המחוזי הפחית מיליון שקלים מחובות הארנונה, מ.א. שומרון תקבל 300 אלש"ח במקום 1.3 מיליון

במקור עמד החוב של חברת האלקטרוניקה למועצה על 170 אלש"ח, וזה נופח בשל שיעורי ריבית גבוהים מהמקובל. הפשרה קיבלה תוקף של פסק דין לאחר אמירת השופטים בערעור כי בית המשפט לעניינים מקומיים באריאל שגה כשדחה את בקשת החברה להתגונן

שיתוף הכתבה
עו"ד איתי בסיס ממשרד פירון (סטודיו תומאס)עו"ד איתי בסיס ממשרד פירון (סטודיו תומאס)

פשרה שקיבלה תוקף של פסק דין של בית המשפט המחוזי בירושלים הביאה להפחתה של מיליון שקלים בחובות הארנונה של חברת אלקטרוניקה שפעלה באזור התעשייה ברקן כלפי המועצה האזורית שומרון. בעקבות זאת, תשלם קרנית מתכת אלקטרוניקה למועצה 300,000 שקל בלבד, ולא 1.3 מיליון שקלים, כפי שקבע בית המשפט לעניינים מקומיים באריאל.

המועצה האזורית הגישה בשנת 2014 תביעה על סך 674,875 שקל נגד קרנית בגין חובות ארנונה על נכס באוזר התעשייה ברקן על ידי המועצה המקומית שומרון. בבקשת רשות להתגונן שהגישה קרנית בשנת 2021 היא טענה טענות רבות כנגד חיוב הארנונה בו חויבה, בין השאר טענות בדבר המחזיק הנכון בנכס וכן טענות לעניין הריבית בה חויבה שהפכה חוב מקורי של כ- 170,000 ₪ (לשנות המס 2007-2014) לחוב של כ- 675,000 שקל ביום הגשת התביעה.

בשנת 2021 התקיים דיון בבית המשפט לעניינים מקומיים באריאל שלאחריו ניתן פסק דין המחייב את קרנית לשלם את כלל סכום התביעה, בתוספת הפרשי ריבית גבוהה במיוחד, שהביאה בסופו של דבר את סכום החוב של קרנית למועצה לסכום של 1.3 מיליון שקל. המועצה פתחה תיק הוצאה לפועל עבור סכום זה.

לאחר השתלשלות עניינים ארוכה ניתן במאי השנה פסק דין של השופט אריאל ברגנר בבית המשפט לעניינים המקומיים באריאל, הדוחה את בקשת החברה להתגונן ומחייב את החברה לשלם את כלל סכום התביעה בתוספת הפרשי ריבית רשויות (גבוהה משמעותית מריבית והצמדה על פי חוק פסיקת ריבית). בית המשפט דחה את טענותיה בין היתר על התיישנות ועל כך שבחלק מהזמן לא הייתה חברה רשומה, ושוכר אחר החזיק  בנכס וכיו"ב. על החלטה זו הוגש ערעור לבית המשפט המחוזי.

את הערעור הגישה קרני באמצעות עו"ד איתי בסיס ממשרד עורכי הדין פירון, ובמסגרתו טענה כמה טענות, וביניהן כי הרף למתן רשות להתגונן הוא נמוך ויש לאפשר רשות להתגונן גם אם יש טענות הגנה דחוקות. במקרה זה, נטען, ישנן טענות הגנה טובות מאוד כנגד התביעה ולכן טעה בית המשפט כשלא אפשר לקרנית להתגונן. עוד טענה החברה כי התביעה שהוגשה בשנת 2014 על חובות עבור שנות המס 2007-2014 התיישנה לפחות לשנת המס 2014 ולכן טעה בית המשפט כשדחה את טענת ההתיישנות, כי קרנית היתה חברה מחוקה ונעדרת כשירות להתנהל משפטית בעת שהוגשה התביעה, כי בית המשפט טעה כשקבע שאין עניין בעל חשיבות ציבורית המצדיק בירור של טענות הארנונה של קרנית בפני בית המשפט ולא ועדת הערר, שכן זהו מקרה מובהק שבו יש חשיבות ציבורית המחייבת דיון בבית משפט ולא רק בוועדת הערר, ועוד.

ביום 10.9.23 התקיים דיון בפני בית המשפט המחוזי בירושלים בפני הרכב של שלושה שופטים: עודד שחם,  אברהם רובי ונמרוד פלקס. כבר בתחילת הדיון, אמרו השופטים שהטענות שעולות בערעור חייבו מתן רשות להתגונן למערערת, וכי בית המשפט קמא שגה כשדחה בקשה זו. כמו כן, אמרו השופטים כי גם שאר הטענות בערעור מעלות בעיות משמעותיות לעניין הקביעות של בית המשפט לעניינים מקומיים ובעיקר הריביות הגבוהות מאוד שרוצה לגבות המועצה.

לאור האמירות הללו כי החוב מאוד בעייתי ולא יכול להישאר על כנו ולאחר דיון בו טענו באי כוח הצדדים, הציע בית המשפט לצדדים לצאת ולנסות להתפשר תוך הנחיה שהסכום צריך להיות נמוך משמעותית מהסכום שנפסק בבית המשפט קמא. כדי שפסק הדין שניתן לא יתבטל הסכימה המועצה להעמיד את החוב של קרנית במקום 1,300,000 שקל על  300,000 שקל. בסיום הדיון נתן בית המשפט תוקף של פסק דין להסכמה הזו.


כל יום בשעה 17:00- חמש הכתבות החשובות ביותר בתחום הנדל"ן מכל האתרים אצלכם בנייד!
לחצו כאן להצטרפות לתקציר המנהלים של מרכז הנדל"ן!

תגובות

הוספת תגובה
{{ comment.number }}.
{{ comment.message }}
{{ comment.writer }}{{ comment.date_parsed }}
הגב לתגובה זו
{{ reply.writer }}{{ reply.date_parsed }}
הראה עוד
תגיות:בית המשפט המחוזי ירושליםמועצה אזורית שומרוןאזור התעשייה ברקןארנונה
הכתבות הנצפות ביותר

 
מחפש...