"ה-AI הוא גם הזדמנות וגם איום. ברור שיהיה פה שינוי משמעותי בשוק התעסוקה"

כל החדשות והעדכונים של מרכז הנדל"ן גם ב-WhatsApp >>

האם מהפכת הבינה המלאכותית תייצר עושר עצום, או דווקא תטלטל את שוק העבודה והכלכלה? בשיחה בפודקאסט "רכבת ההשקעות" מדבר ברק בנסקי, מנהל ההשקעות הראשי של כלל ביטוח ופיננסים, על ההשפעות האפשריות של ה-AI על שוק ההון, עולם העבודה והנדל"ן, על האתגרים בניהול מאות מיליארדי שקלים בתקופה של אי-ודאות גלובלית, ועל השאלה האם שוק ההון הישראלי עדיין אטרקטיבי להשקעה למרות המלחמה והמתיחות הגיאופוליטית.

לצפייה: 

לדברי בנסקי, הבינה המלאכותית מייצרת במקביל גם הזדמנויות עצומות וגם איומים משמעותיים. "יש הרבה מאוד שאלות והרבה חוסר ודאות סביב ה-AI", הוא אומר. "לפני כמה חודשים השוק הריע לכל מי שמשקיע בתחום. החברות הגדולות הגדילו השקעות בתשתיות, והשוק העלה את שווי המניות שלהן. אבל בחודשים האחרונים הנרטיב השתנה - ועכשיו מתחילים להסתכל גם על הסיכונים". 

לדבריו, השוק כבר מזהה את החברות שייהנו מהגל הראשון של ההשקעות - בעיקר חברות שבבים, דאטה סנטרים ויצרני חשמל - אך במקביל חושש מפגיעה בענפים אחרים. "יש חברות שנהנות כרגע ואולי בעתיד לא, ויש חברות שמאוימות כרגע ואולי דווקא יתברר שהשוק העניש אותן יותר מדי", הוא מסביר. "ברור שאנחנו עומדים בפני שינוי משמעותי בשוק התעסוקה, אבל אף אחד עדיין לא יודע מה יהיה הקצב והעוצמה שלו". 

אי-הוודאות הזו משפיעה ישירות על אופן ניהול ההשקעות. מבחינת בנסקי, המילה החשובה ביותר בתקופה הנוכחית היא פיזור. "התשובה לכל איום כזה היא פיזור בתיקים", הוא אומר. "יש לנו השקעות בחברות שעלולות להיפגע מהמהפכה, אבל גם בחברות שמרוויחות ממנה - למשל בתשתיות AI ובאנרגיה". לדבריו, אחת ההשפעות הברורות כבר היום היא הזינוק בביקוש לחשמל בעקבות ההקמה המסיבית של מרכזי נתונים. "הביקוש לחשמל בעקבות ההשקעות בדאטה סנטרס, מרקיע שחקים. מחירי הזמינות בארה"ב באזורים מסוימים עלו פי עשרה בשנתיים האחרונות", הוא אומר. "לכן הגדלנו השקעות בעולם האנרגיה, כולל בתחנות כוח ובאנרגיה מתחדשת". 

עם נכסים בהיקף עצום לניהול, אחת השאלות המרכזיות עבור גוף כמו כלל היא עד כמה השוק הישראלי יכול לספק הזדמנויות השקעה. לדברי בנסקי, התשובה מורכבת. "בבורסה הישראלית לא באמת מיוצגים כל הסקטורים", הוא אומר. "יש הרבה פיננסים והרבה נדל"ן, אבל כמעט אין חברות בריאות וטכנולוגיה בקנה מידה גדול". לדבריו, העובדה שהחיסכון הפנסיוני בישראל גדול מאוד וממשיך לצמוח דוחפת חלק הולך וגדל מההשקעות אל מחוץ לישראל. "החיסכון הפנסיוני בישראל גבוה יחסית לתוצר וגם גדל כל הזמן. לכן חלק גדול מהכסף זורם להשקעות בחו"ל, שם מגוון האפשרויות רחב הרבה יותר".

אחת ההשפעות המיידיות של הבינה המלאכותית היא על שוק הנדל"ן למשרדים. בנסקי מסביר כי אי-הוודאות לגבי עתיד כוח העבודה כבר משפיעה על שיקולי השקעה: "אם אני שוקל ליזום בניין משרדים, אני יודע שאם זה לא מרכז תל אביב אני לא עושה. כבר היום יש הרבה היצע מחוץ לתל אביב, ואם חלק מהמשרות ייעלמו - המקומות האלה יהיו הראשונים להיפגע". 

הבינה המלאכותית כבר מתחילה להשפיע גם על עבודת מנהלי ההשקעות עצמם. בנסקי מספר כי בכלל משתמשים בכלים מבוססי AI לניתוח מידע פיננסי ולייעול תהליכים. "אנחנו מנסים לקחת כמויות עצומות של סקירות ומידע, להכניס אותן למרכז אחד ולהפעיל עליהן מודל שיקשור בין הנתונים וייצר תובנות", הוא אומר. עם זאת, הוא סבור שלפחות בשלב הזה עדיין קשה להחליף את השיקול האנושי. "ה-AI מצוין בביצוע משימות, אבל היצירתיות האנושית והיכולת לחשוב מחוץ לקופסה עדיין מאוד חשובות", הוא אומר. "לכן למי שמתחיל היום קריירה בפיננסים הייתי ממליץ להתמקד בהבנה עמוקה של חברות ושל המנועים שמניעים את השווקים". לדבריו, דווקא בעידן שבו הטכנולוגיה מתקדמת במהירות, היכולת האנושית להבין את התמונה הרחבה עשויה להפוך לנכס החשוב ביותר עבור משקיעים.