"מטרת התוכנית סוכלה": עתירה לבג"ץ נגד תוכנית אזור הנופש בין ראשל"צ לנס ציונה

כל החדשות והעדכונים של מרכז הנדל"ן גם ב-WhatsApp >>

החברה להגנת הטבע הגישה בתחילת השבוע עתירה לבג"ץ, שבה היא מבקשת להחזיר לדיון במועצה הארצית לתכנון ובנייה את תוכנית אזור הנופש המטרופוליני (אנ"מ) האירוס בשפלה. לטענת החברה, העתירה נועדה להבטיח כי לצד רכיבי הפיתוח בתוכנית יקודמו בפועל גם שטחי הפנאי, הנופש והטבע המיועדים לציבור, זאת לנוכח העובדה שמדובר בשטחים חקלאיים פרטיים. בחברה טוענים כי "ההליך התכנוני היה פגום והתוכנית אושרה בסופו של דבר, באופן שלמעשה מסכל את מטרתה המוצהרת, וצפוי לקדם רק את השימושים הנלווים (רכיבי הפיתוח) ולא את המטרות של פנאי, נופש וטבע".

תוכנית אנ"מ האירוס נועדה ליצור אזור נופש מטרופוליני לטובת הציבור הרחב בשטחים חקלאיים פרטיים, תוך מתן אפשרות להקמת שימושים נלווים ב-15% משטח התוכנית. התוכנית אושרה במועצה הארצית לתכנון ובנייה בתחילת חודש יוני ומשתרעת על פני כ-5,400 דונם של שטחים פתוחים וחקלאיים מדרום לראשון לציון ומצפון לנס ציונה, משני צדי כביש 431 ומשני צדי כביש 4. היא מהווה את החוליה האחרונה במערך אזורי הנופש המטרופוליניים שנקבעו בתוכנית המתאר המחוזית של מחוז המרכז, וממוקמת גם בסמוך לתוואי המתוכנן של קו המטרו M1.

הטענה המרכזית בעתירה של החברה להגנת הטבע, שתמכה בתחילה בתוכנית, נוגעת לבעלות הפרטית על הקרקעות. לטענתה, מצב זה עלול למנוע את פיתוח השטחים הפתוחים ואת הפיכתם למרחבי פנאי ונופש נגישים לציבור. בחברה טוענים כי התריעו על הבעיה לאורך הליך התכנון ודרשו לקבוע מנגנון שייתן לה מענה, בין היתר באמצעות איחוד וחלוקה. לדבריהם, בתוכנית שאושרה "אין כל מנגנון שיגרום לכך שהשטחים הללו אכן ישמשו את הציבור כשטח פתוח וירוק".

עוד טוענת החברה כי "היותו של השטח בבעלות פרטית, מונעת את פיתוח השטחים הפתוחים באמצעות סילוק מפגעים, יצירת שבילי הליכה, הקמת מתקני ספורט ואלמנטים נוספים, שנמצאים בהלימה עם מטרת התוכנית ומאפשרים שימוש חופשי בשטחים לציבור הרחב".

אושרה במועצה הארצית לתכנון ובנייה בתחילת חודש יוני

כבר בדיון בהתנגדויות במועצה הארצית, שהתקיים בנובמבר 2021, טענה החברה להגנת הטבע כי "בפועל תוכניות האנ"מים מקודמות לטובת הפיתוח העירוני של ה-15%, אשר עבורו מקודמות גם תוכניות מפורטות. ובשטחי התוכניות הירוקות לא קורה כלום. אין מהשטחים ה'ירוקים' באנ"מים תוספת של תועלת או ברכה לציבור הרחב". עוד הוסיפו בדיון כי "בשטחים אלה, שמרביתם שטחים פרטיים, אין אפשרות להעלות את תפקודם האקולוגי ואת תפקודם למטרות טיילות. על מנת להוביל לשינוי המצב יש לתפיסתנו להוביל מהלכים אשר יאפשרו העברת שטחים פתוחים לניהול של גוף ציבורי כך שיטופחו וייפתחו לציבור הרחב".

כפתרון הציעה החברה לכלול בתוכנית הוראות איחוד וחלוקה, שיאפשרו להעביר שטחים לניהול ציבורי ולבצע את העבודות הנדרשות לשיקומם ולפיתוחם לצורכי פנאי, נופש וטבע. לטענתה, גם עיריית ראשון לציון העלתה בהתנגדותה לתוכנית סוגיה זו, על רקע העובדה שהתוכנית רואה בפיתוח 15% משטחה מנוף כלכלי.

החברה להגנת הטבע טוענת בעתירה: "מבחינה חוקית הציבור מנוע מלהיכנס לקרקע החקלאית וחשוף לסנקציות פליליות ככל שיעשה כן. ואף על פי כן, התוכנית מגדירה בדיוק את הקרקע החקלאית ככזו המיועדת לשמש לפנאי, נופש וטבע"

בעקבות הטענות שהועלו במסגרת ההתנגדויות מינתה המועצה חוקרת, שדחתה את עמדת החברה להגנת הטבע בסוגיית הבעלות הפרטית. במסקנותיה נקבע כי "העברה גורפת של השטחים הפרטיים לידיים ציבוריות אינה נדרשת ואף אינה רצויה, וזאת לאור העובדה שמרביתם שטחים חקלאיים וייעודי הפארק אינם מבטלים שימוש זה. ככל שתידרש העברת מקרקעין לרשות המקומית ניתן לעשות זאת גם באמצעות הפקעה או רכישה של חלק מהשטח על ידי הרשות המקומית, או באמצעות קרן שטחים פתוחים". עמדה זו תאמה את המלצת הוועדה המחוזית מרכז.

"אבסורד תכנוני שאין כדוגמתו"

על פי הוראות תוכנית המתאר, אזורי נופש מטרופוליניים מיועדים בין היתר לשימושי ספורט, אירוח והסעדה, פנאי ונופש, סדנאות, שטחים פתוחים, שמורות טבע ויערות, לצד תשתיות נלוות ובהן מתקנים, דרכים וחניות. אלא שלטענת החברה להגנת הטבע, החלטת המועצה הארצית, שבה הודגשה החשיבות בשמירה על השטחים הפתוחים ובמתן מענה לצורכי פנאי ונופש, נותרה ללא מנגנון שיבטיח את מימושה. "סוגיית הפיתוח של שטחי האנ"מ המיועדים לפנאי לא קיבלה מענה מעוגן בתוכנית", טוענים בחברה.

בעתירה נטען כי בכך התוכנית אינה יכולה לממש את ייעודה. "מטרת התוכנית ותכליתה סוכלו על ידי המועצה הארצית, אשר אישרה את התוכנית ללא מתן פתרון בסוגיית הבעלות בקרקע. סוגייה זו עלתה עוד בדיונים הראשונים בתוכנית, והחברה להגנת הטבע טענה לאורך כל שלבי התוכנית שלא ניתן לממש את מטרת התוכנית כל עוד השטח נמצא בבעלות פרטית, שיכולה לחסום על פי שיקול דעתה הבלעדי כל עבודות פיתוח ואף למנוע כליל כניסה של הציבור הרחב לשטח המסומן כאנ"מ".

החברה מסתמכת בעתירתה גם על חוק איסור כניסה לשטח חקלאי ברגל או ברכב, וטוענת כי "מבחינה חוקית הציבור מנוע מלהיכנס לקרקע החקלאית וחשוף לסנקציות פליליות ככל שיעשה כן. ואף על פי כן, התוכנית מגדירה בדיוק את הקרקע החקלאית ככזו המיועדת לשמש לפנאי, נופש וטבע". המועצה הארצית והחוקרת דחו את הטענה בנימוק ש"אין מקום לדון בסוגיות הקנייניות בשלב התכנוני". מנגד, טוענת החברה כי "נימוק זה מביא למצב שבו אין לאף גורם ציבורי יכולת לקדם את מטרת התוכנית, מאחר שאין אף אמצעי כלכלי לביצוע הפיתוח".

מכאן גם דרישתה לעגן בתוכנית הוראות איחוד וחלוקה, שלטענתה יאפשרו את מימוש מטרתה המוצהרת ואת פיתוח השטחים הפתוחים. בחברה מגדירים זאת "שיקול מפתח שבלעדיו התוכנית כולה עלולה שלא להתממש".

עוד נטען בעתירה כי תפיסת החוקרת שלפיה "חלקות חקלאיות קיימות = אזור נופש מטרופוליני כטיעון המצדיק שלילת זיקה בין הפתוח לפיתוח לצורך איחוד וחלוקה היא תפיסה בלתי מתקבלת על הדעת. זהו אבסורד תכנוני שאין כדוגמתו, וכמובן פגיעה חמורה באינטרס הציבורי שאותה ביקשה התמ"מ להגשים".