הערב שילם את החוב לבנק, והחייבת קיבלה הפטר - האם היא חייבת להשיב לו את הכסף?

כל החדשות והעדכונים של מרכז הנדל"ן גם ב-WhatsApp >>

מאמר זה עוסק במתח שבין דיני הערבות, המקנים לערב ששילם את חובו של החייב זכות לדרוש ממנו השבה, לבין דיני חדלות הפירעון, שמאפשרים לחייב לפתוח דף חדש באמצעות צו הפטר. המחלוקת מתחדדת במקרים שבהם הערב נשא בתשלום לנושה, בעוד החייב מצוי בהליך חדלות פירעון או אף קיבל הפטר. מקרים כאלה עשויים להשפיע על יכולתו של הערב להיפרע מהחייב.

נסיבות המקרה:

ההליך עוסק בתביעה שהגיש התובע כנגד נתבעת, מכוח ערבות שנתן בשנת 1999 להלוואה שנטלה החייבת מבנק. בשנת 2016 פתחה החייבת בהליכי חדלות פירעון, אשר הסתיימו במתן צו הפטר חלוט בשנת 2023. רק בשנת 2018 דרש הבנק מהערב לפרוע את יתרת החוב מכוח ערבותו. ובעקבות תביעה שהוגשה נגדו, שילם הערב לבנק בשנת 2020 סכום שנקבע במסגרת הסכם פשרה שקיבל תוקף של פס"ד.

הערב עתר לחייב את החייבת בשיפוי בגין הסכום ששילם והוצאותיו, מכוח זכות החזרה כערב. מנגד, טענה החייבת, כי החוב כלפי הערב הוא חוב מותנה שנוצר כבר עם מתן הערבות. לפיכך, היה על הערב להגיש תביעת חוב במסגרת הליכי חדלות הפירעון. לשיטתה, משלא עשה כן, צו ההפטר שניתן לה חוסם את תביעתו.

השאלה המשפטית:

מהו מועד התגבשות זכות החזרה של הערב כלפי החייב? האם זכות החזרה של ערב מתגבשת במועד מתן הערבות? או לחלופין, במועד דרישת המלווה מן הערב? או שמא במועד התשלום בפועל של החוב? האם חיוב זה נחשב חוב בר תביעה? והאם צו ההפטר חוסם את דרכו של הערב לתבוע את החייב בגין תשלומים ששילם מכוח ערבותו?  

החלטה:

בית המשפט קבע כי ככלל דיני חדלות הפירעון אכן מכירים גם בחוב עתידי או מותנה כחוב שניתן לתבוע בגינו. עם זאת, החוב של החייב כלפי הערב מתגבש במועד שבו נדרש הערב לראשונה לפרוע את חובו של החייב, ולא במועד חתימת הערבות. ממועד זה עומדת לערב זכות חזרה פוטנציאלית כלפי החייב, והיא מתגבשת לכדי זכות תביעה ממשית, עם ביצוע התשלום בפועל של החוב. 

נקבע כי זכות החזרה של הערב, המעוגנת בסעיף 9 לחוק הערבות, מתגבשת לאחר מילוי הערבות בפועל, והיא כוללת הן את סכום התשלום, והן את ההוצאות הסבירות שנגרמו לערב לשם מילוי ערבותו. משעה שדרישת הבנק מן הערב הועלתה לאחר מתן צו הכינוס בעניינה של החייבת, אין מדובר בחוב שחל עליו הליך חדלות הפירעון. ולכן, ההפטר שניתן לחייבת אינו מגן עליה מפני תביעת הערב.

למעלה מן הצורך נקבע, כי גם מטעמים של השתק ותום לב, החייבת אינה רשאית להסתמך על ההפטר. זאת שעה שלא הצהירה על הערב כנושה במסגרת הליכי חדלות הפירעון, ולא יידעה אותו על קיום הליכים אלו. 

לסיכום:

פסק הדין מחדד את ההבחנה בין חוב מותנה תיאורטי הנובע מעצם מתן ערבות, לבין חוב ממשי של חייב כלפי ערב. כפי שהוחלט בפסק הדין, חוב זה נוצר במועד שבו נדרש לראשונה הערב לפרוע את החוב שאליו התחייב, והוא מתגבש לכדי זכות תביעה ממשית, עם ביצוע התשלום בפועל של החוב. 

המסר העולה מן הפסיקה  ברור: ההפטר בהליכי חדלות פירעון לא נועד להגן על חייב מפני תביעת ערב, שחובו נולד רק לאחר צו הכינוס. ובנסיבות אלו, זכות החזרה של הערב תעמוד לו במלואה, אף מחוץ למסגרת הליכי חדלות הפירעון.

(תאדמ (ראשל"צ) 58034-03-24 יבגני גלקטיונוב נ' ולדימיר נרינסקי).

הכותבת היא עו"ד במשרד גינדי כספי ושות', המתמחה בנדל"ן תכנון ובניה. עריכה: עו"ד ירין רביבו בסיועו של המתמחה יהונתן אבוחסירה.