40% מפליטות גזי החממה בישראל מגיעות מענף הבנייה - יוזמה חדשה מנסה לשנות זאת

כל החדשות והעדכונים של מרכז הנדל"ן גם ב-WhatsApp >>

בימים שבהם התחממות כדור הארץ מביאה עמה פורענויות בקצב הולך וגובר, משיטפונות ועד לשריפות ענק, הפכה המלחמה בפליטת גזי החממה לאחד האתגרים המרכזיים המונחים לפתחה של האנושות כולה. בתחום הזה, לסקטור הבנייה, האחראי ל-40% מסך פליטות גזי החממה בישראל, יש הרבה מקום לשיפור.

יוזמה חדשה בהובלת המועצה לבנייה ירוקה מנסה לשנות את התמונה. לפני כחודשיים התקיים מפגש ההשקה של פרויקט "בונים עתיד", התוכנית הלאומית לחדשנות, חוסן והתייעלות בסקטור הבנייה, שמובילה המועצה לבנייה ירוקה בסיוע קרן פאי וקרן האקלים (JCT). מדובר ביוזמה לאומית לקידום בנייה בת-קיימא בישראל, להפחתת פליטות הפחמן מענף הבנייה ולגיבוש מפת דרכים לאומית לשיפור תהליכי התכנון, הבנייה והתפעול של מבנים.

בכנס ההשקה של הפרויקט, שמנהל שחר סולר, מתכנן אסטרטגי מרחבי, ושמובילות המועצה לבנייה ירוקה וחברת שיתופים ו-DHV, המתמחה בפיתוח ובהובלה של שיתופי פעולה בין-מגזריים, השתתפו כ-200 נציגים מכלל הסקטורים בענף הבנייה, ובהם רגולטורים ממשרדי הממשלה השונים, מהנדסים ואדריכלים ברשויות המקומיות, יזמים, קבלנים , אדריכלים ומתכננים.

צילום אילוסטרציה (שאטרסטוק)

סמנכ"ל המועצה לבנייה ירוקה, עומר לביא, מספר כי המטרה העיקרית של הפרויקט היא לרתום את סקטור הבנייה לנושא. "השוק מסורתי ומקובע בשיטות שלו עם המון פוטנציאל לשינויים שלאו דווקא מתממשים. רוב השוק לא מודע לפליטות שסקטור הבנייה מייצר וההשפעות של הדבר הזה על משבר האקלים", הוא מסביר. מטרה נוספת, לדבריו, היא לבנות מפת דרכים הכוללת מטרות ויעדים מדידים, בחלוקה לשנים ולסקטורים, לצמצום הפליטות שמייצר הענף.

לדברי סולר, ששימש בעבר כסמנכ"ל אסטרטגיה במינהל התכנון, "גופים ממשלתיים שונים, רשויות מקומיות וגם יזמים מנסים לפעול כבר שנים ולצמצם פליטות. יחד עם זאת, אף פעם לא היה מהלך לייצר תכנית עבודה סדורה, ארוכת טווח ומשולבת, ורוב הגופים עבדו בסיילו, ממוקדים באינטרס של הארגון שלהם. כאשר החברה האזרחית מובילה כזה מהלך היא אינה צבועה באינטרס או אג'נדה מסוימים ובזה כוחה. כעת יש אקו-סיסטם של אנשים שעובדים על זה ביחד, מכל המגזרים".

שיר קמחי, מנהלת תחום הבנייה הירוקה בקבוצת עזריאלי ושותפה ליוזמה, מביאה עמה לדבריה ניסיון וידע שנצברו בעת תכנון "מגדל הספירלה" בן 91 הקומות שבונה החברה בימים אלה. "חלק גדול מהתרומה שלנו היא להראות היתכנות. אנחנו מראים כיצד עשינו את זה בספירלה, וגם בנינו תוכנית רחבה להפחתת פליטות עבור כל הפרויקטים שלנו". לדבריה, תכנון מגדל הספירלה הביא להפחתה של כ-25% בהוצאות האנרגיה במבנה, ואילו הפחמן הגלום, כלומר פליטות גזי החממה המתרחשות כתוצאה מתהליכי הייצור, ההובלה, הבנייה והפירוק של החומרים בטרם נעשה שימוש במבנה, הופחת ב-36%.

הדמיית מגדל הספירלה של עזריאלי (KPF)

"המעטפת של הבניין היא זכוכית שמונעת קרינת שמש. למעשה בנינו מערכת של מעטפת מבנה שמיועדת להפחית את הכניסה של חום כדי לחסוך בהפעלת המזגנים".

"לקבלנים בבנייה למגורים אין תמריץ לבנייה ירוקה"

לדברי קמחי, אחת הסיבות לכך שעזריאלי הפכה לאחת ממובילות הבנייה ירוקה בישראל, היא החזון של מנכ"לית הקבוצה דנה עזריאלי לבניית הארץ בצורה אחראית תוך ראייה קדימה ושמירה על הסביבה לטובת הדורות הבאים. סיבה מרכזית נוספת לדבריה היא שהחברה פועלת בעיקר בפיתוח, ניהול והשכרה של נכסים מניבים, תחום שבו הדרישה מגיעה מהלקוחות.

"שוכרים גדולים בתחום המשרדים שואלים 'מה התפקודים האנרגטיים של המבנה? כמה אנחנו חוסכים בפחמן? האם יש לכם תוכניות להפחתת פליטות?'. כשאנחנו רוצים להשיג לקוחות כמו אמזון, פייסבוק או גוגל, שמחויבות להגיע לאיפוס פליטות ב-2030-2035, הם מחייבים את הספקים שלהם גם להפחית פליטות". לכן, היא מודה, "כרגע אנחנו מקדמים בנייה ירוקה גם כי אנחנו יודעים שזה מוכר יותר טוב".

בענף הבנייה למגורים המצב שונה בתכלית, מוסיפה קמחי. "לקבלנים בבנייה למגורים אין תמריץ לבנייה ירוקה. ההנחה כיום היא שבבנייה למגורים, שלב בניית המבנה בבנייה ירוקה הוא קצת יקר יותר, אולם את הרווחים הגלומים בבנייה יראו הדיירים בעתיד". למעשה, יש כאן מעין "כשל שוק", כלשונה. "הבנייה עולה יותר אך היזמים והקבלנים לא נהנים מזה. התמריצים צריכים להגיע מזה שהרשויות יתעדפו בנייה ירוקה".

לביא מסכים עם קביעתה של קמחי וטוען כי עובדה זו "מורידה את התמריץ של היזמים בבנייה למגורים לבנות מבנים יעילים אנרגטית". אלא שלדעת לביא, בנוסף לכך ששוק הדיור צריך לדרוש בנייה בדירוג אנרגטי גבוה יותר, הפחתת פליטות בבנייה צריכה להיות מטופלת גם באמצעות רגולציה ממשלתית בדמות מיסוי פחמן.

בעוד שבשוק המשרדים חברות כמו גוגל, אמזון ופייסבוק דוחפות את בעלי הנכסים להפחית פליטות, בבנייה למגורים התמונה הפוכה. העלות הנוספת נופלת על היזמים, בעוד החיסכון העתידי מגיע לדיירים, מצב שמותיר אותם כמעט ללא תמריץ להשקיע בכך. "לקבלנים בבנייה למגורים אין תמריץ לבנייה ירוקה", אומרת שיר קמחי מעזריאלי. לדבריה, "הבנייה עולה יותר אך היזמים והקבלנים לא נהנים מזה". במועצה לבנייה ירוקה סבורים כי לצד תמריצים נדרשת גם רגולציה, לרבות מיסוי פחמן.

"בזמן שבשוק הבינלאומי בניין שפולט יותר פחמן עולה יותר כסף ליזם ולמדינה, בישראל הגלגלים בעניין זה איטיים יותר. נדרשת כאן מדידה של כמה אתה פולט בניתוח מחזור חיים במעגל השלם של הבניין ולפי זה תצטרך לשלם. צריך להבין שלשם העולם הולך, וכאן נכנסות חברות כמו עזריאלי ותדהר שמובילות את התחום הזה מהשטח. זו מטרה נוספת של התהליך הזה - לעזור לרגולטורים בישראל לייצר את אותן דרישות של מיסוי פחמן עבור ענף הבנייה".

לביא מוסיף כי כעת המועצה מתקשה גם לרתום את מהנדסי הבנייה לפרויקט. המהנדסים אחראים בין היתר לחוזק המבנה ולכמויות הבטון שבו, שלדבריו מהוות כ-45% מפליטות הפחמן הגלום. "יש להם השפעה מכרעת על סוגיית הפליטות. אם נצליח להגיע אליהם ולהסביר להם את משמעות החיסכון אז בצורה יחסית פשוטה אפשר יהיה להפחית משמעותית את הפליטות. צריך להסביר להם את המשמעות של הפליטות ושל איך שהם עובדים ולייצר דרכים ומנגנונים להפחתת הפליטות".

"בשיחות שלנו עם המהנדסים הבנו שזה יצטרך להתבצע או על ידי הפחתה של שימוש בכמות הבטון, או בשימוש בחומרים חלופיים, מופחתי פליטות. למעשה, אנחנו צריכים לרתום את המהנדסים שמבינים את המשמעות, ויודעים לתת פתרונות מתאימים עבור המגזר שלהם".

לדבריו, "במקביל, אנחנו עובדים עם כלכלנית סביבתית, מיכל גרוסמן מ-DHV, כדי להראות שהפחתת פליטות יכולות להיות מתורגמות גם לתמורה כלכלית. אנחנו רוצים להראות שזה משתלם, מעבר לפתרונות שצריכים להגיע מהרגולטורים".

הבעיה: אין מספיק נתונים על פליטות הבניינים

בעיה מרכזית נוספת ביכולת להביא את מטרות הפרויקט לידי ביצוע היא היעדר מידע. בישראל כיום אין דיווח על ייצור אנרגיה ופליטות פחמן בבניינים, ומעט חברות מדווחות כמה פליטות הן מייצרות בחומרי הגלם שלהן.

לביא מסביר כי אחת הבעיות היא "שחסר ידע ודאטה בשביל להבין איך עושים את זה נכון. אין לנו דאטה על כמות הפליטות של מטר מרובע בניין ועל הפליטות מהפחמן הגלום". לדבריו, "יש אמנם מחקרים מיפן שמראים את ההשלכות הללו, אבל הבנייה היפנית שונה מישראל אז קשה להקיש מה יקרה כאן. אחת המשימות שלנו היא לייצר את הדאטה. בזמן שמוגדר לנו להציג את התוכנית (סביב פברואר-מרץ 2027), לא נספיק לאסוף את כל המידע הדרוש. יחד עם זאת, כן נדע עד אז לשים תוכנית עבודה גם בעניין הזה. חלק מהתוכנית תהיה לייצר מסד נתונים מדויק".

בנייה ירוקה אולי טובה לסביבה ולדיירים, אבל עבור יזמי המגורים היא עדיין לא בהכרח משתלמת. בעוד שבשוק המשרדים חברות ענק כבר דורשות מבנים חסכוניים ומופחתי פליטות, בשוק המגורים מי שנושא בעלות הנוספת הוא היזם, בעוד שמי שנהנה מהחיסכון הוא הדייר. את "כשל השוק" הזה מבקשת יוזמת "בונים עתיד" לשנות. "לקבלנים בבנייה למגורים אין תמריץ לבנייה ירוקה", אומרת שיר קמחי מקבוצת עזריאלי. "הבנייה עולה יותר אך היזמים והקבלנים לא נהנים מזה"

קמחי מסבירה כי בחירת החומרים בפרויקט הספירלה התבססה על נתונים. "עשינו מאמץ גדול כדי להגיע לאופטימיזציה של הקונסטרוקציה ולהפחתה בפחמן הגלום גם בבטון. אנחנו מודדים את הדברים האלה באמצעות ניתוחים שעשו חברות כמו טמבור, צמנטכל ואורבונד, שמייצרות את חומרי הגלם ועושות EPD - מצהירות על כמות הפחמן שגלום בתהליכי הכרייה והייצור של החומרים לחומרים שלהן. אחר כך אנחנו מעבדים את הנתונים האלה, כדי לדעת כמה פחמן גלום יש לנו בסך הכל במבנה, ומהי טביעת הרגל הפחמנית שלו".

בתחילת השנה הבאה צפויה המועצה לבנייה ירוקה, יחד עם צוותי העבודה, להציג את התוכנית לקרנות המממנות את הפרויקט, לוועדת ההיגוי שלו, למשרדי הממשלה ולאחר מכן לסקטור המקצועי. "בסוף אחרי שמציגים את התוכנית מה שחשוב זה לראות איך מקדמים את הדברים. התוכנית צפויה להציג יעדי משנה ברורים ומוגדרים לפי סקטורים ולפי שנים. בסוף יהיה צריך לדעתי להקים ולתקצב מרכז שמלווה את הפרויקט הזה. אני רואה אותו כחלק מהמועצה לבנייה ירוקה. ייתכן שנצטרך לפנות למשרדים ממשלתיים או לקרנות כדי לממן את זה. אבל לשים את התוכנית וללכת זה לא יעזור לקדם את הנושא".