עיריית רמת השרון טרפדה הקמת מתקן לטיהור מי תהום בעיר התע"ש במשך שנה וחצי

כל החדשות והעדכונים של מרכז הנדל"ן גם ב-WhatsApp >>

ועדת הערר המחוזית מרכז, בראשות עו"ד הדר מנצורי דוד, קיבלה בשבוע שעבר ארבעה עררים שהגישה חברת "בלוג'ין טיפול ביולוגי רמת השרון", שנבחרה במכרז של המדינה להקים ולהפעיל מתקן לטיהור מי התהום המזוהמים במתחם תע"ש השרון, ואישרה את ארבע הבקשות להיתר שהגישה החברה. בהחלטה חריפה מתחה הוועדה ביקורת על התנהלות עיריית רמת השרון, וקבעה כי זו עיכבה את קידום הפרויקט שלא כדין, אף שמדובר בפרויקט בעל חשיבות לאומית לטיפול באחד ממוקדי זיהום מי התהום החמורים בישראל.

לקריאת החלטת ועדת הערר

העררים הוגשו לפי סעיף 157 לחוק התכנון והבנייה, לאחר שהוועדה המקומית רמת השרון לא קיבלה החלטות בבקשות להיתר בתוך המועדים הקבועים בחוק. מדובר בארבע בקשות להיתר הנוגעות להקמת מערך לטיפול בזיהום מי התהום במתחם תע"ש השרון: הקמת קו הולכה להעברת מים מהמתחם למתקן הטיפול, הקמת מתקן הטיפול עצמו, הקמת אתר התארגנות והקמת קו לניקוז מים מטופלים.

מתחם תע"ש השרון משתרע על פני כ-6,000 דונם בתחומן של ארבע רשויות: הרצליה, רמת השרון, הוד השרון והמועצה האזורית דרום השרון. החל משנות ה-40 של המאה הקודמת ובמשך עשרות שנים שימש המתחם את מפעלי התעשייה הצבאית לייצור והרכבת תחמושת. כתוצאה מפעילות זו הוזרמו לקרקע ולמי התהום חומרים מסוכנים, ובהם חומרי נפץ, מתכות וממיסים, שגרמו לזיהומי קרקע ומים נרחבים.

בהחלטתה תיארה ועדת הערר את חומרת הזיהום וקבעה כי מדובר ב"זיהום מי התהום מהחמורים שידעה מדינת ישראל, הן מבחינת היקפו והן מבחינת הרכב המזהמים וריכוזיהם", ואף ציינה כי מדובר בזיהום "ייחודי מסוגו בעולם". עוד צוין כי הזיהום הוביל לסגירת כלל בארות ההפקה ברמת השרון, וכן לסגירת בארות נוספות בהרצליה ובצפון תל אביב. בהיעדר טיפול, קבעה הוועדה, הזיהום ממשיך להתפשט גם כיום, גורם לאובדן מים שפירים ומסכן בארות נוספות באזור.

על רקע זה הכינה רשות המים תוכנית שיקום, שנועדה לעצור את התפשטות הזיהום ולצמצם את ממדיו. לאחר בחינת חלופות נבחרה חלופה הכוללת שאיבת מי תהום מזוהמים מקידוחים ייעודיים במוקדי הזיהום, העברתם בצנרת למתקן טיפול ייעודי, והזרמת המים המטופלים לנחל הירקון. המתקן צפוי לפעול במשך 25 שנה, ולאחר מכן יפורק והשטח ישוקם.

בשנת 2016 מינתה המדינה, באמצעות החשב הכללי, ועדת מכרזים בין-משרדית לצורך גיבוש מכרז להקמת המתקן ולהפעלתו. הוועדה בחנה חלופות למיקום המתקן והמליצה על מיקום מחוץ למתחם תע"ש, ברביע הדרום-מזרחי של מחלף מורשה, בשטחים שייעודם חקלאי. בין השיקולים לבחירת המקום נמנו ייעוד השטח לתשתיות מטרופוליניות, ריחוק מאזורי מגורים קיימים ומתוכננים, ערכיות נופית מוגבלת וזמינות סטטוטורית גבוהה.

בשנת 2021 פורסם המכרז לתכנון, מימון, הקמה ותפעול של המתקן, ובינואר 2024 זכתה בו חברת בלוג'ין. במרץ 2024 נחתם הסכם בין המדינה לחברה, ולפיו בתוך 12 חודשים ממועד החתימה נדרשה בלוג'ין להגיש את כלל הבקשות להיתרים הדרושים לביצוע עבודות הפרויקט.

ההיתרים הוגשו, והחלו העיכובים

עם זכייתה החלה בלוג'ין בהליכי הרישוי. לאחר שקיבלה את תיקי המידע בספטמבר 2024, ניסתה לתאם עם הוועדה המקומית את אופן מילוי התנאים המוקדמים ללא הצלחה. לאחר ניסיונות ממושכים לתאם עם הוועדה המקומית את מילוי הדרישות המוקדמות, הוגשו הבקשות לראשונה בינואר 2025, אך נדחו כבר למחרת בטענה לאי עמידה בתנאים המוקדמים.

הבקשות הוגשו שוב בפברואר 2025 לאחר פגישה עם מהנדס העיר. באפריל הודיעה הוועדה המקומית כי תנאי הסף בבקשה להיתר עבור קו המים המטופלים לא מולאו, מאחר שעיריית רמת השרון, כבעלים של אחת החלקות הכלולות בבקשה, לא חתמה עליה. במאי 2025 נסגרה הבקשה מסיבה זו. לאחר ראשון שהוגש על ידי החברה סוכם כי בקשות ההיתר יוגשו פעם נוספת, ואלו אכן הוגשו, וגם הפעם ללא זכו למענה.

לטענת בלוג'ין, במשך חודשים ארוכים לא התקבלה החלטה עניינית באף אחת מארבע הבקשות. החברה טענה כי פנתה שוב ושוב למחלקת הנכסים בעירייה כדי לקבל את חתימת העירייה כבעלת הקרקע, ואף הופנתה למחלקת ההנדסה וליועץ חיצוני, אך לא קיבלה מענה. משלא ניתנו החלטות, הגישה החברה עררים בטענה כי יש לראות באי ההכרעה כסירוב לבקשות, בהתאם לסעיף 157 לחוק התכנון והבנייה.

רמת השרון והוועדה המקומית טענו מנגד כי הפרויקט טומן בחובו סיכונים סביבתיים, תפעוליים ובריאותיים, וכי הבקשות והמסמך הסביבתי שצורף אליהן אינם נותנים מענה מספק לנזקים הצפויים מהקמת המתקן ומהפעלתו. מנגד, משרד האוצר ורשות המים טענו כי גורמים בעירייה היו מעורבים בקידום הפרויקט כבר משנת 2018, לרבות מהנדסת העיר, גורמי מקצוע ויועצים מטעם העירייה.

משרד האוצר ורשות המים שצורפו כמשיבים פורמליים, טענו כי במסגרת הסדר פשרה שנחתם כבר בשנת 2013 בין העירייה לבין המדינה והתעשייה הצבאית, התחייבה עיריית רמת השרון לאפשר העברת תשתיות בשטחה לצורך חיבור הקידוחים למתקני הטיפול ומהם ליעדי סילוק מתאימים. על כן, נטען, סירוב העירייה לחתום על הבקשה כבעלת הקרקע חוסם את קידום ההליך התכנוני ועומד בסתירה להתחייבותה בהסכם הפשרה.

לפי עמדת המדינה, נקודת המפנה בהתנהלות העירייה הגיעה כאשר מועצת העיר לא אישרה מסמך הבנות ביחס לפרויקט, והעלתה שאלות וספקות ביחס למרכיביו ובעיקר ביחס למיקום המתקן. "החלטה זו מסמנת את הנקודה בציר הזמן בו החליטו המשיבות 1,2 לבצע 'סיבוב פרסה' ביחסן לפרויקט תוך התכחשות והתעלמות מכל התיאומים וההתחייבויות שנטלו על עצמן עד לאותו המועד".

"נזק ציבורי של ממש"

ועדת הערר קיבלה את עמדת בלוג'ין והמדינה, וקבעה כי בנסיבות המקרה מתקיימים התנאים המאפשרים לה להיכנס בנעלי הוועדה המקומית ולהכריע בבקשות במקומה. לאחר בחינת הבקשות, קבעה הוועדה כי הן תואמות את התוכניות החלות על המקרקעין וכי אין מניעה לאשרן.
"אנו מקבלים את העררים ומאשרים את 4 הבקשות להיתר, התואמות את תכנית תמ"מ 2/5", נקבע בהחלטה. עוד קבעה הוועדה כי היא דוחה את טענות רמת השרון, וכי "לא מצאנו מניעה לאשר את הבקשות ולקדם את הוצאתו לפועל של הפרויקט לטיפול מי התהום במתחם תע"ש, שיש לו חשיבות עצומה ברמה הלאומית".

הוועדה לא הסתפקה בקביעה התכנונית, אלא מתחה ביקורת חריפה על התנהלות העירייה והוועדה המקומית. בהחלטה נכתב: "אנו מביעים את מורת רוחנו מהתנהלותן של הוועדה המקומית ועיריית רמת השרון, אשר ממאנות לקדם את הבקשות להיתר ומעכבות את הפרויקט שהיו שותפות לגיבושו במשך שנים, וזאת בשלב מתקדם זה לאחר שהושקעו בו משאבים עצומים ונבחר יזם הפועל להקמתו".

עוד נקבע כי "הדרך בה בחרו העירייה והוועדה המקומית מתעלמת מהחשיבות ומהצורך הדחוף בטיפול במי התהום המזוהמים, וגורמת לנזק ציבורי של ממש". בסיום ההחלטה קבעה ועדת הערר מנגנון שנועד למנוע עיכובים נוספים. נקבע כי ככל שהוועדה המקומית לא תיתן לבלוג'ין את היתר הבנייה בתוך 15 ימים ממילוי התנאים שנקבעו בהחלטה, תהיה החברה רשאית לפנות לרשות הרישוי הארצית לצורך הוצאת ההיתר.

בנוסף, לנוכח התוצאה והתנהלות הוועדה המקומית והעירייה, חויבו השתיים בהוצאות ההליך: 13 אלף שקל בתוספת מע"מ לטובת בלוג'ין, ועוד 13 אלף שקל בתוספת מע"מ לטובת משיבי המדינה - משרד האוצר ורשות המים. בסך הכול חויבו הוועדה המקומית והעירייה בהוצאות של 26 אלף שקל בתוספת מע"מ.

משמעות ההחלטה היא כי לאחר יותר משנה של עיכובים, הפרויקט לטיפול במי התהום המזוהמים במתחם תע"ש השרון יוכל להתקדם לשלב הוצאת ההיתרים. זאת, בכפוף למילוי התנאים שנקבעו בהחלטת ועדת הערר, ובצל ביקורת חריפה על עיריית רמת השרון והוועדה המקומית, שלפי הוועדה עיכבו פרויקט חיוני בעל חשיבות סביבתית ולאומית.

מעיריית רמת השרון לא נמסרה תגובה.