עיריית רמה"ש סימנה 40% ממגרשים פרטיים כשצ"פ - וספגה ביקורת חריפה מביהמ"ש

כל החדשות והעדכונים של מרכז הנדל"ן גם ב-WhatsApp >>

בית המשפט לעניינים מנהליים בתל אביב-יפו, בפסק דין של השופט גלעד הס, קיבל בשבוע שעבר בחלקה עתירה של בעלי מגרשים בשכונת נווה מגן ברמת השרון, שטענו לסימון שגוי של שטחים ציבוריים פתוחים (שצ"פ) בחלקותיהם מצד העירייה. בפסק הדין מתח בית המשפט ביקורת חריפה על התנהלות העירייה והוועדה המקומית, וקבע כי שגו באופן קיצוני בפרשנות התוכנית החלה על המקרקעין, באופן שהביא לפגיעה בזכות הקניין של התושבים. בית המשפט הורה לשתיים לתקן מיידית את המידע במערכות העירוניות.

העותרים הם החוכרים לדורות של חלקות ברחוב הגפן בשכונה. התושבים מחזיקים בפועל במלוא שטח החלקות, שגודלן כדונם כל אחת, במשך למעלה מ-50 שנה, והחלקות רשומות בלשכת רישום המקרקעין כחלקות שלמות ומאוחדות.

לפסה"ד של ביהמ"ש לעניינים מנהלים

המחלוקת החלה כאשר אחד התושבים ביקש למכור את חלקתו ופנה לברר מהו המידע התכנוני העדכני לגביה. להפתעתו גילה כי במערכת המידע הגאוגרפי העירונית (GIS), וכן בדפי המידע התכנוני, מוצגות החלקות כאילו חלקן הדרומי, בהיקף של כ-40% משטח כל חלקה (כ-440 מ"ר), מיועד לשטח ציבורי פתוח.

מומחה ביהמ"ש: שטח השצ"פ קטן ביותר מ-60% מזה שסימנה העירייה

לאחר שפניות התושבים לעירייה לתיקון המידע, החל משנת 2022, לא נענו, הוגשה באוגוסט 2024 עתירה מנהלית. בפברואר 2025 הציע בית המשפט למנות מודד מוסמך מטעמו לבחינת תשריט תוכנית המתאר ההיסטורית ולקביעת גבולות השצ"פ המדויקים, ובספטמבר 2025 הוגשה חוות דעתו של המומחה, אינג' זוהר עירון.

המומחה מצא כי תוכנית המתאר ההיסטורית נערכה באופן גרפי וידני בשנת 1960, וכי השצ"פ אמנם חודר לחלקות התושבים, אך ברוחב של 7.5 עד 9 מטרים בלבד, המהווים כ-15% משטח החלקה (כ-165 מ"ר), ולא ברוחב של 20 מטרים, המהווים כ-40% מהשטח (כ-440 מ"ר), כפי שהציגה העירייה. לאחר שנכשלו ניסיונות הפשרה בתיק, ניתנה ביום שלישי האחרון הכרעתו הסופית של בית המשפט.

השופט הס דחה את טענות הסף של עיריית רמת השרון, אימץ באופן מלא את חוות דעת המומחה וקבע כי הרשות המקומית שגתה באופן קיצוני. "אני סבור כי במקרה שלפניי נפלה שגיאה מהותית ובולטת בפרשנות של המשיבות את תכנית רש/210/א', שגיאה שלא רק שהינה חורגת ממתחם הסבירות באופן קיצוני, אלא גם פוגעת בזכות הקניין של העותרים", כתב השופט. "בנסיבות אלו, אני סבור שיש לקבל את העתירה בחלקה, ולאמץ את חוות דעת המומחה עירון".

בהתייחסו להיקף הטעות של העירייה כתב השופט כי "לטעמי, במקרה שלפניי המקרה הינו מקרה בו 'הכמות עושה את האיכות'... כאשר לעמדת המומחה מטעם בית המשפט רוחב השצ"פ בחלקות העותרים קטן למעלה מ-60% מהרוחב אותו טוענות המשיבות, הרי מדובר בפער משמעותי מאוד... עצם הפער הגדול המהווה בשיעור של למעלה מ-60% מהווה פרמטר נוסף המצדיק התערבות בהחלטת הרשות המנהלית".

"חוסר הגינות כלפי האזרח"

השופט מתח ביקורת גם על התנהלות העירייה מול התושבים לאחר שפנו אליה בדרישה לתקן את המידע: "התנהלות זו של המשיבות, אשר מצד אחד לא משיבות לאזרח המעלה טענה מנומקת ביחס לחלקתו, ומצד שני, טוענות שיהוי כאשר מוגשת עתירה, יש בה חוסר הגינות כלפי האזרח".

כמו כן דחה הס את טענת הוועדה המקומית כי היה על התושבים להגיש בקשה להיתר בנייה על מנת שטענותיהם ייבחנו: "ברור, כי אין כל מקום לדרוש מהעותרים להגיש בקשה להיתר תיאורטית, פיקטיבית, שהם אינם מעוניינים בה, רק על מנת ליצור מסלול לבחינת המידע הניתן לגבי החלקה שלהם... עוד אציין, כי לטעמי מדובר גם בטענה שנטענת בחוסר תום לב, כאשר המשיבות אינן מציבות חלופה אמיתית לאזרח במקרה והמידע התכנוני לגבי המקרקעין שלו שגוי".

לבסוף הורה בית המשפט לעיריית רמת השרון ולוועדה המקומית לתקן מיידית את המידע התכנוני במערכותיהן, הן במערכת ה-GIS והן במידע הניתן מכוח סעיף 119א לחוק התכנון והבנייה, כך שהשצ"פ בחלקות העותרים יסומן בהתאם לחוות דעת מומחה בית המשפט.

בנוסף חייב בית המשפט את העירייה והוועדה המקומית לשלם לעותרים שכר טרחת עו"ד בסך 30 אלף שקל בתוספת מע"מ, וכן להשיב להם 70% מהסכום ששילמו עבור שכר טרחת המומחה מטעם בית המשפט.

את העותרים ייצגו עו"ד אוהד רוזן ועו"ד ליאור סוקול-דיחובסקי. את עיריית רמת השרון ייצגו עו"ד ברוך חייקין ועו"ד ליאת שני.

שמאי המקרקעין הראל נבון, שייצג את העותרים, מסר בתגובה לפסק הדין: "בחינת מאפייני נכסי מקרקעין מחייבת בדיקה יסודית, מקצועית והבנה רב מערכתית למיצוי הפוטנציאל הכלכלי של בעל הזכויות".