"כשהשוק עולה לא רואים טעויות בהשקעות. הן מתגלות בנפילות, ואז אתה במצוקה"

כל החדשות והעדכונים של מרכז הנדל"ן גם ב-WhatsApp >>

בשוק ההון של השנים האחרונות, שבו העליות הפכו כמעט לשגרה, קל להתבלבל ולחשוב שניהול תיק השקעות הוא עניין פשוט יחסית. אבל דווקא ברגעי מבחן, כשהשווקים מתהפכים, מתברר עד כמה ההנחות הללו מסוכנות. גרי ליבנת, מנהל נציגות בנק רוטשילד בישראל, מזהיר כי ניהול עושר מקצועי אינו פריבילגיה של עשירים בלבד, אלא כלי קריטי לכל מי שמבקש לשמר הון לאורך זמן, וגם מגלה איפה רוב המשקיעים טועים, בדיוק כשהם בטוחים שהם עושים את הדבר הנכון

לצפייה: 

להאזנה: 

ליבנת חוזר אחורה לשורשי השיטה של משפחת רוטשילד, שנחשבת לאחת החלוצות של הבנקאות הגלובלית. לדבריו, כבר בתחילת הדרך נבנתה תפיסה ברורה של פיזור גיאוגרפי, חשיבה ארוכת טווח וניהול סיכונים קפדני. המודל הזה, שנולד באירופה של המאה ה-19, רלוונטי היום לא פחות, במיוחד בעידן של תנודתיות, מלחמות ואי-ודאות.

אבל למרות ההיסטוריה המרשימה, ליבנת מדגיש כי השאלה המרכזית עבור משקיעים כיום אינה איפה לנהל את הכסף, אלא איך. "ברור שאתה יכול לנהל את הכסף בבנק מקומי ובגופי השקעות מקומיים, בחברות ברוקרים אמריקאיות גלובליות וכן הלאה. יש הרבה אפשרויות לנהל כסף וזה בסדר, הכסף יכול להתנהל. אבל אני חושב שכמו כל דבר בחיים, ברגע שמדובר בפעילות משמעותית, אז השאלה היא האם זה הדבר הנכון לעשות".

כדי להמחיש את הפער, ליבנת משתמש בדימוי פשוט אך חד. "אתה יכול לקנות רכב ב-100 אלף שקל או במיליון שקל. שניהם רכבים שייסעו והכל בסדר, יבצעו את העבודה שלהם. אבל האם לרכב ב-100 אלף שקל יש את אותם מערכות הגנה? האם הוא יחזיק לאורך זמן?". לדבריו, כך בדיוק נראה ההבדל בין ניהול עצמאי לניהול עושר מקצועי: כל עוד השוק עולה, כמעט כל אסטרטגיה נראית טובה, אבל כשמתחילים אירועים מורכבים, נכנסת לתמונה החשיבה המערכתית.

המורכבות הזו אינה תיאורטית בלבד. היא כוללת שיקולים של מיסוי, פיזור גיאוגרפי, תכנון בין-דורי והתאמה למצבים משתנים בחיי המשפחה. "כשאתה מסתכל על עולם של ניהול הון, אז נכנסים פתאום כל מיני היבטים אחרים. קודם כל יש היבטים מיסויים. יש החלטות השקעה שיכולות להיות דרמטיות במיוחד במכפילים גבוהים, בסכומים הגדולים ולאורך זמן".

לדברי ליבנת, גם היקף ההון שממנו מתחילה המורכבות נמוך ממה שנהוג לחשוב. "המורכבות הפיננסית מתחילה כבר מכמה מיליוני דולרים. זה לא שכל לקוח זה לקוח של עשרות מיליוני דולרים". המשמעות היא שניהול מקצועי אינו שמור רק לאולטרה-עשירים, אלא רלוונטי למגוון רחב יותר של משקיעים. אחת הבעיות המרכזיות שהוא מזהה בתיקי השקעות היא חוסר מבנה. "אנחנו רואים המון תיקים שהם נורא אופורטוניסטיים. זה לא מתודי. זאת אומרת, עכשיו אני אוהב את המניה הזאת אז אני משקיע במניה הזאת. או הבנק הציע מוצר מסוים וקניתי, בסופו של דבר נהיה בלאגן בתוך תיק ההשקעות". לתופעה הזו מצטרפת ריכוזיות גבוהה, בעיקר סביב מניות בודדות או סקטורים חמים, מה שמגדיל משמעותית את הסיכון.

"צריך מנהל עושר, שיודע לבנות את המערכת הזו" 

הבעיה האמיתית, לדבריו, היא שהטעויות הללו לא נחשפות בזמן אמת. "אנחנו חווים שווקים עולים כל כך הרבה שנים, אז אתה לא רואה את הטעויות כי קשה לראות טעויות כשכמעט כל השוק עולה. טעויות יבואו כשהשוק יתממש בצורה אגרסיבית, ואז אתה תראה שאם לא בנית את זה בצורה נכונה, אתה פתאום יכול למצוא את עצמך באיזושהי מצוקה". הפתרון, מבחינתו, מתחיל בבניית תיק עם מבנה ברור: חלוקה בין מניות, אג"ח ונכסים נוספים, בהתאם לגיל, אופק ההשקעה וצרכי הנזילות. משקיעים צעירים יכולים להרשות לעצמם תנודתיות גבוהה יותר, בעוד שמשקיעים מבוגרים או כאלה שמנהלים הון עבור הדור הבא יידרשו לגישה שונה לחלוטין.

בעידן שבו בינה מלאכותית מציעה תשובות כמעט לכל שאלה, ליבנת מתייחס גם לפיתוי להסתמך על כלים דיגיטליים לניהול השקעות. "נראה שאפשר לעשות הכל, אבל אתה יכול לחשוב שאתה קונה את תעודת הסל הכי טובה, ואולי מסתבר שיש שם איזה אישיו מיסויי שלא לקחת בחשבון. אלף ואחד דברים שיכולים לקרות, ולקחת דבר שעבדת מאוד קשה בשבילו לייצר הון משמעותי ולתת את זה לאיזשהו פלטפורמה אינטרנטית - אני חושב שזו שגיאה". 

בסופו של דבר, ניהול עושר, לשיטתו, הוא הרבה מעבר לבחירת מניות. מדובר בתהליך מתמשך של התאמה למציאות משתנה. "החיים הם דינמיים ודברים משתנים כל הזמן. זו הסיבה שצריך מנהל עושר. מישהו שיודע לבנות את המערכת הזו, את האימפריה הזו, שכל הזמן מסתכל על ניהול הסיכונים, איפה אתה נמצא בנקודת זמן הזו בחיים, והאם צריך לעשות שינוי?".