"משקיעים נכנסו לטרנד השבבים לטווח ארוך, והמינוף אילץ אותם למכור בתוך 3 שבועות"

פרק נוסף של פודקאסט "רכבת ההשקעות", שמארח בכירים במשק ומומחי השקעות. והפעם: מורן אלון, מנכ"לית הנציגות הישראלית של בנק פיקטה, מסבירה מדוע המבחן הגדול של מהפכת ה-AI עובר מהטכנולוגיה לרווחים, איפה נוצרות הזדמנויות חדשות בתשתיות ובאנרגיה, למה אירופה חוזרת למפת ההשקעות ומה נכון לעשות עם החשיפה לדולר כשהשקל מתחזק

שיתוף הכתבה
רכבת ההשקעות (מרכז הנדל"ן) רכבת ההשקעות (מרכז הנדל"ן)

כל החדשות והעדכונים של מרכז הנדל"ן גם ב-WhatsApp >>

הבינה המלאכותית ממשיכה להוביל את השיח בשווקים, אבל מבחינת המשקיעים השאלה החשובה כבר אינה רק מי מחזיק בטכנולוגיה הטובה ביותר, אלא מי יצליח להפוך את השקעות הענק בה לרווחים ממשיים. כך עולה מהשיחה עם מורן אלון,מנכ"לית הנציגות הישראלית של בנק פיקטה, שהתארחה בפודקאסט "רכבת ההשקעות". בשיחה היא התייחסה גם להשקעות בתשתיות ובאנרגיה שמאחורי מהפכת ה-AI, לחזרה של אירופה למפת ההשקעות, לסיכונים שבהשקעות לא סחירות ולשאלה שמטרידה לא מעט משקיעים ישראלים: מה עושים עם החשיפה לדולר אחרי התחזקות השקל? 

לצפייה: 

להאזנה: 

אלון נמצאת בשוק ההון כבר 19 שנה. היא למדה הנדסה בטכניון ובהמשך משפטים ומינהל עסקים, והחלה את דרכה המקצועית בחדרי המסחר. לאחר 11 שנים בתחום עברה ב-2018 לבנקאות פרטית, וב-2023 הצטרפה לפיקטי. לדבריה, השנים במסחר אפשרו לה להכיר מגוון רחב של נכסים, עסקאות ולקוחות, ובהמשך המעבר לעבודה עם בעלי חברות חשף אותה מקרוב גם לצרכים האישיים והעסקיים של בעלי הון.

אחד הנושאים המרכזיים בשיחה היה השלב הבא במהפכת הבינה המלאכותית. אחרי שנים שבהן המשקיעים התמקדו במודלים, בשבבים ובחברות הטכנולוגיה שמובילות את התחום, אלון סבורה שהמבחן עובר כעת לשורת הרווח. לדבריה, "השאלה הגדולה שעדיין לא יודעים מה התשובה זה מי ישתמש בטכנולוגיה בשביל לייצר תשואה על ההשקעה, לייצר פרודוקטיביות, תשואה. אתה רוצה לראות בעצם שהתפוקה של כל עובד גדלה, נכון, בפחות משאבים? אתה רוצה לראות שהרווחים גדולים".

לדבריה, הפער בין היכולת הטכנולוגית לבין התרומה הכלכלית שלה עדיין ניכר בחיי היום-יום. "בסוף AI זה מהפכה משמעותית, אבל כשאתה קם היום בבוקר אתה לא בהכרח עדיין מרגיש אותה. נכון, אנחנו קמים בבוקר, מצחצחים שיניים, הולכים לעבודה, שותים את הקפה שלנו, מגיעים למחשב ואז אולי משתמשים הרבה בצ'אט, אבל הוא לא באמת עדיין בעבודה. הוא כן חוסך לנו זמן, אבל זה לא בהכרח מתורגם בלייצר יותר רווח".

ה-AI, לדבריה, מייצר הזדמנויות גם הרבה מעבר לחברות הטכנולוגיה עצמן. מרכזי הנתונים דורשים כמויות עצומות של חשמל, תשתיות, קירור והובלה, ולכן ההשקעה במהפכה יכולה לעבור גם דרך המעגלים שמאפשרים אותה. אלון הסבירה כי AI דורש כוח מחשוב, שמצריך בתורו דאטה סנטרים, חשמל, קירור ותשתיות נוספות. לדבריה, היקף ההשקעות בתחומים האלה הולך וגדל, ובארה"ב כבר קיים מחסור משמעותי בהספק חשמל. בשלב הראשון, היא מעריכה, ההשקעות העצומות הנדרשות להקמת התשתיות עלולות דווקא להיות גורם אינפלציוני.

אבל ההתלהבות מטרנד חזק אינה מספיקה. אלון המחישה זאת באמצעות האירועים בשוק השבבים באסיה, שם מינוף גבוה של משקיעים הוביל לקריאות להשלמת ביטחונות ולמכירות כפויות לאחר ירידות. "לפעמים אתה יכול להיות בהשקעה נכונה אבל בגלל ריכוזיות ומינוף אתה בעצם יוצא מההשקעה בעל כורחך. זאת אומרת, זה לא מספיק רק תמה נכונה. זה צריך להיות גם מבנה ההשקעות שהוא נכון".

מכאן מגיע אחד המסרים שחזרו לאורך השיחה: פיזור. לצד ארה"ב, שבה הדוחות הכספיים ממשיכים להציג צמיחה אך התמחור עדיין גבוה, אלון מצביעה על אירופה כאזור שחוזר להיות מעניין למשקיעים, בין היתר בתחומי הפיננסים, הביטחון והתשתיות. "אנחנו נראה תנודתיות בדרך. זה לא שהדרך עכשיו לפרודוקטיביות סלולה לגמרי. לא. אנחנו נראה תנודתיות ולכן מפזרים, מפזרים, מפזרים".

חלק נוסף בתיקי הלקוחות של הבנק מוקצה להשקעות לא סחירות, ובהן פרייבט אקוויטי. אלון מדגישה כי מדובר בהשקעות ארוכות מאוד, לרוב לעשר עד 12 שנים, שבהן המשקיע מוותר על נזילות בתקווה לקבל בתמורה תשואה גבוהה יותר. אלא שגם שם הסיכון ממשי. "קודם כול הסיכון זה שתאבד את הכסף שלך לגמרי. זה נכון שאתה משקיע בפעילות ריאלית ויש מצבי קיצון שיכולים לקרות". לדבריה, הקורונה הוכיחה שגם השקעה בחברת מלונאות גדולה שנראתה שמרנית יחסית יכולה להיפגע בצורה חריפה.

דווקא בשנים שבהן השווקים הסחירים סיפקו תשואות גבוהות, היא אומרת, קשה יותר למשקיעים לוותר על נזילות. מנגד, יותר חברות נשארות פרטיות למשך זמן ארוך ואינן ממהרות להנפיק, ולכן מי שנמנע לחלוטין מהשוק הלא סחיר עלול לוותר על חלק משמעותי מעולם ההשקעות.

לקראת סיום השיחה עלתה סוגיית הדולר-שקל, שמעסיקה במיוחד משקיעים ישראלים. אלון מדגישה כי כאשר מדובר בכסף שיידרש בשקלים בטווח הקרוב, ניתן להשתמש בכלי גידור. אולם לגבי השקעות דולריות ארוכות טווח הגישה שונה. לדבריה, גידור החשיפה לדולר לטווח ארוך הוא יקר ולא אפקטיבי, ולכן בבנק מתייחסים להשקעות האלה כנכס דולרי ולא מנסים לתרגם בכל רגע את ביצועיהן לתשואה שקלית.

לכן, לדבריה, הניסיון לנחש מה יהיה שער הדולר בעוד חמש, עשר או 15 שנה אינו בהכרח הדרך הנכונה לבנות תיק. מבחינת אלון, התשובה חוזרת לאותו עיקרון שמלווה את השיחה כולה: לבנות תיק מפוזר, שמותאם לצורכי הנזילות ולרמת הסיכון של המשקיע ויכול להתמודד גם עם תרחישים שלא ניתן לחזות מראש. "ישראל היא מדינה מדהימה ושוק המניות פה הוא מדהים בשנים האחרונות עם מספרים מאוד מאוד משמעותיים, אבל בסוף אנחנו מדינה קטנה ואתה לא יכול להיות חשוף רק לישראל".


כל יום בשעה 17:00- חמש הכתבות החשובות ביותר בתחום הנדל"ן מכל האתרים אצלכם בנייד!
לחצו כאן להצטרפות לתקציר המנהלים של מרכז הנדל"ן!

הצטרפו לניוזלטר של מרכז הנדל"ן

וקבלו עדכונים שוטפים על כל מה שחם בעולם הנדל"ן ישירות למייל שלכם
  • אני מאשר/ת קבלת דיוור
  • האירועים הקרובים

    תגובות

    הוספת תגובה
    {{ commentsComp.length - index }}.
    {{ comment.message }}
    {{ comment.writer }}{{ comment.date_parsed }}
    {{ reply.message }}
    {{ reply.writer }}{{ reply.date_parsed }}
    הראה עוד
    תגיות:רכבת ההשקעותמיכאל לביאמורן אלוןבינה מלאכותיתבנקאותאקוויטיבנק פיקטה

     
    מחפש...