"זה הפרויקט שיביא אוכלוסייה חזקה לעיר. נציגים מדובאי והחתן של טראמפ מתעניינים"

ראש העיר אשקלון תומר גלאם, מגיע לפודקאסט החזית העירונית מבית מרכז הנדל"ן . בשיחה עם עורך מרכז הנדל"ן נמרוד בוסו, הוא מספר על עיר שמצד אחד ספגה את כל מה שהדרום חטף שנים רבות, ומצד שני מושכת שיווקי דירות, דוחפת התחדשות עירונית , ופותחת חזית חדשה של תעסוקה, מלונאות ותיירות. הוא מדבר בלי פילטרים על מה שמניע את השוק, על התפיסה שלו לגבי התחדשות עירונית, ומדוע רצועת החוף בעיר היא נכס אסטרטגי שמדינת ישראל עוד לא הבינה עד הסוף. 

לצפייה: 

להאזנה: 

“העיר אשקלון היא אחת הערים המאתגרות ביותר במדינת ישראל מזה כ-20 שנה. זה לא התחיל רק ב-7 באוקטובר. זה התחיל עוד הרבה לפני", אומר גלאם. אבל במקום להציג את אשקלון כקורבן, הוא מצייר חזון של עיר שבוחרת לא להיכנע: “קיבלנו החלטה שאנחנו פחות מסכנים, אלא מעצימים את העיר”. 

כשהוא מדבר על נדל”ן, גלאם לא מתייפייף: מבחינתו השורה התחתונה קובעת. “ קבלנים , יזמים זה לא מילה רעה ואין מה לעשות. ברגע שזה כלכלי זה עובד. ברגע שזה לא כלכלי זה לא עובד”. זו גם הסיבה שהוא מתעקש שהמפתח להתחדשות עירונית עבר דרך שינוי מודל: לא “קרקע משלימה” שלא באמת פותרת בעיות, אלא כסף אמיתי שמייצר היתכנות. “ברגע שלקחנו תקציב פר יחידה, הבאנו את אשקלון למצב שכן תהיה בה היתכנות כלכלית להביא את ההתחדשות העירונית”. 

החלק המסקרן הוא הפער בין הדימוי לבין המציאות. למרות האתגרים הביטחוניים, גלאם מתאר ביקוש יציב לדירות: “אנחנו עם כל המצב שהוא כל כך מורכב במדינת ישראל, עדיין מוכרים דירות באשקלון”. גם המחירים כבר מזמן לא מה שהיו. אם בעבר זוגות צעירים חלמו על אשקלון כעיר שאפשר לרכוש בה דירת ארבעה חדרים בפחות ממיליון שקל, היום, גלאם מודה, "המחירים מגיעים גם ל-2.4 מיליון שקל וצפונה. אנחנו צריכים להגיע במדינת ישראל למצב שבית של ארבעה חדרים יעלה מיליון שקל, בכל המדינה, שכל אחד יוכל לקנות”. 

גלאם מדבר על שכונות מאתגרות שבהן לא האמינו שאפשר יהיה לבצע פינוי-בינוי, אבל הוא בטוח שזה קורה עכשיו: “אנחנו רואים ממש השנה שהבניינים נהרסים ובונים בניינים חדשים”. בהמשך הוא חוזר לזה כמשימה רגשית כמעט אישית: “ התחדשות עירונית זה דבר שמאוד מרגש אותי לראות שהוא בא לידי ביטוי, למרות שאמרו שלא יקרה באשקלון. והנה ברוך השם זה קורה”.

כדי להפוך לעיר חזקה באמת, הוא מדגיש, חייבים תעסוקה. אחד הסיפורים הבולטים הוא הבאת חברת השבבים הקנדית אוז (Awz): “לקח לנו שנתיים וחצי לגרום להביא את האירוע הזה לידי ביטוי, ושם הם ישקיעו קרוב שתיים וחצי מיליארד שקל”. והחיבור לתחבורה, מבחינתו, הוא תנאי בסיס: “הרכבת מגיעה בדיוק למתחם של ההיי טק ויכולה לקלוט עובדים גם מבחוץ”.

אם יש משפט שמזקק את שיטת העבודה של גלאם, הוא מגיע באמצע דיון על איזון בין בנייה למגורים לבין תעסוקה. “במדינת ישראל קודם כל תכניס את המדינה להיריון. אחרי זה הם יטפלו בילד. אל תחכה לנו”. כלומר: קודם לבנות, להראות תנופה, ואז להגיע למדינה עם עובדות בשטח, ולדרוש תקציבים והחלטות ממשלה. “יש הרבה כסף במדינת ישראל, רק צריך לדעת לנתב אותו נכון ובהחלטות ממשלה”. 

גלאם רואה ברצועת החוף של אשקלון מנוע צמיחה שלא מומש מספיק. הוא מחייך כשהוא מספר שראשי רשויות אחרים מקנאים: “אומרים לי 'יש לך 13 קילומטר של רצועת חוף. תן לי חצי קילומטר'”. ומבחינת תוכניות עתידיות, הוא מתאר מודל משולב מגורים ומלונאות: “אני רוצה תמהיל של מגורים ומלונאות, אני לא רוצה להפוך את אשקלון, אני רוצה שיהיה לי סדר גודל של 6-7 אלף יחידות מלונאות”. הוא מספר גם על מלון ספא עתידי של קבוצת יפרח: “מלון ספא בין הגדולים ביותר באירופה, עם סדר גודל של קרוב למאתיים חדרים”.