"הרישוי העצמי חייב לשרת לא רק את המשרדים הגדולים, אלא גם אדריכלים צעירים"

מאות אדריכלים, מהנדסי ערים, נציגי רשויות מקומיות ועורכי דין השתתפו בכנס “רישוי עצמי - כל מה שאדריכלים צריכים לדעת”, ביוזמת התאחדות האדריכלים ובוני ערים בישראל והיועץ המשפטי של התאחדות, עו״ד יובל גלאון, ראש מחלקת תכנון ובנייה במשרד עמית פולק מטלון . הכנס עסק ביישום רפורמת הרישוי העצמי ובהשלכותיה על עולם התכנון - בדגש על האתגרים העולים מצד הרשויות המקומיות בשטח.

אדריכלית ארנה אנג'ל, יו"ר התאחדות האדריכלים, פתחה את הכנס ואמרה כי מדובר בשינוי היסטורי במעמד האדריכלים בישראל: "הרישוי העצמי הוא מהלך שמעניק לאדריכלים סמכויות חסרות תקדים. הכוח הזה מחייב אותנו לאחריות כבדה, ולמעטפת מקצועית, משפטית וציבורית מלאה. תפקידה של ההתאחדות הוא לא רק ללוות משפטית, אלא לייצר שפה משותפת, אמון ושותפות עם מוסדות הרישוי, לפתח תו תקן לאיכות ולהבטיח שהמסלול המהיר לא יפגע ברמת התכנון ובמרחב הציבורי". 

כובד האחריות: מדוע רוב האדריכלים עדיין נרתעים מרפורמת הרישוי העצמי?

לדבריה, ההתאחדות הקימה מערך יועצים משפטיים ייעודי שילווה את האדריכלים בחמש השנים הקרובות, יענה על מחלוקות מול ועדות מקומיות וחברות ביטוח, ויסייע בצמצום חשיפה להליכים אזרחיים ופליליים. "הרישוי העצמי חייב לשרת לא רק את המשרדים הגדולים, אלא גם אדריכלים צעירים וחדשניים. המבחן האמיתי של הרפורמה יהיה לא רק במהירות - אלא באיכות ובאמון הציבור," הדגישה.

עו״ד יובל גלאון, ראש מחלקת תכנון ובנייה במשרד עמית, פולק, מטלון ושות’ והיועץ המשפטי של התאחדות האדריכלים, אמר כי רפורמת הרישוי העצמי היא מהפכה של ממש שפתחה הרבה מאוד הזדמנויות ואפשרויות לאדריכלים. "עם זאת יש חששות רבים בקרב האדריכלים, אם בשל הלחצים האפשריים שיבואו מצד היזמים ואם בשל סוגיות משפטיות למיניהן, ביטוח, אתיקה וכו'. לשם כך אנחנו פה, להסביר את תהליך הרישוי העצמי צעד צעד, להראות שכל הבעיות ניתנות לפתרון ולהסיר את כל החששות. התאחדות האדריכלים, ואנחנו כיועצים המשפטיים שלה, רואים את תפקידנו כגוף מגשר ומתאם שיכוון את האדריכלים במסלול הרישוי העצמי ויענה על כל השאלות״.

עברנו מ-3,000 יח"ד בשנה לכ-7,000" 

בפאנל מקצועי בהנחיית אדר’ גיל שנהב השתתפו נציגי הרשויות המקומיות מהוד השרון, ירושלים ותל אביב־יפו. הפאנל הציף תמונה מורכבת של רשות מקומית שנדרשת להסתגל למציאות רגולטורית חדשה, שבה חלק מסמכויות הפיקוח עוברות לידי מורשי היתר. לדברי אדר’ גיל שנהב: "מדובר במהפכה כפולה - הן במעמד האדריכלים והן בתפקוד הרשויות המקומיות, שנדרשות להגדיר מחדש את גבולות האחריות והבקרה". 

מירב שניר, מהנדסת עיריית הוד השרון, ציינה כי בעיר נמסרו כבר ארבעה תיקי מידע וחמש בקשות נוספות נמצאות בטיפול. "בסוף הלמידה היא למידה משותפת. אנחנו מבינים שהחקיקה קצת מייתרת אותנו, ולכן ממפים את החששות כדי לבנות סקאלה של תנאים ותיקי מידע. האתגר הגדול הוא היום שאחרי ההיתר - ההיערכות כוללת לא רק את מחלקת ההנדסה אלא גם אגפי שפע, תחבורה וביטחון". 

עו״ד סלאם חאמד (יח"צ)

אינג’ יואל שבת, ראש אגף רישוי בעיריית ירושלים, הציג נתונים על תנופת הבנייה החריגה בעיר: "עברנו מ-3,000 יחידות דיור בשנה לכ-7,000, ובקרוב אף 8,000. זה מתאפשר בזכות שיתופי פעולה, אך מורשה להיתר הוא נושא חדש עבורנו. הרפורמה מעמידה אותנו בקונפליקט מובנה בין אינטרס היזמים לבין הצורך לשמור על המרחב הציבורי". לדבריו, בשלב זה הבקשות מוגשות בעיקר על ידי הנדסאים ולא על ידי מורשי היתר - מצב שמעלה סימני שאלה מקצועיים.

אדר’ שרון צ’רניאק, סגן מנהל אגף רישוי ופיקוח בעיריית תל אביב־יפו, תיאר היערכות מערכתית: "הקמנו מערך מחשוב ייעודי שתומך בהגשת בקשות מורשה להיתר. נפתחו תשעה תיקי מידע ועוד מספר בקנה. תיק המידע הפך לשלב מהותי שבו אנו נדרשים לרכז כבר בתחילת הדרך את כל המידע הקריטי." עם זאת, ציין כי האתגר המשמעותי טמון גם בשלב הביצוע, שבו רמת הניסיון עדיין מוגבלת.

עו״ד סלאם חאמד, שותפה במחלקת תכנון ובנייה במשרד עמית פולק מטלון , דיברה על שני שינויים שעומדים לקרות שישפיעו עמוקות על רפורמת הרישוי העצמי. הראשון הוא תקנות שירחיבו את סמכויות מכון הבקרה. ״כפועל יוצא מכך, מורשה להיתר יוכל להגיש בקשות למבנים ללא הגבלת גובה״, אמרה. ״אם כרגע רישוי עצמי רלוונטי לבניינים בגובה של עד 42 מטר, הרי שאחרי שהתקנות החדשות ייכנסו לתוקף, הרישוי העצמי יתאפשר גם במקרה של מגדלים.

"זה אמור היה לקרות ב-1 בינואר. זה כנראה לא יקרה בתאריך זה, אבל בחודשים הקרובים זה יקרה״. השינוי השני שעליו דיברה הוא סעיף בחוק ההסדרים שמקל על הדרישה המחייבת 100% חתימות מהבעלות בנכס לצורך מסלול הרישוי העצמי. ״ניתן יהיה להתחיל בתהליך רק עם 60% מהבעלים ולהשלים את ה100% ממש ערב הוצאת ההיתר״, אמרה.

הכנס חשף פערים בין החזון של הרפורמה לבין האופן שבו היא מיושמת בפועל. בעוד האדריכלים מקבלים סמכויות נרחבות, הרשויות המקומיות נדרשות להגדיר מחדש את תפקידי הפיקוח, האחריות והבקרה - תוך עומסים גוברים, מחסור בכוח אדם וחשש מפגיעה באיכות המרחב הציבורי. הצלחת הרפורמה, כך עלה מהדיון, תלויה פחות במהירות ויותר באיזון העדין בין יעילות, מקצועיות ואחריות ציבורית.