חזרה
להורדת אפליקציה

"ישראלים יכולים לעבוד בבניין עם משכורות של 20 אלף ש"ח ומעלה, אבל הם לא רוצים להרים שק מלט. למה?"

בכל שבוע, מרכז הנדל"ן מאיר בזרקור את הפינות הפחות מוכרות של בכירי הענף. והפעם – גיל קטה, בעלי חברת קטה גרופ, שמספר איך למד עסקים כשמכר טקסטיל ברחוב, על הפרויקט בפ"ת שהקפיץ לו את הקריירה, ואיך החליט בגיל 45 לעבור לנדל"ן: "כשסגרו לי את כל המתפרות בעזה, אמרתי לאשתי שאני לא יכול להמשיך ככה ושאתחיל לבנות בניינים. מאז הכל היסטוריה"

עודכן לאחרונה:
גיל קטה, זרקור (נטע שני)

גיל קטה, בעלי חברת קטה גרופ, מתארח השבוע במדור ומספר על תחושת הפספוס על עזיבת הלימודים כנער, איך צריך יזם לפעול בשנותיו הראשונות, מיהם היזמים המוערכים עליו בענף, וכיצד סבו יצחק השפיע על חייו.

חוויה מכוננת במהלך הקריירה:
"נכנסתי לעולם הנדל"ן ב-2007. הייתי אז יבואן טקסטיל ונסעתי לסין עם אשתי במסגרת העבודה. ואז בדיוק סגרו את כל המתפרות שהיו לי בעזה, וכל הסחורה שלי נשארה שם. אמרתי לאשתי שאני לא יכול להמשיך ככה ושכשאחזור לארץ אתחיל לקנות מגרשים ולבנות בניינים. הייתי אז בן 45, וחיפשתי עבודה שהכסף שלי לא יהיה בה בסיכון, כי בטקסטיל הייתי שולח את הכסף שלי והייתי צריך לסמוך על זה שבאמת ישלחו לי את הסחורה. בנדל"ן הכל כסף שלך שמונח על הברזל והבטון. אתה לא מוסר דירה לבן אדם עד שהוא לא משלם לך. כשחזרתי לארץ קניתי מגרש אחד ובניתי 10 דירות, אחרי זה עוד 13, אחרי זה עוד 10 ומאז הכל היסטוריה. כבר במגרש הראשון שקניתי הבנתי שאני צריך להיות גם היזם וגם הקבלן ".

טעות שלמדתי ממנה:
"כשהייתי בן 14 וחצי, הייתה לי תעודה יפה, ורציתי להירשם לבית הספר עמל ב' בפתח תקווה כדי ללמוד מכשור ובקרה. אבל בעירייה אמרו לי 'לא, אתה הולך לעמל א' ללמוד אלקטרוניקה, כי זה באזור שאתה גר בו, ואחר כך תעבור'. לא הסכמתי, ולא נתנו לי ללכת לאן שרציתי, אז הלכתי לעבוד. התחלתי לעבוד בגיל 14 וחצי כשמכרתי טקסטיל בשוק הכרמל ובתחנה המרכזית בתל אביב. תוך כדי תנועה אתה לומד הכי טוב, ולמדתי עסקים ברחוב. אבל בדיעבד אני חושב שהייתי צריך להילחם יותר, כי יכול להיות שאם הייתי יותר מלומד ועובר את החיים דרך כל התחנות, הייתי מגיע ליותר ממה שהגעתי. בסופו של דבר בן אדם יכול להצליח בחיים, אבל מה שהוא למד נשאר לו בראש ויכול לעזור לו בכל מיני צמתים. לימודים מוסיפים הרבה, ולעשות כסף זה המון עניין של מזל". 

דמות שהשפיעה עלי במיוחד:
"סבא שלי, יצחק, היה סוחר, שלימד אותי המון. מגיל קטן הייתי מסתובב איתו, פוגש אנשים, ולומד את הטריקים של עולם המסחר".

ההצלחה הכי גדולה שלי עד היום:
"המשפחה שלי, אשתי והילדים. אמא שלי תמיד אמרה שילדים אתה יכול לחנך כמה שאתה רוצה אבל זה הרבה עניין של מזל, ולי היה מזל".

העצה שלי למי שנמצא בתחילת דרכו:
"להיות כל היום באתר, להוציא בעצמו את ההיתר מול הרשות המקומית, ללמוד את כל השלבים מההתחלה. כולם רוצים להיות יזמים, זו הבעיה. בעל הבית צריך לגעת בכל התחומים ולהבין בהם".

ההחלטה הראשונה שהייתי מקבל אם הייתי שר הבינוי והשיכון:
"יש מחסור חמור בכוח אדם בענף ולמדינת ישראל אין שום תשובה בנושא. הפלסטינים סגורים כבר 4 חודשים ויש מלחמה על כל פועל. אם היו מביאים פועלים, לא משנה מאיפה, הלחץ היה יורד, וכרגע גם המשכורות של הפועלים שכבר יש עולות בלי הפסקה. הכי טוב, שהעובדים יהיו ישראלים. ישראלים יכולים לעבוד היום בבניין עם משכורות מעולות, אבל הם לא רוצים להרים שק מלט, למה? הם יכולים להרוויח 20,000 שקל ויותר לחודש. אין מספיק תמריצים מהמדינה". 

הדבר המרכזי שלדעתי אנשים לא מבינים לגבי תחום הנדל"ן:
"אנשים צריכים להבין לאן הולך הכסף כשהם משלמים על דירה. מי שקונה דירה ב-2.34 מיליון שקל, קודם כל מעביר 340,000 שקל למע"מ. אחרי זה יש אגרות בנייה, תכנון, היטל השבחה , תשלום על הקרקע, העלות של הבנייה. בסוף כמה נשאר לקבלן? הוא לא מקבל לכיס את כל מה ששילם לו הלקוח. הציבור חושב שכל הקבלנים רמאים, וצריך להסביר לאנשים שזה לא נכון".

קולגה שאני מעריך במיוחד:
"אני מעריך אנשים שמתחילים מהביצוע ונהיים יזמים גדולים, ויש כמה כאלה בענף. יגאל דימרי למשל, או גיל גבע מ' תדהר '. הם לא רואים רק מספרים, הם רואים את העשייה, והקישור בין העשייה ליזמות זה מה שמרגש אותי".

הפרויקט האהוב עלי:
"'נווה גן צפון' - פרויקט בן שלושה מגדלים שבניתי ברחוב גיסין בפתח תקווה שאוכלסו לפני שנה. התחלתי שם עם בעלי קרקע שאלוהים ישמור, ועבדתי 5 שנים כדי להוציא את כולם משם בעזרת בתי המשפט. הייתה שם הרבה עבודת הכנה שהתחילה כבר בשנת 2016. אם העסקה הזו הייתה אז מונחת על המדף ועטופה יפה, היא לא הייתה מוצעת דווקא לנו. אנחנו לא היינו אז חברה שפונים אליה בשביל פרויקט גדול כזה. היינו עם פרויקטים קטנים יותר וזה פרויקט שהקפיץ אותי, גם ברמת הביטחון האישי, וזה פרויקט מאוד מוכר בעיר".

''פרויקט שהקפיץ אותי, גם ברמת הביטחון האישי, והוא מאוד מוכר בעיר''. הפרויקט ברחוב גיסין בפתח תקווה (גל פליבה)

הדבר שאני הכי אוהב לעשות מחוץ לשעות העבודה:
"לישון. חוץ מזה אני עובד. אני גם אוהב מאוד לנסוע למזרח, הייתי 10 שנים על הקו של סין, תאילנד וישראל, אבל עכשיו זה לא קורה. כשהייתי בעסקי הטקסטיל הייתי נוסע לשם הרבה עם אשתי ומביא הרבה סחורות, והנסיעות לשם חסרות לי מאוד". 

אם לא הייתי בעל חברת נדל"ן הייתי...
"הפכתי תקליט אחרי 30 שנה בטקסטיל ועברתי לנדל"ן. אני לא יודע אם הייתי עושה משהו אחר".

התחזית שלי לשנה הקרובה:
"הרבה אתרים לא יפתחו לבנייה. אם הממשלה לא תביא עובדים, לא תהיה ברירה והלקוח ישלם את המחיר של כל העליות בעלויות הבנייה, אין מה לעשות. המחירים יעלו וזו בעיה של הממשלה שלא מסתכלת על הסקטור הזה בעיניים פקוחות". 

כל יום בשעה 17:00- חמש הכתבות החשובות ביותר בתחום הנדל"ן מכל האתרים אצלכם בנייד!
לחצו כאן להצטרפות לתקציר המנהלים של מרכז הנדל"ן!
כתבות נוספות שיעניינו אותך
  • © כל הזכויות שמורות למרכז הנדל"ן ישראל - סקאלה ד.מ בע"מ Scala Group D.M
search