מאבק על עתיד התכנון או על עתיד הג'ובים? האדריכלים יוצאים למלחמה על המקצוע

בהתאחדות האדריכלים ובוני ערים בישראל מנהלים בתקופה האחרונה לחימה עיקשת, נגד המועצה להשכלה גבוהה, מנהל התכנון והממשלה, בטענה שמקצוע האדריכלות מאבד עם השנים יותר ויותר תפקידים ועמדות מפתח למקצועות מתחרים, או מקבילים, שמצריכים, כך לטענת ההתאחדות, הרבה פחות הכשרה והתמקצעות.

בין היתר טוענים שם, כי בוגרי תואר שני בתכנון ערים, שאינם בקיאים בתחומים שאדריכלים לומדים במהלך התואר וההסמכה, מתחרים עם אדריכלים מוסמכים על אותם תפקידים, וכי תחום התכנון בישראל מובל היום על ידי "גיאוגרפים שהפכו למתכנני ערים באמצעות מסלול אקדמי מזורז". לדבריהם, לימודי האדריכלות ארוכים וקשים, וכבר כמעט שאינם רלוונטיים לצרכי השטח. בהתאחדות פנו בחודשים האחרונים למועצה להשכלה גבוהה (מל"ג),בבקשה לדון במסלול ההסמכה של אדריכלים ושל מתכנני ערים, על מנת "לייצר בידול ברור ופורמלי בין מי שלמדו והעמיקו בנושאים הקשורים בתכנון לבין מי שהשתלמו בתחום בצורה שטחית". 

"על מנת להפוך לאדריכל בישראל", נכתב במכתב שהגישה ההתאחדות למל"ג, "יש לעבור מסלול לימודים ארוך ומפרך, הכולל 5 שנות לימוד, מתוכן 3 סמסטרים של 5 ימי לימודים בשבוע, 3 שנות התמחות ומבחן הסמכה מאתגר. במקביל, מתקיים מסלול 'עוקף אדריכלים', שבמסגרתו בוגרי תואר ראשון בכל תחום שהוא יכולים לקבל תואר בתכנון ערים לאחר 2 סמסטרים של לימודים פעמיים בשבוע, ובפועל מתחרים עם אדריכלים על תפקידים משמעותיים בעולמות התכנון, ובמיוחד על מינויים לוועדות התכנון והבנייה".

לדברי התאחדות האדריכלים, המצב הקיים משפיע גם על מצב התכנון והבנייה בארץ. "אחוז גבוה מהבנייה בישראל מתוכנן ומאושר על ידי אנשים שהידע שלהם בתכנון ובנייה הוא שטחי ולא מספק. מעבר לפגיעה באסתטיקה ובאיכות התכנון של המרחב הציבורי, יש סכנה של ממש למשתמשים במבנים"

לדברי ההתאחדות, המצב הקיים משפיע לא רק על אדריכלים מוסמכים, אלא גם על מצב התכנון והבנייה בארץ. "אחוז גבוה מהבנייה בישראל מתוכנן ומאושר על ידי אנשים שהידע שלהם בתכנון ובנייה הוא שטחי ולא מספק. מעבר לפגיעה באסתטיקה ובאיכות התכנון של המרחב הציבורי, מדובר במצב שעלול להוות גם סכנה של ממש למשתמשים במבנים המוקמים ברחבי הארץ".

בהתאחדות אף האשימו של המל"ג בכך שהאוניברסיטאות "מרוויחות מקיומו של המסלול לתכנון ערים, אך ההשלכות של מתן מעמד זהה לאדריכלים, שלמדו לפחות 8 שנים מלאות, ולמתכנני ערים, שלמדו את התחום באופן שטחי במשך סמסטרים בודדים, הן בלתי נסבלות". עוד נכתב כי לפוליטיקאים, השולטים במינויים למנהל התכנון, "נוח מאוד לפעול מול אנשי תכנון שאינם מקפידים על כללים בסיסיים ואינם מאתגרים את החלטותיהם". במל"ג, הפנו את חברי ההתאחדות לממשלה, בטענה כי מעולם לא פנו אליהם בטענות דומות. 

"בכל מה שקשור בתכנון אנחנו עולם שלישי"

בשיחה עם " מרכז הנדל"ן ", הסבירה יו"ר התאחדות האדריכלים ובוני ערים בישראל, ארנה אנג'ל, כי הדבר הכי משמעותי שאדריכלים לומדים לדעתה הוא "לעשות אינטגרציה בין היבטים חברתיים, סביבתיים וכלכליים. הם לומדים לעשות מחקר מעמיק על כל מקום שהם פועלים בו ולהבין שלכל מקום יש את הייחודיות שלו ואת המאפיינים שלו. בעולם יש מקומות שבהם אתה מקבל תואר באדריכלות אחרי 3 שנים, ולא אחרי 5 שנים כמו בישראל. ואז אתה מתמחה עוד שנתיים במה שאתה בוחר - בנייה ירוקה, שימור וכו'.

(שאטרסטוק)

"אנחנו מבקשים, תנו גם לנו תואר ראשון אחרי 3 שנים, שיאפשרו גם לנו לעשות את מה שהנדסאים יכולים לעשות אחרי שנתיים וחצי, כדי שמי שרוצה ללכת לעבוד ולבנות רק עד 4 קומות, כמו הנדסאים, ילך לעבוד, ובשנתיים הבאות, אם תרצה, תוכל להמשיך לתואר שני, ואז להתמחות בשימור, בנייה ירוקה, שכונות, התחדשות עירונית וכדומה". 

אנג'ל נותנת דוגמה לתפקיד בכיר שבעבר מונו אליו רק אדריכלים, והוא ראש מנהל התכנון . "ב-3 הפעמים האחרונות מונה לתפקיד גיאוגרף, לא אדריכל . ויש עוד תפקידים כאלה במנהל התכנון, זה הולך ומדרדר בשנים האחרונות. מי שלמד הנדסאות שנתיים וחצי יכול לתכנן בניין עד 4 קומות ומי שלמד תכנון ערים יכול לחתום על תב"ע . זה טירוף. היכולת לעשות אינטגרציה חשובה, כי הכל קשור להכל.

יו"ר התאחדות האדריכלים ובוני ערים: "ב-3 הפעמים האחרונות מונה לתפקיד ראש מנהל התכנון גיאוגרף, לא אדריכל . ויש עוד תפקידים כאלה במנהל התכנון, זה הולך ומדרדר בשנים האחרונות. מי שלמד הנדסאות שנתיים וחצי יכול לתכנן בניין עד 4 קומות ומי שלמד תכנון ערים יכול לחתום על תב"ע . זה טירוף"

"צריך להסתכל על תחבורה, צמחיה, סביבה, חברה. אי אפשר שכל אחד יסתכל על זה רק מההיבט הצר שלו, ומי שלא למד אדריכלות לא שולט בכל האספקטים האלה, ואז כשהם שולטים במערכת התכנון, את נוסעת מתל אביב לחיפה, ונתניה נראית לך אותו הדבר כמו חדרה, כמו אור עקיבא, הכל נראה אותו הדבר. אין שום היבט תרבותי שמראה שלכל מקום יש את הייחודיות שלו, את היופי שלו, את האפיון של האוכלוסייה. בכל מה שקשור בתכנון אנחנו עולם שלישי". 

לדברי אנג'ל, "אם היה למשל איש רציני במועצה המקומית שבה אישרו את האירוע במירון שבו אירע האסון, אז כנראה שהוא לא היה מאשר את האירוע, ולא היה קורה האסון שקרה. אבל איפה הבעיה? שלא משנה מה עושים פה, אין לקיחת אחריות על שום דבר". 

תמיכה נוספת מקבלת ההתאחדות מיו"ר איגוד המהנדסים לבנייה ולתשתיות, יגאל גוברין. "האדריכלים בעצם אומרים, תנו לכל אחד לטפל במה שהוא יודע ומוכשר לו. העבודה של ועדות התכנון המחוזיות למשל, היא עיקר הבעיה עבור האדריכלים, כי הן עוסקות בדברים שנדרש בהם תכנון שלא נוגע רק בתחומים סביבתיים או בתחומים שבהם גיאוגרף יכול להביא את מה שהוא למד". 

"כשזה נוגע לתכנון שכונה למשל, התפיסה של שכונה מורכבת מהמון דברים: בינוי, נפחים וצורות, אינטנסיביות של תכנון, יחסים בין שטחים פתוחים ומבונים, תשתיות, תנועה ותחבורה, כמות ופיזור מוסדות חינוך ועוד. גיאוגרף שלמד תכנון ערים, מכיר את עולם המושגים של קיימות, איכות סביבה, פרוגרמות שעל פיהן נקבעת כמות ופיזור מוסדות ציבור, אלו דברים שהם יודעים אותם. אם זה סובב סביב הדברים האלה אי אפשר לקחת את זה מהם ולהגיד הם לא, כי הם כן".

יו"ר משותפת של איגוד המתכננים בישראל, תמי גבריאלי: "יש פה חוסר הבנה ובורות לגבי מה זה מתכנן ערים. מתכנן לומד ראייה כוללת, שהיא מעבר לארכיטקטורה של מבנה בודד, הוא מעמיק בהיבטים כלכליים, חברתיים, תחבורתיים ואחרים, המקנים לו ראייה מעשית כוללת של מכלול התפקוד העירוני והאזורי. לאדריכל יש ההכשרה לתכנן בניינים, ושם יש אולי תחרות עם ההנדסאים, שגם הם יכולים לתכנן בניינים, אבל במגבלה של עד 4 קומות"

"אבל כשהדברים מעורבבים יחד עם תכנון אורבני של נפחים וגושניות של מבנים שלמים, כמו איך ייראה רחוב שלם אדריכלית, אז זה חסר, אין להם ההכשרה לזה. אז יכול להיות שמישהו למד המון שנים את הדברים אבל זה עדיין בעייתי. צריך לקחת את הדבר הזה ולהגדיר אותו". לגבי הטענה כי בצוות התכנון יהיה בהכרח גם אדריכל , אומר גוברין כי "זה כמו שיהיה בצוות מהנדס תנועה או מהנדס תשתיות. הם מעורבים ודאי. אבל אדריכלים תופסים את המקום שלהם בתור המובילים של זה. לשיטתם, 'הכל צריך להתחיל מאיתנו ולא יכול להיות שגיאוגרף הוא זה שיקבע ואנחנו רק נהיה עזר כנגדו'".

"מתכנן לומד ראייה כוללת, מעבר לארכיטקטורה של מבנה בודד"

עם זאת, יו"ר משותפת של איגוד המתכננים בישראל, המתכננת תמי גבריאלי, טוענת כי "יש פה חוסר הבנה ובורות לגבי מה זה מתכנן ערים. אנחנו לא מדברים פה על תחרות על אותו התפקיד. אדריכל הוא אדריכל. מתכנן ערים זה מקצוע אחר, שלומדים אותו בכל העולם בבתי ספר לתכנון ערים, והוא קיים בישראל מסוף שנות ה-60. זה מקצוע שעושים כתואר שני, אחרי שלומדים 3 שנים לתואר ראשון בכל מיני מקצועות, ואפשר ללמוד אותו בטכניון, באוניברסיטה העברית, בבן גוריון, בתל אביב ובבר אילן.

"מתכנן לומד ראייה כוללת, שהיא מעבר לארכיטקטורה של מבנה בודד, הוא מעמיק בהיבטים כלכליים, חברתיים, תחבורתיים ואחרים, המקנים לו ראייה מעשית כוללת של מכלול התפקוד העירוני והאזורי. לאדריכל יש ההכשרה לתכנן בניינים, ושם יש אולי תחרות עם ההנדסאים, שגם הם יכולים לתכנן בניינים, אבל במגבלה של עד 4 קומות". 

יו"ר משותפת של איגוד המתכננים בישראל: "מתכנן ערים עם ניסיון בוודאי יכול להיות מנכ"ל משרד התכנון. אין שום יתרון שאדריכל יהיה מנהל מנהל התכנון , כי מה עושים שם? מתעסקים בנושאי הרוחב, בהיבטים שאין להם קשר לבניין הבודד. יש פה תחרות על טריטוריה ועבודות" 

לדבריה, "מתכנן ערים לא מתכנן בניינים, אין לנו את ההכשרה, אין לנו את הידע ואין לנו את הרצון. אנחנו עוסקים בתכנון שהוא מעבר לבניין הבודד. אנחנו יכולים לתכנן תוכניות מפורטות לשכונות, תוכניות מדיניות למיניהן, תוכניות אסטרטגיות, תוכניות אב, תוכניות מתאר. זה לא אומר שאין אדריכלים שלא יודעים לעשות גם את זה, אנחנו לא בתחרות. הגישה הזו של תחרות בין המקצועות זו המצאה ישראלית מיוחדת במינה. בעולם אין תחרות, אלו מקצועות משלימים. בתכנון ערים, תוכנית לא נעשית על ידי אדם בודד. מכין אותה צוות תכנון שיש בו אדריכל , מתכנן ערים, כלכלן, איש סביבה ויועץ חברתי. בשביל לתכנן בניין צריך אדריכל וצריך קונסטרוקטור, כדי שהבניין לא יתמוטט וזהו. 

"התפקיד היחיד שמתכנן ערים לא יכול למלא זה מהנדס עיר, למרות שבמקומות אחרים בעולם זה אפשרי. פקודת העיריות קבעה שמהנדס עיר חייב להיות אדריכל או מהנדס. מנכ"ל מנהל התכנון , או תפקידים בכירים במנהל התכנון או בממשלה לא חייבים להיות אדריכלים, הרי יש הגדרה של תנאי הסף שמגדרים סדרה של מקצועות שמתאימים".

לדברי גבריאלי, בסופו של דבר זה נקבע גם לפי הכשרה וגם לפי הניסיון הרלוונטי. "אם יש אדריכל שיש לו הרבה ניסיון בתכנון ערים, אז יכול להיות שהוא יכול להתאים. אבל מתכנן ערים עם ניסיון בוודאי יכול להיות מנכ"ל משרד התכנון. אין שום יתרון שאדריכל יהיה מנהל מנהל התכנון , כי מה עושים שם? מתעסקים בנושאי הרוחב, בהיבטים שאין להם קשר לבניין הבודד. יש פה תחרות על טריטוריה ועבודות". 

"האדריכלים נלחמים עכשיו על המקצוע"

האדריכלית אילת מליס כהן, הבעלים של משרד האדריכלים Place & Space, מוסיפה שאין כיום יתרון מעשי ללימודי אדריכלות מול הנדסאות. "תוכנית הלימודים בפקולטות לאדריכלות לא מאפשרת לסטודנטים לקבל מספיק ידע מעשי, כך שיוכלו להשתלב בקלות במשרדי אדריכלות. סטודנטים לאדריכלות מפתחים את יכולות החשיבה המופשטת, פיתוח פרויקטים, עיצוב וכדומה, אבל החלק הפרקטי לא דומה או זהה ללימודים של הנדסאי אדריכלות, ולכן הנדסאי אדריכלות יוכל להשתלב מיד בשוק העבודה, לאחר שנתיים וחצי של לימודים בלבד, ואילו אדריכל צעיר יצטרך ללמוד הכל, במשרד האדריכלים שבו הוא יעבוד".   

''חייבים שינויים בתוכנית הלימודים של הפקולטות לאדריכלות''. אילת מליס כהן ( נ.מ)

"אני מעסיקה לאורך השנים במשרד שלי גם אדריכלים צעירים וגם הנדסאי אדריכלות צעירים, כך שאני מכירה את הנושא לעומקו, ולפחות במשרד שלי, השקעתי הרבה יותר שעות הוראה והענקת ידע לסטודנטים לאדריכלות או אדריכלים צעירים, מאשר בהנדסאי אדריכלות צעירים שהועסקו על ידי. המל"ג חייבים לערוך שינויים בתוכנית הלימודים של הפקולטות לאדריכלות, בעבודה משותפת עם אדריכלים שעוסקים במקצוע, ולא רק אנשי אקדמיה, וככל הנראה גם לצמצם את כמות שנות הלימודים, ושלוש שנות הסטאז' שאדריכלים נאלצים לעשות כיום".

האדריכלית אילת מליס כהן: "המל"ג חייבים לערוך שינויים בתוכנית הלימודים של הפקולטות לאדריכלות, וככל הנראה גם לצמצם את כמות שנות הלימודים, ושלוש שנות הסטאז' שאדריכלים נאלצים לעשות כיום"

לדברי מנכ"ל איגוד מהנדסי ערים, גיא דוננפלד, חשוב לייצר הגדרות מדויקות של כשירות לכל תפקיד. "מתכנן זה לא פרופסיה כמו אדריכלות או הנדסה. אין סילבוס סדור ואחוד של מוסדות הלימוד שכולם לומדים אותו הדבר, אין רישום בפנקס של המדינה, אין רישיון. זה משהו שהוא מאוד פתוח. זה שבן אדם יכול ללמוד תואר ראשון כלשהו, ואז לבוא ללמוד שנתיים תכנון ערים שמחשיבים אותו כמקביל למישהו שלמד אדריכלות ואז עשה סטאז' ואחר כך עשה מבחן, וקיבל רישיון, זה לא תקין. נהיה איזשהו זילות של מה אדריכלים עושים. במקביל השכר הוא לא כזה גבוה, בטח ביחס להשקעה, וזה יוצר הרבה תסכול".

לדבריו, "לתפקיד של מהנדס עיר למשל חוקקו חוק, שהכשירות היא להיות אדריכל או מהנדס. כיוון שזה תפקיד שיש לו נגיעה לחיי אדם, למרחב הציבורי ולתכנון של העיר. אבל התכנון בארץ הוא פתוח לגמרי. צוות תכנון יכול להיות מובל על ידי אדריכל, אבל זו עבודת צוות. האדריכלים נלחמים עכשיו על המקצוע". 

מנהל התכנון : "התמקדות באדריכלות אינה מבטיחה תוצרים טובים יותר" 

ממנהל התכנון נמסר בתגובה כי "יש להצר על פנייה פופוליסטית זו שנראה שמהווה המשך להליך משפטי שכבר התברר בבית המשפט ובו נטען על ידי התאחדות האדריכלים כי מתכנני ערים אינו מקצוע מוכר. תכנון הינה דיסציפלינה רחבה שמתחילה בעולמות של ערכים, עקרונות, מדיניות ציבורית ועוד, ואלה מתורגמים לשימוש בכלים של סטטוטוריקה בקנה מידה שונה מתכנון אסטרטגי דרך תכנון ארצי, מחוזי, כוללני, תכנון מפורט והיתרי בנייה. 

מנהל התכנון : "האדריכלות הינו מקצוע ראוי ולעובדים בו יש בהחלט יתרון בעולמות של עיצוב, חומרים ונפחים, אבל אין להם בהכרח בקיאות 'אוטומטית' ביתר הדברים כמו אסטרטגיה תכנונית, ותכנון ברמות המאקרו. כל התפקידים במוסדות התכנון פתוחים הן לאדריכלים והן למתכננים על בסיס שוויוני" 

"מקצוע האדריכלות הינו מקצוע ראוי ולעובדים בו יש בהחלט יתרון בעולמות של עיצוב, חומרים ונפחים, אבל בהחלט אין להם בהכרח בקיאות 'אוטומטית' שנגזרת מהלימודים ביתר הדברים כמו אסטרטגיה תכנונית, ותכנון ברמות המאקרו. מעבר לכך, כל התפקידים במוסדות התכנון פתוחים הן לאדריכלים והן למתכננים על בסיס שוויוני, למעט תפקיד של אדריכלי מחוזות בו מועסקים רק אדריכלים, ולכן אמנם יש תחרות אך זו תחרות ראויה ושוויונית. כאשר יש איש מקצוע טוב יותר הוא נבחר בין אם הוא אדריכל ובין אם מתכנן, אלא אם המשרה הינה ייעודית בשל אופייה".

עוד נמסר ממנהל התכנון כי "ההנחה (של התאחדות האדריכלים) הינה שאנשי תכנון אינם מקפידים על כללים בסיסיים ואינם מאתגרים - הדבר מהווה פסילה ברמה האישית של כל אדם שלמד תכנון ומאידך מעיד על כך שאדריכלים תמיד מקפידים על כללים ותמיד מאתגרים. עובדים נבחרים בשל כישוריהם המקצועיים, הידע אותו רכשו, היכולת שלהם להתמודד עם לחצים ולהוביל שינוי. הרקע המקצועי במקרה זה כלל אינו רלוונטי אלא האופי של העובד. התמקדות באדריכלות כתואר ממוקד של חמש שנים אינה מבטיחה בהכרח תוצרים טובים יותר ברמה המערכתית ובראיה כוללת.

"המרחב הישראלי מתוכנן באופן מעמיק וכל תוכנית מובלת על ידי אדריכלים ומתכננים מובילים אשר מוקפים בצוותי תכנון רב תחומיים. במוסדות התכנון ובמנהל התכנון משולבים מתכננים ואדריכלים כאמור בהתאם לצורך ושנבחרים באופן שוויוני כאשר העובדים הטובים ביותר נבחרים".