הרבה יותר משופינג: כך הפכו מרכזי הקניות לעוגן החברתי והמוראלי של העורף

כל החדשות והעדכונים של מרכז הנדל"ן גם ב-WhatsApp >>

המערכה מול איראן בעיצומה, ובשעה שהעורף ברובו משותק, זרוע המסחר ממשיכה לפעול כמעט בכל תרחיש. מרכזי הקניות, לא רק שנותרים פתוחים תחת מגבלות פיקוד העורף, אלא משמשים תשתית אזרחית וכלכלית חיונית, ובשילוב מרחב מוגן וחשוב לא פחות, הם מספקים גם אסקפיזם מינימלי עבור התושבים.

בשנים האחרונות יותר ויותר מרכזים מסחריים תוכננו מתוך הבנה שהמציאות הביטחונית בישראל מחייבת היערכות גם למצבי חירום. שילוב של מרחבים מוגנים, תמהיל חנויות הכולל שירותים חיוניים ונגישות גבוהה – הפכו לחלק בלתי נפרד מתכנון מרכזים חדשים.

לדברי עוזי לוי, מנכ"ל קבוצת מבנה, המפעילה יותר מ-22 מתחמים ברחבי בארץ, בתקופות כאלה מתחדדת החשיבות של המסחר כעוגן היציב של הכלכלה המקומית: "כשענפים אחרים במשק מאטים או נעצרים כמעט לחלוטין, דווקא המסחר ממשיך לעבוד. אנשים צריכים לקנות, צריכים תרופות, צריכים שירותים בסיסיים. אנחנו מאמינים שרגע של שגרה בתוך אי הודאות, מהווה במצבים כאלה אוויר לנשימה. במקביל, אנחנו משקיעים בהיערכות בטיחותית, מרחבים מוגנים ותקשורת שוטפת עם השוכרים והקהל, מתוך הבנה שזה מה שנדרש כדי שהמקום ימשיך לתפקד ולתת מענה אמיתי לאנשים בזמן שהם צריכים אותו".

ומה לגבי יחסי שוכר-משכיר בתקופות שבהן תנועת הקונים פוחתת? לדברי לוי, מבנה תומכת בעסקים במצבי חירום, ומבטיחה המשך פעילות גם כשהמשק מאט. "מתחם קניות פעיל בזמן חירום הוא לא רק נכס מניב הוא מנוע שמחזיק שרשרת אספקה, שוכרים וקהילה שלמה. בעינינו, זו לא רק מחויבות עסקית אלא אחריות ציבורית, שמייצרת גם חוסן כלכלי ארוך טווח".

יגאל דמרי, מנכ"ל ובעלים של חברת י.ח דמרי, מחזק את הדברים ומדגיש כי מדובר בחלק ממערך החיים של הקהילה. דמרי מציין כי במרכזים שבבעלות החברה בדימונה ובבאר שבע ניכר כי בעת חירום התושבים נשענים על המסחר המקומי כתשתית בסיסית, קניות יומיומיות, שירותי בריאות וצרכים חיוניים הממוקמים קרוב לבית, ללא צורך בנסיעות ארוכות או בהתקהלות במוקדי מסחר גדולים.

כדוגמה לכך מציין דמרי את המרכז השכונתי של החברה בשכונה הירוקה בכפר סבא. חניון הקניון, אשר מיועד על פי הנחיות פיקוד העורף לשמש כמקלט חירום במקרי קיצון, מחזק לדבריו את תחושת הביטחון של התושבים וגורם להם לראות במרכז גם מקום בטוח להתאווררות עבורם ועבור ילדיהם: "האירועים האחרונים מלמדים שמרכז שכונתי שמתוכנן נכון הוא הרבה מעבר למקום בילוי. הוא חלק ממערך החוסן המקומי, כזה שמאפשר לתושבים לשמור על שגרה גם בתקופות המורכבות ביותר".

"גישה רציפה למזון ותרופות"

עומר יחימוביץ', מנכ"ל חברת יסודות איתנים, מסביר כי התפיסה התכנונית של מרכזים שכונתיים קיבלה משנה תוקף נוכח המציאות הביטחונית. לדבריו, בשגרה נועד מרכז מסחרי שכונתי לשרת את חיי היומיום של התושבים לקניות, שירותים ומפגש קהילתי. אך בעת לחימה מתברר עד כמה התכנון הזה קריטי, במיוחד באזורים המרוחקים מערים מרכזיות.

"ביישובים כמו נהריה, שלומי, מצפה רמון ומגידו, התושבים לא יכולים פשוט לנסוע לקניון גדול בעיר סמוכה", מציין יחמוביץ', "בין אם בשל מגבלות ביטחוניות, סגירת צירים או ריחוק גיאוגרפי. במציאות הזו, המרכזים השכונתיים הופכים לעוגן אזרחי. הם מספקים גישה רציפה למזון, פארם ושירותים חיוניים, פועלים בהתאם להנחיות פיקוד העורף, ומאפשרים לתושבים לקבל את כל המענה במרחק הליכה מהבית".

עוד הוא מדגיש כי מעבר לפן הכלכלי, קיים גם ממד חברתי מובהק: "יש כאן אפשרות לשמור על שגרה בסיסית, לפגוש שכנים ולהרגיש שהקהילה ממשיכה לפעול גם תחת איום, דבר שמחזק את החוסן המקומי". לדבריו, החברה מתכננת את המרכזים מראש כך שיתאימו גם לתרחישי חירום, עם מרחבים מוגנים, תמהיל שימושים חיוני ונגישות מקסימלית. "הניסיון מהמלחמה האחרונה מלמד שמרכז מסחרי שכונתי אינו מותרות, אלא חלק בלתי נפרד מתשתית החירום האזרחית של ישראל", הוא מסכם.

גם עו"ד טרי אלמוזלינו-ארנון, ראש מחלקת נדל"ן במשרד ברנע ג'פה לנדה , מצביעה על שינוי עומק בתפיסת התכנון והמסחר. לדבריה, בימים שבהם עסקים שאינם חיוניים מונחים על-ידי פיקוד העורף להיסגר, הולכת ומתבססת תופעה שהופכת לשגרה, בה המרכזים המסחריים השכונתיים והמקומיים משמשים עוגן מרכזי לתושבים.

"בפועל, אותם מרכזים משמשים ממש כמע"ר (מרכז עסקים ראשי) לכל דבר ועניין". לדבריה, רשתות הפארם והסופרמרקטים כבר מזהות את הפוטנציאל ומגלות עניין רב במרכזים אלה, מה שתורם לעליית ערכם. "עכשיו נותר לראות אם גם רשתות השיווק הקמעונאיות הגדולות יגדילו את שטחי המסחר שלהן בלב השכונות".

"מענה המיגון התקני היחיד ביישוב"

אבישי אברהם, מנכ"ל קבוצת רני צים מרכזי קניות, מדגיש כי תפיסת ההפעלה של הקבוצה נשענת על ראייה ארוכת טווח של המרכזים המסחריים כעוגן קהילתי ולא רק כנכס מניב. לדבריו, מאז ומתמיד ראתה החברה במרכזיה הרבה מעבר לפלטפורמה מסחרית, מתוך הבנה כי חיזוק הקשר עם הלקוחות עובר דרך יצירת מרחב התכנסות משמעותי עבור הקהילה המקומית.

לדברי אברהם, "מרכזי הקניות של הקבוצה הם לב הקהילה, מקום שבו נפגשים, צורכים שירותים חיוניים ושומרים על תחושת שגרה". הוא מציין כי הזיקה הזו בולטת במיוחד במרכזי החברה בפריפריה ובחברה הערבית, שם למרכז המסחרי תפקיד יומיומי מהותי בחיי התושבים. עם זאת, לדבריו, מגמה זו ניכרת גם במרכזי המסחר השכונתיים שמפעילה הקבוצה במרכז הארץ.

בהתייחס למצוקת המיגון בחברה הערבית, הוא מדגיש כי כלל מרכזי SEVEN של הקבוצה פתוחים לציבור 24 שעות ביממה. לדבריו, בחלק מהמקרים מדובר במתחמים המספקים את המיגון התקני והעדכני המרכזי בעיר ולעיתים אף היחיד המעניק מענה משמעותי.

אברהם מוסיף כי בתקופות לחימה ואיום ביטחוני התפיסה הקהילתית מקבלת משנה תוקף. "הקבוצה מפעילה את המרכזים במתכונת חירום מותאמת, תוך שמירה על רציפות פעילות של חנויות ושירותים חיוניים. הפעילות אמנם מצטמצמת בהתאם להנחיות, אך אינה נפסקת; שעות הפתיחה מותאמות להוראות הביטחוניות, וצוותים ייעודיים פועלים בשטח כדי להבטיח בטיחות וזמינות מרבית".