המדינה מגדילה את התמריצים להתחדשות עירונית: 210 מלש"ח יוקצו לרשויות המקומיות
פרסום ראשון: הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית ומשרד השיכון פרסמו את הסבב הרביעי של הסכמי המסגרת, שבמסגרתו יוכלו רשויות מקומיות לקבל מענקי תשתיות של 15 עד 38 אלף שקל לכל יחידת דיור שתאושר בהתחדשות עירונית. לראשונה הורחבו תנאי הזכאות, כך שגם רשויות קטנות ופריפריאליות יוכלו להצטרף לתוכנית
חיים כץ ויורי גמרמן (דוברות הנשיא, ויקימדיה, מישל אמזלג, לע"מ, ינאי אלפסי)כל החדשות והעדכונים של מרכז הנדל"ן גם ב-WhatsApp >>
פרסום ראשון: הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית פרסמה היום (ד') קול קורא חדש לרשויות המקומיות, במסגרת הסבב הרביעי של הסכמי המסגרת לעידוד התחדשות עירונית . במסגרת המהלך יוקצו 210 מיליון שקל למימון תשתיות ומוסדות ציבור ברשויות שיעמדו ביעדים להוצאת היתרי בנייה לפרויקטי התחדשות עירונית בשנים 2026 ו־2027, כאשר היקף הסיוע יעמוד על 15 עד 38 אלף שקל לכל יחידת דיור תוספתית שתאושר. הפעם הורחבו תנאי הזכאות, במטרה לאפשר גם לרשויות קטנות ופריפריאליות להצטרף לתוכנית.
ההסכמים מיועדים לרשויות מקומיות בעלות היקף משמעותי של יחידות דיור בתוכניות להתחדשות עירונית, ויאפשרו להן לקבל סיוע ממשלתי במימון תשתיות הנלוות לפרויקטים, כחלק ממדיניות הממשלה לחזק את הרשויות המקומיות ולקדם את ההתחדשות העירונית בתחומן. הרשות שתצטרף להסכם תהיה זכאית לסיוע תקציבי במימון תשתיות בסכום של 15 עד 38 אלף שקל לכל יחידת דיור תוספתית שתזכה להיתר בנייה, בכפוף לעמידה ביעד השנתי המינימלי שנקבע.
מעבר לסכום הסיוע הבסיסי, יינתנו תוספות מדורגות עבור היקפי בנייה גדולים יותר, גידול במספר היתרי הבנייה לעומת השנים הקודמות, היטלי השבחה מופחתים בפריפריה, רישוי עצמי וצפיפות. התקציבים מיועדים להקמת תשתיות ומוסדות ציבור הנדרשים בעקבות הגידול באוכלוסייה ותומכים בתהליכי ההתחדשות העירונית.
הסכם המסגרת מעניק לרשויות המקומיות ודאות תקציבית למימון התשתיות הנדרשות, ובמקביל מחייב אותן לקדם היתרי בנייה בתוך פרק זמן קצוב, במטרה להאיץ את תהליכי ההתחדשות העירונית ולהגדיל את היצע הדיור. מדובר בסבב הרביעי של הסכמי המסגרת.
בשונה מהסבבים הקודמים, לצד עדכון אמות המידה והפרמטרים לתשלום, עודכנו גם תנאי הסף להצטרפות להסכם ותנאי הזכאות להשתתפות בחלוקת התקציבים השנתית, תוך קביעת יעדים מותאמים, במטרה לאפשר גם לרשויות קטנות ופריפריאליות להצטרף לתוכנית, כחלק ממדיניות משרד הבינוי והשיכון והרשות הממשלתית להתחדשות עירונית להרחיב את פעילות ההתחדשות העירונית גם לפריפריה.
בהתאם להוראות הקול הקורא, תנאי הסף שבהם צריכות הרשויות המקומיות לעמוד כדי לחתום על הסכם המסגרת ולהיות זכאיות להשתתף בחלוקת התקציבים הם שההכנסה מארנונה ברשות לא עלתה על 5,440 שקל לנפש, בהתאם לנתוני 2023, וכן שעד למועד האחרון להגשת הבקשות אושרו בתחומה תוכניות הכוללות לפחות 1,200 יחידות דיור שטרם מומשו.
כמו כן, הקול הקורא אינו מיועד לרשויות שכבר התקשרו עם הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית בהסכם מסגרת קודם מ"דור ב'", שעדיין בתוקף ומקנה להן זכאות לקבלת סיוע במימון תשתיות תומכות התחדשות עירונית עבור היתרי בנייה שאושרו בשנת 2026.
עד כה נחתמו בשלושת הסבבים הראשונים הסכמים עם 18 רשויות מקומיות, בהיקף תקציבי כולל של כ־700 מיליון שקל. במסגרת הסכמים אלה הונפקו היתרי בנייה ל־44,221 יחידות דיור.
שר הבינוי והשיכון, חיים כץ:" התחדשות עירונית היא מנוע צמיחה מרכזי של שוק הדיור ומפתח לחידוש הערים הוותיקות. באמצעות הסכמי המסגרת אנחנו מסירים חסם מרכזי שעיכב במשך שנים את קידום הפרויקטים, ומעניקים לרשויות המקומיות את המשאבים הדרושים לפיתוח התשתיות ומוסדות הציבור. המהלך יאיץ את קצב הבנייה, יגדיל משמעותית את היצע הדירות ויאפשר ליותר משפחות ולזוגות צעירים למצוא פתרונות דיור באזורי הביקוש"
מנהל הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית, יורי גמרמן: "הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית רואה בהסכמי המסגרת בשורה חשובה לענף ולרשויות המקומיות, כחלק מהמאמץ הממשלתי ושל הרשות להתחדשות לתמרץ את הענף ולשים את הדגש על שלב המימוש. ההסכמים מעודדים את הרשויות המקומיות לקצר את לוחות הזמנים להוצאת היתרי בנייה ועוזרים לתת מענה במימון התשתיות ומוסדות הציבור התומכים בתהליכי ההתחדשות".
בענף מברכים, אך מוסיפים: "רק חצי מהפתרון"
בענף לרוב מברכים על ההחלטה. כך למשל אומר מנכ"ל ענב, אפי כץ כי הגדלת התמריצים לרשויות המקומיות היא צעד מבורך שמבטא הבנה ממשלתית כי התחדשות עירונית היא כיום מנוע הצמיחה המשמעותי ביותר של ענף הנדל"ן. "ענף הנדל"ן הוא אחד הקטרים המרכזיים של המשק הישראלי, וכאשר מסירים חסמים ומעניקים לרשויות כלים כלכליים לקדם פרויקטים, מרוויחים כולם: המדינה, הרשויות המקומיות, היזמים ובעיקר התושבים. לנוכח המציאות הביטחונית המורכבת, מדובר במשימה לאומית של ממש. כל פרויקט שמקודם מחליף מבנים ישנים ופגיעים בבניינים שכוללים מרחבים מוגנים. ככל שהמדינה תמשיך להעניק לרשויות ודאות תקציבית ותפעל במקביל לקיצור הליכי התכנון והרישוי, כך ניתן יהיה להוציא לפועל יותר פרויקטים, לחזק את חוסנה של ישראל ולהעניק לעוד ועוד משפחות בית בטוח, איכותי וממוגן".
עו״ד יוחאי שכטר, שותף במחלקת הנדל״ן במשרד ש.פרידמן אברמזון ושות׳ המוביל פרויקטים של התחדשות עירונית , מוסיף: "מדובר בצעד חשוב ונוסף בקידום ההתחדשות העירונית הנצרכת כל כך. כידוע, אחד החסמים המרכזיים במימוש תוכניות התחדשות עירונית איננו התכנון אלא היכולת של הרשות המקומית לשאת בעומס התשתיות ומוסדות הציבור הנגזרים מתוספת יחידות הדיור. מתן תמריץ כספי ישיר לכל יחידת דיור תוספתית - המותנה בעמידה ביעדי היתרים בפרקי זמן קצובים - מייצר לרשויות ודאות תקציבית לצד תזמון מוגדר לביצוע. חשיבות מיוחדת טמונה בהנגשת התוכנית לרשויות קטנות ופריפריאליות. היכן שהצורך הבטיחותי חריף במיוחד".
עו"ד שירלי שניידר, שותפה במחלקת הנדל"ן במשרד פירון מצטרפת למברכים: "המהלך מבורך. אחד החסמים המרכזיים בהתחדשות עירונית הוא שמבחינת הרשויות המקומיות, תוספת של יחידות מגורים במסגרת פרויקטי התחדשות מייצרת עומס כבד על תשתיות, מוסדות ציבור ושירותים עירוניים, בעוד שההכנסות מארנונה למגורים הנובעות מהגידול הזה נמוכות יחסית. ברשויות קטנות, פריפריאליות וחלשות יותר מבחינה כלכלית, הפער הזה משמעותי אף יותר, שכן מלכתחילה עומדים לרשותן פחות משאבים להתמודד עם גידול באוכלוסייה, וגם שיעורי הארנונה ויכולת הגבייה נמוכים יותר. לכן, שינוי הקריטריונים לקבלת המענקים, כך שגם רשויות אלה יוכלו ליהנות מהמהלך, הוא צעד חשוב ומשמעותי במיוחד, שעשוי להסיר חסם מהותי ולאפשר קידום התחדשות עירונית גם במקומות שעד היום התקשו בכך - ובמקרים רבים דווקא שם הצורך בכך הוא הגדול ביותר".
עם זאת יש מי שחושב בצעד התחלתי בלבד. כך עו''ד נטע זילברמן, שותפה וראש תחום ההתחדשות העירונית במשרד מויאל מלאכי ושות', אומנם מסכימה כי "הרחבת הסכמי המסגרת והכללת הרשויות הקטנות והפריפריאליות היא ללא ספק בשורה מבורכת וצעד משמעותי בכיוון הנכון. מתן ודאות תקציבית למימון תשתיות ומוסדות ציבור מסיר חסם מרכזי שהעיב במשך שנים על נכונות הרשויות לקדם פרויקטים. עם זאת, כמי שמלווה פרויקטים של התחדשות עירונית מקרוב, חשוב לזכור כי המבחן האמיתי לא יתקבל בחתימת ההסכמים אלא במסדרונות הוועדות המקומיות ובמבחן התוצאה בשטח. הזרמת תקציבים, נדיבה ככל שתהיה, היא רק חצי מהפתרון. ללא התגייסות אקטיבית של הרשויות המקומיות, פישוט הליכי הרישוי וצמצום דרמטי של הסרבול הבירוקרטי בדרך לקבלת היתר הבנייה, הכספים יתקשו לממש את פוטנציאל הצמיחה שלהם ויישארו ברובם על הנייר.
"ענף ההתחדשות העירונית כולו זקוק בראש ובראשונה לוודאות משפטית ולקיצור לוחות הזמנים. רק שילוב של סיוע תקציבי לצד התייעלות אגרסיבית של מנגנוני הרישוי המקומיים, יביא להבשלה מהירה של הפרויקטים ולגידול המיוחל בהיקף הפרוייקטים שיצאו אל הפועל בפריפריה".
כל יום בשעה 17:00- חמש הכתבות החשובות ביותר בתחום הנדל"ן מכל האתרים אצלכם בנייד!
לחצו כאן להצטרפות לתקציר המנהלים של מרכז הנדל"ן!
לחצו כאן להצטרפות לתקציר המנהלים של מרכז הנדל"ן!













תגובות