הקרב על עסקת הקומבינציה במאז"ה: בג"ץ סירב להתערב בסכסוך בין מ"ו לפגסוס

כל החדשות והעדכונים של מרכז הנדל"ן גם ב-WhatsApp >>

בית המשפט העליון בשבתו כבג"ץ דחה בשבוע שעבר את עתירתה של חברת מ"ו השקעות, שביקשה להתערב בהחלטה שניתנה במסגרת הסכסוך המשפטי בינה לבין חברת פגסוס החזקות סביב ביטולה של עסקת קומבינציה לבניית בניין מגורים ברחוב מאז"ה בתל אביב. במוקד העתירה עמדה החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב שלא להעביר למומחה שמונה מטעמו חוות דעת כלכלית שהגישה מ"ו במהלך הליך גישור בין הצדדים. שופטי העליון קבעו כי אין מדובר במקרה החריג המצדיק את התערבות בג"ץ בהחלטת ביניים בהליך אזרחי, וכי למ"ו יעמדו בהמשך ההליך דרכים אחרות להשיג על ממצאי המומחה.

תחילתו של הסכסוך בשנת 2018, אז נחתם בין מ"ו השקעות, שבבעלות משה וינברג ומחזיקה בזכויות במקרקעין, לבין פגסוס החזקות, שבבעלות גבי ברגר, הסכם קומבינציה לבניית בניין מגורים ברחוב מאז"ה בתל אביב, בחלוקה של 50% לכל צד. בעקבות מחלוקת בין הצדדים הודיעה מ"ו על ביטול ההסכם והגישה תביעה נגד פגסוס, בטענה כי זו הפרה אותו.

לפסק הדין של העליון

בספטמבר 2023 דחה שופט בית המשפט המחוזי בתל אביב יעקב שקד את תביעתה של מ"ו וקבע כי ביטול ההסכם נעשה שלא כדין. ערעור על פסק הדין תלוי ועומד בבית המשפט העליון.

באוגוסט 2024 הגישה פגסוס תביעה נגד מ"ו בסך 10 מיליון שקל, בטענה לאובדן רווחים בעקבות ביטול ההסכם. לתביעה צורפה חוות דעת כלכלית שהתבססה על חוות דעת שמאית. מנגד, מ"ו צירפה לכתב ההגנה חוות דעת שמאית מטעמה, שהעריכה את הנזק בכ-4.3 מיליון שקל בלבד.

במהלך הליך גישור שהתנהל בין הצדדים הגישה מ"ו חוות דעת כלכלית נוספת. לטענתה, בעוד חוות הדעת השמאית מטעמה בחנה את הנזק בהתאם לשיטה שבה נקטה פגסוס, חוות הדעת הכלכלית בחנה את הסוגיה במתודולוגיה אחרת, שלפיה כלל לא נגרם נזק.

עסקת קומבינציה לבניית בניין מגורים ברחוב מאז"ה בתל אביב, שנחתמה ב-2018 בחלוקה שווה בין מ"ו השקעות לפגסוס החזקות, ממשיכה לפרנס הליכים משפטיים גם שמונה שנים לאחר מכן. אחרי שביטול העסקה על ידי מ"ו נקבע במחוזי ככזה שנעשה שלא כדין, ופגסוס הגישה נגדה תביעה בסך 10 מיליון שקל בגין אובדן רווחים, הגיע הקרב הפעם לבג"ץ. מ"ו ביקשה לחייב את העברת חוות הדעת הכלכלית מטעמה למומחה שמונה לבחינת הפסד הרווחים, אך העליון דחה את העתירה על הסף

הגישור לא הבשיל להסכמות והתיק חזר לבית המשפט המחוזי בתל אביב. ב-3 באוגוסט 2026 הורתה השופטת יעל בלכר על מינוי מומחה מטעם בית המשפט לבחינת הפסד הרווחים. בהחלטתה נקבע כי למומחה יועברו כתבי הטענות, חוות הדעת הכלכלית מטעם פגסוס וחוות הדעת השמאית מטעם מ"ו, אך לא חוות הדעת הכלכלית שהגישה מ"ו במסגרת הגישור.

למחרת דחה בית המשפט בקשת הבהרה של מ"ו, שביקשה לכלול גם את חוות הדעת הכלכלית מטעמה בחומרים שיועברו למומחה. בהחלטה נקבע כי חוות הדעת אינה מתייחסת לנזק שנתבע על ידי התובעים אלא לחישוב המומחה, וכי בית המשפט אינו בוחן סעד זה.

בעקבות שתי ההחלטות פנתה מ"ו ב-26 בספטמבר 2026 לבג"ץ, ובמקביל ביקשה צו ביניים שיעכב את עבודת המומחה. החברה טענה כי בחרה בעתירה לבג"ץ משום שלשיטתה החלטות המחוזי נמנות עם החלטות הביניים שלא ניתן לקבל עליהן רשות ערעור, ולכן בג"ץ הוא המסלול היחיד העומד לרשותה.

לגופו של עניין טענה מ"ו כי מניעת העברת חוות הדעת הכלכלית שלה למומחה יוצרת אפליה פסולה בין הצדדים. לטענתה, מצב שבו המומחה נחשף לחוות דעת כלכלית של פגסוס בלבד עלול למקד את הבדיקה בשיעור הנזק, מבלי לבחון את השאלה אם נגרם נזק מלכתחילה, ובכך ליצור פגם מהותי בהליך.

העליון: אין מקום להתערב

הרכב שופטי העליון, השופטת רות רונן, הנשיא יצחק עמית והשופט דוד מינץ, דחה את העתירה על הסף, ללא צורך בקבלת תגובה וללא צו להוצאות. רונן הבהירה כי בג"ץ אינו משמש ערכאת ערעור על החלטות שיפוטיות של הערכאות הדיוניות, וכי התערבות בהחלטות ביניים בהליכים אזרחיים שמורה למקרים חריגים ביותר, ובהם החלטה שניתנה בחוסר סמכות או לוקה בשרירות קיצונית. נקבע כי תנאים אלה אינם מתקיימים במקרה הנוכחי וכי החלטות המחוזי נוגעות לסמכויות המצויות בליבת שיקול הדעת של הערכאה המנהלת את ההליך.

"התערבות בהחלטות ביניים בתיקים אזרחיים תיעשה במקרים חריגים ביותר בלבד". הבהיר בג"ץ בדחותו על הסף את עתירת מ"ו השקעות, שביקשה להתערב בהחלטת המחוזי במסגרת הסכסוך עם פגסוס החזקות סביב עסקת הקומבינציה ברחוב מאז"ה בתל אביב.

עוד נקבע כי המגבלות על האפשרות לערער על החלטות ביניים נועדו למנוע את עצירת ההליך המשפטי, ואין לאפשר לבעלי דין לעקוף אותן באמצעות הגשת עתירה לבג"ץ.

בית המשפט הבהיר כי גם לאחר שתוגש חוות דעתו של המומחה מטעם בית המשפט, יעמדו למ"ו כלים משפטיים להתמודד עם ממצאיו: "העותרים טענו כי מעבר לכך החלטות בית המשפט המחוזי בעניין החומר שיובא לעיונו של המומחה הן מפלות, הן אף עלולות להסב להם נזק בלתי הפיך; ומשכך, יש מקום להתערב בהחלטותיו. ואולם, גם לאחר שתינתן חוות דעתו של המומחה מטעם בית המשפט (שתוכנה עדיין אינו ברור וידוע), יעמדו לרשות העותרים מספר דרכים שבאמצעותן יוכלו להשיג על ממצאיו של המומחה - אם ימצאו לנכון. בכלל זה יוכלו העותרים להגיש שאלות הבהרה ולבקש עריכת חקירה נגדית. מבלי לקבוע מסמרות - דומה כי במסגרת אמצעים אלה, יוכלו העותרים להפנות למומחה שאלות המבוססות על חומרים שונים ולבקש את התייחסותו אליהם.

"יתרה מכך, וזה העיקר - במידת הצורך יוכלו העותרים להעלות טענות ביחס למשמעות ולמשקל שיינתן לחוות דעתו של המומחה במסגרת ערעור על פסק הדין הסופי. האפשרות לעשות כן היא אחד הטעמים בשלהם נקבע כי אין מקום לאפשר הגשת בקשת רשות ערעור – על חלק מהחלטות הביניים שניתנות על ידי בית המשפט". 

לצד זאת הסתייגה רונן מהנחת העותרים שלפיה כלל לא עומד לרשותם סעד חלופי: "למעלה מן הצורך יצוין כי ספק רב אם החלטה בעניין החומר שיונח לפני מומחה שמונה מטעם בית המשפט היא מסוג ההחלטות הנכללות בגדרי הצו, באופן השולל קיומו של סעד חלופי. עיון בהוראות הצו מלמד כי סוגיית החומרים שיונחו לפני מומחה מטעם בית המשפט אינה מוסדרת בו במפורש, והעותרים אף לא הפנו לפסיקה הקובעת כי ההחלטות נושא העתירה נכללות בגדרי הצו. משכך, נראה כי שאלת קיומו של סעד חלופי לעותרים טעונה בירור ואיננו מביעים לגביה כל עמדה". 

בסופו של דבר נדחתה העתירה על הסף, ועמה נדחתה גם הבקשה לצו ביניים שיעכב את עבודת המומחה. מאחר שלא התבקשה תגובה לעתירה, לא ניתן צו להוצאות.

 מ-"מ.ו. השקעות" נמסר: "מדובר בחלק משורת הליכים משפטיים המתנהלים בין הצדדים, על רקע מחלוקת הנוגעת להסכם קומבינציה שנחתם בשנת 2018. פסק הדין שניתן בבג״ץ עסק בהחלטות ביניים של בית המשפט המחוזי בנוגע לחומרים שיועברו לעיונו של מומחה מטעם בית המשפט במסגרת התביעה הכספית. בית המשפט דחה את העתירה, בקובעו כי אין מדובר במקרה חריג המצדיק התערבות במסגרת הליך של בג״ץ, תוך שהותיר ללא הכרעה את שאלת קיומו של סעד חלופי ואת יתר הטענות לגופן. ההליכים המשפטיים בין הצדדים נמשכים, והעותרים שומרים על מלוא טענותיהם וזכויותיהם. העתירה נדחתה ללא צו להוצאות".