הפסד לעיריית חיפה: בג"ץ הכריע כי שיקום מתקני בז"ן בחיפה יתאפשר בפטור מהיתר בנייה

כל החדשות והעדכונים של מרכז הנדל"ן גם ב-WhatsApp >>

בית המשפט העליוו בשבתו כבג"ץ דחה היום (ג') את העתירה שהגישה עיריית חיפה נגד צו התכנון והבנייה המעניק פטור מהיתר לעבודות שיקום במתחם בתי הזיקוק (בז"ן) במפרץ חיפה, זאת לאחר ש-29 ארגוני סביבה, בהם מגמה ירוקה וצלול, חזרו בהם מעתירתם בנושא.  פסק הדין נכתב על ידי השופטת רות רונן בהסכמת השופטים עופר גרוסקופף ואלכס שטיין. העתירה הוגשה נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו, משרדי הממשלה הרלוונטיים, גופי התכנון, חברת החשמל ובתי זיקוק לנפט (בז"ן).

הפרשה החלה ביוני 2025, במהלך מבצע "עם כלביא", כאשר טיל פגע ישירות במתחם בז"ן. הפגיעה הקשה הביאה למותם של שלושה עובדים ולהשבתת תחנת הכוח הפנימית המייצרת חשמל וקיטור עבור בתי הזיקוק,. היות שבז"ן מספקת ליותר משני שלישים מצריכת הדלק של ישראל, נוצר חשש ממשי כי השבתה ממושכת של המתקנים תפגע אנושות בביטחון האנרגטי של המדינה ובמשק האזרחי והביטחוני כאחד.

להחלטה של בית המשפט העליון

בתגובה למשבר בעקבות פנייה משרד האנרגיה והמלצת המועצה הארצית לתכנון ובנייה ושר הפנים חתם ראש הממשלה בנובמבר 2025 על צו פטור מהיתר בנייה, המאפשר להקים באופן דחוף וזמני טורבינות גז ודודי קיטור לשיקום יכולת ייצור החשמל העצמאית של האתר.

עיריית חיפה וארגוניה סביבה עתרו לבג"ץ בדרישה לבטל את הצו,. לטענתם, מדובר ב"מחטף" המאפשר להקים תחנת כוח חדשה תוך עקיפת חוק התכנון והבנייה , ללא עריכת תסקיר השפעה על הסביבה ובניגוד לתוכניות המאושרות, העותרים הביעו חשש כי הקמת המתקנים תסכל את יישומה של תמ"א 75, שמטרתה לפנות את התעשייה הכבדה מהמפרץ, לטובת תעסוקה ומגורים לצד תעשייה וריאה ירוקה, עד שנת 2030.

העותרים טענו גם כי "קיימים פגמים פרוצדורליים בהתקנת צו הפטור". בכלל זה נטען כי ההליך לקראת התקנת הצו היה הליך חפוז שלא אפשר בחינה עניינית של ההשלכות התכנוניות והסביבתיות שלו. עוד נטען כי צו הפטור אינו עומד בתנאי חוק התכנון והבניה ; כי הוא התקבל ללא תשתית עובדתית מספקת; וכי הוא מנוגד למטרותיה של תמ"א 75 שנועדה לאפשר שינוי תכנוני באזור מתחם בז"ן. צוין גם כי התגלעה מחלוקת בין משרד האנרגיה והתשתיות לבין המשרד להגנת הסביבה (שלגישת העותרים היה מקום ליישבה באמצעות היועצת המשפטית לממשלה); וכי עמדתו של המשרד להגנת הסביבה נדחקה ולא קיבלה ביטוי.

מנגד טענה המדינה כי "התערבות בית המשפט בהחלטות מסוג ההחלטות הנתקפות בעתירות היא מצומצמת ביותר, בעיקר מאחר שמדובר בחקיקת משנה שנקבעה על ידי ראש הממשלה ובהמלצת המועצה הארצית… לאחר הפגיעה במתחם בתי הזיקוק נוצר צורך דחוף בשיקומו, מאחר שמדובר במתקן אסטרטגי שאחראי לאספקה של רוב הדלק במדינת ישראל. בשל כך וכדי להבטיח המשך תפקוד של בתי הזיקוק, נדרשה החלפת המתקן שנפגע (תחנת כוח לייצור חשמל) במתקן חלופי".

נטען כי ההחלטה על אודות החלופה שנבחרה, התקבלה לאחר בחינה של מספר חלופות לשיקום המתקן. הם ציינו כי  המשרד להגנת הסביבה היה סבור כי מתקן החדש הוא בעל השפעה סביבתית ניכרת; וכי נדרש לכן הליך תכנוני סדור ותסקיר השפעה על הסביבה. אולם בשקלול של מכלול השיקולים, המועצה הארצית החליטה להמליץ על צו הפטור חרף עמדה זו. כמו דחו את הטענה שההחלטה הייתה חפוזה וציינו שנתנו לכל הגורמים הזדמנות להביע את דעתם. גם בבז"ן ציינו כי יש דחיפות בשיקום המתקנים וההליך בוצע כסדרו. ארגוני החברה חזרו בהם מעתירתם בעקבות המלצת בית המשפט, אך עיריית חיפה המשיכה בעתירה..

העתירה נדחתה: "מיזם בעל חשיבות לאומית קריטית" 

השופטת רונן דחתה את מרבית טענות העותרים, וקבעה כי התקיימו התנאים החוקיים למתן הפטור, בהם חשיבות ודחיפות לאומית: בתי הזיקוק הוגדרו כמיזם בעל חשיבות לאומית קריטית, ושיקומם המהיר חיוני לרציפות התפקודית של המדינה: "הונחה התשתית הנחוצה לקבוע כי יש דחיפות בביצוע העבודות בהקדם האפשרי -  כאשר לו היו נדרשים היתרי בניה (וודאי שלו היה נדרש אישור של תכנית), לא היה ניתן לבצע את העבודות בלוח זמנים קצר. הטעם לכך הוא שהמתקנים נושא העתירות נועדו לשמש מקור חשמל לבתי הזיקוק במצב חירום בו נפגעת אספקת החשמל שלהם.

"לאור החשיבות של ייצור הדלק הרציף בבתי הזיקוק, ולאור החשש (שהניסיון הנצבר מלמד כי אינו חשש בעלמא) מפני פגיעה או תקלה במקורות החשמל האחרים של בתי הזיקוק -  יש להערכת המועצה הארצית וראש הממשלה חשיבות רבה לשיקום אמצעי ייצור החשמל העצמאיים של בתי הזיקוק וזאת מהר ככל הניתן"

בית המשפט גם קיבל את עמדת המועצה הארצית לפיה מדובר בהחלפת מתקנים קיימים וזמניים ולא בהקמת תחנה חדשה או הרחבתה, ולכן אין צורך בתוכנית מפורטת חדשה:  "הטורבינות שיוקמו הן טורבינות זמניות ובתנאים שנקבעו הובטחה זמניותן. כך, בצו נקבע מפורשות כי תוקפו הוא לתקופה של 36 חודשים, וכי עם פקיעתו תפסיק בז"ן את השימושים מכוח הצו ותפעל להשבת המצב לקדמותו ככל האפשר"  וכן "אנו סבורים כי הוכח שהקמת הטורבינות אינה הקמה של מתקן חדש אלא החלפה של מתקנים קיימים. ככזו אין היא עומדת בניגוד לתוכנית הקיימת"

באופן מפתיע, נתוני המשרד להגנת הסביבה הראו כי הטורבינות החדשות יעילות יותר, וכי קצב פליטת המזהמים (תחמוצות חנקן) צפוי לרדת בכ-20% לעומת המצב שהיה קיים לפני הפגיעה: "המשרד להגנת הסביבה הבהיר כי לפי הנתונים שבידיו קצב פליטת תחמוצות החנקן בתחנת הכוח במצבה לאחר שיקום הטורבינות יהיה נמוך בכ 20% לעומת המצב בתחנה לפני שנפגעה. במילים אחרות, הקמת הטורבינות החדשות, החלופיות, לא זו בלבד שאינה פוגעת באיכות הסביבה לעומת המצב שהיה קיים אלמלא פגיעת הטיל האיראני, אלא שנוכח השימוש בטכניקה שונה -  המצב אף ישתפר מבחינה סביבתית לעומת המצב הקודם. המשרד להגנת הסביבה אף ציין מפורשות כי הטכנולוגיה שבה ייעשה שימוש בטורבינות החדשות שיוקמו, היא טובה ויעילה יותר מזו שקדמה לה".

לגבי הפגיעה הסביבתית ציינה השופטת: "כך או כך, נראה כי הממשלה ורשויות התכנון מודעות אף הן לבעייתיות שבקיומם של בתי זיקוק בלב אוכלוסייה אזרחית על כל ההשלכות הנובעות מכך. הראיה – שבמסגרת תמ"א 75 ומכוח החלטת הממשלה 1231 מקודמת הכוונה לפנות את בתי הזיקוק מהמקום בו הם מצויים כיום (ככל הנראה עד שנת 2030 ). על כל פנים, שאלת פינוי בתי הזיקוק אינה ניצבת לפנינו בשלב זה – אלא רק השאלה של תפקודם כל עוד הם מוסיפים לפעול במקום בו הם פועלים היום. במשך תקופה זו חשוב כמובן לוודא שבתי הזיקוק יפעלו כדי שיוכלו לספק את התוצרת שמיוצרת בהם במידה הנדרשת".

העתירה נדחתה ועיריית חיפה חויבה בתשלום הוצאות משפט בסך כולל של 45,000 ש"ח למדינה, לבז"ן ולחברת החשמל, את המדינה ייצגו  עו"ד יונתן ברמן וןעו"ד גיא יעקב; את חברת  החשמל עו"ד שירן אלמקיאס; ואת בז"ן עו"ד נדב ויסמן, עו"ד עידן לרון, עו"ד שחר אזולאי,  עו"ד יעקב כהן,  עו"ד אורלי וידן ועו"ד תמיר טביבץ.

יואב גלזנר, עו"ד בכיר במשרד כורש ושות', אומר כי "התנאת ביצוע עבודות ושימושים בקיומם של תוכנית והיתר בנייה נועדה, בעיקרו של דבר, להבטיח שהבנייה תממש את החזון התכנוני לאזור, תהא פרי איזון בין שיקולים שונים והליך המתנהל בשקיפות ושיתוף הציבור, וכן כי תהא בטיחותית. לצד חשיבותם הרבה של יעדים אלה, במקרים חריגים שבהם נדרשת הקמת מיזם בעל חשיבות ודחיפות לאומית מאפשר חוק התכנון והבנייה לבצע עבודות ושימושים חרף היעדר תכנית והיתר. בשל הקושי הנעוץ בכך, בית המשפט העליון הבהיר בעבר כי השימוש באפשרות זו ייוחד למקרים חריגים. המקרה שבו דן כעת בית המשפט העליון הוא מקרה חריג ומובהק שבו ניתן, ואף נדרש, להשתמש בסמכות חוקית זו. פסק הדין מוצדק וראוי".