מי עדיף: המועמד שמבטיח בניה לצעירים או זה שישמור על איכות החיים הכפרית? מדריך למצביע הנבוך

רוב המועמדים בבחירות לראשות הרשויות המקומיות שייערכו מחר, מציגים עמדות השוללות בנייה אינטנסיבית, הן מחשש להגדלת העומס על התשתיות השונות וגם בשל הרתיעה הציבורית מעודף מגדלים. הבעיה: לעמדה זו יש השלכה הרסנית על היצע הדיור. האם יש דרך לפשר בין הצרכים המנוגדים לכאורה? בהחלט. זוהי העמדה שעל המצביעים לדרוש מהמתמודדים

שיתוף הכתבה
עיר היין באשקלון (אלדד עובדיה)עיר היין באשקלון (אלדד עובדיה)

במדור הבחירות האחרון שפרסמנו כאן, על הנעשה במערכת הבחירות של זכרון יעקב, התחרו שני המועמדים המובילים לראשות המועצה מי מהם מתכוון לבלום יותר תוכניות בנייה, להילחם יותר ברמ"י או בקיצור - לבנות כמה שפחות דירות למגורים. אפשר להבין אותם. ביישוב שעדיין רואה את עצמו ככפרי, הדבר האחרון שהתושבים רוצים זה לראות מגדלים מול העיניים.

את הסנטימנט הזה, שמתנגד בתוקף לבנייה אינטנסיבית, אפשר לזהות גם בערים בסדר גודל קטן-בינוני דוגמת רמת השרון, נס ציונה ואפילו ברעננה שכבר מונה כ-80 אלף איש. בעיני רוחם של תושבי היישובים הללו עירם היא בעצם כפר, שאמנם קצת התרחב, ובכל זאת יש לשמור שלא יהפוך לעיר של ממש.

לכל הכתבות לקראת הבחירות המקומיות מחר

בערים גדולות יותר, שברור שכפר הן כבר לא יהיו, דוגמת הרצליה או ראש העין, הנימוק המרכזי נגד הרחבה אינטנסיבית של הבנייה הוא היעדר תשתיות מתאימות, או בשפת העם – "פקקים". למי שמעוניין לזכות בראשות הערים הללו, אין ברירה אלא ליישר קו. לכן באופן מסורתי עמדתן של מרבית העיריות, למעט חריגים ראויים לציון (ירושלים, פתח תקווה, ואשקלון למשל) שוללת בניה מאסיבית מדי למגורים, וזה עוד לפני שמדברים על הנימוק כבד המשקל הנוסף נגד מגורים, והוא היותם "גרעוניים" עבור הרשות המקומית.

הסתירה הפנימית בעמדת מתנגדי הבנייה

אך בעמדה הזו יש באג רציני, שנחשף בכל פעם שבו מועמד לראשות עירייה נשאל מה יהיה על הזוגות הצעירים ילידי העיר. כך השיב למשל ראש מועצת זכרון יעקב זיו דשא, שנשאל על ידינו בנושא לפני שבוע: "עלינו להבטיח זמינות דיור לבני ובנות המקום לעתיד קדימה. עם כניסתי לתפקיד הסבתי פרויקט של דירות יוקרה בפארק היין לדיור  מחיר למשתכן  ממנו נהנים עשרות רבות מצעירי המושבה. במקביל קידמנו פרויקטי  התחדשות עירונית , והיום מקודמים שני פרויקטים של  פינוי בינוי ...".

כלומר כאשר נשאל דשא, שלאורך רוב הראיון הפגין קו מיליטנטי נגד הרחבת הבנייה, בסוגיה הספציפית הזו, הפך את עורו ומיד הדגיש את תכניות הבנייה שאותן סייע לקדם. ההתנהלות הזו אמנם פרדוקסלית, אבל דשא ממש לא לבד. זהו המתח שבמסגרתו פועלים רוב ראשי הערים. בלימת פיתוח אינטנסיבי מדי מצד אחד, והבנה כי בצורת התנהלות זו הם תורמים לעליית מחירי הדיור בעירם ובכלל, ובמו ידיהם שולחים את הדור הצעיר לחפש את עתידו ביישובים אחרים.

במאבק בין שתי העמדות המנוגדות הללו, נוטים רוב ראשי הערים להעדיף את העמדה השוללת פיתוח מסיבה פשוטה – הם פוליטיקאים, ופחות פיתוח זה בדרך כלל מה שהציבור רוצה. את הפקקים אנחנו מרגישים באופן יומיומי. ומה נעשה כשילדינו שהיום הולכים לגן וליסודי יצטרכו לרכוש דירה בעיר היקרה מדי שלנו? עוד 20 שנה נשבור את הראש.

אך מדובר כמובן באופן התנהלות שבסופו של דבר מהווה את אחד הגורמים המשמעותיים ביותר למשבר הדיור שממנו ישראל מתקשה להיחלץ כבר שנים ארוכות. מאחר שהגישה המרסנת משותפת לחלק ניכר מראשי הרשויות של אזור המרכז, אנחנו מצויים בפלונטר שממנו קשה מאד להיחלץ. רק המחאה החברתית האדירה של 2011 הצליחה להביא לשינוי דיסקט מסוים, וגם זה קרה לזמן מוגבל.

גם דיור, גם תשתיות

אז מה צריך בוחר נבון לעשות מחר (ג') ביום הבחירות לרשויות המקומיות? האם נגזר עליו לבחור בין שתי רעות חולות – מיעוט בנייה ומחירים נוסקים, הגישה שמציגים רוב המועמדים כיום, מול בנייה אינטנסיבית ותשתיות קורסות?

ובכן התשובה היא לא. עליו לדרוש בנייה אינטנסיבית שתגדיל את היצע הדיור בעיר, לצד דרישה בלתי מתפשרת לפתרונות תחבורתיים מתקדמים (כלומר לא כאלה הנשענות על רכב פרטי) ומתן כמה שיותר דחיפה למערכות הסעת המונים. גם דיור וגם תשתיות, זה לצד זה ולא אחד על חשבון השני.

הרכבת הקלה בירושלים (שאטרסטוק)הרכבת הקלה בירושלים (שאטרסטוק)

העיר שמפגינה בשנים האחרונות את הגישה הזו בצורה מרשימה, היא ירושלים. כבר מספר שנים רצופות שהעיר מגדילה את מספר היתרי הבניה שהיא מנפיקה מדי שנה (כ-7,500 ב-2023) לצד פיתוח אינטנסיבי של מערכת הסעת המונים – שלושת קווי הרכבת הקלה (רק"ל). כשיאוכלסו עשרות אלפי הדירות הנבנות כיום בעיר, דייריהן לא יסבלו מהפקקים מסיבה פשוטה – הם השאירו את האוטו בבית אם בכלל יש להם אחד, והגיעו למחוז חפצם באמצעות הרק"ל.

את הגישה ההפוכה בתכלית הפגינו בשנים האחרונות למשל רעננה וכפר סבא. מצד אחד, מדובר בשתי ערים שממעטות לבנות, ומצד שני המאבק המוזר שניהלו נגד נת"ע , הוביל בסופו של דבר לביטול תוואי המטרו שאמור היה להגיע אליהן. כלומר, מדובר במדיניות שמבטיחה את המשך היצע הדירות הנמוך, לצד המשך הסבל בפקקים.

לכן, מי שרוצה לבחור נכון לפחות בהיבט התכנון והבניה, מוטב שינצל את 24 השעות שנותרו לו כדי לבדוק מי מהמועמדים אוחז במדיניות תכנונית מתקדמת, שמבינה את החשיבות שבשמירה על רמת היצע גבוהה, לצד קידום תשתיות תחבורתיות מתקדמות.


כל יום בשעה 17:00- חמש הכתבות החשובות ביותר בתחום הנדל"ן מכל האתרים אצלכם בנייד!
לחצו כאן להצטרפות לתקציר המנהלים של מרכז הנדל"ן!

תגובות

הוספת תגובה
{{ comment.number }}.
{{ comment.message }}
{{ comment.writer }}{{ comment.date_parsed }}
הגב לתגובה זו
{{ reply.writer }}{{ reply.date_parsed }}
הראה עוד
תגיות:בחירות מוניציפליותבחירות מקומיותשוק הדיורתשתיות
הכתבות הנצפות ביותר

 
מחפש...