"לאסור על Airbnb? זה לא ייעלם, אין לי אינטרס להפוך ישראלים טובים לעבריינים"

כל החדשות והעדכונים של מרכז הנדל"ן גם ב-WhatsApp >>

לצפייה: 

להאזנה: 

ענף התיירות הישראלי נמצא באחת התקופות הקשות בתולדותיו - רצף של משברים, מהקורונה ועד המלחמה הנוכחית, שהותירו את בתי המלון ריקים. למרות זאת, יצחקוב משוכנע שהמשבר הנוכחי הוא רק שלב בדרך להתאוששות מהירה. "אנחנו בעצם במלחמה מתמשכת מאז מרץ 2020. ענף התיירות נמצא בשש שנים נוראיות - אבל יש ניצנים של תקווה ואנחנו נעבור את זה". 

לדבריו, אחת הבעיות המרכזיות היא תפיסת הענף בתוך הממשלה. "אני אשמח שההבנה שהענף חשוב תחלחל לכל גורמי הממשלה. זה ענף הייצוא החמישי בגודלו, והוא גם כלי הסברה אדיר. תייר שמגיע לכאן רואה את ישראל אחרת לגמרי ממה שמשדרים בעולם". הפער בין הדימוי למציאות, לדבריו, קיצוני במיוחד בתקופות לחימה. "אני מדבר עם אנשים בארצות הברית והם חושבים שאנחנו חיים במחילות. ואז הם מגיעים לפה ואומרים: זה בכלל לא מה שחשבנו. החיים כאן ממשיכים".

עם זאת, הנתונים בענף מדברים בעד עצמם: תפוסת המלונות קרסו . "בתל אביב בפסח יש בערך 30% תפוסה. זה אומר שאין תיירות. בטבריה, מתוך 4,500 חדרים, רק 500 תפוסים".

בשיחה מתח יצחקוב ביקורת על מתווה הפיצויים בעקבות "שאגת הארי" שלדבריו אינו מותאם לענף המלונאות. "לקחו את כל החברות מעל 400 מיליון שקל ושמו אותן באותה קטגוריה. אבל מלון זה לא קניון. כל מלון הוא יחידה כלכלית נפרדת, עם רווח והפסד משלו".  לדבריו, הפגיעה בענף היא מיידית ועמוקה יותר מענפים אחרים: "הקניונים מפוצצים, הסופרים מפוצצים - אבל התיירות פשוט נעצרה".

כדי להתמודד עם המשבר, משרד התיירות מקדם שינוי תכנוני רחב היקף: עירוב שימושים במלונות. "לפני שנתיים החלטנו לצאת למהלך של עירוב שימושים מסיבי. הבנו שקצב בניית החדרים יורד, בעיקר בגלל הריבית, ושצריך לשנות כיוון", הסביר יצחקוב. המהלך מאפשר ליזמים לשלב מגורים בפרויקטים מלונאיים: "פתחנו אפשרות לתוספת של עד 49% מגורים. זה לא מילה גסה. ראינו שזה עובד בדובאי ובמיאמי".

לדבריו, המטרה ברורה: "אני לא מפחד שהיזם ירוויח כסף. אני רוצה עסקים הגונים - שהיזם ירוויח, המדינה תרוויח והציבור יקבל יותר חדרים במחיר נמוך יותר". 

מהלך נוסף שכבר מתחיל להשפיע הוא הסרת מגבלות הבנייה באילת. "הורדנו את הגבלת הגובה משמונה קומות ל-20. זה מוסיף חדרים כמעט במיידי", אמר. המשמעות הכלכלית דרמטית: "לבנות לגובה הרבה יותר זול מלהקים מבנה חדש - וזה מגדיל משמעותית את ההיצע". במקביל, המשרד מפעיל תוכנית להשלמת פרויקטים תקועים. "ראינו הרבה שלדים של מלונות. אז אמרנו - נעזור בגמרים. מי שמתחייב לסיים תוך 30 חודשים מקבל מענק", הסביר. התוצאה: "ב-50 מיליון שקל אנחנו מייצרים יותר מ-600 חדרים. זה פתרון מהיר ויעיל".

אחד הנושאים הבוערים בענף הוא שוק ההשכרה לטווח קצר. כעת מקדם המשרד הסדרה ראשונה בתחום. "אנחנו לא יכולים לחכות שבית המשפט יחליט עבורנו. האחריות להסדיר היא של המדינה", אמר יצחקוב. לדבריו, היקף התופעה עצום: "רק בתל אביב היו כ-19 אלף יחידות Airbnb לפני המלחמה. זה כמעט כמו מלאי חדרי המלון". המדינה מתמודדת עם דילמה: "אם נאסור - זה לא ייעלם, זה פשוט יעבור לשוק שחור. ואם לא נסדיר - נאבד הכנסות של כחצי מיליארד שקל ממסים בשנה".

יצחקוב מדגיש כי המטרה היא איזון: "אין לי אינטרס להפוך ישראלים טובים לעבריינים. צריך לאפשר לתחום הזה להתקיים - אבל בצורה מוסדרת". בין הפתרונות שנבחנים: חלוקה לאזורים, רישוי והגדרת שימושים. "צריך ודאות עסקית. בלי זה אי אפשר לנהל עסק".

למרות המצב, יצחקוב נשמע אופטימי לגבי העתיד. "לא צריך להיות נביא כדי להבין שבסוף המלחמה תהיה כאן פריחה גדולה. ביטחון מביא תיירות - וישראל היא מגנט עולמי". הוא אף מספר על ביקושים מפתיעים: "ביום השני למלחמה קבוצה של אוונגליסטים רצתה להגיע לישראל. זה מראה את העוצמה של הביקוש".

ולסיכום, המסר שלו לענף ברור: "אנחנו צריכים לשרוד את ההווה, אבל העתיד יהיה חזק מאוד. מי שיחזיק מעמד עכשיו, יהיה חלק מהצמיחה הגדולה שתבוא".