אחרי 90 שנה ללא מעמד: תושבי היישוב היהודי הלא מוכר בלב השרון עותרים לבג"ץ

כשאומרים ישוב לא מוכר, הרוב יחשבו על כפרים בדואיים או חוות ביהודה ושומרון. בשטחי הקו הירוק אפשר לספור על יד אחת יישובים יהודיים לא מוכרים כמו כדיתא בגליל העליון וכליל בגליל המערבי (שהוסדר ברובו ב-2008). במרכז ובשרון זה נדיר אפילו יותר. אז תכירו את ארסוף קדם, שהוקם ב-1935 ונמצא דרומית לשפיים. המקום שייך למועצה האזורית חוף השרון, ומתגוררים בו כ-100 איש, אבל לא תמצאו אותו במפות הרשמיות. תוכנית המתאר הנוכחית מגדירה את המקום כשמורת טבע, ב-2022 מועצת חוף השרון ניסתה לקדם תוכנית בניין עיר (תב"ע), אך המדינה התנגדה בשל מדיניות של הרחבת יישובים קיימים ולא הקמת יישובים חדשים, למען שמירה על השטחים הציבוריים. 

יש לציין כי השם "ארסוף קדם" מתייחס ליישוב המקורי והוותיק יותר שהוקם כאמור בשנות השלושים של המאה הקודמת, ואילו השם "ארסוף" המוכר יותר מתייחס ליישוב הקהילתי החדש, שנבנה בשנות התשעים במערב היישוב הוותיק. ארסוף  גם הוא כמובן שייך למועצה אזורית חוף השרון ונחשב לאחד היישובים היקרים והיוקרתיים בישראל, ועל תושביו נמנים עידן עופר, קובי ריכטר, בני שטיינמץ, מריוס נכט, אדם נוימן, ניר שרצקי ועמוס לוזון. 

העתירה שהגישו תושבי ארסוף קדם 

תושבי היישוב ארסוף קדם, המתגוררים ביותר מ-40 יחידות דיור, הגישו החודש עתירה דחופה לבית המשפט העליון, באמצעות  עו"ד ד"ר קייס נאסר, שותף במחלקת תכנון ובנייה במשרד פירון, בדרישה להסדיר את מעמדו המוניציפלי שטרם הוכר על ידי מדינת ישראל. העתירה הוגשה בעקבות עתירה קודמת שהוגשה בפברואר השנה בדרישה לאלץ את שר הפנים להגיע להחלטה, אך שר הפנים במקביל סירב להסדיר את יישוב הווילות הרסוף קדם שנמצא ממזרח לארסוף.

על פי העתירה מדובר בחלק מסאגה מתמשכת המשתרעת על פני דורות ומתוארת על ידי העותרים כ"עוול היסטורי, מתמשך וחמור". תושבי ארסוף קדם, אשר הוגדרו כחלק מרשפון בעת המנדט הבריטי, לטענתם איבדו את מעמדם החוקי בעקבות "תהליכים לא חוקיים" וכיום נותרו ללא מעמד מוניציפלי מוסדר. העתירה הופנתה נגד שר הפנים ומשרד הפנים, ראש הממשלה ומשרד ראש הממשלה כשהמועצה האזורית חוף השרון צורפה כמשיבה פורמלית. העתירה מבקשת מבית המשפט שיורה לשר הפנים להסביר מדוע לא תוקם ועדת גבולות, לראש הממשלה מדוע לא יקים ועדת שרים לחקיקה להסדרת היישוב, מדוע לא תקבל הממשלה החלטה על יישוב חדש, ומדוע לא תבוטל החלטת משרד הפנים מ-2023 לבטל צו משנות ה-70 של המאה הקודמת המאפשר להם לבחור ולהיבחר במועצת חוף השרון. 

"כבישים צרים, היעדר תאורה, ותשתית מים רעועה" 

על פי העתירה, התוצאה הקשה של היעדר המעמד המוסדר היא אפליה לרעה ופגיעה מתמשכת בזכויות יסוד ושלילת שורה ארוכה של זכויות ושירותים מוניציפליים חיוניים, בהם היעדר מען רשמי "היוצר קשיים בקבלת משלוחים ואף "בהתנהלות מול מוסדות ממשלתיים ומערכות מקוונות"; התשתיות ביישוב מוזנחות, כולל מערכת דרכים חלקית (כבישים צרים, ללא שוליים או מדרכות), היעדר תאורה, ותשתית מים רעועה שגורמת לפיצוצים וחיוב התושבים בפחת מים; "אין ביישוב שום שירות ציבורי, כולל גן ילדים, בית ספר, ספריה, מועדון, מגרש ספורט, בית כנסת, או שטח ציבורי פתוח"; רוב התושבים מקבלים סירובים גורפים לבנייה, הן למגורים והן לפרנסה, מה שמעמיד אותם לטענתם במצב של חוסר ודאות מתמשך. האכיפה המופעלת נגדם תוארה כ"בריונית"; ובניגוד ליישובי המועצה האחרים, "אין ביישוב שערים, מצלמות אבטחה, או מקלטים ומרחבי מיגון ציבוריים".

על פי העתירה, התוצאה הקשה של היעדר המעמד המוסדר היא אפליה לרעה ופגיעה מתמשכת בזכויות יסוד ושלילת שורה ארוכה של זכויות ושירותים מוניציפליים חיוניים, בהם היעדר מען רשמי "היוצר קשיים בקבלת משלוחים ואף "בהתנהלות מול מוסדות ממשלתיים ומערכות מקוונות"; התשתיות ביישוב מוזנחות, היעדר תאורה, ותשתית מים רעועה שגורמת לפיצוצים וחיוב התושבים בפחת מים

בעתירה מוזכר כי לאורך השנים, וועדות גבולות שונות, כמו ועדת גלזנר (1976) וועדת חכים (1990–1991), המליצו במפורש על הסדרת מעמד היישוב. בית המשפט העליון אף נדרש לנושא ב-1998 וב-2023, שם קבע כי הצורך בהסדרת מעמדו המוניציפלי של ארסוף קדם אינו שנוי במחלוקת. אולם, לטענת העותרים המלצות אלו נותרו "אות מתה". ומשרד הפנים והממשלה נקטו "דפוס פעולה לקוי ומתמשך" המתבטא בהתחמקויות ומחדלים וגלגול אחריות.

עוד הם מותחים ביקורת על הקמת יישוב היוקרה ארסוף, שהוצג כארסוף החדש. העותרים טוענים כי "ב-1996, מועצה אזורית חוף השרון יזמה הליך להקניית מעמד מוניציפלי ליישוב נווה ים הצפוני לארסוף קדם, אך הציגה אותו למשרד הפנים בשם 'ארסוף'. כתוצאה מכך, נווה ים קיבל הכרה תחת השם 'ארסוף' בדרך לא ראויה (על ידי ועדת שמות שאינה מוסמכת להסדיר יישובים), בעוד היישוב המקורי, ארסוף קדם, נותר מופקר".

עוד טוענים כי בעקבות העתירה הקודמת שבה הובהר לעותרים כי הם יכולים להגיש בעצמם בקשה לוועדת גבולות, הם אכן הגישו בקשה מפורטת למשרד הפנים בדצמבר 2023. אבל לאחר למעלה משנה וחצי של השתהות ומצגים כוזבים (לפיהם הנושא מונח על שולחן מנכ"ל ושר הפנים), הבקשה נדחתה על ידי יפתח סומך, מנהל אגף בכיר לתכנון מוניציפלי במשרד הפנים, גורם שלטענת העותרים אינו מוסמך להכריע בנושא. עוד עולה מהעתירה כי משרדי הממשלה גלגלו את הנושא זה לזה, ממשרד הפנים לראש הממשלה לגורמי התכנון וכן הלאה.

העותרים טוענים כי "המדינה פועלת בשרירותיות ובאפליה" תוך שימוש בהליכי התכנון כמחסום להסדרת היישוב . זאת, אף על פי שבתמ"א 1 ארסוף קדם מסומן כאזור בנוי , והתכנית האסטרטגית של המועצה האזורית חוף השרון משנת 2015 קבעה כי הסדרת מעמד ארסוף קדם היא יעד תכנוני אסטרטגי במעלה ראשונה.

העותרים טוענים כי "המדינה פועלת בשרירותיות ובאפליה" תוך שימוש בהליכי התכנון כמחסום להסדרת היישוב . זאת, אף על פי שבתמ"א 1 ארסוף קדם מסומן כאזור בנוי , והתכנית האסטרטגית של המועצה האזורית חוף השרון משנת 2015 קבעה כי הסדרת מעמד ארסוף קדם היא יעד תכנוני אסטרטגי במעלה ראשונה

טענה נוספת נוגעת לכך שמשרד הפנים פרסם ביוני 2023 הצעה לביטול הצו משנת 1977 אשר מעגן ומבטיח את זכותם של תושבי ארסוף קדם לבחור ולהיבחר למועצה אזורית חוף השרון. ביטול הצו, ללא הבטחה לחלופה, מהווה שלילה ישירה של זכויות. העותרים מבקשים להוציא צו על תנאי למשרדי הממשלה לפי ההוראות הנ"ל וכן  לחייב אותם בהוצאות משפט, ולאחר קבלת תשובת המשיבים להפוך את הצו לחלוט.

עו"ד קייס נאסר, שמייצג את העותרים, אומר כי "משרד הפנים והממשלה מתחמקים מקבלת החלטה על הסדרת היישוב ארסוף קדם תוך ביזיון להחלטות ועדות גבולות שהיו בעבר וגם לפסק דין של בג״ץ שהדגישו את הצורך המוצדק להסדרת היישוב. הסחבת בהסדרת הישוב מצד אחד, והמשך סבל התושבים היום יומי מצד שני, חסר תקדים ותקוותנו שבית המשפט יעמיד דברים על מכונם".

ממשרד הפנים, משרד ראש הממשלה ומועצת חוף השרון טרם נמסרה תגובה.