האב הבטיח להעביר את המשק במושב לשני בנים שונים. מה החליט העליון?

פסק דין שניתן לאחרונה על ידי בית המשפט העליון עסק בסוגיה רגישה במיוחד: שני אחים אשר לכל אחד מהם הבטיח אב המשפחה בזמן אחר את העברת הבעלות בנחלה. בהחלטתו קבע כי ההתחייבות הראשונה בזמן גוברת

שיתוף הכתבה
צילום: שאטרסטוקצילום: שאטרסטוק

בהתאם לחוק המקרקעין, עסקאות נוגדות הוא מצב שבו אדם התחייב לעשות עסקה במקרקעין, שטרם נגמרה ברישום, ואותו אדם חזר והתחייב כלפי אדם אחר בעסקה נוגדת ביחס לאותם המקרקעין. חוק המקרקעין קובע כי זכותו של הרוכש הראשון עדיפה, אך אם הרוכש השני בזמן פעל בתום לב ובתמורה, והעסקה נרשמה בעודו תם לב – זכותו עדיפה. חוק המתנה קובע כי כאשר אדם מתחייב להעניק בעתיד מתנה לאדם אחר, על נותן המתנה להתחייב בכתב כלפי מקבל המתנה (באמצעות תצהיר או הסכם).

במאמר זה נסקור את פסק דינו של בית המשפט העליון, שניתן באפריל השנה, העוסק בשילוב הסוגיות – עסקאות נוגדות במקרקעין, לאחר שאב המשפחה הקנה את הנכס במתנה לשני בניו, בזמנים שונים, וספק אם התקיימה דרישת הכתב הנדרשת.

נסיבות המקרה:
הצדדים הם שני אחים ולאביהם המנוח היו זכויות של "בר רשות" במשק חקלאי. האב התחייב לתת במתנה את הזכויות במשק החקלאי לשני בניו אלה, במועדים שונים. בשנת 1987, האב הגיש לוועד המושב בקשה להעברת כל זכויותיו במשק לבנו האחד, והבקשה אושרה על-ידי וועד המושב. בנוסף, ויחד עם זאת, בשנת 1995 האב חתם על תצהיר העברה ללא תמורה וייפוי כוח בלתי חוזר, אשר בו הוא הצהיר כי הוא מעביר את כל זכויותיו במשק החקלאי לבנו השני.

בית המשפט לענייני משפחה, כערכאה ראשונה, מצא כי בשני המקרים המתנות לא הושלמו, וזאת משום שלא התקבל אישור מרשות מקרקעי ישראל (הבעלים של המשק) להעברת הזכויות במשק. כמו כן, קבע כי ההתחייבות הראשונה בזמן גוברת על ההתחייבות המאוחרת. בערכאה השנייה בית המשפט המחוזי דחה את הערעור על פסק הדין, ואימץ את המסקנה המשפטית שנקבעה בערכאה הראשונה.

הטענות אשר עלו בבקשת רשות הערעור בבית המשפט העליון:
האח, מקבל הזכויות השני בזמן, טען כי ההתחייבות לטובת אחיו, שטוען כי קבל את הזכויות במשק כראשון בזמן, באמצעות הבקשה להעברת הזכויות לוועד המושב – אינה עומדת בדרישת הכתב הקבועה בחוק המתנה. ואילו ההתחייבות למתן המתנה, באמצעות תצהיר העברה ללא תמורה שניתן לטובתו – עונה על דרישה זו. ולכן, זו מתנה לאלתר שהקנייתה הסתיימה, ושממנה האב אינו יכול לחזור בו. 

לאור הטענות כאמור, בית המשפט העליון דן בשאלות משפטיות כגון: האם ניתן לראות בפרוטוקול ישיבת ועד המושב שנכתב בעניין הענקת המתנה הראשונה בזמן – כעונה על דרישת הכתב שבחוק המתנה, למרות שהפרוטוקול נערך על ידי צד ג' וללא נוכחות וחתימה של המתחייב (האב המנוח)? וככל שהתשובה לכך חיובית –  האם המתנה הראשונה בזמן גוברת על המתנה המאוחרת בזמן, שניתנה באמצעות חתימת האב המנוח על תצהירי העברה ללא תמורה וייפוי כוח בלתי חוזר?

החלטה:
בית המשפט העליון דחה את בקשת רשות הערעור. בהחלטתו ציין בית המשפט כי דרישת הכתב בחוק המתנה היא מהותית. במתנה הראשונה בזמן משנת 1987, שניתנה באמצעות בקשה להעברת זכויות לוועד המושב, דרישת הכתב התקיימה במגוון ראיות: פרוטוקול ועד המושב שבו הוחלט לאשר את העברת המשק מהאב לבן; החלטת הוועד בעקבות אותו דיון שבפרוטוקול, ואישור מוועד המושב כי האב המנוח גמר בדעתו ביחס להעברת המשק לבנו, מקבל המתנה הראשון בזמן. כמו כן, התביעה של האח האחר הוגשה בחלוף כ- 30 שנים מאז שהמשק הוענק במתנה לאח שלו ניתן המשק תחילה, וכ-15 שנים מאז נפטר האב המנוח. בית המשפט קבע כי במשך שנים אלה האח, מקבל המתנה הראשון בזמן, ורעייתו נהגו במשק מנהג בעלים, שיפצו אותו, התאימו את הבית לצרכיהם וגידלו שם את בנותיהם.

לעניין הטענה השנייה של האח הטוען לזכויות במשק, אף שהיה השני בזמן, שהמעמד שלו "משופר" ממעמדו של האח הראשון בזמן, וזאת לאור ייפוי הכוח הבלתי חוזר שניתן לו מהאב המנוח – בית המשפט קבע כי בהיעדר הסכמה מרשות מקרקעי ישראל – המתנה לא הושלמה, ומדובר לכל היותר בהתחייבות ליתן מתנה. בנוסף, גם הסכמת האגודה לא ניתנה במקרה זה, וזאת בניגוד למתנה הראשונה בזמן.

בע"מ 2311/22 פלוני נ' פלוני (13.04.2022)
 


כל יום בשעה 17:00- חמש הכתבות החשובות ביותר בתחום הנדל"ן מכל האתרים אצלכם בנייד!
לחצו כאן להצטרפות לתקציר המנהלים של מרכז הנדל"ן!

תגובות

הוספת תגובה
{{ comment.number }}.
{{ comment.message }}
{{ comment.writer }}{{ comment.date_parsed }}
הגב לתגובה זו
{{ reply.writer }}{{ reply.date_parsed }}
הראה עוד
תגיות:בית המשפט העליוןגינדי כספי ושות‘ספיר בנימיניעסקאות נוגדותחוק המתנהמשק חקלאיבן ממשיך
הכתבות הנצפות ביותר

 
מחפש...