מנהל התכנון הוא חוק התכנון והבנייה התשכ"ה -1965, לרבות התיקונים שנעשו לו במשך השנים. בין היתר, החוק מגדיר את תחומי האחריות של מוסדות התכנון, סוגי תכניות (תמ"א, תמ"מ, תכנית מתאר מקומית ותכנית מפורטת) ואת ההיררכיה שלהן, את אופן הטיפול והאישור של התכניות, לרבות לוחות זמנים.

בנוסף לחוק הראשי, קיימות בישראל תקנות תכנון ובנייה המפרטות היבטים ברמה גבוהה יותר. מעבר לתקנות, קיימות גם הנחיות מנהליות המפרטות נושאים נוספים רבים בתחום. שילוב החוקים, התקנות וההנחיות הוא הבסיס הרחב שעל פיו פועל מנהל התכנון.

על פי נוסח חוק התכנון והבנייה, הממשלה היא מוסד התכנון העליון, המאשר תכניות מתאר ארציות על פי המלצה של המועצה הארצית לתכנון ולבנייה. מתחת לממשלה פועל מנהל התכנון. מערכת התכנון הכוללת בנויה על עקרון הבנייה בשלוש רמות ארגוניות: ארצית, מחוזית ומקומית, ועל עקרון שני הנדבכים – נדבך סטטוטורי ונדבך תכנוני-תפעולי.

ב-2015, כחלק מהתמודדות הממשלה עם העליות במחירי הדיור, הוחלט בין היתר על העברת סמכויות שר הפנים בתחום התכנון והבנייה לשר האוצר (באמצעות תיקון 103 לחוק התכנון והבנייה), הקמת יחידת סמך ממשלתית במשרד האוצר אשר במסגרתה יפעלו מנהל התכנון ולשכות התכנון המחוזיות, בכפיפות ישירה לשר האוצר.
 

מבנה מנהל התכנון

מבנה מנהל התכנון כולל את המועצה הארצית לתכנון ולבנייה, הוועדה לשמירת הסביבה החופית, הוועדה למתחמים מועדפים לדיור, הוועדה לשמירה על קרקע חקלאית ושטחים פתוחים, הוועדה לתשתיות לאומית ובנוסף וועדות התכנון המחוזיות והמקומיות.

מוסדות התכנון ברמה הארצית מתחלקים לשתי קבוצות עיקריות: הקבוצה הראשונה כוללת את המועצה הארצית לתכנון ולבנייה ואת ועדות המשנה הפועלות מטעמה, הכפופות לה ואשר חבריהן הם חברי המועצה הארצית.

הקבוצה השניה כוללת מוסדות תכנון נוספים הפועלים באופן עצמאי מהמועצה הארצית ואשר נועדו לטפל בנושאים ייעודיים.

המועצה הארצית לתכנון ולבנייה

המועצה הארצית לתכנון ולבנייה הוקמה ב-1966 מכוח חוק התכנון והבנייה שאושר שנה קודם לכן, ב-1965. בין תפקידי המועצה: ייעוץ לממשלה ולשר האוצר בכל הנוגע ליישום חוק התכנון והבנייה, תכנון תכניות מתאר ארציות (עד לאישור הממשלה) ומחוזיות, דיון בעררים המוגשים על תכניות בסמכות מחוזית ועל ועדות אחרות, דיון והכרעה באשר לתכניות, המלצה לשר האוצר על שינוי מרחבי תכנון מקומיים ועדכון מפות ההכרזה על קרקע חקלאית.

המועצה מורכבת משש ועדות משנה: ועדת עררים, בנייה ותקנות, הקלות מתשתיות תחבורה, קידום תכניות, מתחמי רעש מטוסים ואישור תכניות עבודה למשק הגז.

הוועדה לשמירת הסביבה החופית

הוועדה לשמירת הסביבה החופית (ולחוף) הוקמה מתוקף חוק שמירת הסביבה החופית התשס"ד -2004. חוק זה החליף את התוספת השניה לחוק התכנון והבנייה, אשר התייחסה לתחום מימי החופין. החוק החדש קבוע כי במקום הוועדה למימי חופין יוקם מוסד חדש – הוועדה לשמירת הסביבה החופית, אשר תחום סמכותה הוחל על הים והיבשה בסביבה החופית.

תפקיד הוועדה הוא שמירה ואיזון בין שיקולי התכנון לבין ערך השימור הסביבתי, על פי עקרונות, תנאים וסייגים שנקבעו בחוק.

ב-2007 אושר תיקון לחוק השמירה על הסביבה החופית ואחריו תיקון 81 לחוק התכנון והבנייה, אשר הגדיר את תקפות החוק גם על חופי מפרץ אילת. ב-2008 החוק הורחב לחופי הכנרת באמצעות חוק הסדרת הטיפול בחופי הכנרת, הכולל את תיקון 83 לחוק התכנון והבנייה.

הוועדה למתחמים מועדפים לדיור (ותמ"ל)

הוועדה למתחמים מועדפים לדיור הוקמה ב-2014 על רקע המלצה של צוות "90 הימים", בתור כלי לריסון עליות מחירי הדיור. הוועדה פועלת מתוקף החוק לקידום הבנייה במתחמים מועדפים לדיור (הוראת שעה), תשע"ד- 2014.

מטרת הועדה היא הגדלת היצע יחידות הדיור ויצירת היצע של יחידות דיור להשכרה לטווח ארוך, במחיר מופחת.

עבודת הוועדה מאופיינת בדיון של תכנית אחת בוועדה אחת, באופן בלעדי, לוח זמנים קשיח של אישור\אישור שינויים\דחייה של תכנית תוך 24 חודשים מהגשתה, סמכויות מורחבות הכוללות כמעט את כל סמכויות המועצה הארצית לתכנון ולבנייה, מלבד חריגים, ותכנון כמות גדולה של יחידות דיור בר השגה, כאשר בכל תכנית בקרקע שרובה מוחזקת על ידי מקרקעי ישראל, מוגדרים 30% מיחידות הדיור בתור יחידות להשכרה לטווח ארוך.

הוועדה פועלת במספר מסלולים: מסלול קרקע המוחזקת ברובה על ידי מקרקעי ישראל, מסלול יישובי מיעוטים, מסלול קרקע פרטית בעלת בעלים רבים, ומסלול פינוי-בינוי.

תחת הוועדה פועלים שלושה אגפים: אגף תכנון סטטוטרי, אגף קרקע פרטית מרובת בעלים ופינוי-בינוי, ואגף תפעול הוועדות, זאת לצד יועצים רבים בתחומים שונים המייעצים לפעילות הוועדה.

 

הוועדה לתשתיות לאומיות (ות"ל)

הוועדה לתשתיות לאומיות (ות"ל) הוקמה מתוך מטרה למסד גוף תכנוני עם ייעוד ספציפי, המתמקד בקידום סטטוטורי ותכנון של תכניות מפורטות לפני ביצוע, בלוח זמנים קצר, עבור תכנית תשתית בעלת חשיבןת בסדר גודל לאומי. הוועדה פועלת לצד המועצה הארצית ומחזיקה בסמכויות של המועצה הארצית בכל הנוגע לתכנון ובנייה, בנוסף לסמכות לתת היתרי בנייה על פי תכנית לתשתית לאומית.

 

ועדות תכנון מחוזיות ומקומיות

מנהל התכנון פועל בחלוקה לשבעה מחוזות: צפון, חיפה, יהודה ושומרון, מרכז, תל אביב, ירושלים ודרום.

ועדה מחוזית לתכנון ולבנייה היא גוף ממשלתי-ציבורי המשמש גוף תכנוני, ביקורתי ושיפוטי בתחומי התכנון והבנייה בכל מחוז.

תפקידיה של הוועדה המחוזית הם לגבש ולהגיש תכניות מתאר מחוזיות (תמ"מ) למועצה הארצית. להעיר הערות על תכניות מתאר ארציות בתור גוף ביניים בין התכנון הארצי המתבטא בתמ"א לבין התכנון המקומי. בוועדה נקבעים עקרונות התכנון למחוז כולו. בנוסף, הוועדה מגיעה הצעות למועצה הארצית לאישור שינויים שהיא מבצעת בתכנית המחוזית.

בנוסף, תפקיד הוועדה לדון בתכניות מתאר מקומיות ומפורטות המוגשות על ידי ועדות המועצות המקומיות, ולהחליט האם להפקיד (עם תנאים או ללא תנאים) או לדחות אותן. לאחר סיום תקופת ההפקדה להתנגדויות, הוועדה דנה בהתנגדויות שהוגשו ומחליטה לקבל או לדחות אותן.

עוד תפקיד של הוועדה המחוזית היא ביקורת ופיקוח על הוועדות המקומית על מנת שימלאו את תפקידן על פי חוק. יש לקבל את אישור הוועדות המחוזיות לכל סטייה מהוראות תכנית מתאר מקומית מאושרת, למעט תכניות הנמצאות בסמכות ועדה מקומית אשר לא מוסיפות זכויות בנייה.

הוועדה המחוזית אחראית גם ליישם ההוראות של המועצה הארצית לתכנון ולבנייה בתחומי המחוז, ובנוסף להעביר את ההנחיות לפעולות של הרשויות המקומיות בהתאם.

בכל מחוז פועלת לשכת תכנון מחוזית הכפופה מנהלית ליו"ר הוועדה המחוזית. לשכת התכנון היא הגורם המקצועי בתחום התכנון והבנייה במחוז, ותפקידה לדאוג לקידום התכניות שבסמכותה, ליישם מדיניות תכנון ארצית ומחוזית ולתמוך מקצועית ותפעולית בפעילות מוסדות התכנון המחוזיים.

ועדה מקומית לתכנון ולבנייה היא ועדת התכנון ברמה הנמוכה ביותר במערכת התכנון של ישראל. הסמכויות שלה מתמקדות במרחב תכנון מקומי אשר ברוב המקרים חושף לשטח של רשות מקומית אחת. אם שטח הסמכות מתקיים על שטחן של מספר רשויות, הועדה נקרית ועדה מקומית מרחבית.

הועדה מקומית לתכנון ולבנייה מתכנסת בכל מספר שבועות, בתלות בהיקף העבודה, על מנת לדון בבקשות להיתר בנייה המוגשות לה. על הוועדה למסור את ההחלטה שלה תוך 90 יום לכל היותר. לאחר דיון בוועדה נכתב פרוטוקול הכולל את ההחלטה ורשימת תנאים לקבלת היתר. הפרוטוקול מועבר לאדריכל וליזם, כאשר יש אפשרות להגיש ערעור על ההחלטה בפני ועדת הערר המחוזית.

הוועדה לשמירה על קרקע חקלאית ושטחים פתוחים - ולקחש"פ

הוועדה לשמירה על קרקע חקלאית ושטחים פתוחים הוקמה במסגרת התוספת הראשונה לחוק התכנון והבנייה. הוועדה מונה 15 חברים ותפקידה על פי לשון החוק הוא לדון בתכניות המוגשות לה, מתוך מטרה לבחון האם הן עומדות בקריטריונים תכנוניים, מתוך מטרה לשמור על הקרקע החקלאית והשטחים הפתוחים.

מנהל התכנון - איתור תכניות

חלק מהשירותים שמנהל התכנון מספק הוא אפשרות לאיתור תכניות ברמות שונות. אתר XPLAN של המנהל מציג ללא עלות את כל התכניות המתאריות המוגשות למוסדות התכנון בארץ. האתר מאפשר לצפות בתכניות, להתעדכן לגבי הסטטוס שלהן ולקבל תמונת מצב עכשווית ועתידית.

ניתן לחפש באתר תכניות לפי מספר, שם, שטח התכנית, יחידות דיור וייעוד קרקע, להתמקד לפי אזור עניין וכתובת.

דף המידע על כל תכנית כולל של שלבי הטיפול, לרבות דיונים ופרוטוקולים, מסמכי התכנית השונים כגון הוראות, תשריט, נסחפים ואחרים. מתוך מסך פרטי התוכניות ניתן להוריד קבצים גיאוגרפיים להטמעה בתוך מערכות GIS.

בנוסף, מערכת תכנון זמין מאפשרת חיפוש תכניות לפי מספר, ישות תכנונית, סוג ישות, גוש חלקה, מחוז, מרחב תכנון רשות מקומית, כתובת ועוד.

 

תהליך רישוי הבנייה

בין הנושאים עליהם אחראי מנהל התכנון הוא תהליך רישוי הבנייה, החל משלב קבלת מידע להיתר, תכנון הבנייה ועד סיום הבנייה ותעודת גמר. התהליך עצמו מבוצע מול הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה.

ישנם סוגי עבודות בנייה המצריכים דיווח בלבד – כלומר, יש להם פטור מהיתר, אך גם כאשר יש פטור מהיתר בנייה, על הבנייה לעמוד בדרישות הוועדה המקומית ועל התכניות להיות מאושרות.

תהליך רישוי הבנייה מורכב מ-5 שלבים מרכזיים:

התקשרות עם עורך בקשה

עורך בקשה יכול להיות מהנדס, אדריכל, הנדסאי בניין או הנדסאי אדריכלות, אשר אחראי על תכנון הבנייה וליווי תהליך הרישוי. רק עורך בקשה מוסמך רשאי להגיד בקשות לוועדה המקומית לתכנון ולבנייה.

קבלת מידע להיתר

מידע להיתר כולל הוראות והנחיות לשלבי הליך הרישוי. מסמך המידע להיתר הוא תנאי הכרחי לבקשת היתר בנייה. את המידע מבקשים מהוועדה המקומית לתכנון ולבנייה, אשר תנפיק תיק מידע. את הבקשה מגיש עורך הבקשה באמצעות המערכת המקוונת לרישוי בנייה, רישוי זמין. בקשה זו מוגשת לאחר ההחלטה המשותפת עם עורך הבקשה על סוג הבנייה הרצוי- למשל בניין חדש עם 3 קומות בגודל 210 מ"ר ומרתף.

תיק המידע מתקבל 30 ימי עבודה לאחר קליטת הבקשה. לפני קליטת הבקשה תבוצע בדיקה בוועדה המקומית לכך שהבקשה כוללת מפת מדידה עדכנית, תצלומים של המגרש ופרטי המגרש. המידע בתיק תקף לשנתיים מיום קבלתו. ניתן לעקוב אחרי סטטוס הבקשה דרך אתר האינטרנט של הוועדה המקומית. גם עורך הבקשה יכול לעקוב אחריה דרך מערכת 'רישוי זמין'.

תכנון

לאחר קבלת מידע להיתר, אפשר לפנות לתכנון אדריכלי של הבניין והכנת הבקשה להיתר בנייה. על הבקשה לכלול אישורים מגורמים שונים בהתאם לדרישות במסמכי המידע שהתקבלו.

בקשה להיתר בנייה

את בקשת ההיתר מבקש עורך הבקשה דרך 'רישוי זמין' מהוועדה המקומית לתכנון ובנייה, לאחר סיום התכנון וכאשר נמצאים כל המסמכים הדרושים להיתר. השלבים בדרך להיתר כוללים בדיקת תנאי סף, בדיקת אישור הבקשה מבחינה תכנונית וקבלת החלטת ועדה.

בקשת היתר ללא הקלות תקבל החלטה תוך 45 ימי עבודה מיום קליטת הבקשה. בקשה עם הקלות תיקח עד 90 ימי עבודה מיום קליטת הבקשה.

לאחר החלטת הוועדה לאשר את הבקשה להיתר, תתקיים בדיקה באשר לעמידה של התכנון בדרישות בטיחות השימוש במבנה, העורכת עד 30 ימי עבודה.

תוקף החלטת הוועדה הוא שנתיים מיום קבלת ההחלטה.

במידה שהכל תקין, תתקבל מהוועדה המקומית לתכנון ולבנייה דרישת תשלום (הכוללת אגרות בנייה, היטלים והשבחות) תוך 10 ימי עבודה. לאחר התשלום, תוך 5 ימים מונפק היתר בנייה, התקף ל-3 שנים מיום קבלתו.

מהלך ביצוע

השלב האחרון הוא הביצוע עצמו של שהבנייה. לאחר קבלת ההיתר יש להגיש בקשה לאישור תחילת עבודות, תוך השלמה של דרישות, מינויים והצהרות. את הבקשה מגיש האחראי לביקורת על הביצוע (אשר עשוי להיות עורך הבקשה היתר), מהוועדה המקומית לתכנון ולבנייה. אישור הבקשה לוקח 5 ימי עבודה, ולאחריו ניתן להתחיל בבנייה.

במהלך הבנייה יבוצע פיקוח מטעם הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה, בנוסף לפיקוח של הבונה.

בסיום הבנייה תתקבל תעודת גמר, שהיא אישור המסופק על ידי הוועדה המקומית אם הביצוע תקין לפני היתר הבנייה ובהתאם לדרישות בטיחות השימוש במבנה.

בקרת בנייה

מכוני בקרת הבנייה נוסדו מתוך מטרה לשפר את איכות הבנייה בישראל ולצמצם את הסיכוי לכשלים הנובעים מתכנון לקוי או ביצוע לקוי.

מכוני הבקרה, על פי תיקון 101 לחוק התכנון והבנייה, משולבים בתור חוליה חדשה בתהליך הרישוי והבנייה, על מנת לייעל את ההליכים בעזרת הכללת בקרים מורשים המוסמכים לתת אישור במקום גורמים המאשרים אשר האישור שלהם נדרש במהלך ההליכים.

המכונים מוסמכים על ידי הרשות להסמכת מעבדות ופועלים על פי רישיון משר האוצר. המכונים מבצעים מכלול פעולות בתחום הבקרה ההנדסית של הבנייה עוד לפני הוצאת ההיתר ובמהלך שלבי הבנייה.

החשיבות של בקרה על תכן וביצוע הבנייה היא מבט חיצוני נוסף הבוחן היבטים קריטיים וסיכונים של תכניות וביצוע, מה שעוזר לוודא כי התכן והבנייה עומדים טכנית בתקנות הבנייה ובתקנים הרלוונטיים.

עם זאת, חשוב לציין כי בקרה אינה דומה לפיקוח צמוד, הבדוק שיטתית את כל רכיבי התכנון והבנייה. הליך בקרה מבוצע מדגמית ובמבט על תהליכים שלמים מתוך רצון לוודא כי הם תקינים.

רגולציה, חוקים ותקנות בתחום התכנון ורישוי הבנייה

המטרה העיקרית של האגף לרגולציה במחלקת רישוי ובנייה במנהל התכנון היא ליווי, תמיכה וסיוע לוועדות המקומיות בעבודה המקצועית שלהן. בין היתר, האגף עוסק בחוקי תכנון ובנייה, לרבו תקנות רישוי עסקים, מדידות, שירותי כבאות, פיקוח ובטיחות בעבודה, נגישות, בריאות, מהנדסים ואדריכלים, מכר ומקרקעין, התגוננות אזרחית, תשתיות, חוקי עזר ורשויות מקומיות, ואיכות הסביבה.

רישוי זמין

רישוי זמין הוא אתר מקוון בו מנוהלות הבקשות להיתר בנייה, אשר הוקם על פי החלטת ממשלה ב-2006, כחלק מפרויקט ממשלתי המנגיש את משרדי הממשלה השונים לציבור (ממשל זמין).

מטרת האתר הוא ליווי כל שלבי רישוי הבנייה וסיוע בפתרון ל"פקקים" ביורוקרטיים וייעול תהליך שלבי הביצוע של אישורי הפרויקטים, באמצעות ממשק אחיד ושקוף בכל רשות עירונית. המערכת מקצרת את הזמנים לקבלת האישורים תוך מעבר אוטומטי של מידע בין מחלקות ושמירה על מסמכים וטפסים שהוגשו לגישה קלה בכל שלב. למעשה, המערכת היא תחליף ל"גרמושקה" ההיסטורית, המודפסת על נייר.

המערכת מלווה את כל שלבי הרישוי והביצוע- החל מהגשת בקשה לתיק מידע וקבלת מידע, הגשת בקשה להיתר בנייה, הנפקת היתר הבנייה וניהול ובקרה של שלבי הביצוע.

מערכת 'רישוי זמין' מתממשקת לגופים ולרשויות, כגון הוועדות המקומית, גורמים מוסרי מידע (רשות העתיקות, המשרד להגנת הסביבה, חברת החשמל, משרד החקלאות ופיתוח הכפר, פיקוד העורף, רשות התעופה האזרחית, הרשות הארצית לכבאות והצלה ועוד), למבא"ת, רשם המקרקעין, רשם המהנדסים והאדריכלים, רשם ההנדסאים, שרת התשלומים לרשות מקרקעי ישראל וגופים נוספים.

השימוש באתר אינו כרוך בתשלום, אך הבקשה להיתרי בנייה כרוכה באגרה קבועה, ללא קשר לאופן הגשתה. באתר נמצא גם מחשבון מסודר הכולל את סכומי האגרות, כדי לסייע בהערכת עלות ההיתרים לפני ביצוע פרויקט.

 

תכנית אסטרטגית מנהל התכנון 2040

על פי החלטת הממשלה 2457, נקבעו יעדי דיור לתכנון מפורט עד שנת 2040. החלטה אמורה לאפשר יצירת מלאי תכנוני הנדרש לצרכים העתידיים של האוכלוסייה הצומחת במדינה. תכנית הפעולה המקודמת בעקבות התכנית על ידי מנהל התכנון היא תכנית ארוכת טווח, מתוך ראייה אינטגרטיבית המבוססת ככל האפשר על מדיניות התכנון הארצית, בדגש על תנאי דיור איכותיים, נגישות להזדמנויות תוך ייעול השימוש במשאב הקרקע.

תכנית הפעולה בנויה ממספר פרקים: דיור, תעסוקה, שטחים פתוחים, תשתיות הנדסיות ותחבורה.

מטרת תכנית הפעולה היא מתן מענה אינטגרטיבי ומוכוון ביצוע החוזה את צרכי האדם, הקהילה והסביבה בעתיד, תוך קידום תכנון איכותי ומענה לצרכים ולמאפיינים המשתנים של המשק והאוכלוסייה, תוך שאיפה ליצירת שוויון הזדמנויות.

בנוסף, התכנית מיועדת לשמור על משאבים ולייעל את השימוש במשאב הקרקע, לחזק את העירוניות ולהעצים את ההתחדשות העירונית, והחוסן החברתי-כלכלי.

התכנית היא הליך מתמשך ולא סטטוטורי, ממנו נגזרים מהלכים פרטניים על פי הביקוש, בעבודה בין משרדי הממשלה, תיקוני חקיקה וקידום הליכים סטטוטוריים.

 

תוכניות מתאר ארציות – תמ"א 1 ותמ"א 35

תמ"א 35, אשר פורסמה למתן תוקף ב-2005, היא תכנית מתאר ארצית משולבת לבנייה, לפיתוח ולשימור, המציעה סדר חדר, מובחן ומגוון המאפשר צמיחה ושילוב בר-קיימא של פיתוח ושימור, לטובת העתיד של המרחב הישראלי.

התכנית מבוססת על האיזון בין שתי המטרות שקיים ביניהן מתח מתמיד- מענה לצרכי הפיתוח הצפויים לצד שמירה על שטחים פתוחים, ערכי טבע, חקלאות, נוף ומורשת.

על מנת לאפשר הבחנה ברורה במרחב הארצי בין שטחים המאפשרים פיתוח לבין שטחים מוטי שימוש, ועל מנתן לבטא את עקרונות התכנון, פיתחה תמ"א 35 רכיב חדש בשפת התכנון, המכונה "מרקם". מרקם הוא אזור תכנון מתוחם, השונה מהמתחמים האחרים ביחס הכמותי והמרחבי בין ייעודי הקרקע לשימוש, ברמת הפיתוח והשימור ובכללים המסדירים ומכוונים יחסים אלו.

תמ"א 1 היא תכנית מתאר ארצית, אשר שואפת לשמש כלי עיקרי, פשוט ובהיר לשמירת שטחים ורצועות לטובת שימושים ציבוריים עתידיים כגון שטחים פתוחים, דרכים ומסילות, מתקנים, קווי תשתיות ארציים ועוד. התכנית היא האחדה של מספר תכניות מתאר ארציות המתוארות במינוחים שונים ורמת פירוט משתנה.

 

מדיניות תכנון שטחים פתוחים

מדיניות התכנון הארצית פועלת מתוך מטרה לפתח את המרחב של מדינת ישראל בהתאם לעקרונות פיתוח בר קיימא. ההגנה על השטחים הפתוחים, על מגוון התפקידים שלהם (מורשת, עיצוב המרחב, מסגרת סביב המרקם הבנוי, ערכי טבע, מגוון ביולוגי, מסדרונות אקולוגיים וכו') והקשרים שלהם עם המרחב הבנוי – מקבלת ביטוי בכל רמות התכנון.

תכניות המתאר הארציות והמחוזיות עוזרות בין היתר בהגנה על שטחי גנים לאומיים, שמורות הטבע, היערות, רצועות הנחלים וחופי הים, ועוד. תכנית תמ"א 35 משלבת בין בנייה לפיתוח ושימור, היא זו שתרמה לכך רבות בבניית מערכת רציפה של שטחים פתוחים – המחוברת, משולבת ותומכת בשטחים הבנויים.

מנהל התכנון עוסק במגוון היבטים הקשורים לשטחים הפתוחים, ביניהם שמירה על משאבי המים, שמירה על מרחבי הנוף, תרבות ומורשת, שמירה על שטחים חקלאיים, פיתוח מושכל של תשתיות ושמירה על רצפים אקולוגיים, מרחבים ביוספריים, שימור חופים וקביעת הממשק הטוב ביותר לשטחים הפתוחים.

הנגשת מידע לאזרח

חלק מהייעול של מנהל התכנון בשנים האחרונות כולל צעדים להנגשת המידע לאזרח, בין היתר באמצעות מערכת קווים כחולים לתכניות מפורטות, אתר מידע תכנוני לאיתורי תכניות, עררים וישיבות, מנהל התכנון ב-Data.gov" חבילות מידע תכנוני וגיאוגרפי לצפייה והורדה, אפליקציה לתכניות מחוזיות וארציות, סרוויסים גיאוגרפיים ועוד. בנוסף, המנהל מציע אזור אישי מנהל התכנון בו מרוכזים כל הנתונים והמסמכים הקשורים לפעילות האזרח מול המנהל.

 

סיכום

לסיכום, מנהל התכנון אחראי על מגוון היבטים כגון תכנון מרחבי, תשתיות ומגורים, תכנון אסטרטגי, רגולציה בתחומי רישוי הבנייה, בקרה על התכנון ועוד. המנהל יוזם ומקדם תכניות מתאר בכל הרמות – ארצית, מחוזית ומקומית, והוא הגוף המפעל את מוסדות התכנון הכלל-ארציים. בנוסף, הוא גוף המנחה את מתכנני מחוזיות ולשכות התכנון המחוזיות.

מטרת העל של מנהל התכנון היא להסדיר את השימוש בקרקע בישראל, החל ברמה של הקמת יישובים ועד לרמה של בניין יחיד, תוך איזון בין שלל ההיבטים והגורמים השונים- כלכליים, סוציאליים, סביבתיים ועוד, ובין צרכי ההווה לצרכי העתיד. הבסיס לפעילות מנהל התכנון הוא חוק התכנון והבנייה והתיקונים שבוצעו בו במהלך השנים.

קראו עוד במרכז הנדל"ן

האירוע המקצועי של הענף חוזר! פסגת הנדל"ן 2021, עם עשרות הרצאות מקצועיות – והשיא: השקת מדד ההתחדשות העירונית החמישי! השנה חוזרים למתכונת שכולנו התגעגענו אליה: כנס פיזי! שריינו כבר עכשיו מקום באירוע הגדול של הענף, ב-24 במאי
רוצים להצטרף אל מאות המשתתפים באירוע? לחצו כאן

כתבות נוספות שיעניינו אותך
  • © כל הזכויות שמורות