בג"ץ דחה את עתירת ממוני הבטיחות: חובות הדיווח החדשות יישארו בתוקף
לשכת ממוני הבטיחות טענה כי התקנות הופכות את הממונים מגורם מייעץ לזרוע פיקוח של המדינה ומעמידות אותם בניגוד עניינים מול מעסיקיהם. השופטים דחו את הטענות וקבעו כי ההסדר נועד להבטיח העברת מידע על מפגעים לגורמים המוסמכים לטפל בהם. הלשכה חויבה בהוצאות בסך 35 אלף שקל
עקבו אחרינו בגוגל
השופט אלכס שטיין (אתר הרשות השופטת)כל החדשות והעדכונים של מרכז הנדל"ן גם ב-WhatsApp >>
בית המשפט העליון, בשבתו כבג"ץ, דחה אתמול פה אחד את עתירת לשכת ממוני הבטיחות בישראל נגד חובות הדיווח החדשות שהוטלו על ממוני הבטיחות באתרי בנייה. השופט אלכס שטיין קבע כי התקנות הותקנו בסמכות וכי לא קמה עילה להתערבות בהן, בין היתר לנוכח "הסיכונים המשמעותיים לחיי אדם בענף הבנייה". השופטים גילה כנפי־שטייניץ וחאלד כבוב הצטרפו לפסק דינו, והלשכה חויבה בתשלום הוצאות משפט בסך 35 אלף שקל.
חובות הדיווח נקבעו במסגרת תיקון לתקנות הבטיחות בעבודה (עבודות בנייה), שנכנס לתוקף ב-16 באוקטובר 2026. התיקון הוא חלק ממהלך רחב לצמצום תאונות העבודה ולהסדרת שרשרת האחריות באתרי הבנייה, על רקע נתונים שלפיהם בענף נהרגים בממוצע 33 בני אדם ונפצעים כ-6,000 עובדים מדי שנה.
התיקון הוסיף לתקנות את תקנה 5א ואת התוספת הראשונה. לפי ההוראות החדשות, ממונה בטיחות שאיתר מפגע או הפרה של הוראות הבטיחות נדרש לדווח על כך למנהל העבודה ולמנהל האתר בהקדם האפשרי, ולא יאוחר מ־48 שעות. הדיווח נדרש לכלול גם פירוט של מפגעים קודמים שטרם הוסרו ועדכונים בנוגע לתוכנית הבטיחות.
כאשר הממונה מורה על הפסקת עבודה בשל סכנה מיידית, בנסיבות המנויות בתוספת הראשונה, עליו לדווח מיד למנהל העבודה, למנהל האתר ולבקר הבטיחות, וכן לשלוח הודעה מקוונת למפקח העבודה האזורי. בין הנסיבות שנקבעו: עבודה ללא מנהל עבודה, שימוש בעגורן צריח ללא בדיקה בתוקף וקרבה מסוכנת לקווי חשמל.
הממונים טענו לניגוד עניינים ולהרחבת האחריות
לשכת ממוני הבטיחות, המאגדת אלפי ממונים, ביקשה לבטל את התקנה ואת התוספת הראשונה. טענתה המרכזית הייתה כי ההוראות הותקנו בחוסר סמכות, משום שמעמדם ותפקידיהם של ממוני הבטיחות מוסדרים בחוק ארגון הפיקוח על העבודה, ולא בפקודת הבטיחות בעבודה.
לטענת הלשכה, התיקון הופך את הממונה מבעל תפקיד מייעץ ופנים־ארגוני ל"גורם פיקוח חיצוני" מטעם הרגולטור. עוד טענה כי ההסדר מעמיד את הממונים בניגוד עניינים מול מעסיקיהם, מרחיב את חשיפתם לאחריות פלילית ואזרחית ופוגע בחופש העיסוק שלהם, ללא הגנה מפני פיטורים. הלשכה טענה גם לפגיעה בעיקרון של ריכוז האחריות באתרי הבנייה.
התאחדות הקבלנים בוני הארץ הצטרפה לטענות והוסיפה כי חובת הדיווח למפקח האזורי עלולה ליצור תמריצים שליליים: הימנעות מהפסקת עבודה, או לחלופין דיווחי יתר משיקולי זהירות. עוד טענה לפגיעה בשיתוף הפעולה באתר, להחרפת המחסור בממוני בטיחות ולאפליה של ענף הבנייה לעומת ענפים אחרים.
מנגד, שרי העבודה והרווחה וועדת העבודה והרווחה של הכנסת ביקשו לדחות את העתירה. לטענתם, סעיף 173(א) לפקודת הבטיחות בעבודה מעניק סמכות רחבה להתקנת תקנות למניעת גורמי סיכון. הם הדגישו כי התקנה אינה משנה את תפקידי הממונה ואינה הופכת אותו לגורם אכיפה, אלא מסדירה את העברת המידע לגורמים המוסמכים, כדי למנוע פערי מידע ולהבטיח טיפול בזמן.
בג"ץ: התקנה אינה הופכת את הממונה לגורם אכיפה
השופט שטיין קבע כי העתירה אינה מצביעה על עילה להתערבות שיפוטית בחקיקת המשנה. לדבריו: "לאחר עיון בכתובים שהונחו לפנינו, ואחרי ששמעתי את טענות הצדדים במהלך הדיון בעתירה, הגעתי למסקנה כי דין העתירה להידחות. זאת, מאחר שהעתירה אינה מגלה עילה מבוררת להתערבות שיפוטית בחקיקת משנה".
בפסק הדין נקבע כי סעיף 173(א) לפקודת הבטיחות מעניק לשר סמכות רחבה להתקנת תקנות. שטיין עמד על התפתחות הסעיף לאורך השנים: "מהוראת חוק מצומצמת שהתמקדה במניעת חבלת גוף במפעל או במקום עבודה מסוים, סעיף זה הפך להסמכה כללית ומפורטת להתקין תקנות בטיחות, בריאות וגיהות במקומות עבודה לשם מניעה או הפחתה של חשיפה לגורמי סיכון".
בית המשפט דחה גם את הטענה כי חובות הדיווח הופכות את ממונה הבטיחות לזרוע אכיפה של המדינה. נקבע כי התקנה אינה משנה את תנאי מינויו או את כשירותו, אינה מעניקה לו סמכויות מהותיות חדשות, אלא מסדירה את העברת המידע שהגיע לידיו במסגרת תפקידו.
אשר לטענה לפגיעה בחופש העיסוק, קבע שטיין כי "מדובר, אם בכלל, בפגיעה עקיפה ומוגבלת מאד בחופש העיסוק". מנגד, הדגיש את התועלת שבהעברת מידע על מפגעים: "מהצד השני, ניצבת התועלת שבהבטחת העברתו של מידע בדבר מפגעי בטיחות לגורמים מוסמכים שבידיהם לפעול להסרתם, על רקע הסיכונים המשמעותיים לחיי אדם בענף הבנייה".
בית המשפט קבע כי ההסדר עומד במבחני המידתיות וכי הבחירה בין חלופות רגולטוריות מסורה למומחיות הרשות המוסמכת. בהתאם לכך, חובות הדיווח החדשות יישארו בתוקף.
ד"ר הדס תגרי, מנהלת הקבוצה למאבק בתאונות בניין ותעשייה, מסרה בעקבות פסק הדין: "הקבוצה למאבק בתאונות בניין ותעשייה רואה חשיבות רבה בחובות הדיווח שהוטלו על ממוני הבטיחות בתקנה החדשה וסברה לכתחילה שלא היה בסיס משפטי או אחר לעתירה שהוגשה ונדחתה עתה בדין על ידי בית המשפט".
עוד הוסיפה: "יודגש שהחובות המוטלות על ממוני הבטיחות בתקנה החדשה הן רק חלק ממכלול ההסדרים שאומצו אשר נועדו להביא לכך שכלל הגורמים ובעלי התפקידים הבכירים באתר יידרשו ויפעלו במטרה להבטיח את בטיחות העובדים".
את שרי העבודה והרווחה ייצגו עורכי הדין גיא ורדי ויעל הרבסט מפרקליטות המדינה; את ועדת העבודה והרווחה ייצג עו"ד שי כהן; את לשכת ממוני הבטיחות ייצג עו"ד עידו בלום; ואת התאחדות הקבלנים בוני הארץ ייצגו עורכי הדין נועם רונן, הילה שמעון, לירון קרס וחן מחלב.
כל יום בשעה 17:00- חמש הכתבות החשובות ביותר בתחום הנדל"ן מכל האתרים אצלכם בנייד!
לחצו כאן להצטרפות לתקציר המנהלים של מרכז הנדל"ן!
לחצו כאן להצטרפות לתקציר המנהלים של מרכז הנדל"ן!














תגובות