ראש עיריית סכנין: "אני רוצה שנהריה תישאר יהודית, אבל ערבים עוברים אליה בהמוניהם"

כל החדשות והעדכונים של מרכז הנדל"ן גם ב-WhatsApp >>

"אני לא רוצה שנהריה תשנה את אופייה, אני רוצה שתישאר יהודית, אבל ערבים עוברים אליה בהמוניהם", כך אמר היום (שלישי) מאזן גנאיים, ראש עיריית סכנין, בכנס תכנון ובנייה חיפה והצפון, שנערך ביוזמת משרד עורכי הדין ש. פרידמן , אברמזון ושות' והמרכז לחקר ערים בטכניון. בכנס הציגו ראשי הערים ומועצות בצפון תמונת מצב מדאיגה: הגירה גוברת בין ערים, קריסה במודל ההכנסות של הרשויות המקומיות, עיכוב בתקציבי שיקום לאחר המלחמה והיעדר משילות.

גנאיים קשר בין האלימות בחברה הערבית להיעדר תקציבים. "כל עוד אין בטחון אישי לתושבים שלנו, קשה להביא משקיעים וחברות להשקיע בערים ערביות. הארנונה שלנו לא כוללת אזורי תעשיה ועסקים, ואנחנו עובדים באפס תקציב: הגביה נעשית מ 90% מהתושבים אמנם, אך 53.3% מקבלים 80% הנחה מאחר ונהם מצאים מתחת לקו העוני. תושבים של ערים ערביות מתוסכלים בצדק שהם לא מקבלים את השירותים ואיכות החיים ועוברים לערים יהודיות".

ראש עיריית חיפה, יונה יהב, מתח ביקורת על ריכוזיות מוסדות התכנון, שלדבריו פוגעת ביכולת הרשויות לנהל את עתידן. “לא ברור מדוע אנחנו, שנבחרנו על בסיס היכרות עמוקה עם השטח והקהילות, כפופים להחלטות של ועדות מחוזיות וארציות שלא מכירות את המציאות המקומית”, אמר. יהב התריע גם מפני השלכות תכנוניות של בנייה מואצת ללא התאמת תשתיות: “אני קורא למתכננים לשים לב לרוחב הכבישים - ברגע שמגדילים כמות בניה, ואנשים חונים בצידי כבישים, קשה לעבור בחירום. כמי שניהל את העיר במהלך שתי מלחמות ושריפות ענק, ראיתי כמה זה מסוכן".

כנס תכנון ובנייה חיפה והצפון (עמית עזריאל)

"יש לנו כבישים שאי אפשר לנסוע בהם לשני הכיוונים במקביל, אנחנו לא מחוברים למוביל הארצי. היחידים שמוטרדים מגשם הם החקלאים ואני. אני כבר לא מדבר על רפואה שכמעט איננה קיימת", אמר אסף לנגלבן, ראש מועצה אזורית הגליל העליון. "מנרה היא סיפור מורכב: קיבוץ ש-70% מהבתים שלו נהרסו ולא קיימים. האוצר הבין את הסיפור, ונתן לנו תקציב משמעותי לשקם את הבתים ותקציב לשיפוץ כבישים. אך מאחר ואין תקציב מדינה - אי אפשר להוציא לפועל תוכניות ממשלה. המענקים שקיימים באצבע הגליל שווים למענקים של יוקנעם, כך שאין באמת תמריץ לעסקים וחברות להגיע לאצבע הגליל. המדינה לא השקיעה שנים בגליל העליון".

גם ראש עיריית נשר, רועי לוי, התריע מפני השלכות דמוגרפיות. "ככל שלא יהיה בטחון בחברה ערבית, זה יזלוג לחברה היהודית. יש ערבים רבים שלא רוצים לגור בכפרים ועוברים לערים, באופן שמעמיס על ביקושים ותשתיות. בערים כמו נשר, אנחנו נמצאים רגע לפני קטסטרופה. אם מדינת ישראל החליטה שאנחנו הולכים לשנות את המפה, ולהשקיע בהתחדשות עירונית, נדרשת התגייסות מלאה של משרדי ממשלה וגופים עירוניים".

לדבריו, "הסיפור של התחדשות עירונית הוא לא נדל"ני אלא בטחוני. יחד עם זאת, אנחנו ברשויות המקומיות נושאים לבד בנטל שדרוג התשתיות שהתחדשות עירונית דורשת. אנחנו צריכים להקים בתי ספר, פארקים וגני ילדים ומקבלים אולי 50% מהעלויות. הפער שנוצר בין עלויות של ארנונה למגורים לבין הכנסות מעסקים ומסחר, גורם לנו, ראשי הערים, לא לרצות שיבנו אצלנו בתים למגורים".

לוי קרא לשינוי מהותי במודל הכלכלי של הרשויות המקומיות, כולל חלוקה מחדש של הכנסות ממשאבים לאומיים ושילוב רשויות כשותפות בפרויקטים כלכליים גדולים. "שהרווחים לא יישארו רק בכיסם של היזמים הפרטיים, או של המדינה, אלא יגיעו גם לתושבים של הרשות שבה יוקם הפרויקט. חברות מסחריות מרוויחות מיליונים מהפעלתם של פרויקטים כגון מתקני התפלה או חוות שרתים, כאשר רשויות מקומיות נהנות מארנונה כתקציב שולי. מדוע שרשויות מקומיות לא יכנסו כשותפות  רווח עם חברות מסחריות במיזמים עסקיים אלו?"