53 אלף ישראלים נגרעו מענף הבניה בחצי שנה: האוצר קורא לבחון מחדש את מכסות הזרים

מספר המועסקים בענף ירד בכ-9% במחצית הראשונה של 2026, כשעיקר הפגיעה היתה בתעסוקת הישראלים, שמספרם נחתך ב-17%. במקביל, מספר העובדים הזרים כמעט שולש מאז ערב המלחמה והגיע ל-89 אלף. הכלכלן הראשי ד"ר שמואל אברמזון מזהיר מהשלכות המשך הרחבת המכסות על העובדים המקומיים, על רקע ההאטה בענף

שיתוף הכתבה
עקבו אחרינו בגוגל
הכלכלן הראשי ד"ר שמואל אברמזון, על רקע אתר בנייה (דוברות משרד האוצר, שאטרסטוק)הכלכלן הראשי ד"ר שמואל אברמזון, על רקע אתר בנייה (דוברות משרד האוצר, שאטרסטוק)

כל החדשות והעדכונים של מרכז הנדל"ן גם ב-WhatsApp >>

צניחה חדה במספר המועסקים בענף הבנייה בכלל, ובקרב המועסקים הישראלים בפרט, מביאה את הכלכלן הראשי במשרד האוצר, ד"ר שמואל אברמזון, לקרוא לבחינה מחדש של מדיניות מכסות הפועלים הזרים לענף. זאת במסגרת סקירה שפרסם היום (ב') הכלכלן הראשי בנושא מגמות עדכניות בתעסוקה בענף הבינוי לרבעון השלישי 2026. "על רקע הירידה הפוטנציאלית בביקוש לעובדים בענף וירידה משמעותית בתעסוקה המקומית יש מקום לבחון מחדש את המדיניות הקיימת של הגדלת מספר העובדים הזרים בענף, וזאת תוך לקיחה בחשבון של השפעתה על תעסוקתם של עובדים מקומיים", כתב.

על פי הסקירה, ענף הבינוי בישראל הגיע בסוף שנת 2025 לשיא היסטורי של כ-387 אלף מועסקים: הכי הרבה מאז החלה הסקירה ב-2006 וכ-8% מעל לרמה שקדמה למלחמת "חרבות ברזל". עם זאת, במחצית הראשונה של שנת 2026 נרשמה תפנית חדה כאשר סך המועסקים צנח בכ-35 אלף עובדים (כ-9%) לרמה של כ-352 אלף מועסקים. 

מהסקירה עולה כי נסיגה זו נבעה בעיקרה מצמצום של כ-17% בתעסוקת העובדים המקומיים. גם התאוששות חלקית ברבעון השלישי הותירה את התעסוקה המקומית בכ-7% מתחת לנתוני סוף 2025.

לפי הניתוח, הירידה בדרישה לעובדים משקפת התקררות רוחבית ביסודות השוק: ירידה בהתחלות ובגמר הבנייה, ירידות במחירי הדיור, הכפלה של מלאי הדירות החדשות הבלתי מכורות מאז שנת 2022, ועלייה בסיכון התזרימי של קבלנים בפרויקטים שבהם קצב הבנייה מהיר מקצב המכירות. "תמונת מצב זו מעמידה במבחן מחודש את נחיצות המשך הרחבת מכסות העובדים הזרים, אל מול הירידה בביקוש הכולל לידיים עובדות והחשש לפגיעה בתעסוקת העובדים הישראלים".

בסקירה מצוין כי ענף הבינוי התבסס לאורך שנים על תמהיל של עובדים ישראלים, פלסטינים וזרים. פרוץ המלחמה ברבעון הרביעי של 2023 וההגבלות שהוטלו על כניסת עובדים פלסטינים הובילו לנפילה מיידית של כ-124 אלף מועסקים - מכ-359 אלף ברבעון השלישי של 2023 לכ-235 אלף בלבד ברבעון הרביעי (רמה ששחזרה את ימי 2013).

עם זאת, במהלך השנים 2024-2025 הובילו צעדי החירום והתאמת השוק להתאוששות מהירה, כאמור לשיא היסטורי של כ-387 אלף עובדים - רמה הגבוהה בכ-8% מזו שנרשמה ערב המלחמה. ברבעון הראשון 2026 נרשמה ירידה מחודשת על רקע התעצמות העימות הצבאי מול איראן.

בעוד שבשאר ענפי המשק נרשמה התאוששות מהירה, בענף הבינוי נותרה התעסוקה ברמה נמוכה של כ-352 אלף מועסקים ברבעון השני - ירידה של כ-35 אלף עובדים (כ-9%) לעומת השיא בסוף 2025. אומנם בחודש ספטמבר 2026 נרשמה התאוששות חלקית בתעסוקה המקומית (כ-264 אלף עובדים), אך רמה זו עדיין נמוכה כאמור משיאה בסוף 2025.

הסקירה מציינת גם את תמהיל העובדים. ערב המלחמה עמדו העובדים הפלסטינים על כ-109 אלף איש (כ-31% מהענף). בעקבות המלחמה צנח מספרם לכ-6,000 בלבד ברבעון הרביעי של 2023,  וברבעון השני של 2026 עמד על כ-21 אלף עובדים בלבד, כולל יהודה ושמרון (כ-6% מהענף).

כדי למלא את החלל, הוגדלו באופן ניכר מכסות העובדים הזרים. מ-30 אלף עובדים זרים בלבד ערב המלחמה (9%), זינק מספרם ל-89 אלף ברבעון השני של 2026 (26% מכלל המועסקים) - גידול של כמעט פי שלושה. נכון לאוגוסט 2026, המכסה שאישרה הממשלה עומדת על 116 אלף עובדים.

צניחה של 17% בעובדים הישראלים

נתוני הלמ"ס מצביעים על כך שברבעון השני של 2026 עבד עובד זר בממוצע 48 שעות שבועיות, לעומת 37 שעות בקרב עובדים ישראלים. פער זה של 11 שעות שבועיות מעניק למעסיקים תפוקה גבוהה יותר לכל עובד זר.

הישראלים נכנסו תחילה למלא את הפער ומספרם עלה מכ-215 אלף ערב המלחמה לשיא של 288 אלף בסוף 2025 (בעיקר הודות לזינוק בתעסוקת ישראלים מהמגזר הערבי ל-37% מהענף). אך במהלך 2026 הצטמצם מספר המועסקים הישראלים ב-53 אלף איש, וירד ל-235 אלף ברבעון השני (צניחה של 17%), וגם חלקם של הישראלים מהמגזר הערבי ירד בחזרה ל-32%.

בסקירה מוזכר כי הירידה בביקוש לעובדים נשענת על התקררות רחבה יותר בפעילות הנדל"ן: נתוני הלמ"ס מנוכי העונתיות מצביעים על ירידה בהתחלות ובגמר הבנייה במחצית הראשונה של 2026. כמו כן מאז שנת 2022 הוכפל מספר הדירות החדשות הנותרות על המדף וטרם נמכרו. בנוסף מנתוני בנק ישראל והלמ"ס עולה כי קבלנים רבים מתמודדים עם קשיי תזרים, בעיקר בפרויקטים שבהם קצב הבנייה בפועל מהיר מקצב מכירת הדירות, וכן התמתנות הביקושים וירידת המחירים מקטינות את הכדאיות הכלכלית של פתיחת פרויקטים חדשים בקצב מהיר.

בסקירה מצוין כי במהלך המחסור החריף ב-2024 יבוא עובדים זרים היה צעד הכרחי למניעת שיתוק בענף. ואולם, כעת, כשהפעילות בענף מתמתנת והביקוש הכולל לידיים עובדות יורד - המשך הזרמת עובדים זרים במספרים גדולים מייצר אפקט דחיקה (Displacement Effect) של עובדים ישראלים.

כיוון שעלות העסקתם ושעות עבודתם של העובדים הזרים מציעות גמישות גבוהה יותר לקבלנים בתקופות של לחץ תזרימי, הקבלנים מעדיפים לשמור על כוח האדם הזר על פני העובדים המקומיים. לפיכך, הכלכלן הראשי קורא לבחון מחדש ובאופן מבוקר את מדיניות מכסות העובדים הזרים, תוך שיקול דעת זהיר לגבי השפעתה על תעסוקת העובדים הישראלים ושכרם.

בתגובה לדו"ח, מסר נשיא התאחדות הקבלים בוני הארץ, רוני בריק: "אנו מסכימים בהחלט שיש לבחון את היקף הצורך האמיתי בעובדים בענף הבנייה ואת הזרים בפרט. הנתונים המצביעים על ירידה במספר העובדים בענף נובעים, להערכתנו מהעובדה ששנות המלחמה הביאו להתארכות זמן הבנייה בשל החלטות המדינה, ובין השאר גרמו לאיחור גדול בהגעת פרויקטים רבים לשלבים המתקדמים שבהם כמעט כל העובדים הם ישראלים. לזה יש להוסיף היקף עובדים גדול מאוד בתקופות ארוכות של מילואים. פער זה אמור להצטמצם בהמשך אם המדינה תשנה את המדיניות ותאפשר לענף להביא לכאן את העובדים הנחוצים לו באמת בהיקף הנדרש. למעשה, כפי שכבר אמרנו בתקופה האחרונה כמה פעמים, אנחנו זקוקים לתוספת של כ-40 אלף עובדים זרים כדי לעמוד בצרכים המלאים של המשק בתחומי הבנייה והתשתיות בשנים הקרובות. נזכיר עוד נתון חשוב בעניין זה והוא שכל עובד זר שנכנס לעבודה בענף מייצר עבודה ל-4 ישראלים. חובתה של הממשלה הבאה להיכנס לעובי הקורה מיד עם כינונה ולקבוע כלים להאצת הבנייה והגדלת היצע הדיור והתשתיות".


כל יום בשעה 17:00- חמש הכתבות החשובות ביותר בתחום הנדל"ן מכל האתרים אצלכם בנייד!
לחצו כאן להצטרפות לתקציר המנהלים של מרכז הנדל"ן!

הצטרפו לניוזלטר של מרכז הנדל"ן

וקבלו עדכונים שוטפים על כל מה שחם בעולם הנדל"ן ישירות למייל שלכם
  • אני מאשר/ת קבלת דיוור
  • האירועים הקרובים

    תגובות

    הוספת תגובה
    {{ commentsComp.length - index }}.
    {{ comment.message }}
    {{ comment.writer }}{{ comment.date_parsed }}
    {{ reply.message }}
    {{ reply.writer }}{{ reply.date_parsed }}
    הראה עוד
    תגיות:פועלי בנייןפועלים זריםפועלים פלסטיניםאגף הכלכלנית הראשית במשרד האוצרשמואל אברמזוןמשרד האוצר