אחרי 20 שנה: קק"ל חוזרת לרכוש קרקעות במרכז הארץ במטרה להילחם בבנייה לא חוקית

כל החדשות והעדכונים של מרכז הנדל"ן גם ב-WhatsApp >>

לאחר כשני עשורים שבהם התמקדה מדיניות רכישת הקרקעות של קרן קיימת לישראל (קק"ל) בעיקר בנגב ובגליל, מרחיבה הקרן את פעילותה גם למרכז הארץ. השבוע אישרה הנהלת קק"ל החלטה המאפשרת לחברת הימנותא, זרוע המקרקעין של הקרן, לרכוש קרקעות פרטיות במרחב הכפרי והפתוח במרכז הארץ, לרבות שטחים חקלאיים באזורים שבהם ערכי הקרקע גבוהים במיוחד. כך נודע למרכז הנדל"ן.

לדברי גורמים בקק"ל, המהלך נועד להבטיח את שימורם של שטחים פתוחים על רקע התרחבות תופעות של שימושים בלתי חוקיים בקרקעות חקלאיות, השלכת פסולת, עבודות עפר ולחצים לשינוי ייעודן לבנייה. הרכישות צפויות להתבצע באמצעות הימנותא, בין היתר תוך שימוש בתקציבים שאושרו בעבר לרכישת מקרקעין ולא נוצלו.

המהלך עשוי להכניס את הימנותא לפעילות רחבה יותר בשוק הקרקעות הפרטיות במרכז הארץ, שבו ערכי הקרקע גבוהים במיוחד בשל הקרבה למוקדי הביקוש והציפיות לשינויי ייעוד עתידיים. בקק"ל מציגים את הרכישות כמהלך שנועד להגן על השטחים החקלאיים ולצמצם פעילות ספקולטיבית, בתקופה שבה גוברים לחצי הפיתוח והציפוף במרכז הארץ.

את המהלך מקדמת חברת דירקטוריון קק"ל וראשת המועצה האזורית גזר, רותם ידלין, בשיתוף ראשי רשויות במרחב הכפרי. לדבריה, מדובר בשינוי מדיניות שנועד להשיב את קק"ל לפעילות רכישת קרקעות במרכז הארץ, לאחר שנים שבהן הופנו המשאבים בעיקר לצפון ולדרום.

קק"ל בדרך לשינוי משמעותי במדיניות הקרקעות שלה: ל" מרכז הנדל"ן " נודע כי הקרן מבקשת לאפשר להימנותא לשוב ולרכוש קרקעות פרטיות במרכז הארץ, לרבות באזורים שבהם ערכי הקרקע גבוהים והלחצים לשינוי ייעוד משמעותיים. המטרה המוצהרת היא לשמור על השטחים החקלאיים והפתוחים ולצמצם שימושים בלתי חוקיים וספקולציות בקרקע

"המטרה היא לשמור על השטחים הפתוחים בישראל ככאלה, ולשמר אותם מפני תופעות קשות של פשיעה, השלכת פסולת, עירום עפר, והקמת מבנים ללא היתרים, בניגוד להוראות התכנון והבנייה ושלא מתאימים לייעוד הקרקע. כך, בהדרגה, קרקע שהייתה מיועדת לחקלאות הופכת לשטח המשמש לפעילות מסחרית או לאחסון, מבלי שהתקיים הליך תכנוני מסודר לשינוי ייעודה".

"הבעיה היא שלא מדובר רק בפגיעה נקודתית בחלקת קרקע אחת. מילוי העפר משנה את פני השטח, פוגע במערכות הניקוז הטבעיות ובזרימת הנחלים, ולעיתים יוצר מפגעים סביבתיים שקשה מאוד לתקן", ממשיכה ידלין. "במקביל, ברגע ששטח חקלאי מגודר ומשמש לחניה או לאחסון, הוא למעשה מאבד את אופיו כשטח פתוח. התופעות הללו הולכות ומתרחבות במרכז הארץ, בעוד שהרשויות מתקשות להתמודד איתן באמצעות כלי האכיפה הקיימים. זו בדיוק התופעה שאנחנו מבקשים לעצור".

"הרעיון שקק"ל, באמצעות הימנותא, תרכוש קרקעות פרטיות באזורים רגישים כדי להבטיח את שימורן כשטחים חקלאיים ופתוחים הוא רעיון מבורך", אומר בתגובה עמית יפרח, מזכ"ל תנועת המושבים. "לא כל קרקע חקלאית במרכז הארץ צריכה להפוך בסופו של דבר לשכונת מגורים ויש חשיבות ציבורית עצומה לשמירה על שטחים חקלאיים, מרחבים פתוחים וריאות ירוקות, גם בלב אזורי הביקוש".

עם זאת, יפרח מטיל ספק ביכולת לממש את המהלך בהיקף משמעותי. "בסופו של דבר, כדי שקק"ל תוכל לרכוש את הקרקעות, צריך שיהיו גם בעלי קרקע שמוכנים למכור. רבים מהמשקיעים שרכשו קרקעות חקלאיות במרכז הארץ עשו זאת מתוך ציפייה להשבחה עתידית, לעיתים בראייה של עשרות שנים קדימה. מבחינתם, אין שום בעיה להמתין גם 10 או 20 שנה עד שהקרקע תשנה את ייעודה וערכה יזנק, ובינתיים משמישים את הקרקע למטרות שונות. לכן, ספק אם ניתן יהיה לשכנע אותם למכור במחירי השוק הנוכחיים של קרקע חקלאית, אלא אם קק"ל תהיה מוכנה לשלם מחיר הגבוה משווי השוק".

1,700 דונם ב-280 מיליון שקל: הימנותא חוזרת לשוק

להרחבת מדיניות הרכישות של קק"ל עשויה להיות משמעות כלכלית ניכרת, בהתחשב בהיקפי הכספים שהעמידה הקרן בשנים האחרונות לרכישת מקרקעין, שהסתכמו במאות מיליוני שקלים.

באוקטובר 2022 פורסם כי מאז יולי 2021 רכשה הימנותא כ-1,700 דונם בגליל תמורת כ-280 מיליון שקל, בין היתר באזור כפר תבור, זכרון יעקב, בנימינה ויסוד המעלה. מנהל אגף העסקאות בחברה, משה מזרחי, הסביר אז כי הקרקעות נרכשו למגוון מטרות, ובהן חקלאות, תעשייה ומסחר, הרחבת יישובים ובנייה במצפים בגליל. אנשי הימנותא תיארו באותה עת מדיניות רכישות אקטיבית, שכללה גם נכונות להתמודד על קרקעות שמחירן גבוה מהערכת השווי שלהן ולהקדים גורמים אחרים ברכישת קרקעות, לרבות במסגרת הליכי כינוס נכסים.

לדברי ידלין, בשלב זה מדובר בשינוי מדיניות שנועד לאפשר להימנותא לאתר נכסים ולנהל משא ומתן לרכישתם, כאשר היקף העסקאות בפועל ייקבע בהתאם לכספים שיעמדו לרשותה. כדוגמה היא מציינת שטחים פתוחים במועצה האזורית גזר, מצפון לקריית עקרון, ממערב לכביש 40 ומצפון לכביש 411, שאותם היא מבקשת להגן מפני שימושים בלתי חוקיים.

לפי התפיסה שמקדמת ידלין, רכישת הקרקעות בידי הימנותא תעביר שטחים מבעלות פרטית לבעלות גוף מוסדי בעל מדיניות שימור ארוכת טווח, ובכך תצמצם את האפשרות לשימושים בלתי חוקיים או לעסקאות ספקולטיביות. לדבריה, היוזמה זוכה לתמיכתם של 17 ראשי מועצות אזוריות ומקומיות במרחב שבין צפון הנגב לפאתי חיפה, המתמודדים עם בעיות דומות של פגיעה בשטחים הפתוחים.