דרוש מומחה: העליון החזיר לחיים דרישת היטל השבחה של כ-600 מיליון ש"ח מחברת החשמל

כל החדשות והעדכונים של מרכז הנדל"ן גם ב-WhatsApp >>

בית המשפט העליון קיבל אתמול (ד') את ערעור הוועדה המקומית חדרה על פסק הדין של המחוזי שביטלה את שומת היטל ההשבחה בגין הרחבת תחנת הכוח "אורות רבין". השופטת יעל וילנר קבעה כי המורכבות של משק החשמל היא דווקא סיבה לאפשר הגשת חוות דעת מומחה, ולא לבטל את השומה על הסף, כפי שהחליטו בית המשפט המחוזי וועדת הערר המחוזית לפיצויים והיטלי השבחה חיפה.

לקריאת פסק הדין המלא של העליון

במוקד המחלוקת עומדת דרישת תשלום של היטל השבחה בסך כ-592.5 מיליון ש"ח, שהטילה ב-2021 הוועדה המקומית חדרה על חברת החשמל בעקבות אישור בקשה להיתר ואישור התוכנית להוספת יחידות ייצור בגז טבעי בתחנת הכוח "אורות רבין", ב-2020. השומה נערכה תוך הסתייעות בחישובים של ד"ר נורית גל, לשעבר סמנכ"לית רגולציה ברשות החשמל, אך חוות דעתה החתומה לא צורפה לשומה המקורית. חברת החשמל הגישה ערר על השומה.

ביום 1.5.2023 ניתנה החלטת ועדת הערר המחוזית חיפה לפיצויים והיטלי השבחה, שבמסגרתה התקבל הערר. ועדת הערר קבעה כי בשים לב להיקף השומה ולמורכבותה, הוועדה המקומית צריכה הייתה לתמוך את השומה בחוות דעת של מומחה בהיבטים כלכליים של משק החשמל בישראל. עוד נקבע כי חוות דעת כאמור צריכה הייתה להיות מצורפת לשומה מלכתחילה, וכי לא ניתן להגישה לאחר הגשת התגובה של חברת החשמל לטענות הוועדה המקומית, בעת הדיון בערר או לאחריו. עוד קבעה ועדת הערר כי בהתבסס על המסד העובדתי שהונח לפניה, השומה אינה עומדת ברף הדרוש להוכחת ההשבחה והורתה על ביטול השומה. על החלטה זו הוגש ערעור לבית המשפט המחוזי.

בית המשפט המחוזי חיפה, בשבת כבית משפט לעניינים מינהליים, בפסק דין של השופט רון שפירא, קיבל ב-2024 את עמדת ועדת הערר ודחה את הערעור. נקבע כי בעיקרו של דבר, לא נפל פגם בהחלטת ועדת הערר המצדיק את התערבות בית  המשפט. עוד נקבע כי ועדת הערר בחנה לעומק את התוכנית ופעלה בסבירות כאשר החליטה שלא להתיר לועדה המקומית  לצרף חוות דעת מטעם ד"ר גל, או לשמוע את עדותה במהלך הדיון בערר. עוד נקבע כי בנסיבות אלה, הוועדה המקומית לא ביססה את השומה. בעקבות פסק הדין הגישה הוועדה המקומית בקשת רשות ערעור לעליון.

"החלטת המחוזי יצרו חובה חדשה שאינה בדין"

הוועדה המקומית טענה בפני העליון כי המקרה מעורר שאלה משפטית עקרונית בנוגע לתוקפה של שומת השבחה שלא צורפה לה חוות דעת מומחה, ובנוגע לנטל הרובץ על ועדה מקומית בהצגת דרישה להיטל השבחה. לטענתה, החלטת ועדת הערר ופסק דינו של בית המשפט המחוזי יצרו, הלכה למעשה, חובה חדשה שחלה על ועדות מקומיות בבואן לדרוש תשלום היטל השבחה : לצרף לשומות השבחה הנערכות מטעמן חוות דעת של המומחים שבהם נעזרו השמאים, בלא כל חובה שבדין.

מנגד, טענה חברת החשמל כי מדובר בהחלטה דיונית של ועדת הערר, אשר נטועה בנסיבות המקרה הקונקרטי ואינה עומדת באמות המידה למתן רשות ערעור. עוד נטען, לגופו של עניין, כי התוכנית אינה משנה את המצב התכנוני במקרקעין, וכי הקביעות התכנוניות של ועדת הערר יש בהן, כשלעצמן, כדי להביא לביטול השומה.

לבקשת השופטת, הוגשה עמדת היועצת המשפטית לממשלה, שבמסגרתה הצטרפה בעיקרו של דבר, לעמדת הוועדה המקומית. לטענתה, התוכנית עשויה להביא להשבחה, ועל ועדת הערר לאפשר למבקשת להגיש חוות דעת מטעם ד"ר גל ולבחון לגופו של עניין האם אכן קמה השבחה .

"על ועדת הערר לאפשר את הגשת חוות הדעת"
 
השופטת וילנר, בהסכמת הנשיא יצחק עמית והשופטת רות רונן,  דנה בבקשת הרשות לערעור כאילו התקבל, הפכה את ההחלטה. בית המשפט הבהיר כי הדין אינו מחייב שמאי מקרקעין לצרף חוות דעת מומחה חתומה לשומה עצמה; די בציון זהות המומחה ותחום עיסוקו:

"הדין אינו מחייב שמאי מקרקעין לצרף לשומה שערך חוות דעת חתומה של מומחה, שבו נעזר בעריכת השומה. מקום בו נעזר שמאי מקרקעין במומחה בעריכת שומתו, דרישת הדין מתמצה בפירוט 'זהות המומחה, פרטי מומחיותו והעניין שבו חיווה את דעתו...

"…בהינתן הוראותיו הברורות של הדין, אנו סבורים כי לא היה מקום, אך בשל מורכבות השומה, לקבוע כי היה על המערערת לצרף לשומה חוות דעת מומחה. אדרבא, דווקא בשל מורכבות הסוגיה, היה ראוי לאפשר למערערת להגיש חוות דעת כאמור במסגרת הדיון בשומה בוועדת הערר. אמנם, השאלה אם לאפשר למערערת להגיש חוות דעת מומחה במסגרת הדיון בערר, מסורה לשיקול דעתה של ועדת הערר, אולם בהינתן שוועדת הערר עצמה סברה כי חוות דעת כזו נדרשת להכרעה, היה עליה לאפשר למערערת להגישה, ולו על מנת שיונח לפני הוועדה מלוא החומר הרלוונטי להכרעה במחלוקות המורכבות שהתגלעו בין הצדדים".
.
לפיכך בית המשפט העליון הורה על ביטול פסק הדין של המחוזי והחלטת ועדת הערר, והורה על החזרת הדיון לוועדת הערר המחוזית חיפה, שתשמע את המומחית מטעם הוועדה המקומית חדרה ותכריע לגופו של עניין בשאלת עצם קיומה של ההשבחה ובגובהה. חברת החשמל תישא בהוצאות הוועדה המקומית בסך 10,000 ש"ח.

את הוועדה המקומית ייצגו עו"ד אמיר בירנבוים, עו"ד יוגב מינס, עו"ד ארז שפירא ועו"ד אילנה בראף-שניר. את חברת החשמל עו"ד שרון פטל, עו"ד בן המאירי, עו"ד אתי אלון ועו"ד בן סימון. את היועצת המשפטית לממשלה עו"ד יונתן ברמן ועו"ד מיה ציפין 
.
עו"ד יואב גלזנר, עורך דין בכיר במשרד כורש ושות׳ ומומחה בתחום התכנון והבנייה, מסר בעקבות פסק הדין:  "בהיבט היטלי ההשבחה, פסק הדין עשוי לחסוך לוועדות סכומי כסף ניכרים באותם מקרים שבהם שומות המקרקעין מבוססות על תחומי התמחות ייחודיים ומורכבים, כך שהן לא תידרשנה להגיש חוות דעת של מומחה יחד עם שומת היטל ההשבחה. יחד עם זאת, במקרים שבהם הוועדות תצפינה כי ישנה אפשרות ממשית שוועדת הערר תתערב בשומת היטל ההשבחה ותפחית את סכום ההיטל, הן עשויות לבחור לצרף מראש מיוזמתן חוות דעת של מומחה כדי להפחית את סיכויי ההתערבות".