להורדת אפליקציה

ביהמ"ש הורה למחזיק של 15 דונם באור יהודה להתפנות משטח המיועד לבניית 1,800 יח"ד

ניצחון לרמ"י בבית המשפט. לטענת הנתבע, קיבל לפני כ-40 שנה אישור מהעירייה להקים אורווה במקום. ביהמ"ש קבע כי גם אם זה נכון אין לכך משמעות שכן העירייה אינה המחזיקה בנכס

מנכ"ל רמ"י ינקי קוינט. צילום: יוסי אלטרמן
מנכ"ל רמ"י ינקי קוינט. צילום: יוסי אלטרמן

בית משפט השלום בתל אביב קיבל תביעה שהגישה רשות מקרקעי ישראל (רמ"י) נגד מחזיק פרטי והורה לו לפנות שטח בן כ-15 דונם באור יהודה, אשר נכלל בשטח התוכנית הוותמ"לית פארק איילון המקודמת ביישוב.

לטענת הנתבע, החזיק בחלק מהשטח מכוח רשות שקיבל מהעירייה להקים אורווה במקום אשר ניתנה לו לפני למעלה מ-40 שנה. ואולם בית המשפט לא קיבל טענה זו מאחר והשטח כלל אינו שייך לרשות המקומית כי אם לרמ"י. "הבעלים הרשומים הודיעו לנתבע שאין הוא זכאי להמשיך להשתמש, והודעה זו בתוקף כל עוד לא הוכח אחרת", כתב השופט טל חבקין בפסק הדין. 

המקרקעין נכללים בתכנית מועדפת לדיור המיועדת להקמת שכונת מגורים בת מעל ל־1,800 יחידות דיור, אזורי מסחר, תעסוקה, פארק ועוד, בחלק הדרום מערבי של אור יהודה. על פי טענת התביעה, השטח כאמור, לא שייך לנתבע ובפנייה שנעשתה כלפיו להתפנות מהשטח הוא סירב. הרשות הוסיפה, שהמקרקעין נכללים בתוכנית מועדפת לדיור המיועדת להקמת שכונת מגורים בת מעל 1,800 יחידות דיור, אזורי מסחר, תעסוקה, פארק ועוד, בחלק הדרום מערבי של אור יהודה.

הנתבע טען, כי בשנת 1981 הוא קיבל אישור מראש המועצה האזורית אור יהודה דאז יצחק בוכובזה, להחזיק אורוות סוסים במקרקעין ואף להתגורר באזור זה. האישור ניתן בעקבות החלפת והסדרה של מקרקעין אחרים שהחזיק בהם במועצה האזורית. אישורים נוספים ניתנו בהמשך על ידי הוועדה המקומית, ראשי עירייה מאוחרים יותר עד לאישור בשנת 2009 מראש העירייה דאז דוד יוסף. בעקבות האישורים הללו טען הנתבע שעליו לקבל פיצויים מהרשות ושיש לדחות את התביעה.

למרות טענותיו, הנתבע לא הצליח להוכיח שמי מראשי העירייה או מועצות העיר אשר נתנו לו אישור להשתמש בקרקע, היו בעלי סמכות למתן אישור זה שכן הוכח שהקרקע לא הייתה בבעלות העירייה בשום שלב. העירייה לא הייתה יכולה להעניק רישיון שימוש על סמך זכות שאולי תמומש בעתיד ואולי לא. במכתב עמדה שפרסמה היועצת המשפטית של אור יהודה בסוף שנת 2020 נכתב "רשות השימוש שנתנה העירייה או מי מטעמה לנתבע נעשתה בחוסר סמכות ולכן היא נעדרת תוקף". 

בית המשפט כאמור קיבל את התובענה וקבע שעל הנתבע לפנות את המקרקעין במלואו מנכסיו ושהותו לא יאוחר מיום 23.04.23. בנוסף, הפסיקה קובעת היתר לפיצול סעדים כמו גם הטלת תשלום על הנתבע שישלם לתובעת שכר טרחת עורך דין והוצאות משפט בגובה של 10 אלף שקלים. 

הצטרפו למאות חברות נדל"ן מובילות המשתתפות ב- "פסגת הנדל"ן אילת"- ועידת בכירי הנדל"ן
והבטיחו מקומכם עכשיו: לחצו כאן

כתבות נוספות שיעניינו אותך
  • © כל הזכויות שמורות
search