"אם בית של בעל מוגבלות ייפגע, סביר להניח שכבר נפנה את הגופה שלו"

כל החדשות והעדכונים של מרכז הנדל"ן גם ב-WhatsApp >>

על רקע מבצע "שאגת הארי", והשיח הגובר בנושא מיגון שהתעורר בעקבותיו, עולה נתון מטריד - בישראל חיים כ־700 אלף אנשים עם מוגבלות שאינה מאפשרת להם להגיע למרחב מוגן במקרה של אזעקה. כך עולה מהנתונים שמציגה הח"כ לשעבר שירלי פינטו, מייסדת "החמ״ל הסגול" - מוקד סיוע ארצי לאנשים עם מוגבלויות בשעת חירום.

לדבריה, בשלושת הימים האחרונים התקבלו במוקד מאות פניות, אשר רובן עסקו בפינוי דחוף עבור אנשים שאין באפשרותם להגיע בזמן למרחב מוגן. לדבריה, כ-714 אלף אנשים עם מוגבלות אינם יכולים להגיע למיגון נגיש בפרק הזמן הנדרש. “אנחנו מקבלים מאות פניות בימים האחרונים מאנשים שישנים בחדרי מדרגות או סוחבים בידיים בני משפחה עם מוגבלות באמצע הלילה בזמן אזעקות. המצב קריטי", היא מתארת.

לדבריה, הבעיה לא נעוצה רק בהיעדר מיגון, אלא גם בהנחיות שאינן מותאמות למציאות של אנשים עם מוגבלות. "בפועל, אנשים רבים עם מוגבלויות מקבלים הנחיות כלליות בלבד מהרשויות. לפעמים אומרים להם פשוט לעמוד מתחת למשקוף. זו למעשה רולטה רוסית, הם עומדים ומתפללים שלא ייפול עליהם טיל. זה מצב בלתי נתפס".

א', בעל מוגבלות: "שוב ושוב אנחנו נשארים מחוץ לתמונה. המקלטים אינם מונגשים, אין גישה לכיסאות גלגלים, מדרגות חוסמות את הכניסה, ובזמן אזעקה אנשים נאלצים להישאר בחוץ, בשטח פתוח וללא מיגון. זה מחדל מתמשך שמסכן חיים, ופשוט בלתי מתקבל על הדעת".

פינטו, אישה חירשת בעצמה, אמא לשני ילדים חירשים ובת להורים חירשים, חוותה את התחושה של מאבק במערכת האטומה באופן אישי. "התחושה היא שאף אחד לא מקשיב, שאתה לבד, שאף אחד לא מושיט יד ואתה פשוט נשאר מאחור", היא מתארת, "מתוך המקום הזה הקמתי את החמ״ל הסגול, כדי לסייע באותם מצבים בדיוק. כדי שאף אדם עם מוגבלות לא ירגיש לבד.

"אנחנו מסייעים לאנשים עם מוגבלויות מכל הסוגים, לחיילים פצועים, לנפגעי פעולות איבה, לפוסט־טראומטיים, לאנשים קשישים - באמת לכולם, בכל תחום שבו נדרש מענה".

"מחדל מתמשך ומסכן חיים"

א', בעל מוגבלות מטבריה, הוא אחד מאותם אנשים שנאלצים לחיות במציאות הלא פשוטה הזו. "אנחנו מתוסכלים וזועמים מההתנהלות של הגורמים האחראים", הוא אומר. "שוב ושוב אנשים עם מוגבלויות נשארים מחוץ לתמונה. המקלטים אינם מונגשים, אין גישה לכיסאות גלגלים, מדרגות חוסמות את הכניסה, ובזמן אזעקה אנשים נאלצים להישאר בחוץ, בשטח פתוח וללא מיגון. זה מחדל מתמשך שמסכן חיים, ופשוט בלתי מתקבל על הדעת".

ח' מראש העין, אם לבן נכה סיעודי, מתארת תמונה דומה: "התייאשנו מהרשויות שהעבירו אותנו מאחד לשני ללא פתרון. אנחנו הורים לבן נכה סיעודי, המרותק לבית ללא ממ״ד, ובכל אזעקה היינו חסרי אונים מול מציאות בלתי אפשרית. מהרגע שפנינו לחמ"ל הסגול הם דאגו לפנות אותנו במהירות למרחב מונגש עם ממ״ד".

בעבר חולקו ביפרים ייעודיים לחרשים, אך פיקוד העורף הפסיק זאת. פינטו: "כיום אנחנו מסתמכים רק על האפליקציה של פיקוד העורף, למרות שזה אינו פתרון מונגש. בזמן מלחמה זה עלול לעלות בחיי אדם. פנה אלינו אדם חירש מחולון שלא שמע את האזעקה, הוא התעורר מההדף של הפגיעה בבניין סמוך שהעיף אותו בתוך החדר. כך הוא גילה שהייתה אזעקה"

פינטו מספרת כי כבר במלחמת חרבות ברזל, החמ״ל בחן פינוי יזום של אנשים עם מוגבלויות שונות באמצעות שיתופי פעולה עם גורמים שונים, אך ניסיון זה לא צלח. "רשת המלונות פתאל קיבלה אותנו בצורה מדהימה, הציעה הנחה משמעותית, והביעה נכונות להעמיד לרשותנו חדרים נגישים וגם חדרים הסמוכים למרחבים מוגנים. ובכל זאת, גם לאחר ההנחה הגדולה שקיבלנו, העלות עמדה על כ־600 ש"ח ללילה לזוג".

המשמעות לדבריה ברורה: "אי אפשר לפנות כל כך הרבה אנשים במחיר כזה לאורך זמן, אם מכפילים בשבוע, ובוודאי כשמדובר בתקופה ארוכה יותר, כפי שהוכרז, העלויות מגיעות למיליוני שקלים. החברה האזרחית לא יכולה לשאת בנטל כזה. זו אחריות של המדינה לקחת על עצמה את המימון ולנהל את האירוע בצורה מסודרת".

הביפר לחרשים נעלם

סוגיה נוספת היא הנגשת ההתרעות לחירשים. לדבריה של פינטו, בעבר חולקו ביפרים ייעודיים לאנשים חירשים, אך המעבר לאפליקציה של פיקוד העורף יצר פערים. לטענתה, אפליקציה היא לא פתרון נגיש לאנשים רבים, "אם נכנסים למקלט לא תמיד יש קליטה, לילד קטן שאין לו סמארטפון אין התרעה, יש עיכובים ותקלות  בדיווחים. יש לי רשימה ארוכה של תקלות שעליהן התרענו עוד לפני המלחמה הזו. אני כבר למעלה משמונה שנים נאבקת בנושא הזה.

"כשהבנתי שלא ניתן לפתור את זה בדרכים דיפלומטיות, חברתי יחד עם ארגונים נוספים, בהם 'נגישות ישראל', 'בזכות', 'בת-קול', וארגונים נוספים, והגשנו עתירה לבג״ץ במהלך מלחמת חרבות ברזל. בג״ץ הורה לפיקוד העורף לשבת איתנו ולמצוא פתרון".

לאחר סדרת פגישות ממושכת שנפרשה על פני תקופה ארוכה, מספרת פינטו כי הופתעה לגלות שהפתרון שהוצג בפניה היה דווקא חזרה לרעיון המקורי, שעליו נלחמה במשך שנים. "באפריל האחרון ישבנו ובחנו יחד את כל הקריטריונים והדרישות, ופיקוד העורף הציג בפנינו פירוט מלא של המוצר החדש – ביפר. אבל נכון לעכשיו, למרות ההבטחות והעבודה שנעשתה, הוא עדיין לא הגיע לציבור".

יחד עם זאת היא מדגישה, "כיום אנחנו מסתמכים רק על האפליקציה של פיקוד העורף, למרות שאנחנו נמצאים בתקופת חירום מתמשכת - הביורוקרטיה מתנהלת באיטיות. צריך להבין שבזמן מלחמה, איטיות כזו עלולה לעלות בחיי אדם. במבצע עם כלביא פנה אלינו אדם חירש מחולון שלא שמע את האזעקה, הוא התעורר מההדף של הפגיעה בבניין סמוך שהעיף אותו בתוך החדר. כך הוא גילה שהייתה אזעקה".

קריטריונים מצומצמים – ומענה חלקי

פינטו מבהירה כי מדיניות הפינוי מותירה אזרחים רבים חסרי אונים, "בתחילת המלחמה ב־7 באוקטובר, הוגדרו אזורי פינוי ברורים, מאז הממשלה קיבלה החלטה שלא לפנות אוכלוסיות שלמות, אלא רק מי שביתו נפגע בפועל. אבל במקרה של אדם עם מוגבלות - אם הבית שלו ייפגע, סביר להניח שכבר נפנה את הגופה שלו. זו המשמעות הקשה של המצב".

היא מדגישה כי במצב הנתון היום, נדרשת החרגה ברורה לאנשים עם מוגבלות שאין להם מרחב מוגן נגיש. "אנחנו נמצאים בקשר עם משרד הרווחה. במבצע עם כלביא לא הייתה החרגה כזו, וכעת נעשתה הרחבה מסוימת של הקריטריונים, אך היא אינה כוללת את כל סוגי המוגבלויות, ובפועל עדיין לא נותנת מענה לכל מי שזקוק לכך. כיום אדם עם מוגבלות פיזית קשה או מצב סיעודי ללא מיגון רשאי להתפנות עם מלווה אחד, ונוספו גם קריטריונים למשפחות עם שלושה ילדים עם מוגבלות ומעלה".

עם זאת, לדבריה, גם לאחר הרחבת הקריטריונים, בעלי מוגבלויות שעומדים בתנאים עדיין מוצאים את עצמם ללא מענה: "חלק מהאנשים פונים אלינו אחרי שיחה עם המוקד של משרד הרווחה,  ואומרים לנו: 'אמרו לנו שאין דבר כזה'. ואז אנחנו נאלצים להיאבק מול המוקדנים ולהבהיר להם שזאת לא 'שיטת מצליח' - מי שיודע לדרוש ומי שחזק יותר מקבל, ומי שלא נשאר בלי מענה.
התפקיד שלנו הוא קודם כל לוודא שהם מקבלים את הזכויות שמגיעות להם על פי הנהלים הקיימים. אנחנו אפילו לא נאבקים על חריגים – אלא על יישום הזכויות שכבר אושרו".

מפיקוד העורף לא נמסרה תגובה לדברים.