להורדת אפליקציה

העליון קבע: רמ"י יכולה לבטל זכויות בנחלה בגין הפרה בוטה של הסכם משבצת; החקלאים ישלמו כ-7 מיליון שקל

הרכב של שלושה שופטים קבע כי "מדובר במקרה קיצוני ביותר, של מערערים שפעלו בניגוד לדין ולהסכם המשבצת משך שנים ארוכות" • הקרקע המדוברת תושב למדינה • פסק הדין - בכתבה

שופט בית המשפט העליון דוד מינץ (אתר בתי המשפט)
שופט בית המשפט העליון דוד מינץ (אתר בתי המשפט)

בית המשפט העליון, בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים, קבע היום (א') בהרכב של שלושה שופטים כי לרשות מקרקעי ישראל יש זכות לבטל זכויות בנחלה למי שעשה בה הפרה בוטה ובלתי חוקית במשך שנים רבות. עוד הוא חייב את המפרים בתשלום דמי שימוש על סך של כשבעה מיליון שקל – סכום שקבע בהליך קודם בית המשפט המחוזי.

המשתמשים בקרקע, בתחומי כפר טרומן שבמרכז הארץ, ערערו לבית המשפט העליון על החלקת בית המשפט המחוזי, שקבע כי עליהם להשיב את הקרקע לידי רשות מקרקעי ישראל, כשהם ריקים מכל מבנה בלתי חוקי, וישלמו לה דמי שימוש  בסך של 7,019,676 שקל, בצירוף הפרשי הצמדה
וריבית.

המחזיקים בקרקע ביצעו בה שימושים חורגים, "שאינם למטרות ולצורכי חקלאות" כפי שנקבע בהסכם המשבצת. על הנחלות, ששטחן כמעט 44 דונם, נבנו מבנים בלתי חוקיים, הופעלו חניון ומתחם צימרים ובוצעה פעילות מסחרית ענפה בהיקפים נרחבים

הסיבה להחלטה: המחזיקים בקרקע ביצעו בה שימושים חורגים, "שאינם למטרות ולצורכי חקלאות" כפי שנקבע בהסכם המשבצת. על הנחלות, ששטחן כמעט 44 דונם, נבנו מבנים בלתי חוקיים, הופעלו חניון ומתחם צימרים ובוצעה פעילות מסחרית ענפה בהיקפים נרחבים.

העליון קבע כי השימוש מהווה הפרה יסודית של הסכם המשבצת – ההסכם שמכוחו מוענקות זכויות במקרקעין לחקלאים במושבים. השופט דוד מינץ, שהוביל את הדיון, הוסיף וקבע כי העובדה שננקטו נגד המערערים הליכים פליליים ומנהליים, בעקבות השימושים הלא חוקיים במקרקעין, איננה מונעת מן המדינה לנקוט אמצעים גם במישור האזרחי. 

"לרשותה של המדינה עומדים כלים משפטיים שונים המשמשים למטרות שונות. כחלק מחובתה לשמור על המשאבים הציבוריים נדרשת המדינה להגשת תביעות אזרחיות שיחתרו להשבת כספים לקופה הציבורית". בהתאם לכך אימץ בית המשפט העליון את קביעת המחוזי, וקבע כי ההסכם יבוטל בנוגע לכל שטח הנחלה, אשר תושב לרמ"י, ללא זכות פיצוי בגין המבנים הבנויים.

השופט מינץ ציין בהחלטתו כי "מדובר אפוא במקרה קיצוני ביותר, של מערערים שפעלו בניגוד לדין ולהסכם המשבצת משך שנים ארוכות, חרף הליכים משפטיים – אזרחיים ופליליים – שננקטו נגדם, וחרף צווים שיפוטיים שניתנו נגדם. פסק דינו של בית המשפט המחוזי מנומק ומושתת על אדנים יציבים, ואין מקום להתערב במסקנותיו.

סיכומו של דבר, אמליץ לחבריי כי יידחו כל רכיבי הערעור למעט טענות המערערים הנוגעות לחישוב דמי השימוש שביצע בית המשפט המחוזי ביחס למבנה מספר 28 בנחלה 33. בהתאם לכך, המשיבה תשיב למערערים סך של 22,320 ש"ח בעבור רכיב זה, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה. המערערים יישאו בהוצאות המשיבה בערעור בסך של 50,000 שקל".

השופטים נעם סולברג וענת ברון קיבלו את פסיקתו של חברם להרכב. נדגיש כי המערערים יחויבו לשלם את הסכום המדובר למדינה, קצת יותר משבעה מיליון שקל, בגין דמי שימוש, זאת ללא קשר להחלטה על השבת הכספים המדוברים למערערים עבור מבנה מספר 28

השופטים נעם סולברג וענת ברון קיבלו את פסיקתו של חברם להרכב. נדגיש כי המערערים יחויבו לשלם את הסכום המדובר למדינה, קצת יותר משבעה מיליון שקל, בגין דמי שימוש, זאת ללא קשר להחלטה על השבת הכספים המדוברים למערערים עבור מבנה מספר 28. התיק נוהל בבית המשפט העליון על ידי עורכי הדין עדי רון ואסנת דפנה מהיחידה לאכיפה אזרחית בפרקליטות המדינה, ובבית המשפט המחוזי על ידי עו"ד ליטל סדובסקי מפרקליטות מחוז ת"א (אזרחי).

לעיון בפסק הדין לחצו כאן

קראו עוד במרכז הנדל"ן

כל ההרצאות, הדיונים והפאנלים של פסגת הנדל"ן 2021 מחכים לכם עכשיו באתר! לחצו כאן!

כתבות נוספות שיעניינו אותך
  • © כל הזכויות שמורות
search