בימ"ש אישר פשרה בעניין היטל השבחה, למרות התנגדות ועדת ערר

הוועדה המקומית עכו ביקשה להטיל על עזריאלי היטל השבחה של 10.8 מיליון שקל, אולם תסתפק בפחות משליש. "עמדת ועדת הערר אינה שיקול מרכזי"

בימ"ש אישר פשרה בעניין היטל השבחה, למרות התנגדות ועדת ערר
בימ"ש אישר פשרה בעניין היטל השבחה, למרות התנגדות ועדת ערר

בשנת 2017 קבע בית משפט כי בסמכותה של ועדת ערר לאשר פשרה בהיטל השבחה, משיקולי "סיכוי-סיכון" (עמ"נ 16-06-36378, עניין מזרחי). בימים האחרונים הוסיף השופט דני צרפתי מבית המשפט המחוזי בנצרת כי נכון לקדם הסכמי פשרה בעניין היטל השבחה - כל עוד הם אינם חורגים ממתחם הסבירות.

חברת עזריאלי (קנית השלום) קיבלה מעיריית עכו דרישה להיטל השבחה בסך 10.8 מיליון שקל, בעקבות אישור היתר בנייה להקמת 2 קומות נוספות בקניון שהקימה בעכו. אל מול שומת הוועדה המקומית, אותה כתב השמאי גדעון קרול, הגישה עזריאלי שומה נגדית שכתב השמאי ירון ספקטור, שבה היטל השבחה הסתכם ב-285 אלף שקל בלבד.

במסגרת הליך גישור בין הוועדה המקומית לחברת עזריאלי אצל השופטת בדימוס נגה אוהד, "לאחר דיון, תוך הערכת סיכויים וסיכונים של הטענות שהועלו", הגיעו הצדדים להסכמה משותפת כי היטל ההשבחה בגין אישור הבקשה להיתר שבדיון יועמד על 3.5 מיליון שקל. בעקבות ההסכמה, הגישו הצדדים לוועדת הערר בקשה לאישור, על פי ההליך שנקבע בעניין מזרחי. אלא שוועדת הערר דחתה את הסכם הפשרה, מהנימוק שאין דרך להעריך את חלוקת הסיכונים והסיכויים במחלוקות בין הצדדים, וכי ספק אם קיימת אי ודאות אמיתית בבסיס הסוגיות שהעלו הצדדים, כפי שכיוון פסק הדין בעניין מזרחי.

[quote]

על כך הגישה עזריאלי ערעור. בית המשפט קיבל את הערעור, תוך שהוא קובע כי "אין מחלוקת כי הבקשה לאישור הסכם הפשרה בפני ועדת הערר היתה מפורטת ומנומקת והציגה את השיקולים שהביאו לגיבוש הפשרה. אל לה לוועדת הערר לבחון האם חלוקת הסיכונים בפשרה תואמת את מה שהיא עצמה היתה מגיעה אליו, לרבות על דרך הכרעה, אלא על ועדת הערר לבחון את סבירות החלוקה אליה הגיעו הצדדים... נקודת המוצא הינה שנכון לקדם הסכמי פשרה בין צדדים כל עוד אינם חורגים ממתחם הסבירות, וכי במסגרת זו יש ליתן את הקרדיט המתאים בפרט לטענות הוועדה המקומית בהיותה רשות מינהלית הנהנית מחזקת התקינות המינהלית, גם בהחלטותיה להגיע להסכמי פשרה".

השופט צרפתי ציין, כי "עמדת ועדת הערר ביחס לטענות והמחלוקות שהעלו הצדדים, מבלי שנדרשה להכריע בהם, אינה שיקול מרכזי במסגרת בקשה לאישור הפשרה. ברור הוא כי ועדת הערר אינה מחליפה את שיקול דעת הצדדים בשיקול דעתה, כך גם אינה באה בנעליהם בהערכת הסיכונים והסיכויים שבהמשך ניהול ההליך".

בית המשפט קבע כי "הסכם הפשרה עומד בתנאים שנקבעו, ואישורו יהיה בו לעודד הבאת צדדים לפתרונות חוץ משפטיים מפורטים ומנומקים, ובכך לחסוך בעלויות התדיינות מחד ולהקל על העומס המוטל על המערכות השיפוטיות לרבות ועדות הערר".

ההחלטה פורסמה ביומון "כל יום" שעוסק בענייני תכנון ובנייה ויוצא ע"י משרד עו"ד עפר טויסטר. לדברי עו"ד מיטל טויסטר הררי, "הכרעתו של בית המשפט הינה בעלת חשיבות, לאור עמדות לא אחידות בוועדות הערר באשר לסמכותם לאשר הסכמי פשרה ולמקרים בהם ראוי שיעשו כן, כאשר חלק מוועדות הערר נוקטות גישה מצמצמת ביותר לעניין זה. בהחלטתו הבהיר בית המשפט כי ככלל, יש לעודד הסכמי פשרה, וכי אין מקום להתייחס להסכמים אלה בחשדנות, בעיקר נוכח העובדה שהוועדה המקומית, שהינה רשות מנהלית שחלה עליה חזקת התקינות, הינה צד להסכמים אלה. בהתחשב בעומס המוטל על ועדות הערר ובהתמשכות ההליכים הנובעת מעומס זה, הרי שעמדתו של בית המשפט הינה ראויה ומוצדקת".

(עמ"נ 19-03-61142 קנית השלום השקעות בע"מ נ' הועדה המקומית לתכנון ולבניה עכו).

לחדשות נדל"ן, עדכונים יומיומיים, דעות וניתוחים, הורידו את  אפליקציית מרכז הנדל"ן
אנשי נדל"ן, בואו לשמוע ולהשמיע את דעתכם. הצטרפו לקבוצת הפייסבוק רק נדל"ניסטים ותיחשפו לתכנים בלעדיים לתעשייה

קראו עוד במרכז הנדל"ן

כתבות נוספות שיעניינו אותך
  • © כל הזכויות שמורות
search