הוועדה המקומית י-ם קיבלה התנגדות למיזם תמ"א 38. לא תאמינו מה קרה אחר כך

חשיפת מרכז הנדל"ן: הוועדה המקומית י-ם קיבלה התנגדות למיזם תמ"א 38 ברחוב בלפור, אך אז שני חברי ועדה שכלל לא נכחו בדיון הוזעקו על מנת להפוך את ההחלטה בהצבעה חוזרת, אחד מהם טלפונית. ועדת הערר קיבלה חלקית את ההתנגדות וביקרה התנהלות הוועדה: "פגעה מהותית בחוקיות ההחלטה ובאמון הציבור"

שיתוף הכתבה
בניין עיריית ירושלים (אנגין קורקמאז)בניין עיריית ירושלים (אנגין קורקמאז)

ועדת הערר המחוזית של מחוז ירושלים בראשותה של עו"ד שרית אריאלי בן שמחון מותחת ביקורת קשה על התנהלותה של הוועדה המקומית ירושלים, זאת במסגרת החלטה שפרסמה לאחרונה. בהחלטתה קבעה ועדת הערר כי בדיון בהתנגדויות שקיימה הוועדה המקומית ירושלים להוצאת היתר לפרויקט תמ"א 38 ברחוב בלפור בעיר, נפלו פגמים קשים לכאורה.

המדובר בפרויקט תמ"א 38 הריסה ובניה שמקדמת החברה "אביב שני - ישראל נצר בלפור 17 בע"מ", במסגרתו ביקשה החברה היתר להריסת הבניין הקיים – בן 3.5 קומות ו-14 דירות, והקמת בניין חדש בן 6 קומות 2.5 קומות חניה ומחסנים, ו-28 יחידות דיור במקומו. כנגד הבקשה להיתר הוגשו מספר התנגדויות, וביוני 2021 קיימה הוועדה המקומית דיון בהתנגדויות. באוגוסט פורסמה החלטת הוועדה המקומית שאישרה את הבקשה בכפוף למספר שינויים, שהמשמעותיים שבהם הם הפחתת תוספת הדירות מ-14 ל-12, והפחתה של כ-120 מ"ר בשטחה של הקומה השישית והאחרונה.

ואולם מעיון בהחלטת ועדת הערר עולה התנהלות חריגה ותמוהה של הוועדה המקומית בדיון, שנוהל על ידי סגן ראש העירייה אליעזר ראוכברגר. על פי המתואר, לאחר החלק הפומבי של הדיון שבמסגרתו הוצגו ההתנגדויות על ידי המתנגדים, התקיים כמקובל דיון פנימי בו נכחו חברי הוועדה בלבד, ובסופו התקיימה הצבעה בין הנוכחים, הצבעה שבה ברוב של שלושה חברים מול שניים, הכריעה הוחלט כי יש לקבל את ההתנגדויות ולאשר בינוי בהיקף של חמש קומות בלבד במקום שש.

סוף סיפור? אז זהו שלא. שכן לאחר אותה ההצבעה הצטרפו שני חברי ועדה שכלל לא נכחו בדיון עצמו, צרפו את קולותיהם לעמדת המיעוט והטו את הכף לטובת דחיית ההתנגדויות ברוב של ארבעה מול שלושה. השניים הם חבר המועצה יונתן יוסף שלא השתתף כלל בדיון הפנימי והצטרף להצבעה בלבד, והשני הוא סגן ראש העיר אלישע פלג שלא נכח פיזית בדיון הפנימי ובמרבית הדיון הפומבי וצורף טלפונית להצבעה, רק לאחר שהסתיים הדיון הפנימי.

"אין לנו אלא להצר על התנהלות הוועדה המקומית"

בערר שהגישו טענו העוררים כי הצבעת שני חברי הוועדה אינה תקינה, וכי יש לקבל את החלטת הוועדה בהצבעתה הראשונה, שכם רק אותם חמשת המשתתפים שנכחו בדיון הפנימי היו כשירים להצביע. הוועדה המקומית טענה בתגובה כי מדובר בסוגיה משפטית שראוי לה כי תידון בבית המשפט לעניינים מנהליים. "לעמדת הוועדה המקומית אין מקום לשלול את זכותם של חברי הוועדה להשתתף, להכריע, ולהצביע בהליך אישור הבקשה, לא בדרך כלל ולא במסגרת ההצבעה בבקשה דנן", נכתב.

ועדת הערר: "מתן אפשרות לחבר ועדה אשר כלל לא היה שותף לדיון בהתנגדויות ולהליך השימוע הפומבי כפי שהתנהל בפני הוועדה המקומית, מהווה פגיעה מהותית בחוקיות ההחלטה ובאמון הציבור. התנהלות כאמור, יש בה לאיין מעיקרו את משמעותו של הליך השימוע לקיים שקלא וטריא אמיתיים וזאת לאחר שמיעת הצדדים""

אלא שדעתם של חברי הוועדה בראשותה של אריאלי בן שמחון היתה שונה: "אין לנו אלא להצר על התנהלות הוועדה המקומית והאופן בו בוצעה הצבעה (חוזרת) של חברי הוועדה המקומית שיש בו לפגוע באמון הציבור", נכתב. "נראה כי טוב הייתה עושה הוועדה המקומית לו הייתה מוותרת על טענותיה כפי שנשמעו בהליך בפנינו בהתייחס להתנהלות זו".

עוד הדגישה ועדת הערר כי "מתן אפשרות לחבר ועדה אשר כלל לא היה שותף לדיון בהתנגדויות ולהליך השימוע הפומבי כפי שהתנהל בפני הוועדה המקומית, מהווה פגיעה מהותית בחוקיות ההחלטה ובאמון הציבור. התנהלות כאמור, יש בה לאיין מעיקרו את משמעותו של הליך השימוע לקיים שקלא וטריא אמיתיים וזאת לאחר שמיעת הצדדים הרלוונטיים".

לצד הביקורת על ההליך הפגום בוועדה המקומית, דנה הוועדה גם לגופו של היתר הבניה שיצא, והגיע למסקנה דומה לזו שאליה הגיעה הוועדה המקומית בהצבעתה הראשונה, והיא שאין לאפשר בינוי של למעלה מ-5 קומות. זאת בשל תוכנית בעל אופי שימורי החלה על השכונה כולה אשר מגבילה את גובה הבניה. עם זאת אישרה הוועדה את הגדלה של תוספת יחידות הדיור, מ-12 דירות לפי החלטת ועדת הערר, ל-14 דירות ובסך הכל 28.

עיריית י-ם: "הגורם המוסמך לדון בסוגיה הוא בית המשפט"

מנהליים.מעיריית ירושלים נמסר בתגובה לביקורת ועדת הערר כי: "כל חברי הוועדה המקומית הינם נבחרי ציבור הנבחרים לכהן לאחר בחירות דמוקרטיות. ועדת הערר לא הצביעה בעד הוראה המחייבת את חברי הוועדה לקיים או להשתתף בדיון פרונטלי שבו נשמעים המתנגדים.

"לעמדת הוועדה המקומית, סוגיית שלילת הזכות של חבר ועדה שהוא נבחר ציבור להצביע, לאחר שקיבל לעיונו מבעוד מועד את כל החומר הרלוונטי, לרבות המלצות גורמי המקצוע וכתבי ההתנגדות המפורטים, היא סוגיה משפטית מורכבת, והגורם המוסמך לדון בסוגיה הוא בית המשפט לעניינים מנהליים.

"משום שוועדת הערר דנה בבקשה לגופה, התייחסותה לעניין הפגמים שנפלו לגישתה בדרך ההצבעה היא בבחינת אימרת אגב, ולכן וכדי למנוע עינוי דין מיותר מיתר בעלי הדין, שלא השיגו לבינתיים על ההחלטה, לא השיגה גם הוועדה המקומית על החלטת ועדת הערר בעניין".


כל יום בשעה 17:00- חמש הכתבות החשובות ביותר בתחום הנדל"ן מכל האתרים אצלכם בנייד!
לחצו כאן להצטרפות לתקציר המנהלים של מרכז הנדל"ן!

תגובות

הוספת תגובה
{{ comment.number }}.
{{ comment.message }}
{{ comment.writer }}{{ comment.date_parsed }}
הגב לתגובה זו
{{ reply.writer }}{{ reply.date_parsed }}
הראה עוד
תגיות:עיריית ירושליםתמ"א 38הוועדה המקומית ירושליםאיציק ראוכברגריונתן אליהושרית אריאלי בן שמחון
הכתבות הנצפות ביותר

 
מחפש...