"לא" לחוות טורבינות ברמות מנשה

החברה, אשר מתכננת להקים חוות טורבינות בגולן, ערערה על החלטת הוועדה המחוזית צפון לדחות את בקשתה להקמת חווה דומה באזור מגידו .

טורבינות רוח. תושבי עין השופט לא יראו כאלו, ככל הנראה, בסמוך לבתיהם (שאטרבסטוק)
טורבינות רוח. תושבי עין השופט לא יראו כאלו, ככל הנראה, בסמוך לבתיהם (שאטרבסטוק)

לא תוקם חוות טורבינות ברמות מנשה – לכל הפחות לא במתכונת שבה הוגשה לוועדה המחוזית לתכנון ובנייה צפון: כך קבעה לאחרונה ועדת המשנה לעררים של המועצה הארצית לתכנון ובנייה, שבראשה עומדת עו"ד שמרית גולן. הערר נדחה פה אחד על ידי חברי הוועדה, שדנו בסוגיה בעקבות ערר משותף שהגישה יזמית התוכנית, חברת אנרג'יקס – אנרגיות מתחדשות, לצד אגודת קיבוץ עין השופט הסמוך לאתר שבו תוכננה לקום חוות הטורבינות.

נזכיר כי אנרג'יקס כבר פועלת כמה שנים בישראל לקידום פרויקטים לניצול אנרגיית רוח נקייה, ובספטמבר 2019 התבשרה כי יוזמה אחרת שלה, להקמת חוות טורבינות בת 25 שבשבות ברמת הגולן זכתה לאישור הוות"ל (הוועדה לתשתיות לאומיות). במקרה הנדון, שהגיע עד למועצה הארצית לתכנון ובנייה, הדברים מסתדרים לה פחות.

התכנית הוגשה בינואר 2015, והוועדה המחוזית קיימה בעניינה כמה דיונים. החלטה הייתה כי "התוכנית במתכונתה הנוכחית אינה ראויה לקידום"

התוכנית המדוברת, שמספרה 254-0286005, היא תוכנית מתאר מפורטת החלה בשטח של כ-1,587 דונם בשטחים החקלאיים של הקיבוץ עין השופט. מטרת התוכנית, על פי האמור בה, היא "לייעד שטחים להקמת חוות טורבינות רוח גדולות בהספק כולל של עד כ-32 מגה וואט, שייוצרו על ידי עד תשע טורבינות רוח".

התכנית הוגשה בינואר 2015, והוועדה המחוזית קיימה בעניינה כמה דיונים, שבהם הוחלט לפנות למשרד להגנת הסביבה לצורך קבלת הנחיות לעריכת תסקיר השפעה על הסביבה, ולרשות הטבע והגנים לצורך קבלת הנחיות לעריכת סקר בעלי כנף. החלטת הוועדה שהתקבלה הייתה כי "התוכנית במתכונתה הנוכחית אינה ראויה לקידום", ונתנה לכך כמה נימוקים, וביניהם:

• המרחב שבו מוצעת התוכנית הינו מרחב רגיש באזור חיץ הגובל בשטחי הליבה של המרחב הביוספרי ובסמיכות לשטחי יער נטע אדם ומאגר מים
• מספר בתים עלולים להיות חשופים לרמות רעש החורגות מהתקן המותר וייגרמו מטרדי רעש לשכונות המגורים בעין השופט
• בתחום התוכנית עובר מסדרון חשמל
• על פי חוות הדעת של המשרד להגנת הסביבה, ובהתאם לעמדת קק"ל והחברה להגנת הטבע בנושא, צפויה פגיעה חריגה באוכלוסיית הבז האדום המצויה באזור זה.

החברה היזמית הגישה בקשה לערור על החלטה זו, ויו"ר הוועדה המחוזית דחה את בקשתה. היא הגישה עתירה מנהלית לבית המשפט, ונדחתה גם כן, אך לא ויתרה והגישה ביולי 2018 ערעור לבית המשפט העליון. בפברואר האחרון ניתן פסק הדין בערעור, שקיבל אותו באופן חלקי: "אנו סבורים כי נסיבות המקרה דנן מצדיקות מתן רשות ערר למועצה הארצית על החלטת הוועדה המחוזית לדחות את תוכנית המערערות", קבעו שופטי העליון. "הערר יוגבל לשאלות העקרוניות העולות מנימוקי הוועדה המחוזית בהחלטתה לדחות את התוכנית". בעקבות פסק הדין, הוגש הערר לוועדת המשנה לעררים של המועצה הארצית.

"התוכנית מאזנת בצורה ראויה וטובה בין השיקולים השונים"

החברה טוענת כי התוכנית עומדת בקנה אחד עם האינטרס הלאומי והציבורי לקידום תשתיות בתחום האנרגיה המתחדשת בכלל ואנרגיית הרוח בפרט, ועומדת באופן מיטבי בכל התנאים ואמות המידה המקובלים והנהוגים בענף. "התוכנית מאזנת בצורה ראויה וטובה בין השיקולים השונים הרלוונטיים לתכנון חוות הרוח, ומציעה מנגנוני בקרה שיבטיחו עמידה בכלל הנושאים ובנושאים נוספים בעת הפעלת הטורבינות", טענה המערערת.

עוד טענה החברה כי נימוקי הוועדה המחוזית לדחיית התוכנית שגויים, וכי לא היו בידיה הכלים לבחון ולהחליט באופן ראוי בתוכנית, לרבות בנושא ההנחיות ואמות המידה בנושאים המקצועיים של בעלי כנף, הוראות לתקופת הפעלה, ריצוד, רעש, מרחק מקווי חשמל ועוד.

החלטת הוועדה המחוזית פגומה ולא ראויה, מכיוון שהיא מבטלת דה-פקטו את החלטת המועצה הארצית לאשר את המתחם כמתאים ומועדף לקידום תכנית לטורבינות רוח"

נוסף על כך היא ציינה כי הצוות הבין משרדי שהוקם לצורך איתור ובחינת תאי שטח בעלי פוטנציאל להקמת חוות רוח גדולות בישראל סקר ובחן כ-160 מתחמים פוטנציאליים, ובסופו של דבר המליץ למועצה הארצית לאשר רק 31 מתחמים, וביניהם המתחם מושא הערר – מתחם רמות מנשה, וכי המועצה הארצית אימצה המלצה זו.

מכאן עברה החברה לתקיפת התנהלות הוועדה המחוזית עצמה: "החלטת הוועדה המחוזית פגומה ולא ראויה, מכיוון שהיא מבטלת דה-פקטו את החלטת המועצה הארצית לאשר את המתחם כמתאים ומועדף לקידום תכנית לטורבינות רוח. הוועדה המחוזית לא התייחסה לכך ולא נימקה את הסטייה מהחלטת המועצה הארצית.

הוועדה המחוזית פעלה באופן פוגעני ודווקני כלפי החברה, עיכבה את הליכי קידום התוכנית ודרשה דרישות מיותרות ומכבידות, וזאת בין השאר בשל עמדות שהוצגו לה על ידי מתנגדים ובשל טענות NIMBY (Not In My Back Yard) כנגד קידום התוכנית במתחם המבוקש. הוועדה ביססה את החלטתה לדחות את התכנית על נתונים חסרים, מגמתיים ושגויים".

הקמת הטורבינות לא תשפיע על אזור הליבה של המרחב הביוספרי, והטורבינות מוצעות בשטח חקלאי מעובד, שניתן יהיה להמשיך ולעשות בו שימושים חקלאיים גם לאחר הקמתן. נוסף על כך, הניסיון העולמי מלמד שטורבינות רוח אינן פוגעות במסדרון האקולוגי ואינן קוטעות אותו"

החברה המשיכה וטענה כי הקמת הטורבינות לא תשפיע על אזור הליבה של המרחב הביוספרי, והטורבינות מוצעות בשטח חקלאי מעובד, שניתן יהיה להמשיך ולעשות בו שימושים חקלאיים גם לאחר הקמתן. נוסף על כך היא טענה כי הניסיון העולמי מלמד שטורבינות רוח אינן פוגעות במסדרון האקולוגי ואינן קוטעות אותו.

המערערת אף טענה כי ביצעה שני סקרים מקיפים ומעמיקים בנושא בעלי כנף באזור, שעל פיהם הפגיעה הצפויה באוכלוסיית הבז האדום, אם תתרחש, תגיע לכל היותר ל-6-3 בזים אדומים בעונת הקינון, ולא צפויה פגיעה ארוכת טווח באוכלוסייה זו. לטענתה, הוועדה המחוזית התעלמה מנתונים אלה, והתייחסה, באופן חד-צדדי ובלתי מוסבר, לנתונים אחרים שהובאו על ידי המשרד להגנת הסביבה. "מדובר בפער משמעותי בין חוות הדעת; בחוות הדעת של המשרד להגנת הסביבה נפלו שגיאות מהותיות ובולטות", טענה החברה.

"היזם ניסה להתחמק מקיום ההנחיות לסקר בעלי הכנף"

הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה צפון טענה מנגד כי התוכנית פוגמת בכ-2% משטח המכלול הנופי, "אולם חשוב מכך, פוגעת ברצף החקלאי ומפירה באופן בוטה את השטח הפתוח, באופן שאינו מתיישב עם הוראות סעיף 9.1.3(5) לתמ"א 35, המאפשר הקמת טורבינות רוח במחוז צפון רק במקרה שאינן פוגעות בתפקודו של המכלול הנופי וממוקמות בשוליו".

הוועדה המחוזית טוענת כי פעלה בדיוק בהתאם למתווה שנקבע על ידי המועצה הארצית, ולאחר שביצעה את הבדיקות הרלוונטיות והתגלה כי החששות לפגיעה בבעלי כנף הוכחו בפועל, החליטה כי המתחם אינו מאפשר את הפקדת התוכנית. "כמו כן, ובניגוד לטענה השגויה לפיה המרחב הביוספרי אינו סטטוטורי, נמצא כי התוכנית מסכנת את הכרזת אונסק"ו בעניין ועל כן ההחלטה לדחותה תואמת את המלצת הצוות הבין-משרדי כפי שאומצה על ידי המועצה הארצית", ציינה הוועדה.

חוות הדעת לעניין הפגיעה בבעלי כנף התבססה על חוות דעת של הרכז לשטחים פתוחים ומגוון ביולוגי של המשרד להגנת הסביבה, שהצביע על ליקויים קשים בדרך עריכת הסקר על ידי נציגי היזמית"

עוד טוענת הוועדה המחוזית כי היזם ניסה להתחמק מקיום ההנחיות לסקר בעלי הכנף. "חוות הדעת לעניין הפגיעה בבעלי כנף התבססה על חוות דעת של הרכז לשטחים פתוחים ומגוון ביולוגי של המשרד להגנת הסביבה, שהצביע על ליקויים קשים בדרך עריכת הסקר על ידי נציגי היזמית, ועל פגיעה צפויה של פי 2.75 מהערכים המנחים שנקבעו על ידי רט"ג.

כנגד הסקר שהגיש היזם נכתבה חוות דעת מעמיקה על ידי גורמי מקצוע המומחים בתחום, במשרד להגנת הסביבה וברט"ג. על פי חוות דעת זו, הסקר שהגיש היזם אינו מדויק והממצאים מצביעים על פגיעה החורגת באופן משמעותי מהערכים המנחים שנקבעו. חריגה כזו אינה מאפשרת קביעת משטר הפעלה סביר, ועל כן המשרד להגנת הסביבה התנגד לתוכנית.

מלבד התקפה על חלק מבעלי התפקידים במשרד להגנת הסביבה וברט"ג, וניסיון להצביע על פגמים בחוות הדעת, לא הצביעה המערערת על פגמים מהותיים המצדיקים את שינויה"

מלבד התקפה על חלק מבעלי התפקידים במשרד להגנת הסביבה וברט"ג, וניסיון להצביע על פגמים בחוות הדעת, לא הצביעה המערערת על פגמים מהותיים המצדיקים את שינויה. כמו כן, לטענת הוועדה המחוזית הודו נציגי היזם כי התוכנית דורשת שינויים נוספים, בשל הצורך לשנות את מיקומן של חלק מהטורבינות".

"נותרת אפשרות לתוכנית הכוללת טורבינות בודדות, שאין הצדקה לקידומה"

לאחר ששמעה את שני הצדדים ניגשה ועדת המשנה לעררים לשלב ההכרעה, והתייחסה ראשית לסתירה לכאורה שבין דחיית התוכנית לבין העובדה שהשטח הספציפי נמצא ברשימת השטחים המומלצים מטעם הצוות הבין-משרדי: "באופן כללי, המלצות הצוות הבין משרדי לגבי מתחמים מתאימים לקידום תוכניות עבור טורבינות רוח גדולות עשויות לכלול אתרים בעלי רגישות, והן כפופות לבחינה מפורטת על פי הוראות תמ"א 10/ד/12. 

אין לראות בהחלטת הוועדה המחוזית לדחות את התוכנית כהחלטה העומדת בסתירה לעצם העובדה שהמתחם הומלץ, באופן מסויג ובכפוף לבחינה מפורטת, על ידי הצוות הבין משרדי"

באופן ספציפי, לגבי מתחם רמות מנשה, ההמלצה לא הייתה גורפת (חלק מחברי הצוות הסתייגו ממנה), וצוין כי יש לבחון את המתחם גם ביחס לפגיעה האפשרית במרחב הביוספרי, לתוכנית הפארק, לפגיעה בבעלי כנף ועוד. מכאן שאין לראות בהחלטת הוועדה המחוזית לדחות את התוכנית, שהתקבלה לאחר בחינה מפורטת של המתחם ולאחר שנמצא כי היא כרוכה בפגיעה בסביבה בפרמטרים שונים, כהחלטה העומדת בסתירה לעצם העובדה שהמתחם הומלץ, באופן מסויג ובכפוף לבחינה מפורטת, על ידי הצוות הבין משרדי".

לאחר מכן התפנתה הוועדה ליתר הטענות, וציינה: "לא ניתן לקבל את טענות היזמית לפיהן אין בידי הוועדה המחוזית, או בידי היועץ הסביבתי שלה, הכלים הנדרשים לצורך מתן הנחיות וקביעת אמות מידה בנושאים הסביבתיים.

אין בהחלטת הוועדה המחוזית אמירה עקרונית כללית לפיה מופע הטורבינות כפי שהוצג בנספחי התוכנית אינו תואם את הוראות תמ"א 10/ד/12, ואין בהחלטה אמירה עקרונית כללית לפיה מסמך המדיניות גובר על הוראות תמ"א 10/ד/12. החלטת הוועדה המחוזית התייחסה לאפשרות ההעמדה של הטורבינות בפועל, נוכח האילוצים שהתבררו במהלך בחינת התוכנית, ועל פיהם אכן נותרת אפשרות לתוכנית מצומצמת בהרבה, הכוללת טורבינות בודדות, שאין הצדקה לקידומה".

באשר לפגיעה הצפויה בבעלי כנף, פסקה הוועדה: "על פי ערכי הסף שאומצו במסגרת תמ"א 41 המוצעת, ובהחלטות בתוכניות אחרות, הערך הרלוונטי עבור הבז האדום, המשתייך לקבוצת ה'עופות בסכנת הכחדה לפי הספר האדום העולמי ו/או הישראלי', הוא עד 0.1 עופות בשנה. 

איננו סבורים כי יש מקום לאשר מלכתחילה תוכנית שלא ניתן להבטיח את עמידתה בערכים שנקבעו, ותמ"א 41 המוצעת מעגנת עיקרון זה ביחס לפגיעה בבעלי כנף. לפיכך, אנו סבורים כי מדובר בנימוק לגיטימי לדחיית התוכנית"

מכאן, שגם בהתעלם מהמחלוקות המתודולוגיות לעניין אופן עריכת הסקר, הרי שהנתונים שהוצגו על ידי היזמית עצמה מעידים על חריגה משמעותית מערך הסף שאותו אנו רואים כמחייב ביחס לתוכנית. כפי שציינו לעניין החריגות מערכי הרעש והריצוד, איננו סבורים כי יש מקום לאשר מלכתחילה תוכנית שלא ניתן להבטיח את עמידתה בערכים שנקבעו, ותמ"א 41 המוצעת מעגנת עיקרון זה ביחס לפגיעה בבעלי כנף. לפיכך, אנו סבורים כי מדובר בנימוק לגיטימי לדחיית התוכנית".

"לא מצאנו מקום להורות על הפקדת התוכנית תוך דחיית השינויים לשלב ההפקדה"

את הדיון חתמה הוועדה בשאלת הפקדת התוכנית על אף הליקויים שבה, והכריעה באופן חד-משמעי כי אין להפקידה: "במהלך הדיון בערר טענה החברה כי אף אם נדרשים תיקונים בתוכנית, ניתן להכניסם בתוכנית בתקופת ההפקדה, תחת דחיית התוכנית בכללותה. איננו סבורים כי יש מקום להפקיד תוכנית שאינה מוגמרת ומסוימת דיה, ודאי כאשר צפויות להיות לה השלכות משמעותיות על סביבתה, שחומרתן נגזרת מפרטיה הספציפיים ומהמרחקים שבהם יוצבו הטורבינות. 

חלוף הזמן מאז דחיית התוכנית לא חיזק את סיכוייה להתאשר, שכן המגמה המסתמנת היא חידוד הקריטריונים, ובמקרים מסוימים החמרתם. כמו כן, קיימים מכשולים אפשריים נוספים לקידום התוכנית, כמו למשל הימצאותה בתחום מכלול נופי"

ללא קביעה ברורה של מספר הטורבינות ומיקומן המדויק, וכאשר אין ודאות כי ניתן להפחית את ההשפעות הסביבתיות של כל טורבינה ושל התוכנית כמכלול עד לרמה של עמידה בקריטריונים, אין הצדקה להפקדה. התוכנית מושא הערר, כפי שהוגשה, נדחתה בצדק, בשל אי-עמידה בקריטריונים המקובלים. חלוף הזמן מאז דחיית התוכנית לא חיזק את סיכוייה להתאשר, שכן המגמה המסתמנת היא חידוד הקריטריונים, ובמקרים מסוימים החמרתם, על בסיס עיקרון הזהירות המונעת. כמו כן, קיימים מכשולים אפשריים נוספים לקידום התוכנית, כמו למשל הימצאותה בתחום מכלול נופי.

השינויים הנדרשים לצורך הפיכת התוכנית לתוכנית הראויה להפקדה הם מהותיים, וגם אם הדבר אפשרי – הוא כרוך למעשה בהכנת תוכנית חדשה ובביצוע מחודש של התסקיר והסקר, לפי מאפייני אותה תוכנית. לפיכך, לא מצאנו מקום להורות על הפקדת התוכנית תוך דחיית השינויים לשלב ההפקדה". בתום כל אלו קבעו חברי הוועדה כי הם דוחים את הערר פה אחד.

קראו עוד במרכז הנדל"ן

כתבות נוספות שיעניינו אותך
  • © כל הזכויות שמורות
search