"אין להקל ראש בחומרת העבירות": החברה הורשעה בסיכון חיי הפועלים, וזה הקנס שהוטל

שופט בית הדין האזורי לעבודה בבאר שבע, צבי פרנקל, גזר בחודש שעבר על קבוצת י.ה הרציג ובעליה יהודה הרציג קנס של כ-244 אלף שקל, זאת בעקבות הרשעתם באוגוסט האחרון בשורה של עבירות בטיחות, שפורסמה במרכז הנדל"ן.

קנס של 137,340 שקל הוטל על החברה וקנס נוסף של 106,820 שקל הוטל ישירות על בעלי החברה יהודה הרציג. הסכומים משקפים 45% ו-35% מהקנס המירבי בהתאמה. בנוסף לכך גזר השופט קנס על תנאי בסך 29  אלף שקל נוספים בגין כל עבירת בטיחות נוספת שתעבור החברה לאורך שלוש השנים הבאות. עם זאת, מגזר הדין עולה כי הרציג פרש מהענף.

אם לא יוגש ערעור, אזי גזר הדין מסמן את סופו של ההליך המשפטי בפרשה, שהחל בכתב אישום שהגיש משרד העבודה ב-2023. באוגוסט האחרון הרשיע בית הדין האזורי לעבודה את קבוצת הרציג ובעליה בעבירות בגין הפרות של הוראות פקודת הבטיחות בעבודה והתקנות שהותקנו מכוחה, שבוצעו ב-2020 בפרויקט בקצרין שבגולן.

בית המשפט קיבל את עמדת המדינה וקבע כי באתר הבנייה נמצאו ליקויים מהותיים, בהם היעדר ציוד מגן לעובדים, שימוש בסולמות פגומים, היעדר שילוט בטיחותי ומנהל עבודה, וכן הפרות של חובות הפיקוח. נקבע כי הרציג היה המבצע בפועל של העבודות וסיכן את חיי העובדים, זאת חרף טענותיו שלפיהן חברה אחרת ביצעה את הפרויקט. החברה ובעליה הואשמו ב־14 סעיפי הפרות בטיחות שונים, אולם בגזר הדין קבע השופט כי יש לראות את כלל ההפרות כאירוע אחד.

במענה לכתב האישום הכחישו בהרציג את מרבית סעיפי האישום, למעט העובדה שיהודה הרציג שימש בתקופה הרלוונטית כבעלים ומנהל החברה. לטענתם, הם לא היו מבצעי עבודות הבנייה בפועל, וכי החברה שביצעה את הפרויקט הייתה “בונה מסד הצפון ב.מ.ה”, באמצעות מנהלה אליעזר רוזנברג, והחזיקה ברישיון קבלני כדין. טענות אלו נדחו על ידי בית המשפט.

המדינה ביקשה להטיל על החברה קנס של 264,680 שקל ועל הרציג קנס של 240,020 שקל – למעלה מחצי מיליון שקל בסך הכול. מנגד ביקשו הנאשמים להעמיד את הקנסות על שיעור של 25%–55% מהקנס המרבי. השופט פרנקל קבע כי מאחר שמדובר באירוע אחד, הקנס המרבי עומד על 305.3 אלף שקל, וכי יש לגזור קנס בטווח שבין 25% ל-55% ממנו.

בגזר הדין ציין השופט כי הנאשמים הורשעו לאחר ניהול הוכחות וכי אין להם עבר פלילי, אך הדגיש כי “אין להקל ראש בחומרת העבירות, שבהן העובדים עבדו ללא מנהל עבודה, ללא השגחה ועם ציוד שאינו תקין. פוטנציאל הנזק היה עצום ועלול היה לעלות בחיי אדם”. מנגד שקל בית המשפט לקולה את מצבה הכלכלי הקשה של החברה, את העובדה שלא נגרם נזק בפועל לעובדים, את פרישתו של הרציג מתחום הבנייה לטובת עיסוק בייעוץ, וכן את שירותו במילואים כחובש קרבי. נוכח זאת, התיר השופט את פריסת הקנס ל-30 תשלומים.

ד"ר הדס תגרי, מנהלת "הקבוצה למאבק בתאונות בניין ותעשייה", אמרה בעקבות גזר הדין כי "הרשעתה של חברת 'י.ה הרציג' ובעליה בהפרות בטיחות חמורות רבות באתר שבו שימשה כמבצעת הבנייה מאירה בעיה חמורה בחקיקת הבטיחות התעסוקתית בעבודה, המאפשרת ליזם שאיננו קבלן רשום לשמש כ'מבצע בנייה' האחראי על פי חקיקת הבטיחות לבטיחות העובדים באתר. זאת, על אף שאינו נדרש להכשרה מקצועית כלשהי שתבטיח את יכולתו לעשות כן כהלכה.

"יתר על כן, משמעות הדבר היא שאין אפשרות למנוע מיזם שביצע הפרות בטיחות חמורות ואף כזה שעובדים נפגעו באחריותו לחזור ולשמש כמבצע בנייה באתרי בנייה. זאת, משום שלהבדיל מקבלן רשום, אשר רשם הקבלנים מוסמך לשלול את רישיונו עקב ביצוע הפרות בטיחות, יזם אינו נדרש להסמכה רשמית כלשהי אותה ניתן לשלול. במהלך ההליכים לתיקון תקנות הבטיחות בעבודות בנייה שהושלם לאחרונה העלינו בעיה חמורה זו והצענו לקבוע שרק קבלן רשום יוכל לשמש כמבצע בנייה, אולם לצערנו עמדתנו זו לא התקבלה וזאת ללא נימוק כלשהו, וליקוי חמור זה ממשיך לסכן את בטיחות העובדים באתרי הבנייה".

חברת י.ה הרציג ובעליה יהודה הרציג טרם הגיבו לכתבה. תגובתם תובא לכשתתקבל.