"לא ניתן לשנות תנאי המכרז בדיעבד": נדחתה העתירה נגד זכיית שפיר במכרז כביש 6 צפון

כל החדשות והעדכונים של מרכז הנדל"ן גם ב-WhatsApp >>

בית המשפט המחוזי בירושלים דחה היום (א') את עתירתה של קבוצת ויה נובה 6 צפון נגד זכיית קבוצת שפיר הנדסה במכרז להקמת מקטעים 8 ו-9 של כביש 6 צפון. בית המשפט אף חייב את העותרות - ויה נובה, מנרב, מילגם ו־Egis  לשלם הוצאות משפט בסך כולל של 150 אלף שקל - 75 אלף שקל למדינה, וסכום זהה לקבוצת הזוכות.

הקבוצה, הכוללת את מנרב, מילגם וחברת התשתיות הצרפתית Egis, ביקשה לבטל את החלטת ועדת המכרזים הבין-משרדית, בטענה כי הצעתה הייתה עשויה להכניס לקופת המדינה כ-683 מיליון שקל יותר מההצעה הזוכה של שפיר. אלא שבית המשפט קבע כי הצעתה לא עמדה ברף הניקוד הפיננסי שנקבע במכרז, וכי ועדת המכרזים פעלה כדין כשמנעה את עלייתה לשלב בחינת הצעות המחיר.

להחלטה של המחוזי

בפסק הדין קבע השופט אילן סלע כי אין מקום להתערב בהחלטת ועדת המכרזים, שהתבססה על מנגנון ניקוד שנקבע מראש במסמכי המכרז. עוד נקבע כי העתירה הוגשה בשיהוי משמעותי, כשלושה חודשים לאחר שנמסר לקבוצה כי הצעתה לא עברה לשלב הבא.

המכרז פורסם במסגרת קידום הארכת כביש 6 צפונה, כולל מימון, תכנון, הקמה, הפעלה ותחזוקה של מקטעים 8 ו-9. במכרז זכתה חברת חוצה צפון 8-9, הקשורה לקבוצת שפיר הנדסה , שהציעה לשלם למדינה דמי זיכיון בסך של כ־1.336 מיליארד שקל. מנגד, קבוצת ויה נובה טענה כי הצעתה עמדה על כ־2.019 מיליארד שקל, פער של כ-683 מיליון שקל לטובת המדינה.

אלא שהצעת המחיר של ויה נובה כלל לא נפתחה במסגרת הליך המכרז. הסיבה לכך הייתה שהקבוצה קיבלה 48.03 נקודות בלבד בשלב בדיקת המודל הפיננסי, בעוד שתנאי המכרז חייבו ציון מינימלי של 60 נקודות לצורך מעבר לשלב הבא.

במרכז המחלוקת עמדה השאלה כמה כסף צפוי להיכנס מהנהגים שישתמשו במקטעים החדשים של כביש 6 וישלמו אגרות נסיעה. קבוצת ויה נובה העריכה כי לאורך תקופת הפעלת הכביש יסתכמו ההכנסות בכ-20.94 מיליארד שקל, בעוד שהתחזית שעליה התבססה המדינה עמדה על כ-12.05 מיליארד שקל בלבד. כלומר, הקבוצה צפתה הכנסות גבוהות בכ-74% מהסכום שקבעה המדינה כבסיס לחישוב.

אלא שתנאי המכרז קבעו כי אם חברה מציגה תחזית הכנסות הגבוהה ביותר מ־15% מתחזית המדינה, ועדת המכרזים תבחן את יכולתה הכלכלית לבצע את הפרויקט לפי תחזית שמרנית יותר. כאשר ועדת המכרזים בחנה את הצעת ויה נובה לפי התחזית המופחתת, התברר כי ההכנסות הצפויות לא מספיקות כדי לתמוך בתוכנית הכלכלית שהציגה הקבוצה. בין היתר, עלה חשש ליכולתה לעמוד בהחזרי החוב, והתשואה הצפויה על ההון. בעקבות זאת הופחת הניקוד של הקבוצה באופן משמעותי: היא קיבלה אפס מתוך 25 נקודות בבדיקת ההשפעה של תחזית ההכנסות על התוכנית הכלכלית, ו־1.54 נקודות בלבד מתוך 15 בבדיקת יכולתה להתמודד עם שינויים בהוצאות ובהכנסות. הפחתת הניקוד הובילה לכך שהצעתה לא עברה לשלב הבא במכרז.

הקבוצה טענה כי מדובר בהפחתת ניקוד בלתי מידתית, וכי ועדת המכרזים למעשה הענישה אותה מספר פעמים בשל אותה תחזית הכנסות. לטענתה, מסמכי המכרז אפשרו הפחתה של ארבע נקודות בלבד. עוד טענה הקבוצה כי תחזיות התנועה שלה התבססו על המודל הארצי לתחבורה של משרד התחבורה, ומכאן שאין הצדקה לפסול תחזית המבוססת על כלי חיזוי רשמי של המדינה. במסגרת העתירה הוגשו חוות דעת מקצועיות שתקפו את הבדיקות שערכו יועצי ועדת המכרזים.

מנגד, המדינה טענה כי תחזיות הקבוצה היו אופטימיות באופן בלתי סביר. בין היתר הצביעה על כך שהקבוצה חזתה תנועה של כ-62 אלף כלי רכב ביום במקטע 8, לעומת כ-37 אלף כלי רכב במקטע 3 הסמוך. 

"קבלת העתירה היתה פוגעת בעקרון השוויון"

השופט סלע דחה את טענות הקבוצה וקבע כי מנגנון ההתאמה של תחזיות ההכנסה נקבע במפורש במסמכי המכרז, והיה ידוע לכל המשתתפים מראש. לדבריו, ועדת המכרזים לא הייתה רשאית לסטות מהמנגנון לטובת מציע מסוים, גם אם אותו מציע סבור כי תחזיותיו מוצדקות מבחינה מקצועית.

"הוראות המכרז קבעו מנגנון אחיד וברור", כתב השופט סלע, שמטרתו "לצמצם את הסיכון שבו נושאת המדינה, למנוע מצב שבו תוצאות המכרז יושפעו מתחזיות אופטימיות בצורה קיצונית".  בפסק הדין נקבע כי אילו הייתה הוועדה מקבלת את דרישת הקבוצה ומכירה בתחזיות ההכנסה שלה כסבירות, למרות החריגה מהמגבלה שנקבעה במכרז, היא הייתה פוגעת בעקרון השוויון בין המציעים.

בהתייחס להסתמכות הקבוצה על המודל הארצי לתחבורה, ציין השופט כי המודל כלל לא הוזכר במסמכי המכרז וכי המשתתפים לא נדרשו להסתמך עליו. 

לצד דחיית העתירה לגופה, קיבל בית המשפט גם את טענת הזוכות כי העתירה הוגשה בשיהוי משמעותי. בפסק הדין צוין כי כבר ביולי 2026 נמסר לוויה נובה כי הצעתה לא עברה את רף הניקוד הנדרש, אולם העתירה הוגשה רק ב־14 באוקטובר. בינתיים, ב-16 בספטמבר נחתם הסכם הזיכיון עם הקבוצה הזוכה, אשר לטענתה כבר השקיעה מיליוני שקלים בקידום הפרויקט. בין היתר הועסקו מנהלי תכנון, קודמו עבודות תכנון באמצעות כ־25 משרדי תכנון, נערכו מדידות והוכנו תוכניות לבדיקות קרקע.

השופט הדגיש כי בעתירות הנוגעות למכרזים ציבוריים קיימת חשיבות מיוחדת להגשת הליכים משפטיים ללא דיחוי, בשל הפגיעה האפשרית בזוכים, ברשות הציבורית ובציבור שאמור ליהנות מהפרויקט.