הכי רחוק שיש מנדנדות וספסלים: כך הפכו הפארקים העירוניים למיזמי ענק בעלות מאות מיליוני שקלים

נדנדות, ספסלים וברזיות. אם שנות ילדותכם עברו עליכם במילניום הקודם, העצמים הללו ודאי זכורים מהגינה השכונתית, שנתפסה כבילוי לגיטימי ומהנה לשעות אחר הצהריים. אלא שמאז תחילת שנות ה-2000 הלך והשתנה הקונספט, כאשר כיום מתחרה כל עיר בשכנתה ברמת ההשקעה והפאר של הפארקים העירוניים המתפרשים כיום על אלפי דונמים.

בשנים האחרונות, וביתר שאת ותשומת לב מאז ימי הקורונה, נדמה שכל עיר שיכולה, מקימה עוד ועוד פארקים מושקעים שמשתרעים על פני עשרות ואף מאות דונמים, ובהם אטרקציות ומוקדי משיכה של תרבות ופנאי שלקוחים מערים שבהן ביקרנו פעם רק אחרי שרכשנו כרטיס טיסה.

אם בתחילת שנות האלפיים כל עיר רצתה פארק עם אגם ומדשאות שלא נגמרות, הפארקים החדשים מכילים יותר ויותר מתקני משחק, בהם מתקנים נגישים לבעלי מוגבלויות, מתקני נינג'ה, קירות טיפוס ומסלולי אופניים, אבל גם, ואולי בעיקר, שטחים שמאפשרים פעילות קהילתית מגוונת ומעשירה כמו אמפיתיאטרון, אירועי סרט בפארק, בתי קפה, שטחים ייעודיים לימי הולדת ואפילו מעון לפעוטות, הכל כדי להרחיב את חיי הקהילה בשכונה ובעיר, שחשיבותם הודגשה אחרי שחווינו כולנו חודשים ארוכים של ניתוק אחד מהשני.

גם בהיבט הכספי, להקמתם של פארקים ישנה משמעות שעשויה להביא לתוספת של עשרות אחוזים למחיר הדירה. לדברי שמאי המקרקעין ובעלי חברת ז.כ מחקר וסקרים בע"מ, ארז כהן, לפארק יכולה להיות השפעה חיובית מאוד על מחירי הדירות הצמודות אליו, אך גם השפעה שלילית. "בלא מעט מחקרים שנעשו כאן ובעולם, מדברים על השפעת שווי חיובית שנעה עד כדי 33% עלייה במחיר אל מול דירה שלא פונה לאותו המקום. אבל יש הסתייגות, שקובעת שאם הגורם, במקרה הזה פארק, מייצר מפגעים של יתושים, רעש, ריח וכדומה, אז למפגעים האלה יכולה להיות גם השפעה שלילית של עד 20% ירידה במחירי הדירות.

"עשינו בדיקה בבבלי ובאזור, ובניתוח השנתי שבדקנו יש בהחלט הפרש במחיר של עד 30% בין דירה שפונה לנוף לדירה שלא. גם בערים אחרות ההשפעה דומה. בבאר שבע יש שכונה חדשה, שיושבת על פארק, ובהחלט מתמחרים בה את הדירות הפונות אליו ב-25-30% יותר".  

תל אביב: "עדכון גרסה" לפארק הירקון ופארק חופי

גם מגה פארק ותיק ומושקע כמו פארק הירקון, או בשמו הרשמי גני יהושע, עובר בכל כמה שנים מתיחת פנים או "עדכון גרסה" כדי להתאים אותו לצרכים המשתנים של התושבים. לדברי אדריכל העיר תל אביב-יפו, יואב דוד, "לפארק הירקון יש ערך גדול מאד כי הוא פרוזדור ירוק שרץ לאורך העיר. אבל גם עליו אנחנו עושים כל הזמן הרבה מאוד עבודה, כדי לעבור מתפיסה אינטנסיבית של דשא ולשלב בו הרבה טבע עירוני, ופעילויות לקהלים שונים. השנה ייפתחו בו סקייט פארק, פארק חמשת החושים, פארק נגיש מיוחד לאנשים וילדים עם מוגבלויות, אזור קמפינג, בספורטק הוספנו מגרשי ספורט חדשים. בכל פארק, גם אם היה מושלם במקור, צריך פעם ב-5-10 שנים להבין אם הוא נותן תשובות לאתגרים ולצרכים החדשים גם מבחינה אנושית וגם בהיבטים האקולוגיים, כמו הוספה של אזורי צל, צמחי ארץ ישראל, עצי נחל. צריך גם מענה לקהלים חדשים".

לדבריו, הפארקים והשטחים הפתוחים הם השלד שמייצר קישוריות להולכי רגל, מעודד אנשים למפגש ומאפשר את האתנחתא בתוך האינטנסיביות העירונית. "זה דבר שהבנו בתקופת הקורונה, וחשוב שאזורים פתוחים יהיו נגישים וקרובים לכל תושב. אם אי אפשר להקים פארק, אפשר להקים גם גינה שכונתית ליד הבית. פארקים טובים צריכים להיות נגישים ומחוברים גם בשבילי אופניים וגם להולכי רגל בזמינות מיידית וקרובה. שיהיה נעים ונוח לשהות. חייב להיות רצף עד כמה שאפשר של טבע לא עמוס, לא מגודר. תכנון נופי איכותי צריך לקחת בחשבון את ערכי השטח הטבעיים. למשל בטיילת המצוק החדשה בצפון העיר, הדבר הכי חשוב זה ללכת, לנשום, לראות ים, לראות שקיעה, אז לא צריך לפוצץ אותה במתקנים. השחקן העיקרי שם זה הטבע".

טיילת הפארק החופי בצפון העיר היא השלב הראשון והמוכן של הפארק החופי החדש שהקמתו תושלם בעוד 3 שנים. מדובר בפארק טבע ענק בן 500 דונם, שיאפשר לציבור גישה לרכס הכורכר במקום, ויכלול גם מרכז מבקרים, שיוקם על שטח ששימש בעבר כבסיס צבאי. 

המרכז יתמקד בנושאי טבע, נוף וסביבה חופית ויכלול כיתות לימוד, ספרייה, בית קפה ואזורי מפגש חיצוניים. המבנה מתוכנן כמרחב המאפשר תנועה דרכו, מעליו ובסביבתו, ולכן ייבנו 5 צירי טיול העוברים דרך המבנה ועל הגג.

"יש עוד פארק שהוא דוגמה קצת שונה, פארק אקולוגי שאנחנו חונכים בימים אלו דווקא במתחם יצחק שדה, מאחורי צומת מעריב. היו שם מוסכים, היום יש שם בריכה אקולוגית ומתקני משחק . הדבר הכי חשוב זה המיקום - שיהיה נוח ונעים להגיע אל הפארק. הוא צריך להוות ציר חיבור בין אזורים. הפארק צריך להיות פעיל - למשל לשלב בו קיוסק או דופן מסחרית במינון נכון, ולתת למקום עד כמה שאפשר לפגוש שימושים שונים, ושיהווה מקום שאליו ודרכו מגיעים לאזורים אחרים בשכונה. למשל 'פארק המסילה' שהוא קישור בין מרכז סוזן דלל לאזור האינטנסיבי של רוטשילד, פלורנטין מצד אחד, נווה צדק מצד שני. הוא מחבר קהילות שונות והופך להיות מקום שאנשים נפגשים בו".

רחובות: 1,400 דונם של פארקים בהשקעה של רבע מיליארד

העיר רחובות התמודדה שנים רבות עם מחסור בקרקע לשטחים ציבוריים פתוחים, מאחר שמיום הקמתה בשנת 1890, היו כל קרקעותיה בבעלות פרטית. מנכ״ל החברה לפיתוח רחובות, ניסים סלמן, מסביר כי "בקרקעות כאלו המייסדים היו צריכים להפריש לצורכי ציבור מהכסף שלהם, מהאדמות שלהם, ובגלל זה היסטורית ההפרשות לצרכי ציבור היו מאוד מצומצמות.

"רק בתב"עות חדשות ומודרניות יותר, יכולנו לקחת הפרשות סטנדרטיות לצרכי ציבור, מהשטחים החדשים שמחוץ ללב העיר, שגם הם קרקעות פרטיות. זה עדיין לא משתווה למה שעיר יכולה לקחת בהסכם גג על קרקע מדינה. כל עוד המדינה מקבלת יחידות דיור לא אכפת לה. לכן אחד החסרונות של קרקע פרטית זה שאתה לא יכול לייצר שטחים ציבוריים בהיקפים כמו שהמדינה מסוגלת לספק בקרקע שלה".

בשנים הקרובות, העיר תנסה לצמצם את הפער ואת המחסור בפארקים ציבוריים. "היום אנחנו עובדים על ההקמה של 12 פארקים גדולים בהיקף כולל של 1,400 דונם, שיספקו מרחב ציבורי פתוח ומגוון. עלות הקמת הפארקים תעמוד על כרבע מיליארד שקל. חלקם כבר נמצאים לקראת פיתוח, וחלקם בהליכי תב"ע ". בין הפארקים החדשים, פארק "תל שלף" שיושב על תל היסטורי מהתקופה העותמנית ומוקף אזור חקלאי ומקורות מים, פארק אגמים, ספורטק, ופארק "המייסדים" שישמש להופעות ובילוי משפחתי.

"זו שורה של פארקים שמחוברים כולם על ידי פארק המסילה, שרובו עובר לאורך מסילת הרכבת הפעילה בעיר, ויחבר את מזרח העיר עם מערב העיר. אנשים יוכלו לרדת בתחנת הרכבת בפארק המדע, לעלות על קורקינט או אופניים ולחתוך את כל אזורי התעסוקה דרך הפארקים, שכולם מוקפים בשכונות מגורים קיימות או עתידיות. בנוסף לזה אנחנו משקיעים בכמעט 20  ק"מ של שבילי אופניים".

רעננה - העיר שבה הכל התחיל

אחד המקומות ממנו שאבו בעיריית רחובות השראה להקמת הפארקים החדשים, הוא פארק רעננה, שהיווה השראה גם לפארקים שקמו בהרצליה, כפר סבא, הוד השרון ועוד. פארק רעננה הוקם בשנת 1995 בשטח של 200 דונם והוא שוכן בקצה רחוב אחוזה, הציר המרכזי של העיר. במקום יש חנייה חינם רק לתושבי העיר, כששאר החנייה היא בכחול לבן והאחזקה השנתית של הפארק, כולל משכורות של 20 עובדים, עומדת על כ-7 מיליון שקלים. בסמוך לו, הוקמה כמעט במקביל שכונת "לב הפארק", שם תעלה היום דירת 4 חדרים בין 3-3.5 מיליון שקל.

זאב בילסקי שכיהן כראש עיריית רעננה בשנים 1989-2005, והיה מיוזמי הקמתו של הפארק, מספר שתחילתו הצנועה של הפרויקט הייתה בשטח חקלאי. "היה שטח של 1,000 דונם, חצי פרטי וחצי שייך לרמ"י. יכול להיות שהיתרון היה שלא הבנתי הרבה בנושאים של תכנון וכמה ייסורים זה לשנות ייעוד של שטח. עשינו שם איחוד וחלוקה, ריכזנו את המגורים בשכונת 'לב הפארק' והפיצוי הזה, לאחר שהבינו שערך הדירות יפצה על זה שהשקענו קצת יותר בפארק, נתן לנו אפשרות לקחת את כל השטחים האחרים ולהפוך אותם לשטחים ירוקים. כל מי שהתעסק בשכונה הזו ראה נחת.

"במקביל, לא היו למשל עצים בכלל בשטח. אז התעניינו בקק"ל וסיפרו לי שם אז שבגליל סוללים כביש חדש והם מורידים 50 עצים בני 60-70 שנה כל אחד. לקחנו את העצים האלו ושתלנו אותם בפארק, ו-100% מהם נקלטו. השקענו בהקמה של הפארק 100 מיליון שקל. התושבים מהערים שמסביב ראו את הפארק ורצו גם, וככה נולד פארק הרצליה, פארק ברמת השרון, בהוד השרון. והם ממשיכים להיוולד".

בעקבות ההצלחה הגדולה שמשכה מבקרים מכל האזור, ביקשה עיריית רעננה בשלב מסויים לגבות תשלום מהמבקרים בפארק שאינם תושבי העיר, מהלך שנכשל לבסוף לאחר שבשנת 2007 דחתה ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת את התיקון לחוק פקודת העיריות המתיר לרשויות המקומיות לגבות דמי כניסה לפארקים ציבוריים ממבקרים שאינם תושביהן. על אף הפסקת הגבייה, כזכר לאותו ניסיון, מגודר הפארק עד היום מכל צדדיו, והכניסה אליו נעשית דרך 5 שערים.

לדברי מנהל פארק רעננה, ויטוריו ארביב, "צריך לחלק את המבקרים לשני סוגים - תושבים ותושבי חוץ. לדעתי פארק מוצלח הוא כזה שהתנועה של התושבים בו היא יחסית גבוהה. בסופו של דבר זה שטח שהבעלות שלו היא של תושבי העיר, וככל שהם נהנים יותר אז הוא מוצלח יותר. בשביל להביא תושבים מקומיים, צריך לייצר אטרקציות ותוכן שונים מאלו של תושבי חוץ. למשל, אנחנו מאפשרים לערוך בו ימי הולדת ונותנים חבילת ריהוט בתשלום, אנחנו מארחים את הצופים והנוער העובד, מאפשרים חוגים, שיעורי יוגה חינמיים, הופעות, כושר קרבי. זה כדי לייצר מוקד משיכה במהלך כל השבוע ולא רק בסופי השבוע, אז מגיעים תושבי החוץ".

"יש הרבה פארקים ש'הפיקים' שלהם הם רק בסופי השבוע, אצלנו לא, אבל אנחנו בהחלט מסתכלים על הפארק כשגריר של העיר. לכן יש גם טרמפולינות, מועדון אופניים, רכבת, סירה באגם, מגרשי כדורגל וכדורסל, פינת חי. משפחות יכולות להעביר פה יום שלם. שילוב האגם, יחד עם אמפיתיאטרון, ודונמים שלמים של דשא עם עצי הצללה יצר תמהיל מאוד נכון לפארק, וזה יאמר לזכותם של המקימים, שביניהם היה עוזי כהן ז"ל (אז סגן ראש עיריית רעננה, ר"ל). יש פה תפיסה של פארקים אירופאים, להבדיל מפארקים יותר מודרניים, ולא כל אטרקציה נכנסת".

"פרלמנט" לבני ה-70, "דייט בפארק" לצעירים

לדברי מנהל אגף פנאי וקהילה בחברת "כיוונים" בעיריית באר שבע, אלעד אזולאי, כדי שפארק שכונתי ימלא את תפקידו במלואו, הוא חייב להיות ממוקם בלב שכונה. נשמע ברור מאליו, אבל זה לא תמיד המצב. "זה סוד ההצלחה, והמטרה היא לייצר מרחב הליכתי שיעזור לי להגיע לפארק ברגל מהבית, עם מדרכה שמלווה אותי בנוחות. הדבר החשוב השני הוא חנייה שתלווה את כל המסגרת של הפארק. כל עוד אני יכול ללכת ברגל ולהגיע תוך 10 דקות, אני אלך. אם זה 11 דקות אני כבר נוסע עם הרכב. לכן אפשרנו בכל הפארקים הרבה חנייה חינם ואנשים מגיעים, ואז זה גם חוצה שכונות. מאחר ובאר שבע היא עיר לא פקוקה, אני יכול לחצות את העיר ב-20 דקות".

לפני 5 שנים, החלה עיריית באר שבע ליישם מודל חדש לפארקים שבתחומה, במטרה להעשיר את חיי הקהילה. אזולאי, שהוא גם האחראי על התפיסה החדשה שמיישמת העירייה בנושא, מסביר כי "הפארקים הפכו להיות עוגן מאוד מרכזי בחיים הקהילתיים בעיר. הקורונה הייתה מאיץ מאוד משמעותי של זה, אבל האמת שהתחלנו לעבוד עליהם עוד לפני כן".

בבאר שבע יש כיום 5 פארקים גדולים שממוקמים בתוך שכונות, וכן את "נחל באר שבע" - מגה פארק, הגדול מסוגו בארץ המשתרע על פני 5,300 דונם. לשם השוואה, שטחו של פארק הירקון בתל אביב הוא 3,750 דונם. הפארקים הגדולים בלב העיר הם "פארק הילדים" - הממוקם למרגלות מוזיאון הילדים "הלונדע" וכולל אמפיתיאטרון, מפל מים ומתחם אוניית פיראטים, "פארק האגדות" ובו מתקנים אתגריים, "פארק המשחקים" - ובו מתקני משחק בהם גם מתקנים נגישים ומתקני אקסטרים, "פארק החייל האוסטרלי" ו"פארק מרמלדה" שמכיל מערכת שבילים מפותלת שמהווה גם מעבר בין חלקי העיר והמוסדות הקרובים לפארק. תחזוקה של פארקים מהסוג הזה, שגודלם 50-60 דונם, עולה לעירייה בין 1.5-2.5 מיליון שקל בשנה.

"בתפיסת הפעילות הישנה בונים מתקנים, ומצפים שרק ילדים ומשפחות יגיעו. הקונספט שאיתו באנו לעירייה לפני 5 שנים דיבר על 'מרכז קהילתי בלי גג'. אמרנו, בואו ניקח מרחב פתוח לציבור ונקים מרכז קהילתי פתוח - לא עוד מבנה חד ערכי כמו מתנ"ס שיודע לעשות דבר אחד, אלא בעירוב שימושים. המשמעות של זה היא שמתקיימות בפארקים המון פעילויות - עשרות רבות בחודש, בכל הגילאים. 'פארק הילדים' למשל נמצא בשכונת 'נחל עשן' שיש בה 18,000 תושבים, וגובלת בשכונה י"א שיש בה 28,000 תושבים. ניתחנו את האנשים שחיים במרחב הזה בצורה מדויקת: כמה מהם בני הגיל השלישי, כמה צעירים, כמה משפחות צעירות ובאילו גילאים הילדים, ולפי זה ייצרנו את התוכן עבורם".

"בפארק הזה הקמנו פרלמנט לבני 60-70 שנפגשים פעמיים בשבוע בבית קפה שנמצא במקום, ואנחנו מייצרים כל מיני פעילויות עבורם. הפרלמנט הזה הוא ממש עוגן עכשיו. לקראת יום הזיכרון למשל יש טקס של השכונה בפארק, והפרלמנט הוא חלק מההובלה של הטקס. אותו הדבר בפארקים האחרים. המטרה היא לחבר את התושבים, לתת להם להיות חלק בהובלה".

"כבר כמה שנים אנחנו עורכים בפארקים 'הילדים', 'המשחקים' ו'האגדות' אירוע 'דייט בפארק'. סוגרים את הפארקים ב-20:00, צובעים אותם אחרת עם תאורה ומוזיקה, פורסים מחצלות, כל זוג מקבל סלסלה עם אוכל ועושים דייט בפארק, אותו הפארק שהם שיחקו בו עם הילדים מוקדם יותר. המטרה היא לאפשר לציבור את הפעילות ללא תשלום או עם תשלום ממש סמלי. לייצר פנאי איכותי משמעותי ללא עלות ברוב המקרים".

אזולאי מדגיש כי הדרך לוודא את הצלחתו של הפארק בשכונה בה הוא קם, או מוקם מחדש, היא לגרום לתושבים להיות מעורבים לפני שמתחילים לתכנן אותו. "השיתוף של התושבים בתהליך, בבנייה, ואחר כך גם ברמת ההפעלה, הוא קריטי. התושבים צריכים לבחור מהו התוכן שאותו הם רוצים לקבל. ב'פארק המשחקים' בשכונת רמות, הוצאנו קול קורא לתושבים לגבי פעילות קיץ ומישהו הציע סרט בפארק.

"אז קנינו אישור להקרין סרטים לילדים פעם בשבוע, הקצנו משאבים ואמרנו יבואו בטח 50-60 אנשים. באמצע הקיץ היינו כבר עם אירוע של 400-500 איש בכל פעילות כזו. זה התחיל מאנשים שבאו וישבו על הדשא, המשיך לכך שהביאו מחצלות, שבוע אחרי היו שם כבר ארוחות ערב של משפחות על הדשא, ואז ההורים התחילו להגיע עם בירה. זה הפך להיות ממש החצר האחורית של הבית".

"פארק הסופרים' זה סיפור מאוד מיוחד, שבגללו קשה מאוד למצוא היום דירות לרכישה בשכונה ב', וגם אם כן המחירים הם גבוהים מאוד. וזו שכונה ותיקה מאוד בעיר. חבורת צעירים בוגרי האוניברסיטה שגרו בשכונה, אמרו החליטו שהם רוצים להישאר בעיר, וחשוב היה להם לפתור את המחסור בתחום התרבות והפנאי. ואז התחילה הקורונה, וממש ערב הקורונה נפתח הפארק שהיתרון העיקרי שלו הוא שהנגישות אליו היא מקסימלית. כל התהליך הקהילתי התפוצץ שם בקורונה, זה הגיע למצב שהיו במקום אלפי אנשים בכל ערב. אני אישית הסתובבתי שם עם פקחים כדי לוודא שלא נותנים דוחות על התגודדות. אותם החבר'ה הקימו במקום בית קפה, מעון לילדים שעובד בצורה שיתופית, וזה פארק שהתחיל מספריה ציבורית ומרחב פתוח".