"התחרות שלי לשמר את הצעירים היא לא מול טירת כרמל או הקריות, היא מול המרכז”

כל החדשות והעדכונים של מרכז הנדל"ן גם ב-WhatsApp >>

שני סבבי לחימה, פגיעות ישירות בלב העיר, מאבק מתמשך על עתיד התעשייה הפטרוכימית - ובמקביל ניסיון להאיץ התחדשות עירונית ולהחזיר צעירים הביתה: חיפה של 2025 ניצבת בצומת דרכים דרמטי. בראיון לפודקאסט “החזית העירונית” מדברת סגנית ראש העיר חיפה ויו״ר הוועדה המקומית לתכנון ובנייה, שרית גולן שטיינברג, על האתגרים הביטחוניים שהציפו מחדש את סוגיית המיגון, על הקרב מול המדינה סביב בז"ן, על הזינוק במספרי ההתחדשות העירונית, וגם על המאבק להגדיר מחדש את דמותה של העיר -  בין שימור היסטורי לבנייה חדשה, בין הגירה שלילית למשיכת אוכלוסייה צעירה.

לצפייה: 

להאזנה: 

"חיפה סופגת, גם מאיראן וגם מחיזבאללה, וכל סבבי הלחימה האלה מלמדים אותנו בעיקר כמה חשוב להשיג יותר ויותר מיגון לכמה שיותר תושבים וגם למוסדות חינוך", היא אומרת. לצד הטרגדיה הקשה של פגיעת הטיל שהביאה למותם של ארבעה בני משפחה, מדגישה גולן כי העיר חוותה גם “ניסים”, בין היתר בזכות ראשי נפץ שלא התפוצצו.

למרות חקיקת חוק השיקום לאחר פגיעות מלחמה, בחיפה מזהים פער בין הכלים הארציים למציאות המקומית. "החוק מתאים למצבים של הרס נרחב ולמתחמי פינוי-בינוי, אבל אצלנו מדובר הרבה פעמים בבניינים בודדים שמתאימים דווקא לתמ״א 38", מסבירה גולן.

לדבריה, הפתרונות בפועל מורכבים משילוב בין פיצוי ממס רכוש לבין יוזמות פרטיות: "יש מקרים שבהם יזם מקבל גם זכויות וגם פיצוי, ואנחנו צריכים גמישות כדי שזה יעבוד כלכלית"

אחד הנושאים הנפיצים ביותר הוא עתיד מתחם בז"ן במפרץ חיפה. הפגיעה החוזרת בו במהלך הלחימה חיזקה, לדבריה, את הצורך בפינויו. "בתי הזיקוק הם לא הפתרון לביטחון אנרגטי - הם הבעיה”, קובעת גולן. היא מסבירה כי הסתמכות על זיקוק מקומי של נפט מיובא דווקא פוגעת בביטחון האנרגטי: "כל פגיעה במתקנים משביתה אותם. במקום זה צריך להיערך לאחסון וייבוא תזקיקים לתקופות חירום". למרות שתוכנית תמ״א 75 לפינוי המתחם מקודמת, היא מזהירה מפני מהלכים סותרים: "יש גורמים שמדברים על העתקת בז"ן לדימונה. בפועל זה עלול לעכב את הסגירה בעשרות שנים". 

אחת המסקנות המרכזיות מהמלחמה היא הצורך בהאצת ההתחדשות העירונית -  לא רק כמענה לדיור, אלא גם ככלי מיגון. בחיפה טוענים כי כבר נרשם שינוי משמעותי. "רק בשנת 2025 דנו בלמעלה מ-400 תוכניות, שמייצגות כ-20 אלף יחידות דיור", אומרת גולן. אנחנו לא רק שלא מעכבים -  אנחנו מקדמים באופן אקטיבי". לדבריה, הגישה החדשה מחייבת גם חשיבה רחבה יותר: "כל תוכנית צריכה להראות מה התועלת העירונית שלה, לא רק לדיירים. איך היא מתפקדת גם בשעת חירום".

במקביל להתחדשות, חיפה ממשיכה לפתח שכונות חדשות, בעיקר בדרום העיר. שכונות כמו נאות פרס ונאות נבון הפכו לסיפור הצלחה, למרות הספקות הראשוניים. "נוצרה שם קהילה מצוינת של משפחות צעירות, ואנחנו רואים ביקוש גבוה מאוד", מציינת גולן. לדבריה, מדובר במפתח מרכזי להחזרת צעירים: "אנשים שעזבו בגיל 21–22 מחכים לחזור עם המשפחה". עם זאת, האתגר נותר משמעותי מול התחרות האזורית. "אני לא מתחרה בטירת הכרמל או בקריות”, היא אומרת, “המאבק האמיתי הוא מול המרכז -  להביא אנשים לבחור בחיפה". 

אחד הנושאים המורכבים ביותר הוא סוגיית השימור. בעיר קיימים אלפי מבנים המיועדים לשימור, אך ללא ודאות תכנונית ברורה. "אנחנו רוצים לעשות עבודה יסודית -  לעבור בניין-בניין ולייצר רשימה מדויקת שאחריה לא ניגע יותר”, מסבירה גולן. במקביל מקודמת תוכנית שימור סטטוטורית שתאפשר גם היתרי בנייה למבנים אלו. לדבריה, האתגר הכלכלי אינו פשוט: "שימור מבנה יכול להגיע לעשרות מיליוני שקלים, במיוחד במגרשים קטנים כמו בהדר". 

למרות האתגרים, גולן מציגה חזון ברור לעתיד העיר. "אני רואה שכונות שעוברות התחדשות משמעותית, במיוחד בשכונות החוף”, היא אומרת. "אני רואה את בז"ן נסגרת, ואת העיר מאזנת את מקורות ההכנסה שלה יותר לכיוון תעסוקה". ואי אפשר בלי להזכיר את אחד הפרויקטים הוותיקים ביותר: "מנהור הרכבת הוא יעד אסטרטגי. בלי זה -  מדובר בגזר דין מוות לעיר".