צחי כץ עולה להתקפה: "שום דבר ממה שדיברנו עם האוצר לא נמצא בחוק ההסדרים"

"זה לא חוק ההסדרים הראשון שבו הממשלה חושבת שהיא יכולה למצוא פתרונות למשבר הדיור או לכל מה שתקרא לו מסביב", אומר יו"ר איגוד מהנדסי הערים ומהנדס העיר מודיעין, צחי כץ, בשיחה עם " מרכז הנדל"ן ". "כשיש לך ממשלה ללא מדיניות, שכל פעם קובעת את המדיניות רק שנה קדימה ועכשיו אולי ארבע שנים קדימה, הממשלה לא יכולה להבין בעירוניות כי זה לא תפקידה. לנהל את העיר זה התפקיד של הרשויות המקומיות. לא יכול להיות שממשלה שלא מבינה כלום בעירוניות, בסופו של דבר קובעת בזכות חקיקה כזו או אחרת באמצעות חוק ההסדרים איך לפתור את משבר הדיור".

את השיחה קיימנו זמן קצר לאחר פרסום הטיוטה הסופית של חוק ההסדרים, חוק אשר רבים מסעיפיו עוררו את חמתו של כץ. זאת עך אף שחלק גדול מהם דווקא מרחיב את סמכויות הרשויות המקומיות.  "לחוק יש שני קטבים", הוא טוען, "מצד אחד הוא נותנן לרשויות סמכויות אבל מצד שני הוא לא יודע שזה פוגע ברשויות עצמן. אתה לא יכול למלא סתם את העיר (ביחידות דיור, ס"ש). זה נכון שיש משבר מגורים, אבל העיריות לא צריכות לפשוט רגל בגלל זה. זו בדיוק הדוגמה לכך שהמשלה חושבת רק על דיור, בלי להכליל את הדברים האחרים. כשרשויות מצליחות לבנות את עצמן קצת מבחינה כלכלית, ישר מכניסים להם את היד לכיס בשביל הארנונה (קרן הארנונה הכלל-ארצית שמוצעת בחוק ההסדרים, ס"ש)".
 
מה דעתך לגבי הקמת רשות רישוי ארצית?
"מה זה רשות רישוי ארצית? עיר מבינה ב-DNA של העיר. רשות רישוי ארצית עכשיו צריכה להבין את ה-DNA של כל הערים במדינת ישראל, ולקבל החלטות מיקרו שלדעתה העירייה מעכבת. אז זה לא סביר בסופו של דבר שבתוך החוק עצמו יד ימין נותנת ויד שמאל לוקחת. זה רק מראה כמה חוק ההסדרים עקום, ואני חושב שזה לא יעזור בכלום ורק יפגע ברשויות, יפגע בציבור ורק יחמיר את המצב, ואני לא רואה שום אופק בעניין הזה. 

יו"ר איגוד מהנדסי הערים, צחי כץ: "לחוק התכנון והבנייה מ-1965 ועד 2014 היו 101 תיקונים. זה 1.8 תיקונים לשנה. אם תיקח את זה מ-2014 ועד היום, אנחנו כבר עם התיקון ה-140 - בערך חמישה תיקונים בשנה. זה אומר שמישהו פה השתגע לחלוטין, כי כל פעם שמישהו עושה פה משהו מבינים שעשו אותו מהר מדי ומנסים לתקן אותו, ואי אפשר ככה לבנות מדינה או לטפל במשבר. אין פה שום חשיבה לטווח ארוך"

"הדוגמה הכי קלאסית לנושא הזה היא סטטיסטיקה. לחוק התכנון והבנייה מ-1965 ועד 2014 היו 101 תיקונים. זה 1.8 תיקונים לשנה. אם תיקח את זה מ-2014 ועד היום, אנחנו כבר עם התיקון ה-140 - בערך חמישה תיקונים בשנה. זה אומר שמישהו פה השתגע לחלוטין, כי כל פעם שמישהו עושה פה משהו מבינים שעשו אותו מהר מדי ומנסים לתקן אותו, ואי אפשר ככה לבנות מדינה או לטפל במשבר. אין פה שום חשיבה לטווח ארוך. אז כולם חוגגים שמחירי הדיור ירדו בגלל הריביות. שטויות. יש אלף ואחת דברים שאמורים להשפיע על זה ולא הריביות. לסכם את האירוע הזה: החוק הזה לא יעשה כלום, לא יקדם כלום ונהפוך הוא".
 
מה נעשה לא בסדר בכתיבת החוק? לא התייעצו מספיק עם גורמים מקצועיים?
"לא התייעצו בכלל. יושבת חבורת פקידים שבסופו של יום אנחנו אלה שיזמנו את ההגעה אליהם - הרפרנטים באוצר. ראיתי את הטיוטה הראשונה וישבתי שם שעתיים. הם הנהנו בראש ואמרו 'כן,כן,כן', ולא עשו שום שינוי בחוק. שום דבר".

כץ: "החליטו שתהיה רשות רישוי ארצית. בשביל המשחק והדוגמה בוא נגיד שזה דבר טוב, אף שזה מזעזע. שמו בראש הרשות מישהו שבהסמכה ובהשכלה שלו לא מבין את חוק התכנון והבנייה , לא מוסמך לחתום על היתר בנייה בהשכלתו האקדמית, אבל הוא יהיה זה שעכשיו יחליט לכל הרשויות במדינה שאולי יתעכב ההיתר"

 
מה אתה הצעת שלא נכנס לחוק?
"החליטו שתהיה רשות רישוי ארצית. בשביל המשחק והדוגמה בוא נגיד שזה דבר טוב, אף שזה מזעזע. שמו בראש הרשות מישהו שבהסמכה ובהשכלה שלו לא מבין את חוק התכנון והבנייה , לא מוסמך לחתום על היתר בנייה בהשכלתו האקדמית, אבל הוא יהיה זה שעכשיו יחליט לכל הרשויות במדינה שאולי יתעכב ההיתר. 50% מההיתרים מתעכבים על ידי הרשות וה-50% האחרים בגלל שמגיש הבקשה לא מקדם אותה משיקוליו. שמים שם מישהו שלא מבין ברישוי, ואומרים לו שהוא יהיה זה שאחראי על כל הרישוי במדינת ישראל כי הפילו את זה עליו. מישהו בדק את האירוע הזה? הוא פקיד שקודם לתפקיד הזה. המינימום של המינימום בתנאי הסף לתפקיד הזה הוא שצריך להיות מהנדס עצמאי. 

"יש חוק במדינה לגבי מי יכול להיות מהנדס עיר, ורק הוא מוסמך לחתום על היתרי הבנייה. הוא מוסמך לתת חוות דעת מקצועית, ופתאום הממשלה מחליטה שיכול לבוא מישהו שבכלל לא קשור לאירוע. מחר יגידו שהוא יכול להיות מוסמך לרבנות וזהו. לשם אנחנו רוצים להגיע? בסוף זו איכות החיים של כולנו, והאחריות על החיים שלנו ביום יום. על זה מדבר חוק ההסדרים. זה מתחת לכל ביקורת ואין מה להוסיף. החוק הזה מסתכם ברווחים יזמיים, וכנראה שהיזמים מצליחים להביא את קולם לפקידי האוצר, והם גוזרים מזה מסים. זה בטח לא יביא לפתרון משבר הדיור".
 
אתה חושב שיש דרך לתקן את זה? מה הדבר הכי חשוב מבחינתך שצריך לעשות בנושא, לפחות בתיקון הבא?
"אני חושב שהדבר הכי חשוב הוא קודם לדבר וליישב הכל עם הרשויות. אנחנו מדברים אתן על התכנון ולא בהכל יש הסכמות, אבל שום דבר ממה שדיברנו עם מינהל התכנון לא נמצא בחקיקה הזו. קודם צריך להפסיק עם הבליץ הנוראי שחוק ההסדרים מייצר עוד רפורמה ועוד רפורמה, אלא פעם אחת שהמדינה תסתכל על המדינה לטווח ארוך עם חוק תכנון בנייה שמתאים לרוח התקופה. שנית, המדינה צריכה להבין שהיא חייבת לשים הרבה כסף על נושא תשתיות, כי משבר הדיור הוא יותר משבר של תשתיות - בין אם הן תחבורה ציבורית או ביוב, שתומכות במגורים. שווקו הרבה מאוד יחידות דיור, אבל אין לאן לחבר את הברז בכיור. העיקר שהן שווקו כדירות חדשות. שקצת יחשבו מה קורה בתוך עיר נורמלית ולא אתר בנייה. ב-27 לחודש האיגוד מארגן במודיעין כנס למהנדסי הרים על הנושא הזה בדיוק. לפחות אנחנו צועקים את הצעקה שלנו".