מחדל הפרוטקשן: כמות התיקים זינקה ולמעלה מ-80% מהם נסגרו ללא כתב אישום

כל החדשות והעדכונים של מרכז הנדל"ן גם ב-WhatsApp >>

תופעת גביית דמי החסות (פרוטקשן) בענף הבנייה אינה חדשה וכבר הפכה מזמן למכת מדינה. אך דוח המעקב של מבקר המדינה מתניהו אנגלמן שפורסם היום (ג') ועסק במצב המשילות בנגב, מצביע על כך שלמרות שנים של התרעות - הטיפול בה נותר חלקי בלבד. מהנתונים עולה כי מערכות האכיפה והמשפט מתקשות להתמודד עם התופעה, בעוד שבשטח היא ממשיכה להתרחב והופכת למציאות שגרתית עבור קבלנים ויזמים.

בעוד שבביקורת הקודמת (2015–2020) טופלו 264 תיקי סחיטת דמי חסות בנגב, הרי שבבדיקת המעקב נרשם זינוק חד בהיקף התופעה: בין השנים 2020 ל־2024 טיפלה המשטרה ב-1,743 תיקים - יותר מפי שישה. עם זאת, לא רק מספר התיקים עלה - אלא גם שיעור הסגירות. בביקורת הקודמת כ־67% מהתיקים נסגרו או נגנזו (177 מתוך 264), ואילו בביקורת המעקב שיעור זה טיפס לכ-82%  - 1,424 תיקים מתוך 1,743. מנגד, שיעור התיקים שהמשיכו לטיפול בפרקליטות ירד מ-33% (87 תיקים) לכ-18% בלבד (319 תיקים). 

גם בשלב התביעה התמונה מוגבלת: בשנים 2020-2024 הוגשו 263 כתבי אישום בלבד בגין סחיטת דמי חסות, ו-231 תיקים הגיעו לכדי תום הליכים. אחד הכלים המרכזיים שנועדו להתמודד עם התופעה היה תיקון 146 לחוק העונשין, שנכנס לתוקף באוגוסט 2023 והוסיף עבירה ייעודית של גביית דמי חסות - גם ללא איום מפורש. עם זאת, יישום החוק החדש עדיין מצומצם: עד למועד הביקורת נפתחו בפרקליטות מחוז דרום חמישה תיקים בלבד הכוללים את הסעיף החדש, בארבעה מהם הוגש כתב אישום ותיק נוסף נמצא בשלבי הכנה.

בפרקליטות הסבירו כי השימוש המוגבל נובע בין היתר מהקושי להוכיח את יסוד המודעות של הגובה לכך שהתשלום נעשה מתוך מצוקה, ומהמורכבות הראייתית של התיקים.

הקבלנים משלמים על "שמירה" שלא ניתנת בפועל 

דוח המבקר מצביע גם על כשלים בממשק בין המשטרה לפרקליטות. חלק גדול מהתיקים נסגרים בשל חוסר ראיות או בשל כך ש"נסיבות העניין אינן מתאימות להעמדה לדין". המבקר ממליץ לשפר את שיתוף הפעולה בין הגופים, להפיק לקחים ולהגביר את האפקטיביות של האכיפה - אך מציין כי הליקויים תוקנו עד כה באופן חלקי בלבד.

הדוח מתבסס גם על סקר שנערך בפברואר 2025, שלפיו 87% מהקבלנים והיזמים התבקשו לשלם דמי חסות באתרי בנייה, ומדובר בתופעה כלל-ארצית. עוד עולה כי 47% מהקבלנים נמנעים מהשתתפות במכרזים שבהם מעורבים גורמים עברייניים, וכי 50% מהם מעריכים שהפרויקטים מתייקרים בשל כך בסכומים של בין רבע מיליון למיליון שקל. לצד זאת, 75% מהקבלנים אינם פונים למשטרה

במקביל, הממצאים מהשטח מצביעים על היקף רחב של התופעה בענף הבנייה. בפגישה עם נציגי ארגון הקבלנים בנגב במסגרת הדוח עלה כי קבלנים נאלצים לשלם סכומים גבוהים עבור “שמירה” שלמעשה אינה ניתנת בפועל, ולעיתים באמצעות חברות שמירה המספקות כיסוי פורמלי לפעילות. עוד עולה כי מעבר לתשלומי הפרוטקשן, קבלנים מתמודדים עם סחיטה באיומים, גניבת ציוד ומלאי מאתרי בנייה ואף השתלטות על עבודות. במקרים של סירוב לתשלום, נגרמים נזקים ישירים לרכוש ולעבודות באתר.

הדוח מתבסס גם על סקר שנערך בפברואר 2025, שלפיו 87% מהקבלנים והיזמים התבקשו לשלם דמי חסות באתרי בנייה, ומדובר בתופעה כלל-ארצית. עוד עולה כי 47% מהקבלנים נמנעים מהשתתפות במכרזים שבהם מעורבים גורמים עברייניים, וכי 50% מהם מעריכים שהפרויקטים מתייקרים בשל כך בסכומים של בין רבע מיליון למיליון שקל. לצד זאת, 75% מהקבלנים אינם פונים למשטרה. לפי הדוח, הסיבות לכך הן חשש מפגיעה אישית ועסקית וחוסר אמון ביכולת האכיפה. גם כאשר מוגשת תלונה, היא עשויה להיסגר או להיות מסווגת כ"סכסוך עסקי".

המבקר מציין כי היקף התופעה בפועל גדול מהנתונים הרשמיים, שכן רבים מהמקרים אינם מדווחים כלל.

התופעה אינה מוגבלת רק לאתרי בנייה. הדוח מצביע גם על פגיעה מתמשכת בתשתיות לאומיות באזור הנגב. כך, בחברת מקורות נרשמו בממוצע כ-103 אירועים בשנה של פגיעות כגון גניבה, חיתוך כבלים והצתות - נתון שנותר כמעט ללא שינוי לעומת הביקורת הקודמת. גם בתחום תשתיות החשמל נרשמה החמרה: מספר האירועים עלה מממוצע של 7.8 בשנה בתקופת הדוח הקודם ל-29 אירועים בשנה בתקופת המעקב, עם 131 מקרים בין 2020 ליולי 2024.

לסיכום, דוח מבקר המדינה מצביע על כך שלמרות צעדים חקיקתיים והגברת המודעות, הטיפול בתופעת גביית דמי החסות עדיין אינו מספק. שיעור גבוה של תיקים נסגר, יישום הכלים המשפטיים החדשים מוגבל, וקבלנים רבים ממשיכים להתמודד עם התופעה ללא מענה אפקטיבי מצד המדינה.

המבקר: "נושא אסטרטגי בעל השלכות ‏כבדות משקל"

מבקר המדינה מתניהו אנגלמן, אמר כי הדוח על המשילות בנגב מעלה כשלים חמורים ביותר. " קבלנים נאלצים לשלם סכומי עתק עבור פרוטקשן, וסובלים מסחיטה באיומים, גניבת ציוד ומלאים מאתרי הבנייה. אם לא די בכך - הם אף חוששים להגיש תלונות. בעיית המשילות בנגב החמירה בשנים שחלפו מאז פרסומו של הדוח הקודם בשנת 2021. ‏ היעדר שיתוף הפעולה בין הגופים השונים מביא לפגיעה ‏מתמשכת במשילות. מצאנו שפעולות האכיפה בתחומים מסוימים כמעט שאינן ‏מתקיימות, ועדת השרים לפיתוח הנגב, הגליל והחוסן הלאומי כלל לא התכנסה בשנתיים האחרונות, התבצעו עשרות פגיעות בתשתיות חברת החשמל ובמקורות, ובנוסף הוגשו רק שלושה כתבי אישום בגין פוליגמיה. 

"ככל שחולפות השנים אוכלוסיית הפזורה, המונה כ-70,000 עד 90,000 נפש, גדלה ומתבססת מחוץ לתחומי יישובים מוכרים ובמגורים במבנים בלתי חוקיים הפזורים ברחבי הנגב. השנים חולפות וחלון ההזדמנויות להסדיר את התיישבותה של הפזורה הולך ונסגר, ובד בבד הולך ומעמיק הקונפליקט בין אוכלוסייה זו לבין המדינה כתוצאה מתופעת ה'פלסטיניזציה'". 

אנגלמן הוסיף כי "על ראש הממשלה להידרש לנושא אסטרטגי זה שהוא בעל השלכות ‏כבדות משקל על מדינת ישראל, למנות גורם ממשלתי מתכלל שיגבש מדיניות מערכתית לחיזוק המשילות בנגב, ולתת בידיו סמכויות וכלים אשר יוודאו  שגופי השלטון מיישמים אותה".