"תשואה של 20% בשנה": מחשבון משרד האנרגיה חושף כמה שווה לכם מערכת סולארית ביתית

בהמשך למדיניות משרד האנרגיה והתשתיות לקידום 100,000 מערכות סולאריות ביתיות עד 2030, משיק המשרד בימים אלה מדריך חדש "לעצמאות וצריכה עצמית באנרגיה", שמיועד לבעלי בתים פרטיים ולדיירים בבניינים משותפים, המעוניינים להקים מערכת סולארית משולבת אגירה. המדריך, שעלה לאתר המשרד, נועד להנגיש לציבור מידע מעשי ועדכני אודות האפשרויות לייצור חשמל עצמי, ניהול צריכה חכמה והגדלת העצמאות האנרגטית של משקי הבית - זאת לצד כדאיות כלכלית משמעותית בחירום ובשגרה.

לאתר מדריך הקמת המערכות הסולאריות שפרסם משרד האנרגיה.

ברמה הכלכלית, הנתונים באתר מצביעים על כדאיות ברורה, הן לבניינים משותפים והן לבתים צמודי קרקע, בהנחה של ממוצעים מקובלים. בבניין משותף עם מערכת בהספק של כ-30 קילוואט, הייצור הסולארי השנתי מוערך בכ-64 אלף קוט״ש – הרבה מעבר לצריכת החשמל של המערכות המשותפות המוערכת בכ-880 קוט"ש.

שילוב אגירה בהיקף של כ-10 קוט״ש מאפשר ניהול יעיל יותר של הצריכה והגדלת השימוש בחשמל המיוצר. מהנתונים באתר עולה כי כמות זו מספיקה לתאורה, מקרר, מטען ומזגן לכמה שעות. עלות ההקמה מוערכת בכ־130–150 אלף שקל, עם תשואה שנתית של כ־12% ותקופת החזר השקעה של כ־7 שנים – נתון שנחשב אטרקטיבי בשוק האנרגיה. חשוב לציין כי מדובר בתשואה ממוצעת, וכי כפי שעוד יובהר בהמשך – זו עשויה להיות גבוהה משמעותית ואף לעלות על 20%.

גם בבית צמוד קרקע הכדאיות ניכרת: מערכת בהספק של כ־15 קילוואט מייצרת מעל 32 אלף קוט״ש בשנה, לעומת צריכת חשמל ממוצעת של כ-8,800 קוט״ש למשק בית. אגירה של כ-10 קוט״ש מאפשרת גם כאן שימוש לתאורה, מקרר, מטענים ומזגן למספר שעות.
עלות ההקמה נעה סביב 90-100 אלף שקל, עם תשואה של כ-10% והחזר השקעה תוך כ-8 שנים. יישובים הזכאים לפרמיה אורבנית, המוסיפה 6 אגורות לכל קוט״ש מיוצר, נהנים מכדאיות כלכלית גבוהה אף יותר ומקיצור נוסף של תקופת ההחזר.

למעלה מ-20% תשואה בעלות של פחות מ-100 אלש"ח

באתר הייעודי ניתן למצוא גם מחשבון גגות,  המאפשר לכל בעל נכס או ועד בית לבחון את הכדאיות הכלכלית של התקנת מערכת סולארית באמצעות הזנת נתונים בסיסיים כמו סוג המבנה והכתובת. 

כך למשל, בדיקה שערכנו עבור בניין משותף בן שמונה קומות ברחובות, הכולל ארבע דירות בכל קומה ושני פנטהאוזים, העלתה פוטנציאל כלכלי משמעותי: ההכנסה השנתית הצפויה מוערכת בכ־22.5 אלף ש"ח, עם תשואה שנתית של כ־21%–23% ותקופת החזר השקעה קצרה במיוחד של כ־4–5 שנים בלבד. עלות ההקמה במקרה זה הוערכה בכ־84–94 אלף ש"ח.

עוד עולה מהבדיקה כי מתוך שטח גג כולל של כ־763 מ"ר, ניתן לנצל כ־204 מ"ר לטובת התקנת פאנלים סולאריים, בהספק פוטנציאלי של כ־27 קילוואט. מערכת בהיקף זה צפויה לייצר כ־44 אלף קוט"ש חשמל בשנה, בהתבסס על כ־1,617 שעות שמש אפקטיביות בשנה. הנתונים מדגישים את הפוטנציאל הגלום בגגות של בניינים משותפים ואת האפשרות להפוך שטח שאינו מנוצל כיום למקור הכנסה יציב ומשתלם לדיירים.

במשרד מסבירים כי המהלך נולד מתוך שילוב של שיקולים כלכליים, סביבתיים וביטחוניים. מערכות סולאריות עם אגירה מאפשרות לנצל את ייצור החשמל בשעות השמש, לאגור אותו לשעות הערב והלילה, ולהפחית את התלות ברשת החשמל הארצית – הן בשגרה והן במצבי חירום.

המדריך מפרט כיצד שילוב של ייצור סולארי ואגירת אנרגיה מאפשר למשק הבית להשתמש בחשמל שהוא עצמו מייצר גם כאשר הייצור נמוך, או בעת הפסקות חשמל יזומות ולא יזומות. בכך, נוצרת רציפות תפקודית גבוהה יותר וניהול יציב של משק האנרגיה הביתי.

בין היתר מציג המדריך את היתרונות המרכזיים של מערכות משולבות אגירה: הגדלת היקף הצריכה העצמית והפחתת רכישת חשמל מהרשת, שיפור הביטחון האנרגטי באמצעות אספקת חשמל רציפה גם במצבי עומס או תקלה, חיסכון כלכלי בהוצאות החשמל ואף אפשרות למכירת עודפי ייצור, לצד תרומה סביבתית באמצעות מעבר לאנרגיה נקייה וצמצום פליטות מזהמים.

בנוסף כולל המדריך הסברים על רכיבי המערכת, אופן שילובם, סוגי טכנולוגיות אגירה, שיקולים תכנוניים ורגולטוריים, וכן ניתוחים בסיסיים של כדאיות כלכלית. המידע מצטרף לפרסומים קודמים של המשרד בתחום האנרגיה המתחדשת, כחלק ממדיניות רחבה לעידוד ייצור חשמל מבוזר והגברת חוסן האנרגיה של משקי הבית בישראל.

במשרד האנרגיה מדגישים כי המדריך נועד לשמש כלי עזר לציבור, ולא להחליף ייעוץ מקצועי, אך הוא מספק תמונת מצב עדכנית וברורה למי ששוקל לעשות את הצעד לעצמאות אנרגטית.