שנה קשה להתחדשות העירונית: היתרי הבניה ב-25' צנחו ב-20% לעומת 24'

התקופה הקשה בתחום ההתחדשות העירונית באה לידי ביטוי בסיכום נתוני ההתחדשות של שנת 2025. זאת עם ירידה של כ-20% במספר יחידות הדיור שאושרו בהיתרי בנייה לעומת 2024. כך עולה מנתוני סיכום השנה של הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית שפורסמו היום.

במהלך השנה הוציאו רשויות מקומיות היתרי בנייה לבניית למעלה מ־22 אלף יח"ד בהתחדשות עירונית – 12,382 יח"ד בפינוי-בינוי, ועד סוף הרבעון השלישי כ־9,802 יח"ד מכוח תמ"א 38 וחלופותיה. יש לציין כי נתוני הפינוי בינוי מתייחסים לשנה שלמה בעוד נתוני התמ"א מתייחסים ל-3 רבעונים בלבד.

ברמת היקפי הבניה, בין ינואר לספטמבר 2025 החלה בנייתן של 16,281 יח"ד בהתחדשות עירונית - 27% מכלל התחלות הבנייה בתקופה זו. זו השנה הרביעית ברציפות שבה שיעור זה עולה על רבע מכלל התחלות הבנייה. היעד השנתי בתכנית האסטרטגית לדיור לשנים 2021–2025 עומד על 31,250 יח"ד. בפועל אושרו 179 תכניות התחדשות הכוללות 72,736 יח"ד - 232% מהיעד, עלייה של 26% לעומת 2024. כ־27% מהיחידות קודמו ישירות על ידי הרשות.

שיא במספר המתחמים שהוכרזו לפינוי-בינוי 

הסכמי המסגרת להתחדשות עירונית מעניקים לרשויות תמריץ כספי להוצאת היתרי בנייה, בדגש על מתחמי פינוי־בינוי, באמצעות מענקים לסיוע בהקמת תשתיות ומוסדות ציבור בהתאם להיקף יחידות הדיור המאושרות. הסכמי המסגרת הראשונים (דור א') נחתמו ב־2022 עם 12 רשויות, בהיקף של 440 מיליון שקל. עד 2025 נוצל תקציב זה במלואו עבור היתרי בנייה ל־27,393 יח"ד בפינוי־בינוי ול־15,771 בהתחדשות בניינית.

בעקבות הצלחת המהלך, בשנת 2024 נחתמו הסכמי דור ב' עם שש רשויות נוספות – יהוד, רמלה, פתח תקווה, חולון, אור יהודה וקריית גת – בהיקף כולל של 120 מיליון שקל. בשנת 2025 חולקו לראשונה מענקים בגין היתרי בנייה ל־3,626 יח"ד, בסך של כ־42 מיליון שקל. סך התמריצים בשנת 2025 עמד על כ־110 מיליון שקל, ובשלהי השנה פורסם קול קורא נוסף בהיקף של 40 מיליון שקל.

לצורך הרחבת עתודות התכנון, קידמה הרשות בשיתוף רשויות 24 תכניות חדשות בהשקעה של 67 מיליון שקל, הן באזורי ביקוש והן בערי הצפון והנגב המערבי, במסגרת תהליכי שיקום, התחדשות ומיגון. בשנת 2025 אושרו חמש תכניות התחדשות בניינית בכפר סבא, פתח תקווה, באר שבע, לוד וגבעתיים, עם צפי למימוש כ־14 אלף יח"ד, וכן החלה הרשות בקידום תכניות נוספות ברמת השרון, טירת הכרמל ורחובות. בשנה זו הוכרזו 56 מתחמי פינוי־בינוי במסלול רשויות, הכוללים כ־66,029 יח"ד מוצעות, לעומת 23 מתחמים בשנת 2024. במסלול היזמים הוכרזו 78 מתחמים חדשים, ובסך הכול נרשם מספר שיא של 134 מתחמים חדשים.

במקביל הובילה הרשות את גיבוש הצעת החוק לשיקום נזקי מלחמה בדרך של התחדשות עירונית , שאושרה בקריאה ראשונה בסוף 2025. הצעת החוק כוללת הליכים מואצים, הסדרים קנייניים ייחודיים לבעלי דירות, וקיצור לוחות הזמנים להתארגנות דיירים ובחירת יזם, במטרה לאפשר שיקום מהיר של מתחמים שנפגעו במהלך מבצע "עם כלביא".

לקראת 2026 תתמקד הרשות בהגדלת היקפי התכנון והמימוש של פינוי־בינוי, בשיקום אזורי הלחימה ובהמשך קידום חקיקה ואסדרה להסרת חסמים בענף.

שר הבינוי והשיכון חיים כץ: "ההתחדשות העירונית היא כלי מרכזי להגדלת היצע הדיור ולשיפור איכות החיים של התושבים. אנו פועלים להצבת יעדים ברורים, הסרת חסמים ותמרוץ רשויות. בשנת 2025 עברנו את היעד שנקבעו בתכנון, והכפלנו את מספר יחידות הדיור שאושרו בתכניות להתחדשות עירונית ברחבי הארץ. בנוסף, הקצינו למעלה מרבע מיליארד שקלים לרשויות מקומיות שהתחייבו להאיץ היתרי בנייה ולקדם מימוש פרויקטים בפועל".

יהודה מורגנשטרן, מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון ומ"מ מנכ"ל הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית: "שוק ההתחדשות העירונית צלח שנה מורכבת מאוד, כאשר חרף אתגרי התקופה נשמרו היקפי פעילות ותכנון משמעותיים בתחום. גם השנה שומרת ההתחדשות העירונית על משקל מרכזי בכלל התחלות הבנייה בישראל, בסדר גודל של כשליש מהשוק, ומשקפת מגמה יציבה של התבססות התחום כאחד ממנועי ההיצע המרכזיים במרכזי הערים ובשכונות הוותיקות. אם בעבר התפיסה הרווחת בקרב השוק בכלל והיזמים בפרט הייתה שמשאב הקרקע הוא המשאב החשוב ביותר, כיום ברור כי קיימים בקנה מאות פרויקטים בהתחדשות עירונית שיכולים לצאת לפועל בטווח המיידי".