"הקבלן אמר לי 'אתה יכול לספר על הסחיטה, אבל כשיהרגו לי את הילדים - זה עליך'"

כל החדשות והעדכונים של מרכז הנדל"ן גם ב-WhatsApp >>

ענף הביצוע הישראלי נמצא במשבר עמוק, שמאיים לא רק על חברות הבנייה אלא גם על יכולתה של המדינה להוציא לפועל את פרויקטי התשתית הגדולים המתוכננים בשנים הקרובות. כך מזהיר יהודה לשמן, סגן נשיא התאחדות הקבלנים בוני הארץ ואחד מבעלי קבוצת לשמן, שהתארח לריאון אצל עורך מרכז הנדל"ן נמרוד בוסו, בפודקאסט "החזית העירונית" של מרכז הנדל"ן. 

לצפייה: 

להאזנה: 

לדברי לשמן, היקף קריסת חברות הביצוע בשנתיים האחרונות חריג. "לדעתי מצב תחום הביצוע הרבה יותר קשה ממה שחושבים. נתחיל בעובדות הפשוטות: בשנה שעברה קרסו כ-800 חברות ביצוע. השנה מדובר באותו מספר לפחות". לדבריו, לצד החברות שקרסו, קבלנים רבים צמצמו את פעילותם. "להיות קבלן בארץ זה נהיה מלחמה", אמר.

אחד הגורמים המרכזיים למשבר, לדבריו, הוא הזינוק בעלויות כוח האדם מאז פרוץ המלחמה. לדברי לשמן, כבר ב-8 באוקטובר 2023 הגיעו לחברה קבוצות עובדים, בעיקר סינים, ודרשו תוספת של 50% לשכרם. לכך נוספו לדבריו מחסור בכוח אדם, התייקרות חומרי הגלם, שיבושים בשרשראות האספקה והתארכות משך הבנייה. להערכתו, המעבר להסתמכות מוגברת על עובדים זרים מייקר כיום כל דירה בכ-130 אלף שקל. "מבחינת עובדים לענף הבנייה חסרים כ-30 אלף", אמר.

אלא שלטענתו, המחסור בעובדים וההתייקרויות הם רק חלק מהבעיה. סוגיה נוספת שמכבידה על הקבלנים היא הפשיעה הכלכלית והפרוטקשן. לשמן טען כי בצפון ובדרום יותר מ-80% מהקבלנים משלמים דמי חסות, ותיאר שיחה עם קבלן שסירב להגיש הצעה לפרויקט בצפון לאחר שנדרש לשלם 5% במזומן.

"הוא אומר לי, אני לא מרוויח את זה. חמישה אחוז מזומן", סיפר לשמן. כאשר ביקש ממנו אישור לספר את המקרה בכנסת, לדבריו השיב לו הקבלן : "אין לי בעיה שתספר את זה, אבל כשיהרגו לי את הילדים יהיה עליך". לשמן הזהיר כי מעבר לסכנה האישית, קבלנים שמתלוננים עלולים למצוא עצמם ללא כיסוי ביטוחי ובהמשך גם מול קשיי אשראי.

חזית נוספת שבה הוא מפנה ביקורת חריפה כלפי המדינה היא תנאי התשלום. לדבריו, קבלנים המבצעים עבודות עבור המדינה וגופים מטעמה נאלצים למעשה לממן את הפרויקטים במשך תקופות ארוכות. "אתה עושה עבודה במיליוני שקלים רבים והופכים את הקבלנים לבנק", אמר. כדוגמה סיפר על קבלן שבנה ממ"דים בקו העימות והגיע בסוף 2025 למצב שבו, לדבריו, היה על סף פשיטת רגל בשל תשלום שהתעכב. רק לאחר התערבות ההתאחדות הועבר הכסף ב-31 בדצמבר.

לדברי לשמן, השילוב בין תנאי התשלום, חלוקת הסיכונים בחוזים והיעדר מנגנון להתמודדות עם שינוי דרמטי בתנאי השוק דוחק בעיקר את החברות הקטנות והבינוניות. "חברות הענק יכולות להתמודד", אמר, "אבל חשוב לי מאוד שהקבלנים הקטנים והבינוניים יוכלו לתפקד ברמה גבוהה. זה חוט השדרה. ולאנשים האלה צריך לדאוג. צריך לראות אותם. לא רואים אותם".

לשמן קורא לבצע "טיפול שורש" בחוזים של המדינה ולהתאים אותם למודלים בינלאומיים. לדבריו, אחד החוזים הנפוצים במשרדי הממשלה הועבר בעבר על ידו לשותף אמריקאי לצורך בחינת שיתוף פעולה. לאחר שתורגם לאנגלית, סיפר, התגובה שקיבל הייתה חד-משמעית: "תקשיב, תשכח ממני. אם אתה חותם על כזה חוזה, אתה מתאבד שיעי. עזוב אותי". בין השינויים שלשמן מבקש לקדם נמצאים גם תיקון תנאי התשלום והפיכת תקן 1627, העוסק בניהול הביצוע, לתקן מחייב.

המשבר בענף מקבל משמעות גדולה במיוחד לקראת פרויקט המטרו בגוש דן. לשמן אינו מתנגד לשילוב חברות זרות, אך דורש שהידע שהן מביאות יישאר בישראל. לדבריו, קבלנים ישראלים צריכים להיות שותפים בפרויקטים ולא רק לצפות מהצד, וגם חברות קטנות צריכות להשתלב כדי לצבור ניסיון. "לא מבינים שאנחנו צריכים לגדל פה דור של אנשים שיודעים לתחזק, שיודעים לבנות, שיודעים לקדוח", אמר.

לדבריו, האתגר במטרו עצום: בתוך כשלוש שנים יידרשו לפרויקט כ-22 אלף עובדים, ובמהלך העבודות צפויות לפעול 22 מכונות TBM לכריית מנהרות. לשמן סבור שההכשרה צריכה להתחיל כבר עכשיו, מהאקדמיה ועד מנהלי העבודה והעובדים המקצועיים. הוא אף מעריך כי המטרו לא יושלם בתוך 12 שנה.

אבל לצד האזהרות, לשמן מצביע גם על הכיוון שבו לדעתו צריך הענף להתפתח. כשבוסו הציע שהצעירים יפנו פחות להייטק ויותר לתשתיות, לשמן תיקן אותו: "הבנייה זה ההייטק". לדבריו, הדרך להתמודד עם המחסור בכוח אדם ועם צורכי הבנייה העצומים היא להפוך את הבנייה לתעשייה טכנולוגית, בין היתר באמצעות BIM, תכנון תלת-ממדי ותיעוש של אתרי הבנייה. "צריך לבנות בניין לא ב-48 חודש, ב-12 חודש. בוא נרד בהתחלה ל-24", אמר. "הדבר הזה חייב להיות טכנולוגי, חייב להיות תעשייה וזה מעניין, וזה הייטק".

מבחינת לשמן, מדובר בסוגיה שחורגת הרבה מעבר לענף עצמו. "הקבלנים זה חלק מהביטחון של המדינה", אמר. את השיחה הוא סיים בכל זאת במסר אופטימי: "יש על מי לסמוך בקבלנות הישראלית, אבל צריך לתת את האפשרויות. יש על מי לסמוך".