פתיחת עשרות תאגידי כח אדם חדשים מתעכבת - ואלפי פועלים המיועדים לישראל ממתינים בהודו

קושי בהוצאת היתרי עבודה? אין מספיק טיסות או מקומות לינה? בדיקת "מרכז הנדל"ן מעלה כי החסם המרכזי להבאתם של אלפי הפועלים הזרים להם זקוק הענף הוא שונה ומפתיע. תאגידי כח האדם הזר, מי שהיו אמורים לדרוש את הגעתם המיידית, עושים זאת בקצב איטי להפתיע. הסיבה: עשרות תאגידי כ"א שטרם אושרו בשל בירוקרטיה, וגם ספקות בקרב הקבלנים עצמם שחלקם עוד ממתינים לפלסטינים. יו"ר התאחדות תאגידי כח האדם: "5,000 פועלים ראשונים יגיעו בתוך חודש"

שיתוף הכתבה
מנכ"ל רשות האוכלוסין אייל סיסו, מנכ"ל משרד השיכון יהודה מורגנשטרן, יו''ר איגות חברות כח האדם אלדד ניצן (שלומי אמסלם, אלעד זגמן, לשכת המסחר, שאטרסטוק)מנכ"ל רשות האוכלוסין אייל סיסו, מנכ"ל משרד השיכון יהודה מורגנשטרן, יו''ר איגות חברות כח האדם אלדד ניצן (שלומי אמסלם, אלעד זגמן, לשכת המסחר, שאטרסטוק)

אחרי 4 וחצי חודשי מלחמה, שבמהלכם נשארו רבים מאתרי הבנייה סגורים או פעלו חלקית, הגיעו בשבוע שעבר מהודו לישראל 300 העובדים הזרים הראשונים לעבודה בענף במסגרת המסלול הפרטי, שמאפשר לחברות כוח האדם בישראל גיוס מהיר של עובדים. על אף שהגעת ראשוני הפועלים היא רגע משמח, סנונית ראשונה לאחר שבועות ארוכים של דיבורים בלבד, הרי שעל מנת להביא לשיקום אמיתי ובזמן סביר של ענף הבנייה קצב הגעת הפועלים צריך להיות גבוה לפחות פי כמה ולאפשר הגעה של 1,000 עד 2,000 פועלים מדי שבוע.

מדובר במבצע לוגיסטי מורכב שכולל, מלבד המנהלות הכרוכות בהנפקת היתרי עבודה, גם מיונים, שינוע של אלפי עובדים בשבוע, מקומות לינה ועוד. אולם בעצם הימים הללו מסתמן חסם חדש ומפתיע שאותו ספק אם מישהו הביא בחשבון כאשר ההליכים המזורזים להבאת הפועלים גובשו, והוא שתאגידי כח האדם הזר הפועלים בישראל לא ממהרים להזמין אליהם את אלפי הפועלים – שכבר נמצאו כשירים וקיבלו את כל האישורים הנדרשים.

"יש כ-5,000 עובדים בהודו שמוינו במסגרת המסלול הבילטראלי - שאף תאגיד עדיין לא דרש", חושף מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון יהודה מורגנשטרן בשיחה עם מרכז הנדל"ן . לדבריו, אחת הסיבות לכך היא שגם היזמים עצמם אינם ממהרים להגדיל את מצבת כח האדם הזר שהם מחזיקים. "כששאלתי יזמים וקבלנים למה הם לא מבקשים את הפועלים מהודו, הם אמרו 'אנחנו לא יודעים אם הם טובים, אנחנו לא רגילים אליהם, בוא נראה מתי יחזרו הפלסטינים'. זאת אומרת שלמשולש הזה אנחנו צריכים את העובדים שיגיעו לארץ, אנחנו צריכים את הממשלה שתקצר את שרשרת החיול, ואנחנו צריכים את הקבלנים שידרשו את אותם העובדים".

יו''ר איגות חברות כח האדם אלדד ניצן, יחד עם הפועלים שהגיעו בשבוע שעבר מהודו לנתב''ג (מורג ביטן)יו''ר איגות חברות כח האדם אלדד ניצן, יחד עם הפועלים שהגיעו בשבוע שעבר מהודו לנתב''ג (מורג ביטן)

נכון להיום, עומדת מכסת העובדים הזרים בענף הבנייה על 65 אלף איש לאחר שהוגדלה על ידי הממשלה, אך כלל לא בטוח שזו תתמלא. לדברי מורגנשטרן, השאלה הגדולה בנוגע להשגת כלל מכסות העובדים הרצויות, היא מה תהיה המדיניות העתידית לגבי כניסת העובדים הפלסטינים. "אני מעריך שאנחנו נגיע ל-50,000 עובדים זרים עד סוף הקיץ. זאת מאחר ואם ייכנסו לפה 20,000 פלסטינים, המכסה תרד או תקבע על סה"כ העובדים שיהיו פה בארץ".  

עשרת אלפים פועלים מהודו כבר אותרו ומוינו

את הצורך בהגדלה מאסיבית של כח האדם הזר בישראל יצרה כידוע פריצתה של מלחמת חרבות ברזל, אשר הביאה לגריעתם בבת אחת של כ-100 אלף פועלים פלסטינים ממצבת כח האדם של ענף הבניה . אלה היוו את הרוב המכריע מפועלי "העבודות הרטובות" (טפסנות, ברזלנות, ריצוף וטיח) ובלעדיהם נותר הענף בכ-30% תפוקה. בהיעדרם נותר הענף עם כ-18,000 עובדי בניין זרים, שנמצאים כאן עוד לפני שהחלה מלחמת חרבות ברזל.

מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון יהודה מורגנשטרן: "כששאלתי יזמים וקבלנים למה הם לא מבקשים את הפועלים מהודו, הם אמרו 'אנחנו לא יודעים אם הם טובים, אנחנו לא רגילים אליהם, בוא נראה מתי יחזרו הפלסטינים'. זאת אומרת שלמשולש הזה אנחנו צריכים את העובדים שיגיעו לארץ, אנחנו צריכים את הממשלה שתקצר את שרשרת החיול, ואנחנו צריכים את הקבלנים שידרשו את אותם העובדים"

בעקבות פרוץ המלחמה, ולאחר שקיעת ההלם הראשוני, החלו משרד השיכון והתאחדות הקבלנים לפעול על מנת להגדיל במהירות את היקף כח האדם. לאור ההבנה כי שובם של הפלסטינים, אם בכלל, יתרחש עוד זמן רב, הושקעו המאמצים בהאצת הגעתו של כח האדם הזר. לצורך כך אישרה הממשלה מסלול גיוס חדש ופרטי. במסלול זה, מי שמגייס את העובד במדינת המוצא שלו זו לא הממשלה שלו, אלא חברת כוח אדם פרטית במדינה - במקרה הזה בהודו, שסוגרת עבור העובד את תנאי ההעסקה שלו מול חברת כוח האדם הפרטית בישראל. במקביל, ממשיך לפעול גם מסלול הגיוס הבילטראלי, במסגרתו מביאה המדינה כח אדם זר מכוח הסכם מול מדינת המוצא.  

עריכת המיונים בהודו. במרכז סמנכ''ל התאחדות בוני הארץ איציק גורביץ' (יח''צ)עריכת המיונים בהודו. במרכז סמנכ''ל התאחדות בוני הארץ איציק גורביץ' (יח''צ)

מי שאמון על מיון הפועלים בחו"ל היא התאחדות הקבלנים כאשר היעד הראשון שנבחר לצורך העניין הוא הודו. יתרונם של העובדים ההודים, שיהיו המאסה הגדולה שתגיע לכאן, הוא שהם בונים כבר שנים בכל מדינות המפרץ, מורגלים בעבודה בשיטות בנייה שונות, וחלקם אף דובר ערבית. מאז אושרה "הפעימה הראשונה" של הבאת כעשרת אלפים פועלים ראשונים במסלול זה, כבר השלימה ההתאחדות איתור ומיון של עשרת אלפים פועלים הודים ראשונים, אך כעת נראה כי החסם הוא דווקא בהזמנתם על ידי חברות כח האדם, ונשאלת השאלה מדוע?

היכולת ליישום החלטות הממשלה תלויה בפתיחת עשרות תאגידים נוספים

חברות כוח אדם זר יכולות לפי החוק להעסיק רק עד 1,000 עובדים, אותם הן מקצות לפעילות בתחומים הנזקקים לכח אדם זר, בראשם ענפי החקלאות, הסיעוד וכמובן הבנייה. המדינה מפקחת על כל החברות האלו, וכל אחת מהן עוברת תהליך אישור ארוך של שנה לפני שניתן להן אישור לעבוד, והן המעסיקות של העובד הזר, ולא הקבלן או החקלאי.

חברת כוח האדם גם משלמת למדינה ערבויות עבור כל עובד שהיא מעסיקה, כדי לוודא שהוא יקבל את הכסף שהובטח לו, וכדי להפחית את הסיכויים שעובדים יברחו וייעלמו. בנוסף משלמת חברת כוח האדם מס "היטל עבודה זרה" על כל עובד. נכון להיום פועלים בישראל רק 48 תאגידים שכאלה, שכאמור מעסיקים עובדים המיועדים למגוון ענפים ולא רק לבניין. לכן היכולת ליישם את החלטת הממשלה תלויה בפתיחת עשרות רבות של תאגידים נוספים.

יו"ר התאחדות מעסיקי העובדים הזרים אלדד ניצן: "ביקשנו מרשות האוכלוסין להגדיל את כמות העובדים שכל חברה יכולה להעסיק מ-1,000 ל-1,500, כדי שנוכל לקלוט יותר. יש ערבויות שצריך לקחת מהבנקים ולתת למדינה עבור השכר של העובדים, והיום לא פשוט לקבל ערבויות כאלו, אז ביקשנו גם שיעשו לנו השוואת תנאים לחברות כוח האדם הזרות שנמצאות פה, שמחזיקות פה 8,000 עובדים סינים - מהן לוקחים חצי מהערבויות שלוקחים לנו"

לדברי יו”ר התאחדות מעסיקי העובדים הזרים בלשכת המסחר ומייסד קבוצת "ניצנים", אלדד ניצן, "270 חברות כוח אדם חדשות הגישו בקשה להיתר להביא עובדים. 50 מהן נמצאות בהליכי שימוע, עוד 50 נפסלו, ו-50 קיבלו היתר להתחיל לעבוד ומחכות להיכנס".

לדבריו, במקביל ביקשו התאגידים הקיימים מרשות האוכלוסין "להגדיל את כמות העובדים שכל חברה יכולה להעסיק מ-1,000 ל-1,500, כדי שנוכל לקלוט יותר. אבל יש ערבויות שצריך לקחת מהבנקים ולתת למדינה עבור השכר של העובדים, והיום לא פשוט לקבל ערבויות כאלו, אז ביקשנו גם שיעשו לנו השוואת תנאים לחברות כוח האדם הזרות שנמצאות פה, שמחזיקות פה 8,000 עובדים סינים - מהן לוקחים חצי מהערבויות שלוקחים לנו. ברגע שיטפלו בכל זה לא תהיה בעיה לקלוט את כמות העובדים שצריכה להגיע".

גורמים בענף הבנייה וגם משרד השיכון עצמו, טוען שאחת הסיבות לעיכוב בהגעת הפועלים היא חברות כוח האדם עצמן שלא מזמינות מספיק פועלים. יכול להיות שאתם מחכים לראות מה יקרה כשהפלסטינים יחזרו?
"זה נכון שאני לא יכול לצפות את הבאות, אבל אני רוצה שענף הבנייה יחזור לעבוד ושלי תהיה פרנסה, אני לא נכנס לפוליטיקה כזו או אחרת. הרי גם כשהיו כאן פלסטינים הייתה לי פרנסה. אבל אני לא רואה את הציבור מאפשר את חזרת הפלסטינים כל כך מהר. אנשים מאוד מפחדים, וגם הקבלנים לא ששים לקבל אותם חזרה בהמוניהם. כרגע הנחת העבודה היא שהפלסטינים לא יחזרו בחצי השנה הקרובה וגם אם הם יחזרו, זה לא יהיה אותו הדבר. לא יחזרו מחר 80,000 פלסטינים, אלא גילי 45, בכמויות יותר קטנות. אז בכל מקרה צריך את ה-70,000 עובדים זרים שיגיעו. למעשה היינו צריכים אותם כבר מזמן".

לדברי ניצן, הכוח לזרז את הבאת העובדים לישראל נמצא רק בידיים של הממשלה. "משרד הפנים צריך להוריד לנו את הערבויות כדי שנוכל לקלוט יותר עובדים. במקביל, משרד השיכון צריך להריץ נהלים מהירים יותר, והיועץ המשפטי לממשלה מעכב עדיין את האישור על העלאת המכסה בעוד 10,000 עובדים למסלול הפרטי".

מטוס של אייר אינדיה (שאטרסטוק)מטוס של אייר אינדיה (שאטרסטוק)

ניצן מעריך שעד מאי 2024 יהיו בישראל 40,000 עובדים זרים מהודו. "סה"כ 5,000 עובדים צפויים לנחות עד ה-10 במרץ במתווה הפרטי. בנוסף, יש עוד 5,000 עובדים שגויסו כבר במסגרת הגיוס של המדינה, ועוד 5,000 שאמורים להתמיין ב-28 לפברואר. אני מעריך שאם הכל יעבוד כמו שצריך שעד סוף מאי, יגיעו לישראל 40,000-50,000 סה"כ". עם זאת לטענתו, כדי להביא את כל העובדים לארץ בקצב הנדרש יש צורך בתוספת משמעותית של טיסות ומטוסים. על פי התאחדות הקבלנים בוני הארץ, עלתה בשבוע שעבר הצעה להביא את העובדים לישראל דרך הים, וזה פתרון שנבדק בימי אלו.

פתרון שנבחן לשיכון אלפי העובדים שיגיעו: הקמת אתרי קרוואנים

חשש נוסף שמעלים בהתאחדות הוא כי לעובדים שיגיעו לישראל אין כיום מספיק מקומות מגורים. היצע הדירות קטן בגלל מצב הענף, שנפגע עוד לפני שהתחילה המלחמה בשל הריבית הגבוהה, כשבמקביל 200,000 מפונים גרים כעת בדירות שכורות, ויש צורך למצוא פתרון חלופי כדי לשכן את העובדים הזרים. בהתאחדות הקבלנים הציעו להקים 3 אתרי קרוואנים בסגנון של כפר המכביה, עם בריכה, חדר אוכל, קולנוע ומכבסה בצפון, בדרום ובמרכז.

פתרון זמני נוסף שעלה, הוא לאפשר לעובדים לגור בדירות מוכנות שעדיין לא קיבלו טופס 4 . שני הפתרונות מצריכים את אישור משרד השיכון ומשרד הפנים.

חשש נוסף הוא כי לעובדים שיגיעו לישראל אין כיום מספיק מקומות מגורים. היצע הדירות קטן בגלל מצב הענף. בהתאחדות הקבלנים הציעו להקים 3 אתרי קרוואנים בסגנון של כפר המכביה, עם בריכה, חדר אוכל, קולנוע ומכבסה בצפון, בדרום ובמרכז. פתרון זמני נוסף שעלה הוא לאפשר לעובדים לגור בדירות מוכנות שעדיין לא קיבלו טופס 4

מנכ"ל משרד השיכון מורגנשטרן לא סבור כי כאן טמונה הבעיה: "קליטה של כ-50,000 עובדים פה בארץ לא מצריכה משהו מעבר לכלים הקיימים שלנו. אנחנו נשכן עובדים בשתי צורות. אם זה אתר בנייה גדול, מקימים להם אתר מגורים זמני בתוכו, בהיתר כמובן, עם מבנים יבילים וכל מה שצריך. החלופה השנייה היא שהם יגורו בדירות שכורות, ואנחנו לא מזהים מחסור בדירות. אנחנו מדברים פה על כמה אלפי דירות.

"אם נגלה את זה כחסם, אז הפתרון של מגורים בדירות שלא קיבלו טופס 4 הוא לא רלוונטי כי אנחנו לא רוצים לסכן את העובדים. הפתרון המרכזי הוא אתרים זמניים בתוך אתרי בנייה. אפשר גם למגן אותם כמו שצריך, זו לא תהיה הבעיה".

בכל הקשור למחסור בטיסות אומר מורגנשטרן כי "אנחנו לא מחכים לצבור 3,000 עובדים שקיבלו אישור במדינת היעד ואז להעלות אותם על טיסה, אלא כרגע כל עובד שמסיים את 'שרשרת החיול' ומקבל אישור - עולה על טיסה. נכון להבוקר (ב') הגיעו לארץ למעלה מ-500 עובדים. את נושא ההגעה דרך הים בחנו באופן ראשוני וברגע שתהיה מסה של אלפי עובדים ממדינת יעד כזו או אחרת שמחכים להגיע לארץ - נדע לתת גם את זה, גם אם נצטרך לשים יד תקציבית ולתת לזה מיליוני שקלים".

ניצן מסכים כי אין כרגע בעיה של מגורים לעובדים. לדבריו בכוונת גורמים פרטיים "לבנות אתרים מודולריים בתוך אתרי בנייה ובשטחים תעשייתיים לא מאוכלסים. אפשר לאכלס היום ככה 100,000 עובדים זרים לענף בנייה בלי שום בעיה. דיברתי עם מנכ"ל התאחדות הקבלנים, יגאל סלוביק, ואמרתי לו 'תנוח דעתך, יש מגורים לכל עובד שמגיע'".

מרשות האוכלוסין וההגירה טרם התקבלה תגובה. 


כל יום בשעה 17:00- חמש הכתבות החשובות ביותר בתחום הנדל"ן מכל האתרים אצלכם בנייד!
לחצו כאן להצטרפות לתקציר המנהלים של מרכז הנדל"ן!

תגובות

הוספת תגובה
{{ comment.number }}.
{{ comment.message }}
{{ comment.writer }}{{ comment.date_parsed }}
הגב לתגובה זו
{{ reply.writer }}{{ reply.date_parsed }}
הראה עוד
תגיות:עובדים זריםמשרד השיכוןענף הבנייהפועליםהתאחדות הקבלניםחרבות ברזל
הכתבות הנצפות ביותר

 
מחפש...