יו"ר נת"ע: "המטרו קורה, ב-2037 זה ייפתח וזה הולך לשנות את המציאות"

כל החדשות והעדכונים של מרכז הנדל"ן גם ב-WhatsApp >>

"המטרו קורה, ומי שחושב שזה רק על הנייר טועה. המכרזים באוויר, בסוף החודש נגמר הזמן. יש התעניינות מכל העולם. ב-2037 זה יפתח, זה התכנון. זו מהפכה וזה הולך לשנות את המציאות התחבורתית ולא פחות הנדל"נית". כך אמרה יודפת אפק ארזי, יו"ר הדירקטוריון של נת"ע , בפאנל "רכבות, תשתיות, הפקעות וכל מה שמסביב" שהתקיים בכנס מרכז הנדל"ן באילת. הפאנל עסק בשאלה אם תשתיות התחבורה שישראל מתכננת ובונה יצליחו לשנות את פני המפה הנדל"נית, ובמחיר שמשלמים בעלי הקרקעות בדרך. את הפאנל הנחה גיא ליברמן, פרשן הנדל"ן של גלובס.

בני ביטון, ראש העיר דימונה, פתח את הדיון בתמונה אופטימית: "יש לנו שלושה פרויקטים שישנו את דימונה מקצה לקצה. רכבת מהירה מדימונה לתל אביב ב-40 דקות, הקדמת כביש 6 שש דקות מדימונה לכביש 6, והכפלת כביש 25 לכביש 90. אין לי דירה פנויה אחת בדימונה לשכירות. התשואה חמישה אחוז. יזם שלא בא להשקיע היום בדימונה הוא מטורף".

ביטון לא חסך ביקורת על הקצב, אך סייג אותה: "9 שנים לקח לי פרויקט הרכבת המהירה לדימונה. כמה שיש לי ביקורת על שרת התחבורה והמשרד, צריך לפרגן. רגב עושה עבודה מצוינת במשרד התחבורה וגם המנכ"ל. צריך לפרגן להם". לדבריו, כשתהיה רכבת מהירה, דירות, מערכת חינוך, דימונה וב"ש יהפכו למרכז הארץ. "זה כבר לא יהיה פריפריה. כשתהיה רכבת מאילת לקריית שמונה, ישראל תהיה מהמובילות מבחינה תחבורתית".

"יזם שלא בא להשקיע היום בדימונה הוא מטורף". בני ביטון (נאו מדיה)

לדברי עינב רינגלר, מנהלת אגף בכיר לתכנון ופרויקטים ברשות מקרקעי ישראל, השינוי באופן שבו רמ"י מתכננים פרויקטים מבהיר שיש לתחבורה תפקיד מרכזי. "תחבורה היא תכנון ותכנון הוא תחבורה", אמרה. עוד הוסיפה: "בעשור האחרון מקבל הרבה תנופה המעבר מרכב פרטי למערכות תחבורה המונית. תכנון מוביל תחבורה ותחבורה מובילה תכנון. זה חלק גדול מכלכליות של עיר, סחיפה של אוכלוסייה ויכולת לתת שירות".

כדוגמה הציגה את פרויקט תע"ש השרון: "מעל 40 אלף יחידות דיור. כשהתחילו חשבו על פרויקט המטרו במקביל, והתכנון מתכתב בין שני הפרויקטים. הסכמי הגג כוללים פרויקטי תשתית ותחבורה. זה הוליסטי. זה חייב להתכתב אחד עם השני".

"אי אפשר להסתכל על הפריפריה רק דרך תחבורה"

יגאל סלוביק, מנכ"ל, התאחדות הקבלנים, בוני הארץ, הציג עמדה מורכבת יותר: "כשרוצים לפתח את דימונה אי אפשר להסתכל רק על התחבורה, זה לא יעבוד. דימונה, גם אם תהיה לה אחלה רכבת וכביש 6 עם מסלולים, לא יבואו לגור שם אם לא תהיה אוטונומית מתל אביב בכל דבר: בריאות, תעסוקה, בכל דבר. כל עוד לא מסתכלים על הפריפריה ועל הצורך לנתק אותה מהמרכז, הצורך בתחבורה למרכז לא יקטן".

הוא הוסיף: "משרד התחבורה התחייב במרץ 2024 שעד סוף יוני 2024 יהיו עובדים לפרויקטים של תשתיות תחבורה. אנחנו ב-2026 ואין עובד אחד. חסר 30-40 אלף עובדים. בעוד 35-40 שנה נהפוך למדינה של 20 מיליון תושבים. כלומר כל המתכננים כאן יש להם אתגר עצום: לבנות מחדש את ישראל, בחצי מהזמן ממה שבנו עד עכשיו".

וסלוביק, שפתח בספקנות, סיכם עם אתגר שאיש בפאנל לא חלק עליו: "ישראל קטנה בגודלה ולא יכולה להכיל אינספור פרויקטים. בעוד 35-40 שנה נהפוך למדינה של 20 מיליון תושבים. כל המתכננים כאן יש להם אתגר עצום: לבנות מחדש את ישראל, בחצי מהזמן ממה שבנו עד עכשיו".

ארז כהן, שמאי מקרקעין ומשפטן ויו"ר לשכת השמאים לשעבר, תיאר את הבעיה המרכזית שעמה מתמודדים בעלי קרקעות: "הבעיה הגדולה היא בתחום התחנות. במקום לעבוד בשיטה של פיצוי הפקעה פשוט, בישראל צריך להכניס את הנפקע למערבולת גדולה ולאנשים יש אי ודאות. זה מיותר. היה צריך לעשות הליך אחד פשוט".

רואי זרנצ'נסקי, מנהל מיסוי מקרקעין תל אביב ברשות המסים, פירט את המסלולים האפשריים: "מי שמפקיעים לו אבל נשאר בקרקע, אין פיצוי בגין החלק שמפקיעים לו וכאן אין אירוע מס ולא צריך לדווח. מי שנטלו לו קרקע ומדווח, יש הקלה של 50 אחוז על המס שהיה משולם ברגיל אלמלא ההפקעה".

על כך השיב כהן: "כשהנפקעים מבינים שאיחוד וחלוקה זה משהו עתידי שגם נת"ע לא אחראית עליו וזה יכול להתקבל עוד שמונה שנים, חלק שוקלים לקבל את הטבת המס וצ'ק היום."

"אני לא מבינה כלום בתהליכי הפקעה ", הגיבה לדברים אפק ארזי, "אבל אני יודעת את התרבות בנת"ע. יש דלת פתוחה ויש קשב. פונקציית המטרה היא לא לדאוג רק לכספי המדינה אלא לטובת הנפקע. אנחנו נעזור להם לקבל את ההחלטות הכי טובות עבורם".