search

הדיירים תבעו - ועיריית רמת גן תפנה חניות בבניין דב פרידמן 8

העירייה טענה כי מקומות החנייה הופקעו עוד בשנת 1974 – אך לא הצליחה להוכיח זאת • הצדדים הגיעו להסכמה על השבת החניות, ובית המשפט נתן לכך תוקף של פסק דין

הבניין בדב פרידמן 8, והחניות שבחזיתו (Google Street View)
הבניין בדב פרידמן 8, והחניות שבחזיתו (Google Street View)

מקומות חניה שבהם השתמשה עיריית רמת גן במשך שנים - יוחזרו לבעליהן: בעלים רשומים בבניין ברחוב דב פרידמן 8, הסמוך למתחם הבורסה ברמת גן, פנו לבית המשפט בבקשה שיורה לעיריית רמת גן להשיב לידיהם מספר מקומות חניה בחזית הבניין, בטענה שהעירייה "פלשה אליהם במשך שנים ארוכות וניכסה לעצמה את שטח החניות המצוי בחזית המגרש".

התובעים טענו בבית המשפט, באמצעות עורכי הדין זיו כספי ואילנית ציבין ממשרד גינדי-כספי, כי מדובר בחניות אשר נמצאות בבעלותם, אך העירייה התעלמה מכך, צבעה את אבן השפה סביב מקומות החניה בצבעי כחול-לבן לטובת גביית תשלום עליהם, הציבה תמרור המתיר חנייה ציבורית בתשלום - ואף הוציאה דו"חות חנייה לבעלים עצמם. לטענת התובעים, קודם להגשת התביעה הם פנו לעירייה כדי שזו תחזור בה מגזלת הקרקע, אך פניותיהם נדחו שוב ושוב – בעוד עיריית רמת גן "מתכחשת ומתחמקת ממתן תשובה עניינית", כך לשון התביעה. 

להגנתה טענה העירייה בבית המשפט כי מקומות החנייה הופקעו לטובת הציבור בהתאם לאישור שניתן על ידי הוועדה המחוזית בשנת 1974, אך במסגרת הליך התביעה לא נמצאה כל ראיה התומכת בגרסת עיריית רמת גן, ולא נמצא כל מסמך לפיו מוותרים הבעלים על החניות שבבעלותם לטובת הציבור, כפי שטענה העירייה.

משך יותר מ-20 שנה התישה העירייה את התובעים בטענות שונות שנטענו בחוסר תום לב, תוך שהיא עושה שימוש בלתי חוקי במקרקעין הפרטיים של התובעים. בטיעוניה, שהוכחו כבלתי מבוססים, הוציאה העירייה דברים מהקשרם והרשתה לעצמה לנהוג במקרקעין כאילו היו בבעלותה"

לאחר דין ודברים בבית המשפט, שלא הביא להתקדמות ממשית, סיכמו הצדדים ביניהם – ומחוץ לכותלי בית המשפט – כי "הנתבעת תפנה את המקרקעין ותמסור את החזקה בהם כשהם פנויים מכל אדם וחפץ, עד סוף מאי 2020". עוד צוין במסגרת ההסכמות בין הצדדים כי התובעים שואפים, לאחר קבלת המקרקעין בחזרה לידיהם, לנצל את המקרקעין לצורך הסדרת מקומות חניה לבניין.

השופט יגאל נמרודי בירך את שני הצדדים על יכולתם להגיע להסכמות, ונתן להן תוקף של פסק דין. עוד קבע השופט כי "יש מקום לפסוק הוצאות שמביאות בחשבון את העובדה שהתביעה למעשה התקבלה, ואת העובדה שהתובעים נשאו בהוצאה משמעותית בגין הוצאות מומחה בית המשפט". בהתאם לכך הוא פסק כי על העירייה לשלם לתובעים 10,500 שקל בגין הוצאות משפט, ועוד 18,000 שקל בגין שכר טרחת עורך דין.

לדברי עו"ד ציבין, שמאית מקרקעין וראש תחום תכנון ובנייה במשרד גינדי-כספי: "משך יותר מ-20 שנה התישה העירייה את התובעים בטענות שונות שנטענו בחוסר תום לב, תוך שהיא עושה שימוש בלתי חוקי במקרקעין הפרטיים של התובעים. בטיעוניה, שהוכחו כבלתי מבוססים, הוציאה העירייה דברים מהקשרם והרשתה לעצמה לנהוג במקרקעין כאילו היו בבעלותה, בעוד היא מודעת היטב לעובדה כי מקומות החניה כלל אינם שלה. 

לתובעים ניתנה רשות לפצל את סעדיהם, עובדה אשר מקנה להם זכות לתבוע דמי שימוש ראויים משך כל אותן שנים בהם עשתה העירייה שימוש במקרקעין, בהתחשב בעובדה שבשנים אלה נשללה מן התובעים זכותם לנהוג במקרקעין מנהג בעלים".

קראו עוד במרכז הנדל"ן

רוצים לדעת יותר על מרכיב המס בעסקאות מקרקעין - שהולך ונעשה משמעותי יותר ויותר בשנים האחרונות? רוצים להתעדכן בשינויים החשובים בתחום? הצטרפו עכשיו לקורס מיסוי נדל"ן של מרכז הנדל"ן - קורס Online עם אנשי המקצוע המובילים בתחום! להרשמה לחצו כאן

כתבות נוספות שיעניינו אותך
  • © כל הזכויות שמורות